ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שובו אל ה' | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש עבודת ה', מצוות ותשובה תשובה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ה

שובו אל ה'


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

שיבה אל המקור
התשובה היא אחת הסוגיות המרכזיות ביהדות, ופניה רבים ושונים. כשם שנבדלים בני אדם זה מזה, כך נבדלות דרכי התשובה שלהם, הן במניעיהן והן בביטוייהן. במובנה הרחב, אין התשובה מתמצית אך ורק בחזרה מחטאים ופשעים שעשה האדם קודם לכן, אלא היא ההתעוררות המחודשת שלו ליצור קשר אמיץ יותר עם עולם הקדושה.

אכן, תוקפה ועוצמתה של התשובה תלויים, לא אחת, בריחוקו של האדם מן הקדושה קודם לכן, ובמודעותו לריחוק זה. ככל שהמרחק רב יותר, כן יכולה תנופת ההתקשרות המחודשת לגדול. בלשונו של אחד מחכמי ישראל החבל שנקרע ונקשר שנית, חזק וכפול דווקא במקומו של הקרע.

תנועת הנפש של התקשרות מחודשת, יכולה להתעורר גם בלבו של אדם שלא חטא מעולם, ואף על פי כן הוא חש, ששומה עליו להגיע לקרבה גדולה יותר אל הקדושה, שהרי ביסודו של המונח "תשובה" מצויה השיבה. שיבה לא רק אל עברו של האדם (או של אבותיו), אלא בעיקרו של דבר "ושבת עד ה' א להיך" 1 שיבה אל המקור האלוקי של הכל. שיבה זו נדרשת מכל אדם באשר הוא, קרוב כרחוק.

האמונה בכוחו של השינוי
על אף מרכיביה השונים של התשובה ודרכיה המגוונות, יש צד פנימי המאחד את כל גילוייה, ונובע מעצם העיקרון של האפשרות לתשובה. התשובה מבוססת על האמונה, כי יש בכוחו של אדם לעשות שינוי בתוכו פנימה.

רבים הם הגורמים המביאים לידי קביעות ושיגרה, רבים הם הגורמים המרחיקים את האדם מבוראו; החל מחינוך מסוים שקיבל, וכלה בהרגלי חיים שרכש לו. הכלל "עבירה גוררת עבירה" 2 אינו רק הנחה בדבר קיומם של יסודות על טבעיים המנחים את האדם, אלא ביטוי לראייה מפוכחת של המציאות. ישנו קשר סיבתי בין דברים; אין אדם יכול להינתק ממכלול התוצאות הפנימיות הנפשיות והחיצוניות גם יחד, של מעשיו. משום כך, עבירה אחת מביאה את האדם למצב שבו העבירה השנייה נתפסת כהמשך הגיוני, טבעי וכמעט הכרחי. דרך חיים הרחוקה מקיום המצוות, לא זו בלבד שאינה מאפשרת את קיום המצוות בקלות, אלא שמכח ההיגיון הפנימי שבה, היא מרחיקה את האדם מדרך זו יותר ויותר.

ובכל זאת, למרות הסיבתיות הטבעית הזאת, מעל ומעבר לחוקי התנהגות אלה, קיימת התשובה. לאמור, תמיד מצויה ופתוחה לפני האדם האפשרות לשנות את קו החיים, ולהטות אותו למסלול שונה.

לדברי חז"ל, האפשרות לשנות את המציאות, שעלינו לראותה כאחד מסודות ההוויה, היא אחת מאותם הדברים שנבראו לפני בריאת העולם 3 . לאמור, בטרם היות חוקי המציאות, "בטרם הרים יולדו" 4 , ניתן חוק אחר, עקרוני ונעלה יותר החוק המאפשר את השינוי, את התשובה.

תמציתה של התשובה

ספרים ומאמרים הרבה נכתבו אודות התשובה, ובהם ניתוחים מפורטים, מהם גם דקים מן הדקים, על השלבים השונים בתהליך התשובה מתחילתה ועד להשלמתה. על אף ריבוי גוניה, יש בה עיקרים אחדים היפים לכל סוג של תשובה, בכל דרגה שהיא; בין שראשיתה בנקודת התחלה גבוהה מאוד, ובין אם בנקודה נמוכה מאוד; בין אם כוונתה להגיע לדרגות גבוהות מאוד של שלמות הנפש, ובין אם עניינה מצומצם ומוגבל. שתי נקודות יסוד מתקיימות בכל דרך של תשובה: נטישת דרך החטא של העבר, ואימוץ דרך טובה יותר לעתיד.

