ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לא טוב לבד ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קרוב אליך Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשע"ה

לא טוב לבד

מתוך קרוב אליך גליון מס 88



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

לא לחינם פסוקי התורה המתארים את הקשר הזוגי הראשון בעולם, פותחים בהצבת הנחת יסוד: "ויאמר ה' אלוקים, לא טוב היות האדם לבדו". התורה מגדירה בצורה ברורה ש"היות האדם לבדו" הוא "לא טוב". צריך פשוט להתחתן. לא להישאר לבד. האחריות, המחויבות והעול, הם חלק מהטוב האמיתי.
נשואים בודדים
בעומק הדברים, לצאת מה"לבד" זה לא רק להתחתן. אדם יכול להיות נשוי שנים רבות ולהיוותר בודד. אנשים רבים מתארים, איך בתוך קשר זוגי ארוך, עמוק בתוכם הם מרגישים שהם עדיין לבד.
הכאב הגדול ביותר של האדם הוא להרגיש לבד. כשאדם מרגיש שמה שקורה איתו לא נוגע לשני, כי לזולת לא איכפת ממנו, הוא חש בבדידות תהומית. לצאת מהבדידות ולהגיע אל הביחד זהו צורך אנושי בסיסי, להפוך מ"הוא" ל"אתה".
ב"ביחד" ישנה היכולת והמסוגלות להזדהות עם השני. הכאב של השני הוא הכאב שלך, השמחה של השני היא השמחה שלך. אתה חושב על בן הזוג והוא חושב עליך. הדיבורים שלך איתו לא מבטאים רק את הביטוי האישי שלך, אלא את השותפות שבקשר.
היציאה מה"לבד", היא המסוגלות לראות גם את האחר, את מי שהוא אינו אתה, להרגיש אותו ולהזדהות עם מה שעובר עליו. כאן צריך להדגיש: הרגשת ה"אני" היא חיובית והכרחית במערכת זוגית. לאדם שיגיע לזוגיות ברגש נחיתי, מפוחד או חסר־בטחון וחוט שידרה, יהיה קשה לבנות מערכת זוגית תקינה. לא מתחתנים עם השני, כי ויתרתי על עצמי. גם עשיית שלום־בית אינה על־ידי שאחד מבטל את עצמו ו"נכנע" אל השני.
ישנן מערכות קשרים אחרות, כמו לדוגמה בין הורים וילדים, שלעיתים ההורים מרגישים "ויתור" מוחלט על ה"אני" העצמי שלהם בשביל ילדיהם. אבל בקשר זוגי אין זה כך. אך למרות זאת, כאשר האדם מרגיש את ה"אני" שלו בצורה שאינה נכונה, הוא לא מסוגל לראות באמת את מי שנמצא לידו.
בכל קשר זוגי יש גרעין של "אני", אבל צריך לדעת לזכך אותו. "זכו – שכינה בניהם". אם ישנו זיכוך עצמי, יכולה לשרות שכינה. הזיכוך הוא היכולת לראות גם את השני, לכבד אותו ולתת לו מקום.

זוגיות של אינטרסים
הקשר הזוגי הוא גם סוג של השלמת צרכים – רגשיים, שכליים ומעשיים. במימד זה האדם רואה את בן זוגו, את מעלותיו, וכיצד הם משלימים זה את זה. כשאדם מבין שהוא לא יכול להסתדר לבד והוא צריך השלמה מהזולת, זהו תהליך חיובי, אבל זהו רק אמצע התהליך. כאשר הקשר מבוסס רק על נתינה וקבלה, בני הזוג עדיין נפרדים זה מזה. כל אחד חי את החיים שלו. "שלי שלי - שלך שלך". המקום בקשר שבו יש אינטרסים משותפים, הוא חיבור מותנה. מפחיד לחשוב מה יקרה כשישתנה המצב וישתנו האינטרסים. זוגיות כזו עומדת על גורם חיצוני המחבר בין השניים – "אהבה התלויה בדבר".
ההשפעה ברובד הגלוי קיימת תמיד ונחוצה. היא באה לידי ביטוי בנתינה וקבלה, כבוד הדדי, חוויות משותפות וכדומה, אך כדי לחשוף את עומק הזוגיות צריך "לגעת" בשורש של הקשר, ברובד הפנימי שלו, בו ישנה אחדות שלימה, ללא אינטרסים, ומעבר לנתינה ולקבלה.
זוגיות שלמה היא לגלות שהזולת הוא בעצם ה"אני" האמיתי שלי. "עצם מעצמי ובשר מבשרי". הזוגיות יוצרת תודעה של זהות אחת. זה כבר לא אני ואתה, אלא "אנחנו". הזוגיות השלימה היא המגלה את המימד הנסתר, בו נחשף אותו רובד פנימי שבו לא האינטרס והשלמת הצרכים השונים מחברים בין בני הזוג, אלא היותם בעלי מהות אחת.
כשנמצאים בשלב של חיפוש הקשר, הבדיקה היא בדרך כלל של הרובד החיצוני: האם אנו מתאימים זה לזה? האם יש לנו אינטרסים משותפים? האם אנו מרגישים קשר וקירבה? אבל לאחר מכן, צריך אט אט להיחשף רובד עמוק ופנימי יותר, בו הקשר הוא בגלל רובד נעלם, נסתר, שמעבר לכל חשבונאות או אינטרס.
מוגש על ידי מכון 'דעת' daat.tur@gmail.com
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il