בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה
מבט חדש על בריאת האדם

צל צלם צלע

undefined

הרב יוסף כרמל

תשע"ו
3 דק' קריאה
בסיפור בריאת האדם המופיע בתיאור הבריאה הראשון אנו מוצאים:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ …וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א' כו-כז).
שתי נקודות מאוד בולטות:
א. הצירוף צל מופיע שלש פעמים.
ב. יש קשר בין המושג "צלם" לבין בריאת האדם (אותו) כזכר ונקבה (אותם).
לפי כל השיטות בפרשנות, המושג "צלם אלקים" מתייחס בעיקר לצד הרוחני - נשמתי של האדם ולא לצד הגשמי. הפן הגשמי כלל לא נזכר בתיאור זה וממילא גם החטא איננו מופיע. בתיאור השני של בריאת האדם חוזרת התופעה על עצמה לאחר תיאור היצירה מבחינתה הגשמית "וַיִּיצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב' ז).
המשך התהליך מתואר בדרך זו:
"וַיַּפֵּל יְקֹוָק אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: וַיִּבֶן יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (שם שם, כא-כג).
גם כאן חוזר הצרוף "צל" פעמיים וגם כאן בעניין הקשר שבין איש ואישה. כדי להבין את פשר העניין ננסה להבין את משמעות בריאת האישה מן הצלע. המדרש במקום מציע "ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח ותפרעו כל עצתי (משלי א כה) הדא הוא דכתיב ויבן ד' אלקים את הצלע (בראשית ב כב) ויבן כת' התבונן מאיכן לברותה, אמר לא אברא אותה מן הראש שלא תהא מיקלת ראשה ..." (בראשית רבה פרשה פ ד"ה ר' יהושע), בדרך זו פירש גם הרמב"ן (שם). לדעה זו "צלע" הוא שם האיבר של האיש ממנו נוצרה האישה. לעומת דעה זו, מצינו במדרש גם דעה אחרת "אמר ריש לקיש בשעה שנברא דו פרצופין נברא ונסרו ונעשה שנים גבים גב לזכר גב לנקבה איתיבין ליה (=שאלו אותו) (בראשית ב) ויקח אחת מצלעותיו אמר להן מסטרוהי (=מצדו) כדכתיב (שמות כו) ולצלע המשכן" (ויקרא רבה (וילנא) פרשה יד ד"ה אשה). כך גם פירשו רש"י ואבן עזרא (שם). לפי דעה זו, האשה לא נבראה מחלק גוף של האיש אלא מדובר בבריאה אחת בעלת שני פנים וצדדים. אין צורך להאריך ולהסביר את ההבדל המשמעותי בין שתי הדעות במדרש בהבנת היחס בין איש ואשתו.
ננסה עתה להציע הסבר שלישי למושג "צלע". לצל משמעות רוחנית עמוקה. בבואה לכך אפשר למצא בדברי הרמ"א בשם הראשונים "כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה; ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא ליתרע מזליה, גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו; ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור עתידות כנ"ל" (שוע או"ח סי' תרס"ד). לפי זה הצל הוא הביטוי לקשר עם הקב"ה. הוא הוא צלם האלקים, הוא הוא הרמוז בצלע ממנה נוצרה האשה ולכן חיותו של האדם היא לפי רמת צלם האלקים שלו, ואי מציאות הצל משמעותה ניתוק הקשר עם מקור החיים, בבחינת "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיקֹוָק אִתָּנוּ"(במדבר י"ד ח).
על פי זה, מצאנו גם מקור למאמר חז"ל "דריש רבי עקיבא: איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן" (סוטה דף יז ע"א) שמבוסס על "פשט" בפסוקים ולא רק על דרש צירוף אותיות. שהרי הצלע היא צלם האלקים שמאפשר גם למי שיסודו מעפר להיות בעל שאיפות כלפי מעלה לדבקות בשכינה. ממילא החיבור בין אישה לאיש הוא המאפשר זאת. על פי זה גם ברור למה רק לאחר הופעת הביטוי אישה בתורה מופיע גם הביטוי איש ומאפשר את דרשתו של רבי עקיבא.
נחזור אם כך לתחילת השבוע, לחג הסוכות, גם שם ישבנו בצל, בצילא דמהימנותא, בבחינת "בצל ש-די יתלונן", עיקרה של הסוכה הוא הצל וההלכה העיקרית היא "צלתה מרובה מחמתה". הצל רומז לא רק להצללה אלא גם להצלה, מי שחוסה בצל השכינה הוא המוגן.

הבה נתפלל כולנו כי יסודות חשובים אלו בחיינו כפרטים וכעם, אכן ישמשו בסיס לכל קשר בין איש ואישה בבחינת "זכו שכינה ביניהם" ובזכות ה"צלע" יזכו ל"צלם" ולהצלה.
בימים טרופים אלה, נחזק את רוח כולם, נגביר תפילותינו להצלה, לרפואה שלמה לכל הפצועים ותנחומים מן השמים לכל משפחות הנרצחים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il