אם נתבקש למצות את הנושא, ולהצביע על נקודת ראשית התשובה, נאמר כי תחילתה בנקודת המעבר מן העבר אל העתיד; התפנית שבין עזיבת דרך העבר, ופנייה לדרך אחרת לעתיד. מבחינה מוחשית, המתבטאת בעצם משמעותה של המילה, אין התשובה אלא פנייה, הסטה שמסיט האדם את עצמו לזווית אחרת. הסטה שיכולה להיות היפוך מוחלט ומלא של הכיוון, ויכולה להיות רצף של נקודות מפנה רבות, שלא כולן חשובות ומכריעות באותה מידה, אבל כל אחת מהן היא נקודת שינוי בפני עצמה.

יהודי שוטח שלוש פעמים ביום בקשה לתשובה ולסליחה. משמעות חזרה זו היא, שכל בקשה מציינת אפשרות של תפנית מסוימת. בדרך כלל, ככל שמהלך חייו של אדם יציב ורגוע יותר, נקודות המפנה אינן תפניות דראסטיות ופניות חדות; אבל לא אחת, כאשר מתבונן אדם במעשיו במבט לאחור, הוא רואה מה היו באמת נקודות הפנייה החשובות בחייו, למרות שלא הבחין בהן בשעת מעשה.

הרגשת הצורך בשינוי כיוון
שני גורמים יוצרים, כאמור, את האפשרות לפנייה זו: ההכרה כי העבר (יהא אשר יהא) אינו מושלם, ולפיכך הוא ראוי לתיקון; וההחלטה לשנות כיוון, לפנות בעתיד לצד אחר. אכן, בפרטי הדברים, בניסוחה המדויק של מהות התפנית הזו, ובבחינת התוצאות האפשריות של סוגי הפנייה, עוסקת מרבית ספרות התשובה.

ההכרה בצורך לשנות אינה באה תמיד בדרך אחת, ואינה מורגשת באופן אחד. לעתים, מקננת באדם תחושה מוגדרת של חטא, של חיסרון ופגם, של סיאוב המעיק על הנפש, ובעקבותיו רצון עז להימלט ממצב זה ולהיטהר מן הפגם ומן החטא. אולם, הרצון בתפנית עשוי לבוא גם בצורות חריפות פחות; לעיתים בתחושה של חוסר שלמות, בהרגשה של אי מיצוי האפשרויות, ואלה מוליכות לחיפוש דברים מסוג אחר, או מאופן אחר.

בדרך כלל, ככל שהתחושה הראשונית של החוסר או הפגם המיוחסים לעבר חריפה יותר, כן תהא נטייתה של התפנית חדה וחריפה יותר, לעתים עד כדי קיצוניות ומעבר חד אל הצד שכנגד. כן הוא גם להיפך: ככל שתחושת חוסר הנוחות או חוסר השלמות כלפי העבר (או כלפי ההווה היינו הך מבחינת דרכי התגובה שלנו) מתונה יותר, תהא התפנית שתבוא בעקבותיה, בדרך כלל מתונה יותר, הן מבחינת קצב השינוי, והן מבחינת חריפות התגובה. אולם, תהא אשר תהא התחושה הראשונית כלפי העבר, בכל רצון תשובה, קיים רצון עקרוני ומהותי: תחושה ברורה של אי נחת מן הקיים ומן העבר.

טמטום הלב
המכשול הגדול ביותר העומד בדרך התשובה, מכשול הפועל על כל אדם, כצדיק כרשע, הוא שביעות הרצון העצמית. אדם המרוצה מעצמו, מרגיש שחלקו שפר עליו, וחש ש"הכל בסדר" מבחינתו (ואם המציאות לוקה בחסר, הרי אלה חסרונות המשותפים לעולם ככלל, לכל בני האדם, לחברה, למשפחה, לקב"ה וכיוצא באלה).

הרגשתו של "המסתפק בחלקו" במובן הרוחני והמוסרי אינה תלויה כלל ועיקר במצבו האובייקטיבי של האדם. עשוי אדם להצטייר בעיני הרבים כחוטא וכפושע, ואף על פי כן הוא עצמו אינו חש בכך כלל; אדם הנתון במצב זה, לא יגיע לעולם לתשובה. וכן להיפך גם מי שבעיני אחרים נחשב כאדם זך וישר, אם הוא עצמו חש חיסרון, הרי שדרך התשובה פתוחה לפניו.

