ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מתי תדעו שהצלחתם בחינוך?

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית וירא Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ו

מתי תדעו שהצלחתם בחינוך?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

אישה חכמה אחת, שהצליחה מאד בחינוך ילדיה ב"ה, נשאלה פעם – מהו סוד הצלחתה?
ענתה האישה – 'רק ביום, שגם ילדי יצליחו בחינוך ילדיהם, אדע שהצלחתי בחינוך ילדי'.
במבט ראשוני, תגובת האישה לא מספקת תשובה לחידה הגדולה שמטרידה את כל ההורים – 'מהו סוד ההצלחה בחינוך', שהרי האישה טוענת שהיא נשאלה שאלה זו בשלב מוקדם מידי.
אולם במבט שני, תגובת האישה היא 'המבוא' העיקרי לפתרון חידת החינוך. כל מגמת החינוך חייבת להיות מכוונת לעתיד. זהו סוד החינוך, וזה סוד הקושי והנעלם בחינוך. חלק משמעותי מעבודת החינוך הוא הקניית הרגלים – הרגלים של שמירת תורה ומצוות, הרגלי למידה ועוד. פעמים רבות, ההורה והמחנך יכולים לחשוב שאם בהווה המתחנך אימץ את ההרגלים הללו, הרי שכך יהיה מעתה ועד עולם. לכן, מחנכים רבים שמים את הדגש על ההווה.
אולם, האמת היא שאם ההרגלים הטובים חיצוניים וקשים (וכפויים?) לילד, הרי שחלילה יגיע הרגע שבו הילד יגדל ויזרוק את ההרגלים הללו. מחנך ששם מגמת פניו לעתיד, ישאף להקנות לילד הרגלים טובים המתאימים לנפשו, וישתדל להטעימם באוזני הילד כך שיהיו רצויים לו, וכך הם יתמידו איתו. לפיכך, אמרה אותה אישה חכמה – רק כשילדי יעבירו את אשר קיבלו ממני לילדיהם, אדע שאשר הטמעתי בהם הפך לנחלת העתיד.
(לכן בחינוך, בסופו של דבר העיקר זה 'תפילות', ואנו רק משתדלים, שהרי מי מאיתנו כה בקי בעתיד עד אשר בכוחו להיות בטוח שהוא פועל נכון. ובנוסף – קיים כמובן המרכיב המרכזי, שהוא נשמתו המיוחדת של הילד, בעלת הבחירה החופשית לפעול כרצונה).
בפרשתינו, מרגיש כביכול הקב"ה 'מחוייבות' לגלות בפני אברהם את תוכניותיו בקשר לסדום, "וה' אמר: המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?"
באופן פשוט, כולנו היינו מצפים שהסיבה למחויבות זו תהיה – מעשיו הטובים של אברהם כגון – החסד והפצת האמונה בה'. אך הקב"ה נותן לעניין נימוק אחר – "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט...". הנימוק הוא – הציווי לבניו, החינוך המיוחד של אברהם. בעקבות דרכו החינוכית של אברהם, ה' מספר לו על חרב ההפיכה המונפת על סדום. מדוע? מה הקשר בין הדברים?
תשובות רבות יכולות להיאמר, וודאי ישנו חיבור בין מסריו החינוכיים של אברהם על שמירת צדקה ומשפט לגילוי המיוחד מאת ה'. אך דומה שמודגשת כאן הדרך החינוכית המיוחדת של אברהם ולא רק תוכן החינוך.
לשון הפסוק מדוקדק - אברהם לא מצווה את בניו 'לשמור' (בחייו) את דרך ה', אלא הוא מצווה את בניו... "אחריו ו(הם) שמרו"... העיקר זה השמירה העצמית, שבניו ישמרו בכוחות עצמם אחריו. אברהם יודע את הסוד - כיצד לקלוע ללב בניו, למצוא את נקודת הטוב הפנימית שלהם, ולהפוך את ערכיו לחלק מהם לנצח.
מחנך כזה ראוי לגלות לו על הסכנה המרחפת על סדום, מפני שרק למחנך כזה יש כוח להציל את סדום. מחנך כזה ינסה למצוא את נקודת הטוב הסמויה בסדום, לעורר אותה, ולהופכה לשלהבת מתלקחת של תשובה אל הטוב והחסד.
ואכן, אברהם מבקש מה' שלא יספה צדיק עם רשע, כי אין זה משפט צדק. ולכאורה, ה' היה יכול לענות לו, שגם לסלוח לרשע בזכות צדיק אין זה מן הצדק. אלא שאברהם מנסה למצוא את הצדיקים המצויים 'בתוך העיר', את נקודת הטוב המצויה בתוך העיר ודרכה להשיב בתשובה שלימה את כל העיר.
באותה העת לא היו בסדום מספיק צדיקים, ובכל זאת אברהם לא נכשל במשימתו. ה' שילח את לוט מתוך ההפיכה בזכות אברהם, ובנות לוט הולידו את רות ונעמה אימותיהם של מלכות בית דוד ומלך המשיח, ובטווח הרחוק נקודת הטוב הגנוזה בסדום עוד תתלקח ללהבה גדולה המאירה את העולם כולו.
ובעז"ה אף אנו נלך בדרכו של אברהם, נחפש את נקודות הטוב שבילדינו, נחנכם על פי דרכם המיוחדת, ויצמחו כולם להיות זרע ברך ה'. אמן!
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il