בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נצח ישראל למהר"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
כ"ט אייר התשע"ה

פרק י"א חלק י'

undefined

בשביל הנשמה

כ"ט אייר התשע"ה
4 דק' קריאה
צדקת אברהם לא נזכרת קודם בחירתו, לפי שבחירתו אינה פרטית אלא בחירה בעם ישראל
וּלְהוֹרוֹת לְךָ כִּי לֹא הָיָה הַתְחָלַת הַדְּבֵקוּת מִצַּד הַפְּרָט, 1 רַק הַדְּבֵקוּת הַזֶּה דְּבֵקוּת כְּלָלִי, לֹא דְּבֵקוּת פְּרָטִי, לְכָךְ, כַּאֲשֶׁר בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְּחִלָּה בְּאַבְרָהָם, וְהוֹצִיאוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֵת לוֹ הָאָרֶץ, כְּתִיב (בראשית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְהִקְשָׁה 2 הָרַב מֹשֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁתֵּמַהּ הוּא שֶׁלֹּא זָכַר הַכָּתוּב קֹדֶם זֶה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם צַדִּיק, וּלְכָךְ נִגְלָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְאָמַר לוֹ: לֵךְ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וגו', כִּי בְּלֹא זֶה לֹא נִגְלָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְאָמַר לוֹ: לֵךְ מֵאַרְצְךָ, לְכָךְ רָאוּי הָיָה לִכְתֹּב קֹדֶם צִדְקַת אַבְרָהָם. וּכְמוֹ שֶׁתִּמְצָא בְּנֹחַ (בראשית ו, ח): וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב (שם ט): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ וגו', הִזְכִּיר קֹדֶם צִדְקַת נֹחַ קֹדֶם שֶׁהִזְכִּיר שֶׁדִּבֵּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ? אֲבָל לְפִי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ לְךָ לֹא יִקְשֶׁה כְּלָל, כִּי אֵצֶל נֹחַ לֹא הָיָה רַק* בְּחִירָה פְּרָטִי, וְהַבְּחִירָה הַפְּרָטִית הוּא לְפִי מַה שֶּׁהוּא, וְהַכֹּל הוּא לְפִי מַעֲשֵׂה צִדְקוּת שֶׁלּוֹ. אֲבָל בְּאַבְרָהָם לֹא הָיָה בְּחִירָה פְּרָטִית, רַק בָּאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, שֶׁהֵם זַרְעוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב בְּאוֹתָהּ בְּחִירָה (בראשית יב, ב): וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וְזֶה בְּחִירָה כְּלָלִית, וּבְחִירָה כְּמוֹ זֹאת אֵין תּוֹלֶה בְּמַעֲשֶׂה כְּלָל וְלֹא בְּחֵטְא, כִּי הַמַּעֲשֶׂה הוּא לַפְּרָט. אַף כִּי בְּוַדַּאי זְכוּת אָבוֹת מוֹעִיל, מִכָּל מָקוֹם, עִקַּר הַבְּחִירָה בְּחִירָה כְּלָלִית בּוֹ וּבְזַרְעוֹ.
________________________________
כדי ללמד, שהקשר בין עם ישראל לקב"ה אינו קשר מצד הפרטים 1 אלא מצד כלל ישראל, לכן כאשר בחר הקב"ה באברהם והוציאו מאור כשדים לתת לו את הארץ נאמר בתורה, ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. 2 הקשה הרמב"ן, מדוע לא הזכירה התורה תחילה את צדקותו של אברהם, בגללה בחר בו הקב"ה ואמר לו לך לך מארצך וכו', שהרי אם לא היה אברהם צדיק לא היה הקב"ה מתגלה אליו ומצוהו לך לך, אם כן ראוי לציין תחילה את צדקת אברהם, כמו שמצאנו ביחס לנח, שתחילה כתבה התורה: ונח מצא חן בעיני ה', ורק אחר כך נאמר: אלה תולדות נח, כלומר לפני התגלות הקב"ה אליו, מזכירה התורה את היותו צדיק. אומנם לאור דברינו לא קשה כלל. הבחירה בנח היא בחירה בנח כפרט, ובחירה בפרט היא לפי מעלתו, לפי מעשיו וצדקתו. לעומת זאת בחירת אברהם אינה בחירה באברהם כפרט, אלא בחירה באומה הישראלית, שהם זרעו, לכן בפרשה המתארת את בחירתו נאמר: ואעשה אותך לגוי גדול, דבר המורה על בחירה בכלל, ובחירה כזו אינה תלויה במעשים או בחטא, כי החטא מתייחס רק לפרטים. אומנם ודאי שזכות האבות מועילה לבנים, אבל עיקר הבחירה הייתה באברהם ובזרעו, ולא באברהם כפרט.
[ רַק – אלא.]


