ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חגיגת בר מצווה לנער שהוריו באבלות

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים שו"ת "במראה הבזק" Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיון תשע"ה

חגיגת בר מצווה לנער שהוריו באבלות


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

תשובה סט

(מתוך ח"א)

לימה, פרו Lima, Peru
טבת, תנש"א

חגיגת בר מצווה לנער שהוריו באבלות

שאלה
כיצד לנהוג בחגיגת בר מצווה כשאם החתן בשנת אבל? סעודת המצווה נעשית בשבת לאחר היום בו מלאו לנער שלש עשרה.

תשובה
אע"פ שאבל על אב ואם אסור בשמחה כל י"ב חדש, ולכן אין לו להשתתף בסעודת "שמחת מרעות", אין הדבר כולל סעודת ברית מילה, פדיון הבן או בר מצווה, שהינן סעודות מצווה 1 ואין בהם שמחה יתירה דוגמת סעודת הנישואין, ולכן אין מחמירים בהם כל כך 2 .
קידוש או סעודת בר מצווה בשבת - יש לערוך כרגיל (גם אם אין זה באותו היום שבו הגיע הנער לגיל שלש עשרה ויום אחד, ומותרת) השתתפותם של אבלים אף כשהם קרובי משפחה רחוקים יותר, או ידידים 3 גם בימות החול מותרת השתתפות ההורים במסיבת בר המצווה של בנם 4 ואף קרובים וידידים אחרים השרויים בשנת אבל רשאים
. להשתתף, בתנאי שאין במקום תזמורת או ריקודים 5 אכן ראוי שהנער, חתן בר המצווה, או אחר, ידרוש בדברי תורה 6 כדי שלא ייחשב הדבר ל"משתה מרעים" האסור לאבלים, שכן עיקר השמחה היא על הגיעו למצוות.




^ 1. עי' יש"ש ב"ק, פרק מרובה, סי' ל"ז, שסעודת בר מצווה נחשבת לסעודת מצווה רק כשנעשית ביום ההולדת עצמו, או כשהנער דורש
^ 2. שו"ע יו"ד, סי' שצ"א, ברמ"א סעיף ב', ובדגול מרבבה שם
^ 3. כי בכל מקרה אין לנהוג בשבת אבלות בפרהסיה, אין צורך לומר, שיש להזהיר הציבור שהקפדה על אי חילול שבת בהכנת המסיבה ובחגיגה עצמה, הוא הדבר היותר חשוב כאן
^ 4. משום שבתור בעלי השמחה הם עומדים ומשמשים את הציבור, ואינם יושבים רק בסעודה (כל בו על אבלות, עמ' 360) ומשום כך, זה מותר אפי' בתוך שלושים לאבלותם
^ 5. פסק הגרש"ז אויערבך, הובא בספר פני ברוך, עמ' תנ"ט.
^ 6. דגול מרבבה סי' שצ"א שם, יש"ש ב"ק פ' מרובה שם. פרי מגדים (או"ח), במשבצות זהב לסי' תמ"ד, סק"ט, ולהלכה הובא בספר גשר החיים, חלק א', פרק כ"א, עמ' רל"א.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il