ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יום פטירת רחל אמנו | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים תולדותיהם של צדיקים רחל אמנו Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

י"א חשון תשנ"ז

יום פטירת רחל אמנו


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להתנחם על בניה כי איננו. כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ד' ושבו מארץ אויב ויש תקווה לאחריתך נאם ד' ושבו בנים לגבולם.

היום י"א בחשוון לפי המסורת הוא יום פטירתה של רחל אמנו.

אביא לפניכם מדרש חכמים שדרשו על רחל אמנו. כשחרב בית-המקדש היה הקב"ה בוכה, אמר, אוי לי שהחרבתי את ביתי, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, אמר הקב"ה לירמיה - קרא לאברהם ליצחק ליעקב ולמשה. באו לפניו, והיה כל אחד מהם מבקש על ישראל, באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה, ואמרה - רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים, והגיע זמן נשואי לבעלי, יעץ אבי להחליפנו לבעלי, ולתת לו את אחותי במקומי. וכאשר נודע לי הדבר, היה קשה לי מאד, והודעתי לבעלי, ומסרתי לו סימן, שיכיר ביני לבין אחותי, כדי שלא יוכל אבי להחליפני. אחר כך, נחמתי בעצמי, והתגברתי על רצוני, כי ריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה. ובערב, כאשר החליפו את אחותי במקומי, מסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי לבעלי, כדי שיהיה סבור שהיא רחל, ולא עוד, אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי, הוא היה מדבר עמה, היא שותקת, ואני משיבתו, כדי שלא יכיר לקול אחותי. וגמלתי עמה חסד, ולא קנאתי בה, ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר, לא קנאתי לצרה שלי, ולא הוצאתיה לחרפה, אתה מלך חי וקיים רחמן, מפני מה קנאתה לעבודת אלילים, שאין בה ממש, והגלית לבניי, ונהרגו בחרב, ועשו אויבים בם כרצונם? מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה, ואמר - בשביל רחל אני מחזיר את ישראל למקומם. ועל זה אומר הכתוב - "כה אמר ד' - קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה כי איננו, כה אמר ד' - מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאם ד', ושבו מארץ אויב, ויש תקווה לאחריתך נאם ד', ושבו בנים לגבולם". עד כאן דברי המדרש, בשינוי לשון, מפתיחתא דאיכא רבתי.

רחל הייתה עקרת הבית עיקרו של הבית תני רשב"י לפי שכל הדברים תלויין ברחל לפיכך נקראו ישראל על שמה רחל מבכה על בניה. ולא סוף דבר לשמה אלא לשם בנה אולי יחנן ד' צבאות שארית יוסף. כלומר כל ישראל נקראים בשם שארית יוסף, יוסף בנה של רחל. וממשיך המדרש ולא סוף דבר לשם בנה אלא לשם בן בנה שנאמר הבן יקיר לי אפרים. כלומר כל ישראל נקראים בשם אפרים בן בנה של רחל הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מידי דברי בו (רחם ארחמנו נאם ד'.) זכור אזכרנו עוד על כן המו מע' לו רחם ארחמנו נאם ד'. רחל נקברה בדרך ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם. ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד היום.

אמרו חכמים מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת אלא צפה יעקב אביו שהגלויות עתידות לעבור שם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת רחמים עליהם הה"ד קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה. א"כ מגלים לנו חכמינו ז"ל כי לא במקרה מתה רחל בדרך ונקבר בדרך. כי היא עקרת הבית על ידה נבנה כל בית יעקב בית ישראל. היא בחייה עשתה מעשה הקרבה נפלא וויתרה על בעלה שאהב אותה ורצה דוקא בה. והיא גילתה לאחות את הסימנים שמסר לה יעקב כדי לא לבייש את אחותה מתוך אחריות וכך נבנה בית יעקב מלאה ורחל כאחד. וגם במות ואחרי מות היא נושאת בעול האחריות על עתיד בית יעקב בית ישראל שכולם נקראים בניה. היא קבורה בדרך ומלוה את בניה בדרכם ומבכה על בניה ההולכים בגלות ובגלל ההקרבה בחייה היא זו שנענית והקב"ה אומר לה מנעי קולך מבכי ועיניך מן דמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ד’ וגו' שבו בנים לגבולם.
וכעת בימים אלה ממשיכה רחל אמנו היא כנסת ישראל להפציר לבקש ולהתחנן על בניה שכבר שבו מארץ אויב אבל עדין לא שבו לגבולם עדין כאן בארץ מונעים מבניה להאחז בכל גבולם להאחז בחברון בשכם ביריחו ורחל מבכה ובניה מבכים עמה ופוקדים את קברה ובוכים עמה ומצפים לקיום ההבטחה ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il