ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מבט על יום ירושלים | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים יום ירושלים שיחות ליום ירושלים Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

יום ירושלים ה'תשנ"ד

מבט על יום ירושלים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' אברהם בן דוד

יום ירושלים הפך להיות יום שמחתו של הציבור הציוני הדתי. בשיחרור ירושלים הוקמה הקומה השנייה של הציונות. הקומה הראשונה היא ציון, והקומה השנייה ירושלים. הר-הבית, הכותל, העיר-העתיקה, הם הקומה הרוחנית שעל-גבי הקומה הגשמית. "ואולך אתכם קוממיות" - שתי קומות (בבא-בתרא עה, ב). מלחמת ששת-הימים, מלחמת שיחרור ירושלים, פגישת העם עם מקום המקדש, הביאה להתעוררות רוחנית. התעוררות זו הראתה שהמגמה הציונית לא מסתיימת בפתרון הגשמי של הקיום היהודי; מגמתה אינה רק להשיב את העם לארצו ולמולדתו, אלא גם להשיב את העם לאלקיו, אל דרכו הרוחנית, אל תורתו, אל קודשיו.

הציבור הדתי הלאומי קיבל במלחמת ששת-הימים תנופה גדולה וחדשה, והוא נעשה הכח המוביל של ההתיישבות במרחבי הארץ ששוחררו, התיישבות בעלת משמעות דתית. לעומת זאת, בצד השני של קשת הדעות בישראל, בחלק החילוני השמאלני, אלו שראו בציונות תנועה חילונית, שמגמתה היחידה היא לפתור את בעיית הקיום היהודי, בעיית הקיום הפיזי של עם מפוזר ומפורד, נרדף ומבוזה, אצלם מלחמת ששת-הימים היתה נקודת משבר בשאיפה הציונית, והמשבר החריף ביותר - במלחמת יום-הכיפורים ובעקבותיה. אז התברר להם, שהרעיון הציוני החילוני לא השיג את מטרתו. החלום של מדינה יהודית בארץ-ישראל שתפתור את הבעיה היהודית, ובכך עם ישראל יגיע אל המנוחה ואל הנחלה, החלום הזה התבדה: הנה הוקמה מדינת-ישראל והבעיה לא נפתרה! אדרבא, היא הוחרפה, מצב היהודים במדינת-ישראל קשה יותר מאשר בארצות הגולה. כאן העם היהודי נתון במלחמות ובטרור ובבדידות. התקוות להיות עם חופשי בארצנו התבדו.

התחושה האיומה של הסכנה שהיתה בערב מלחמת ששת-הימים, הפחד מפני מלחמה נוראה עם רבבות קורבנות, העיבה על הניצחון במלחמה. התברר, שגם כאן, בארץ-ישראל, לא מובטח קיומנו, אף-על-פי שהפעם ניצחנו. התחושה הקשה התעמקה אחר-כך במלחמת ההתשה והגיעה לשיאה במלחמת יום-הכיפורים. אז המשבר של הרעיון הציוני השמאלי נעשה טוטאלי. מאז מחפש השמאל איך לצאת מהסיפור הזה, מהרעיון הציוני, איך לבטל את המשמעות של מדינת-ישראל כמדינת העם היהודי, משמעות שיוצרת חיץ בין המדינה למדינות העולם, משמעות שהיא מקור לשנאה ואיבה תהומית. הדרך לכך היא על-ידי טשטוש הזהות הלאומית היהודית של המדינה, טשטוש הגבולות בין ישראל לעמים.

יום ירושלים, שכולו ספוג בזהות יהודית עמוקה, אינו חג של השמאל החילוני, השמאל אינו רוצה עוד במדינה יהודית, כי הזהות המיוחדת הזאת היא אֵם כל הצרות של המדינה. אך הנסיונות של היהודים לברוח מעצמם לא התחילו היום, והם אף פעם לא הצליחו. פעם נוספת נצטרך לעבור את הבירור הזה, שיוכיח שוב, שאי-אפשר להחביא את הזהות שלנו, וכאשר מנסים להסתיר אותה היא פורצת ביתר שאת. אנו יודעים שכל הקשיים שלנו הם חלק מהתהליך של גאולת ישראל. אנחנו מקבלים את הצרות באהבה ושמחים על הישועות הבאות מהן, ומודים לקב"ה על הישועות. על-כן יום ירושלים הוא לנו יום של הודאה והלל לקב"ה, שהחזירנו לירושלים ולמרחבי ארץ-ישראל, יום של תפילה על הגאולה השלמה שתהיה במהרה בימינו אמן.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il