בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נצח ישראל למהר"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
ו' אייר התשע"ה

פרק י' חלק א'

undefined

בשביל הנשמה

ו' אייר התשע"ה
5 דק' קריאה
פרק י – עם ישראל שייך לקב"ה גם בגלותם
אין להעלות על הדעת שה' עזב את ישראל
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שׁוֹמֵעַ 1 הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְעַם ה', אֲשֶׁר לֹא הִגִּיעַ לְשׁוּם אֻמָּה בָּעוֹלָם, 2 וְרֹב הַצָּרוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עֲלֵיהֶם, וְהַשִּׁפְלוּת הַיְתֵרָה אֲשֶׁר הֵם יְרוּדִים עַד עָפָר וְיוֹתֵר מִזֶּה, וּתְהַרְהֵר בְּמַחְשַׁבְתְּךָ בְּאוּלַי הוּא יִתְבָּרַךְ עָזַב אוֹתָם, וְהֵם אֵלָיו כְּאֻמָּה אַחֶרֶת חַס וְשָׁלוֹם, 3 וְיוֹתֵר פָּחוֹת מֵהֶם, 4 כַּאֲשֶׁר הֵם יְרוּדִים אֶל הַכֹּל. אַל יָבוֹא בְּהִרְהוּר לִבְּךָ וּבְמַחְשַׁבְתְּךָ דָּבָר כְּמוֹ זֶה, כִּי מְחַיֵּב הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל שֶׁאֵינוֹ כָּךְ, וְגַם 5 הַמּוּחָשׁ לֹא יְקַבֵּל זֶה, גַּם מֹשֶׁה עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן וְכָל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים לֹא הֵעִידוּ עֲלֵיהֶם כָּךְ.

ישראל הם הראשית
וְהִנֵּה מְחַיֵּב זֶה הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל בִּרְאָיוֹת מוֹפְתִיּוֹת מְחֻיָּבִים מֻכְרָחִים, עַד שֶׁכָּל אָדָם בֶּן דַּעַת יִרְאֶה לְפָנָיו דָּבָר זֶה יוֹתֵר מִשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם. וְזֶה, כִּי מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נִתְבָּאֲרוּ לְךָ בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים (בפרק ג), מִסֵּדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָרִבּוּי מִן הָאֶחָד, וּבֵאַרְנוּ לְךָ בְּמוֹפֵת בָּרוּר, כִּי אִי אֶפְשָׁר רַק* שֶׁיֵּשׁ בַּבְּרִיאָה דָּבָר שֶׁהוּא רֵאשִׁית, שֶׁהוּא קֹדֶם וְרֵאשִׁית אֶל הָרִבּוּי אֲשֶׁר הוּא אַחֲרָיו, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְאִם לֹא כֵן, הָיָה קָשֶׁה אֵיךְ יָבוֹא הָרִבּוּי מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הוּא אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. לְכָךְ אִי אֶפְשָׁר רַק שֶׁתִּהְיֶה אֻמָּה אַחַת יְחִידָה, וְהִיא רֵאשִׁית הָרִבּוּי מִן הָאֻמּוֹת בָּעוֹלָם. וְאִם לֹא כֵן, 6 הָיָה הַסָּפֵק הַזֶּה עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, מֵאֵיזֶה צַד יָבוֹא הָרִבּוּי מִן הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה הִיא אַחַת. אֲבָל הָאֻמָּה הַזֹּאת הַיְחִידָה הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אֻמָּה אַחַת יְחִידָה נִקְרֵאת רֵאשִׁית, וּכְדִכְתִיב (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי הָאֻמָּה הַזֹּאת קֹדֶשׁ, שֶׁהִיא אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִפְּנֵי שֶׁהִיא רֵאשִׁית לְכָל הָאֻמּוֹת, וְהַדָּבָר שֶׁהוּא רֵאשִׁית הוּא אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָרֵאשִׁית הַזֶּה הוּא אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וּלְפִיכָךְ הֵם קֹדֶשׁ לַה', וְהֵם רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ, וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת הֵם תּוֹסֶפֶת, וּמִזֶּה הַצַּד הוּא הָרִבּוּי.

