ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פגישות בין הורים גרושים

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים חמדת הדף היומי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר תשע"ה

פגישות בין הורים גרושים


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל

הגמרא בכתובות (כז ע"ב) אומרת שאם היה כהן לא תדור גרושתו עמו במבוי. ובדף כח (ע"א) כתבה שאם היתה האשה חייבת לבעל כסף, אינה יכולה לתבוע אותו בבית הדין אלא על ידי שליח.
לדעת רש"י (שם ד"ה בנכסי אביה) הגמרא עסקה רק בכהן שגירש את אשתו, אך מלשון הרמב"ם (איסורי ביאה כא, כז) נראה שמדובר גם באשת ישראל ואף אם לא נישאה בשנית, וכן משמע מלשון השולחן ערוך (אבן העזר קיט, ח).

השאלה המעשית היא איך מסתדרים הורים גרושים שצריכים לסדר ביניהם את לקיחת הילד, ולתאם כל מיני דברים בקשר לעתיד ילדיהם?

דיבור בין גרוש לגרושתו
חלקת מחוקק (סי' קיט ס"ק כג) החמיר יותר ופסק שאסור גם לדבר עם גרושתו בשוק. אמנם בשו"ת עולת יצחק (לרב יצחק רצאבי חלק א, אבן העזר סי' קנא, עמ' שפא-שפב) הסביר שכוונת 'חלקת מחוקק' היא לאסור רק דיבור בשוק, שהוא דרך קלות ראש, ועוד שעלולים לבוא לידי חשד, אך דיבור מועט שלא בפרהסיה – מותר במקום צורך. ובבאר אליהו (לר' אליהו כ"ץ, חלק ג אבן העזר סי' קא) הקל בנידון שבא לפניו, בתביעה בין בני הזוג על אודות בחירת מעון לילד לדון שלא על ידי שליח, כי כתב שייתכן שמה שנאסר הוא דיבור בענייני ממון, אך לא נאסר דיבור בעניין הילדים, וכן הביא בעולת יצחק (עמ' שפב) בשם ספר דבר הלכה, אך חלק עליו. גם בספר משפטיך ליעקב (חלק ו, אבן העזר סי' ו) כתב צדדים להקל. אמנם בשו"ת משפטי עזיאל (חלק ז סי' צה) כתב שאין היתר לבני זוג להגיע לדין יחד אף בעניין הילדים, ומה שבימינו דנים בנוכחות שניהם, אף שבגמרא משמע שאפילו אם כבר באו לבית הדין אסור לדון אותם באופן זה – זה משום שאת האיסור להזדקק לדינם לא פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך, כיוון שלדעתם האמוראים נחלקו בכך.
על כל פנים, נראה שניתן לדבר בתקשורת חוצצת כמו טלפונים או מיילים, כיון שאין מקור לאסור זאת. כמו כן יש היתר לדבר בדברים ענייניים הנצרכים לצורך הטיפול בילדים וכדומה. כמובן שבמקרים אלו יש להיזהר שלא לגלוש לנושאים אישיים, העלולים להביא לידי קירבה אסורה.

כניסה לבית הגרושה
שאלה נוספת שמתעוררת בנושא זה היא בזמן שהאב רוצה לקחת את ילדיו, האם מותר לו לעלות לבית האם, גרושתו, על מנת לקחת את הילדים, כמובן תוך שמירה על איסור ייחוד.
רמ"א (אבן העזר קיט, ח) התיר לגרוש להיכנס לבית גרושתו (גם אם נישאה שוב, והביא מעשה דומה מתרומת הדשן (סימן רמג). ההיתר ניתן בשני תנאים: א. שאינו גר קרוב בקביעות. ב. שאינו נושא ונותן עם האישה. בית יוסף (אבן העזר סי' קיט) הביא גם הוא את תשובת תרומות הדשן הנזכרת, מקור דין הרמ"א, וכתב שדבריו אינם נראים לו, ולפיכך לא הביאם בשולחן ערוך. אמנם בספר גט פשוט (סי' קיט ס"ק נב) כתב שגם בית יוסף לא חלק לגמרי על דינו של תרומת הדשן, ואסר רק אם מגיע לבית גרושתו בקביעות, אבל באקראי – מותר. גם בחלקת מחוקק (שם ס"ק כד) כתב שאפשר להקל. אבל הט"ז (שם ס"ק יט) כתב שאין להקל כלל, כיוון שיש כאן חשד, וכמו שכשמגיעים לבית דין, אף על פי שיש אנשים אחרים הדבר אסור – כך גם כאן.

יש להדגיש כי חובה על הורים שהתגרשו לשמור על קשר עם הילדים, ולעשות כל מאמץ כדי שהם לא ייפגעו כתוצאה מהמשבר בין ההורים. חובה על ההורים לדאוג לעתיד ילדיהם ולשתף פעולה בכל דרך כדי שהלכות אלו לא יהיו תירוץ לאי-עמידה במשימה זו.

סיכום: ישנו איסור על בני זוג גרושים להיפגש לצורך תביעה או כל דיבור אחר. למרות זאת, יש שמתירים לדבר בעניינים נצרכים – גידול הילדים, למעשה נראה שאם הדבר אפשרי יש להעדיף אופן של תקשורת חוצצת – טלפונים ומיילים, ולהיזהר לא לגלוש לדברים אישיים.
כמו כן עדיף שהגרוש לא יכנס לבית גרושתו, רק במצב של חוסר ברירה, או אם זה לא קבוע, כמובן תוך שמירה על הלכות יחוד, כאשר מישהו אחר נמצא שם איתם בבית.
ברור שיש להקפיד בראש ובראשונה על טובת הילדים בכל מצב, ובעיקר במצב זה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il