ביאורים
בספר בראשית אנו נפגשים עם דמויות מפתח שהתורה בוחרת להתמקד בהם כחלק מהשתלשלות האנושות, עד לסיפור יצירתם של ישראל בתור אומה ביציאת מצרים, המתוארים בספר שמות. אותן דמויות בולטות בסיפור מעשיהן וקורותיהן ובהתגלות השכינה אליהן. בתוך סיפור השתלשלות הדורות ישנה חריגה מסוימת אצל אברהם, שאינה נמצאת אצל שאר הדמויות. אצל נח, למשל, אנו מזהים התנהגות שונה וחריגה באופן חיובי ביחס לאנשי דורו, ואכן התורה מציינת שבזכות מעשיו ומעלתו זכה לדבר ה' שציווהו לבנות את התיבה, ובעצם מינהו להיות ראש ואב לכל האנושות העולמית לאחר המבול. רק לאחר שהתורה מציינת את צדקותו של נח – "איש צדיק תמים היה", היא גם מספרת על דבר ה' אליו. לעומתו, אצל אברהם, שאמנם במדרשים מסופר על גדלותו הרוחנית והבירור האמוני שעשה בכוחות עצמו עם כל המסירות הגדולה שהייתה כרוכה בכך, אך בתורה שבכתב איננו מוצאים שום תאור הנוגע למעשיו וצדקותו לפני שהתורה מספרת על התגלות ה' אליו. משום כך מתקשה הרמב"ן מדוע התורה בוחרת להעלים את אישיותו המיוחדת, שודאי קדמה לבחירתו והתגלות ה' אליו?
על שאלה זו עונה המהר"ל שלפי הדברים שלמדנו אין תמיהה כלל. אמנם אצל נח והשאר, שנבחרו בפרטיותם, היה צורך להקדים בסיפור מעשיהם מפני שאכן הם היו הגורמים לכך ששרתה השכינה עליהם. אך הבחירה באברהם הייתה מצד הרצון האלוהי להתחיל ממנו ומזרעו את האומה הישראלית ולא מצד אישיותו הפרטית, ומשום כך אין זה עניין למעשיו הפרטיים ולצדקותו, מפני שאין תלות ביניהם וגם אם אברהם לא היה במעלה רוחנית גבוהה היה זוכה לכך.

הרחבות
* בזכות מעשיו או בחירה כללית
בְּאַבְרָהָם לֹא הָיָה בְּחִירָה פְּרָטִית... וּבְחִירָה כְּמוֹ זֹאת אֵין תּוֹלֶה בְּמַעֲשֶׂה כְּלָל. כתב הרמח"ל : "נמצאו כולם (האומות) לפי המשפט העליון, ראויים להישאר במדרגת האנושיות השפלה שהגיעו לה אדם הראשון ותולדותיו מפני החטא, ולא גבוהים מזה כלל. ואברהם לבדו נבחר במעשיו ונתעלה, ונקבע להיות אילן מעולה ויקר, כפי מציאות האנושית במדרגתו העליונה, וניתן לו להוציא ענפיו כפי חוקו. ואז נתחלק העולם לשבעים אומות, כל אחד מהם במדרגה ידועה, אבל כולם בבחינה האנושיות בשפלותו, וישראל בבחינת האנושיות בעילויו" [דרך ה' ב, ד, ג]. דבריו עומדים, לכאורה, בניגוד לדברי המהר"ל, שבחירת אברהם לאבי האומה הישראלית לא תלויה במעשיו.
סתירה זאת ניתן ליישב על-פי דברי הרב שלמה אלישיב : "עיקר לקיחת האבות וישראל, מה שלקח אותם הקב"ה אליו, ובחר בהם לקדשם בקדושתו בעבודתו ובתורתו – הוא הכל רק בסוד שורש הברית (כלומר הסגולה) ולא בזכות (מעשיהם). וגם כל הזכות גופה (עצמה) הוא גם כן רק מסוד הברית, ומי שאינו בברית הנה כל זכותם אינם זכותים כלל , כי אינם פועלים למעלה מאומה, וממילא הוא שאין שום זכות למטה גם כן" [לשם שבו ואחלמה, הקדמות ושערים ו, י]. זכויותיו הרבות של אברהם נחשבו רק מפני בחירת הקב"ה בו. כך ניתן להבין לעומק את הסבר המהר"ל מדוע התורה סיפרה בראשונה על הציווי "לך לך": הבחירה באברהם קודמת למעשיו, מפני שהיא הסיבה שמעשיו קבלו את משמעותם הרבה.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il