עמלק ראשית גוים ולא ראשית ביחס אל הקב"ה
אֲבָל מַה שֶּׁכְּתִיב (במדבר כד, כ): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, אֵין זֶה שֶׁהוּא רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, 7 רַק רֵאשִׁית גּוֹיִם. וְרוֹצֶה לוֹמַר, כִּי 8 בְּמַה שֶּׁהַגּוֹיִם הֵם מְחֻלָּקִים מִן יִשְׂרָאֵל, לַדָּבָר הַזֶּה עֲמָלֵק הוּא רֵאשִׁית, כִּי הוּא יוֹתֵר מְחֻלָּק וּמֻבְדָּל מִן יִשְׂרָאֵל מִשְּׁאָר אֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ.
________________________________
כאשר האדם שומע על 1 הצרות שהגיעו לעם ישראל, צרות שלא הגיעו כמותן לשום עם בעולם - 2 הן בכמותן, כי רוב צרות באו עליהם, והן באיכותן, שמצבם שפל והם ירודים עד עפר ואף למטה מזה - עלול האדם לחשוב אולי עזב השם אותם, ויחסו אליהם כאל שאר האומות, ואולי 3 אף פחות מזה, 4 שהרי הם שפלים בפני כל האומות. אין לאדם לחשוב כך, כי השכל מכריחנו להודות שאין מחשבה זו נכונה, ואף 5 המציאות המוחשת מעידה שאין דבר זה נכון, וגם משה, עבד ה' הנאמן, ושאר עבדיו הנביאים לא העידו כך על עם ישראל.
השכל מחייב דבר זה, ויש לכך ראיות הגיוניות ברורות ומוחלטות, עד שכל אדם בן דעת יראה דבר זה כדבר ברור, יותר מאשר ברורה מציאות השמש בצהרים. כי בפרק ג התבאר, שהריבוי המצוי בעולם, ואף הניגודים שאנו מוצאים בנבראים, הכל נובע מהבורא האחד. בארנו שם, שיש בבריאה נברא אחד שהוא ראשית, והוא קודם לכל הנבראים, והריבוי הוא תוספת הנדרשת לראשית זו. אם לא נאמר כן 6 יהיה קשה, כיצד מהאחד ימצא בעולם ריבוי דברים, ואף דברים שהם מנוגדים זה לזה. לכן הכרח הוא שתהיה אומה אחת בין האומות, שהיא ראשית לשאר האומות, שאם לא כן תחזור השאלה, כיצד יתכן ריבוי מהבורא האחד. האומה היחידה שהיא ראשית היא ישראל, שהם האומה שנקראה ראשית, כמו שנאמר: קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. נקראה האומה הזו קודש, מפני שהיא מיוחדת לקב"ה. היא מיוחדת מפני שהיא ראשית, כי כל ראשית מתייחס באופן ישיר לבורא. הראשית היא אחת, לכן הם קודש, ושאר האומות הם תוספת לראשית ומכאן הריבוי.
אין קושיה ממה שנאמר: ראשית גויים עמלק, כי אין המשמעות שהם ראשית אצל הבורא יתברך, 7 אלא שהם ראשית הגויים. כלומר, הגויים מובדלים ושונים מעם ישראל, ולעניין זה עמלק הוא הראשית, 8 כיון שהם הראשית לשוני ולפירוד מעם ישראל, כי הוא נבדל מישראל יותר מאשר שאר האומות, כמו שידוע.
[ רַק – אלא.]


