ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

למה יש כל־כך הרבה מחלוקות בין חכמים?

דף הבית בית מדרש מדורים קרוב אליך Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

חשוון תשע"ו

למה יש כל־כך הרבה מחלוקות בין חכמים?

גליון 96



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

למה יש כל־כך הרבה מחלוקות בין חכמים?
שתי מעלות יש לתורה – האחדות והריבוי, ואי אפשר לזו בלא זו. כשבא אותו גוי לפני הלל הזקן ושאל אותו כמה תורות יש לכם – הוא ענה לו שתיים, אחת אלוקית ואחת אנושית. "אחת דיבר אלוקים שתיים זו שמעתי", ובשתיים הכוונה למקור הריבוי שהולך ומתפשט עד בלי די.
מקור התורה אחד הוא, "כולם מרועה אחד ניתנו". אבל כשם שאנו נמצאים בעולם שצדדיו מרובים, כך התורה מופיעה בו בכל גוון מגווניו. ולכן גם גילוייה מרובים עד אין חקר, וגם חכמיה שונים זה מזה. וכשם שפרצופיהם שונים מפני שהם בעולם הריבוי, כך גם דעותיהם שונות, והאורה האלוקית מופיעה בהם כעין קרן אור, שמשתברת לצבעים שונים דרך כלים שונים.

למה אין היום סנהדרין?
"מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו". הריחוק הזה לא פגע רק בישיבתנו בארץ, אלא גם בכל הסגולות הפנימיות של הישיבה בארץ, שאחת העיקריות שבהן היא האחדות, וכמו שכתוב בזוהר – "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ" – שבארץ דווקא הם נקראים אחד.
מכיוון שהתפזרנו בגלויות גם דעותינו נשתבשו, התפוררו ונתרחקו ממקורן, ואנו מייחלים ומצפים שעם קיבוץ הגליות ועם התאחדות הקרעים, תוך כאב ולבטים שאינם פשוטים כשעדות שונות חוזרות לחיות יחד, נזכה להתקרב למבט שרואה את כל הדעות, העדות והגוונים כמשלימים, וישיב ה' שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, ומלשכת הגזית תצא תורה אחת לכל ישראל על־ידי סנהדרין הגדולה שתשב שם.

איך מתמודדים עם השחיקה הרוחנית היומיומית בסביבה חילונית במקום העבודה?
לתלמידים ששאלו אותי שאלות דומות על קשיים בצבא, הצעתי לגדל פאות אם לא היו להם כאלה קודם. לא מפני שפאות הן אצלי עיקר, אלא שהפאות משדרות שדי ברור – אני שייך לעולם הקדושה.
באופנים שונים ניתן לשדר את אותו שדר ולהביא לאותה תכלית, כמו למשל לברך בקול רם; להיות זה שכולם יודעים שהוא הדואג לשיעורי תורה במקום ולתפילות במניין; לדאוג שהכשרות תהיה מהודרת והמצוות תישמרנה בדקדוק. ככל שאדם, לעצמו ולסביבתו, פונה מתוך עמדה של "אני שייך לקדושה", כך ממילא סרים מעליו הניסיונות.
כך דורש הבעל שם טוב: "שומר מצווה" – "שומר" מלשון ממתין ומצפה למצווה (וכמו "ואביו שמר את הדבר") – "לא יידע דבר רע". כשאדם ממתין ומצפה מתי תבוא לידו מצווה, ממילא לא ידע דבר רע.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il