בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לשכוח מכל העולם

undefined

עודד מזרחי

ניסן התשע"ה
3 דק' קריאה
רחל היא בתם של ניצולי שואה, אנשים שיחסיהם עם ילדיהם שונים מיחסי הורים וילדים מן השורה. היא הייתה קשורה להוריה בצורה בלתי רגילה. לאחר שנישאה למנחם ועברה מבני ברק לירושלים, לא עבר יום שבו לא התקשרה להוריה. אם לא התאפשר לה להתקשר בטלפון, היא קמה ונסעה לבני ברק. כל כך דאגה להם.
לילה אחד הלך אביה לישון ובבוקר לא קם. הוא נפטר מדום לב בראשית שנות השישים לחייו.
בשש בבוקר צלצל הטלפון בביתה של רחל. אחד מבני המשפחה הודיע למנחם כי חמיו נפטר בפתע פתאום. מנחם הרגיש שקיבל מהלומה בפטיש ענקי. בכל זאת הצליח לא לפלוט מפיו שום זעקת שבר שתסגיר מה שאירע באוזני רחל. כאשר שאלה "מי זה היה?", התחמק בתירוץ כלשהו.
מנחם היה מודאג מאוד מפני שרחל הייתה בחודש השישי להריונה, היריון ראשון לאחר שנים רבות שבהן לא זכו לילדים. הוא חשש שאם ייוודע לה בפתאומיות על פטירת אביה, היא תגיב לכך באופן קשה ביותר, ועלולה ממש לסכן את חיי עוברה.
היה על רחל להתייצב במקום עבודתה בשמונה בבוקר, ובתואנה כלשהי הביאה מנחם לביתו של ר' אשר פריינד בשכונת מקור ברוך בירושלים.
הוא נכנס אליו לבדו. ר' אשר כבר ידע על הפטירה מפי אחד החברים. מנחם אמר לו בדאגה: "היא עלולה להגיב קשה מאוד אם תשמע את הבשורה. מה עושים?"
"תכניס את אשתך לחדרי", אמר, "ותדאג שאף אחד לא יספר לה מה שאירע".
ר' אשר נכנס לחדר והחל לשוחח עם רחל שיחה סתמית. אט אט החל לדבר על תכלית האדם בעולמו, והסביר שיש אנשים שנפטרים מוקדם מפני שסיימו את תפקידם בעולם. שעה ארוכה הסביר לה שהבכי שאנו בוכים על פטירת אדם אינו מיטיב עם נשמתו, ואדרבה מסב לה צער.
רחל הייתה כמהופנטת במשך דבריו ולא הצליחה להבין לאן הוא חותר.
המעשה התרחש ימים ספורים לפני חג הפסח. הבית היה בעיצומם של הניקיונות לחג, וגם חדרו של ר' אשר היה חייב לעבור ניקוי, אבל ר' אשר שכח מכל העולם באותו יום ורק דאג לשלומה של רחל.
כוס קפה הוכנסה לחדר, ור' אשר לא טעם ממנה עד שהתקררה. כוס שנייה הוכנסה וגם היא התקררה, וכך גם השלישית. הוא לא טעם מאומה באותן שעות.
בינתיים קרוביה של רחל החלו להתקבץ בירושלים לקראת מסע הלוויה שהיה אמור לצאת מבית הלוויות שמגר. ר' אשר יצא מחדרו כמה פעמים והסתודד עם מנחם. בכל פעם שקל כמה ניתן לגלות לה.
בצוהרי היום יצא ר' אשר אל מנחם ואמר: "ראה נא, שעת הלוויה מתקרבת והיא עדיין לא יודעת מה אירע", והוסיף: "תדאג לכך שאחד מבני המשפחה יבוא לכאן ויסתובב סביב אשתך, עד שתבין מעצמה שמשהו אינו כשורה ותשאל מה קרה. ברגע שהשאלה תבוא ממנה ולא ממישהו שיבשר לה, תגובתה תהיה מתונה יותר".
מנחם התקשר לאמו והיא הגיעה בזמן קצר לביתו של ר' אשר. רחל שאלה את חמותה "מה קרה? מה מתרחש פה?", וכך, זמן קצר לפני הלוויה, נודע לה על מות אביה.
הריכוך הממושך שנתן ר' אשר לרחל הצילה מאסון.
לאחר מכן הרהר מנחם לעצמו בכך שהיו לר' אשר הרבה סיבות טובות להשתמט מהמצווה הזאת. הוא היה אז אדם לא בריא מעל גיל שמונים, הימים היו ימי ערב פסח וחדרו היה חייב לעבור ניקוי, והיו אנשים נוספים שרצו לדבר עמו. מדוע היה חייב להשקיע כל כך הרבה זמן ומחשבה במקרה שלהם?! הרי היה יכול לדבר עמה חמש דקות ולומר לה כמה משפטים בנוסח "אלה הם החיים, אל תיקחי את זה קשה מדי" או "ה' ייתן לך כוח לעבור את זה". במקום זה הפקיר את כל סדר יומו למען בריאותה ושלמותה של אישה אחת. לא היה בעולמו כלום פרט להצלת נפש אחת, ובעצם שתיים.
כאשר מנחם ראה את בתו שנולדה שלושה חודשים לאחר אותו מעשה, לבו גאה על גדותיו ולא היו מילים בפיו להודות לר' אשר שהציל את שתי הנפשות שכה יקרות לו.

על פי הספר 'ר' אשר - מפי תלמידיו', מאת יאיר וינשטוק



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il