ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בשדות הציד הרוחניים | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים חסידים מספרים Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ר"ח חשוון תשס"ה

בשדות הציד הרוחניים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

רבי מנדלי מקוצק היה רגיל לספר את סיפור הצייד. מעשה בצייד אחד שמצאו אליהו הנביא ביער השומם ושאל אותו: "מפני מה אתה חי בלא תורה ובלא מצוות?". הצייד הצטדק: "נלאיתי למצוא את הפתח הפונה אל ה'". "הרי לא נולדת צייד" אמר אליהו, "מניין באה לך הבינה להבין אומנות זו?" "הדוחק לימד אותי" השיב הצייד. "ואילו" אמר אליהו "היה לך דוחק גדול כזה בנפשך על שאתה תועה הרחק מהשם יתברך, כלום סבור אתה שהדוחק לא היה מורה לך את הדרך אליו?"

בחירת המקצוע של גיבור הסיפור שלנו אינה מקרית. הצייד עוסק שעות ארוכות בניסיונות בלתי נלאים לקלוע אל המטרה. עליו לדעת את הדרך בה עושים זאת בצורה הטובה ביותר. לא קלה אומנות הצידה אבל הצייד יושב ומשקיע שעות בכיוון החץ אל המטרה עד שבסופו של דבר הוא מצליח להשיג את המטרה. אדם שכל הוויית חייו סובבת סביב ההתכוונות אל המטרה והשאיפה להשיגה, איננו יכול לומר שאין הוא מוצא את הדרך אל רבונו של עולם. ריבונו של עולם הוא המטרה, הוא השאיפה, ועל האדם לעשות את ימיו ואת לילותיו בהתכוונות אל המטרה, בניסיונות לקלוע אליה, בדחף עצום להשיגה.

גדולתו של החץ היא בכך שהוא מסוגל להביא את השאיפה לידי הגשמה. בשעה שהחץ נמצא בידיו של הצייד השאיפה עדיין נמצאת בכח, היא נצפית דרך כוונות הצייד אולם עדיין אינה בהישג ידו. החץ היוצא מידיו של הצייד הוא שיהפוך את המטרה למושגת. הצייד יודע כיצד להתקין לעצמו כלים שיסגרו על הפער שבין הבכח לבין הבפועל, שבין הצורך לבין מילויו. אדם שכזה איננו יכול לומר כי נלאה למצוא את הדרך אל בורא עולם. אם לא מצא כנראה שלא כיוון מספיק אליו יתברך, כנראה שלא עמל מספיק וכנראה שלא התמיד מספיק.

זאת ועוד, אחת התכונות המאפיינות צייד היא תכונת הסבלנות. שעות ישב וימתין למטרה נוחה, או לעמדה נוחה, למצב שבו יקל עליו להשיג את המטרה. הצייד אינו אומר נואש, הוא ניחן בסבלנות. דרכו של מבקש ה' צריכה להיות מרופדת במידה חשובה זו של סבלנות. עליות ומורדות עוברות על דרכו של מבקש ה'. לעיתים נדמה לו כבר עומד הוא להשיג את מטרתו, את קרבת האלקים, ולעיתים דומה דודי לצבי או לעופר האיילים החומק מבין ידיו של הצייד. יש צורך להתאזר בסבלנות. יש צורך לחכות לימים טובים יותר, לעמדה טובה יותר ולמצב בו יוכל האדם להשיג את המטרה באופן סופי. מבקש ה' איננו יכול לומר כי נלאה למצוא את הדרך אליו יתברך.

הצייד שלנו לא נולד צייד, הוא למד להיות צייד במשך השנים. הדוחק לימד אותו. אחד המאפיינים של עבודת הצייד הוא הכורח הקיומי. הצייד יוצא לצייד כשהמחסור עומד בפתח ובמקרים רבים כשהבטן כבר מקרקרת. הרעב תוקף אותו והוא יוצא למלא את מבוקשו. "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'". הרעב הוא הדוחק. הרעב הרוחני צריך שיהפוך לדוחק הדוחק את האדם לצאת לצייד הרוחני של חייו. השאלה היא האם החיפוש הפנימי, האם הצורך בקרבת אלוקים היא כה משמעותית וקיומית אצל האדם כמו ארוחת הצהרים שלו. אדם הנלחם על חייו מסגל לעצמו תכונות המאפשרות לו לשרוד. כך עשה הצייד שלמד מעצמו את מלאכת הצייד. אילו הדוחק הרוחני היה באותה דרגה של דוחק, היה האדם טורח ללמד את עצמו דרכים שונות ומגוונות להשלמת עולמו הרוחני.

מעניין הדבר כי הצייד שנלאה למצוא את הפתח לעבודת ה' מוצא דווקא את אליהו הנביא ביער. רבות נזכר אליהו בדברי חז"ל כמי שיושב על הפתח. ולדוגמא דברי ר' יוסי בברכות (ג ע"א) אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי תפלתי. אליהו הוא היושב אצל הפתח, והוא זה המראה לצייד את הפתח. זהו אינו פתח של הוראת דרך מסוימת בעבודת ה'. הוראה של דרכים מסוימות ומוגדרות בעבודת ה' טומנת בחובה סכנה שהדרך המסוימת הזו לא תתאים לצייד שלנו. הדרך הספציפית תמצא רק לאחר שיתעורר הצורך הבסיסי למצוא אותה. הפתח הוא ההכרה שהצורך בקרבת אלוקים הוא צורך קיומי לאדם בדיוק כמו אכילה ושתיה. אדם שיפנים את הדוחק העצום הצריך להתעורר בקרבו לקראת אלוקיו, לא ינוח ולא ישקוט עד שילמד את עצמו את הדרך שבאמצעותה יוכל להתקרב אל האלקים. אז תמצא כבר הדרך המיוחדת לו בעבודת ה'.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il