בפי חכם גדול אחד הוגדר המכשול הגדול בדרכה של התשובה כ"טמטום הלב" 5 . "טמטום המוח" מוכר וניתן להבחנה, שהרי הוא מתבטא בחוסר יכולת המוח לתפקד כראוי, ולהבין את הראוי להבנה. טמטום הלב, לעומתו, חמור יותר. זהו מצב שבו אין האדם מסוגל לחוש את החסרונות ואת הבעיות מבחינה רגשית. גם אם אדם חכם ונבון, ויודע הכל מבחינה אינטלקטואלית, לא ישנה הדבר מאומה מבחינת דרכי התנהגותו בפועל, כל עוד אין בו תחושה רגשית של חוסר, רב או מעט.

במקרים רבים של תשובה, כאשר מנקודה מסוימת ואילך גובר והולך קצב התפנית, נוצרת "פתיחת הלב". לאמור, ההתגברות על המחסום הראשוני של אי הרגשת החוסר. שכן, משעה שנבקעת פתיחות ראשונית, נוצרת האפשרות להכרה עמוקה יותר, וממילא לתגובה חזקה יותר.

דברים אלו, הם בגדר פסיקות כלליות, שכן מבנה כללי זה קיים באדם שהיה רחוק כל ימיו מכל עניין שבקדושה, ולא חש כלל במחסור בתחום זה. ואולם, הם נכונים גם לכל אדם הנוהג אורח חיים של יראת שמים, והוא כה מרוצה מחלקו ומגורלו על יראת השמים שלו, עד שאבדה לו היכולת להבחין במידת ריחוקו מן השלמות.

נקודה זו של הבחנה, של התעוררות הנפש, היא בעצם נקודת ה"וידוי" הראשונה, הכוללת. כאשר מתגבשת תחושה עמומה של אי נחת, והופכת להכרה ברורה יותר בכך שמשהו חסר, וכאשר ההכרה הזאת מגיעה לכלל ביטוי בין במה שאדם מדבר בינו לבין עצמו, בינו לבין קונו, או בינו לבין זולתו הרי שהושלם ומוצה הצעד הראשון בתפנית החלק השייך לעבר, אל דמותו של האדם לפני התפנית.

קבלה לעתיד
המרכיב השני בתשובה מכונה "קבלה לעתיד", זוהי ההחלטה לשנות את הכיוון מעתה והלאה. מבחינה מסוימת, נקודה זו היא ההמשך המהותי של צעד התפנית הראשון, ועוצמתה, כיוונה ועמידותה, תלויים במידה רבה בבהירות ובעוצמה של התחושה הראשונה כלפי העבר.

מי שחש אי נוחות, ומגדיר אותה ואת עצמו במילים "לא טוב" (או בכל ניסוח אחר, מורכב יותר ואינטלקטואלי יותר, המבטא, למעשה, אותם תכנים), אינו מגיע בהכרח לידי החלטה של שינוי; קל וחומר שאינו משנה דבר בפועל.

מאידך גיסא, עצם העובדה שאדם מתחרט על מעשיו, מצטער על דבר שאירע לו וחש בחסרונותיו עובדה זו עלולה להביא גם מצב של שקיעה גוברת בהלוך רוח של יאוש, קבלת הדין וקבלת המציאות (תהא אשר תהא) כמות שהיא, בלא לקוות ובלא לנסות לשנות את מהלך הדברים. עצבות כגון זו, הנחשבת בעיני רבים לאחד מחוליי הנפש הקשים, לא זו בלבד שאינה מביאה לידי תוצאות חיוביות, אלא לעתים היא עצמה משקעת את האדם בפגמיו ובחסרונותיו.

פעמים חש אדם, שהוא שקוע ושפל (מבחינה מוסרית, דתית או מכל בחינה אחרת של ראיית עצמו וגורלו), עד שגומלת בו ההחלטה להשכיח את הדברים מלבו; התעלמות והדחקה זו, נעשית בדרך כלל על ידי כניסה לעולם של יצרים או של עיסוקים, שהצד השווה בהם הוא יכולתם לגרום להקהיית חושים זמנית או קבועה. תכליתה של בריחה זו, לפטור את האדם מתחושת המועקה. הנותן עינו בכוס, בסמים, בתאוות נשים או ב"בידור" לכל סוגיו, מנסה להקהות תחושה של אי נוחות ואי שביעות רצון; אולם שקיעה זו אינה פותרת דבר, אלא יוצרת תחושה מסולפת של הרפיה בכאב, ושאפשר להמשיך הלאה בלא לשנות כיוון.