הקדמה
פרק זה – העשירי, והפרק שאחריו, הם מהפרקים היסודיים והמפורסמים בכתביו של המהר"ל. בפרקים אלו הוא משרטט קווי יסוד מהותיים בתפקידו של עם ישראל, בחירתו ונצחיותו.
תהפוכות רבות ואירועים רבים עברו על עם ישראל מאז שנולד: יציאת מצרים, מתן תורה, כיבוש ארץ ישראל, בניין המקדש, גלויות, גאולה ועוד. כשעם עובר כל כך הרבה תהפוכות ותמורות, חשוב ללמוד היטב את היסודות המהותיים שלו, ובכך להתייחס נכון למקום שלו בעולם, ולהבין היטב את התהליכים העוברים עליו.
בפרק זה המהר"ל מתייחס לעניינם של עם ישראל בתור אלה שעומדים במרכז העולם, ותפקידם לרומם אותו ולהוביל אותו אל עבר המגמה שלשמה הוא נוצר. הוא מסביר שהקב"ה שיתף את שמו עם ישראל, ומכוח זה הם ממשיכים לתפוס מקום מרכזי על בימת ההיסטוריה על אף כל התמורות והשינויים העוברים עליהם, ועל אף כל העליות והירידות הרוחניות והגשמיות שהם חווים. עם ישראל הוא היסוד העיקרי של העולם ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו, עד כדי כך שלא תתכן כלל מציאות של ביטולו.
הלימוד והעיון בפרק זה שופך אור חדש על גודל תפקידנו כעם, ועל מרכזיותה של עבודת ה' שלנו. הוא גורם לנו להבין לעומק מי אנו באמת ומה גדולה האחריות המוטלת על כתפינו.

ביאורים
במהלך ההיסטוריה היו לעם ישראל תקופות שונות של קשיים והתמודדויות מורכבות. העם האלוהי והמיוחד הזה, עם ישראל, סבל מהתנכלויות חוזרות ונשנות, ששיאן באינקוויזיציה ובשואה האיומה. לא מצאנו סבל חריף וקשה כזה אצל עמים אחרים.
עובדה מצערת זו, עלולה להביא אותנו לידי מחשבה שה' עזב אותנו, ובחר באומה אחרת במקומנו. העם הנבחר צריך להצליח גם מבחינה חומרית, וכשזה לא קורה יש לתמוה על כך.
המהר"ל שולל אפשרות זאת בהבאת ראיות מכמה מישורים שונים: מישור ההיגיון והראיה השכלית, המישור המציאותי, כפי שניכר בצורה מוחשית, ומדברי הנביאים, על פי מה שנמסר לנו מנביאי האומה לאורך הדורות.
ניתן לחשוב שהבחירה בעם ישראל הייתה על רקע מעשיו הטובים. כביכול, הקב"ה סקר את אומות העולם ובחר את האומה שתייצג את דברו בצורה הטובה ביותר. המהר"ל כאן הופך את המבט.
בפרק ג' הסביר המהר"ל שאף-על-פי שאנו רואים בעולם כוחות שמתנגדים וסותרים זה את זה, לעולם ישנה מגמה אחת. הכוחות משלימים ובונים את המגמה הזו. אותה מגמה נקראת 'ראשית' – היא הבריאה שברא ה', והיא עם ישראל – כפי שאמר ירמיהו [ב, ג] 'קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה'. ישראל הם הקודש של העולם, הם אחראים על יישום המגמה של הקב"ה. כלומר, הקב"ה לא בחר בעם ישראל מתוך מבחר אומות, אלא יצר אותם. אי לכך, לא ייתכן שהוא יחליף אותם באומה אחרת. כל המציאות כולה נגזרה ונבראה בהתאם לעם ישראל שהוא הראש והיסוד של העולם כולו, ולכן לא ייתכן שאומה אחרת תחליף אותו.
בשונה מהייחוד של עם ישראל, ישנה ייחודיות הפוכה באומות העולם, והיא האומה הנקראת עמלק. ייחודו של עמלק הוא בעובדה שהוא ראשיתם של הגויים המתנכלים לעם ישראל, ותכונותיו הפוכות ושונות מתכונותיו של עם ישראל הנקרא קודש וראשית לה' . מכך ניתן ללמוד שגם הרדיפות שחווה עם ישראל אינן ב'טעות', אלא חלק מתכנית בריאת העולם.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il