ה"חרטה על העבר" כשלעצמה, על אף חשיבותה הראשונית המכרעת, דורשת, אפוא, גם את ההתקשרות עם היבט אחר היבט התקווה והאמונה בדבר שונה. במובן זה, התשובה העיקרון כי אפשר בכל עת ומכל מצב התחלתי שהוא, נמוך ככל שיהא, לחזור בתשובה היא אחת מיסודות התקווה וההתעוררות של האדם. ההכרה, כי בכל עת נשמר הפתח ויש דרך לתשובה, כי אין מצב שאין ממנו דרך חזרה הכרה זו עצמה, יכולה לפעול כגורם מעורר, המעמיד את האפשרות להגיע אל התשובה.

התשובה דרך ארוכה וקצרה
יש לזכור, כי קבלת הדברים לעתיד, ההחלטה לשנות כיוון, אינה מגיעה תמיד לידי מימוש. המכשולים והעיכובים הנערמים על דרכו של אדם גדולים מאוד; השיגרה וההרגל, הגורמים שהביאו אדם לידי מצב מסוים, מוסיפים לפעול בדרך כלל בלא קשר להחלטות הטובות שבלבו. אף על פי כן, הרצון להגיע לידי שינוי, ההחלטה שבלב עצמה, מהווים שלב חשוב אפילו כאשר הכרעה זו אינה מתגבשת לכדי הגשמה מיידית. כל עוד אין בהחלטה לשנות משום מרמה עצמית, כל עוד אין זו רק אמירה (ואדם יכול לומר דברי הטעייה לעצמו, כמו גם לאחרים), הרי כל החלטה, ולו גם הקטנה ביותר, חשובה.

אכן, במקרים מסוימים, הפנייה הגדולה שעושה אדם בחייו נעשית בפתאומיות, בזווית חדה ובמהירות רבה. אולם בדרך כלל, קודם שפנייה שכזו נעשית, עוברים שלבים מרובים, ברובם עלומים; החלטות קטנות שלא תמיד זכו להתממש, רצונות שלא הגיעו לידי מעשה; כאשר מגיעה העת, מצטברות ומתאחדות כל ההחלטות הקטנות לידי מהות אחת.

בכללו של דבר, יש לזכור: תשובה היא עולם ומלואו, תשובה היא מהות המקפלת בתוכה שני הפכים. מצד אחד, התשובה היא דרך ארוכה מאוד, שבעצם אין בה נקודת סיום אחרונה. כאשר רוצה אדם להגיע לתשובה, מכל מצב התחלתי שהוא, הרי שכל קטע מן החיים שלאחר רגע זה, כאשר הדברים מגיעים לידי הגשמה, הוא מילויה של אותה הבטחה פנימית לעשות את המפנה. ואולם, מצד אחר התשובה היא נקודה זעירה ביותר של תפנית. התשובה היא רגע קטן של הרהור, חרטה והרהור על שינוי. התשובה היא נצנוץ המחשבה המורה לאדם להיות שונה, להיות טוב יותר.

שני הצדדים הללו אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה. מבחינה אחת, אין דבר קשה יותר מעשיית התשובה שכן התשובה משמעה השתנות, התהפכות, גיבוש מהות חדשה. ומבחינה אחרת, אין דבר קל יותר מן התשובה; שבריר רגע של פניה הריהו כבר בגדר תשובה.

בעל התשובה דומה, אפוא, לאדם ההולך בדרך מסוימת, וברגע אחד הוא מחליט לשנות במידת מה את כיוון הליכתו. מאותו רגע ואילך, שוב אין הוא הולך עוד בדרך הישנה; מאותו רגע ואילך, הריהו פונה לצד אחר. אלא שכמו הדרך הישנה, גם הנתיב החדש ארוך ומתמשך.

---------------------
מתוך החוברת "באור פני מלך" ניתן לרכוש במחיר 15 ש"ח בטלפון: 5110028 - 052.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il