בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ויצא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ציפורה בת דוד

מלאך מסולם יעקב

האם מלאך הוא יצור גשמי או רוחני בלבד?

undefined

הרב יוסף כרמל

כסלו תשס"ה
3 דק' קריאה
חייו של יעקב אבינו רוויים, בצורה יוצאת דופן, בפגישות עם מלאכים. התופעה מודגשת מאוד בפרשתנו הפותחת בחלום הסולם ש"מַלְאֲכֵי אלוקים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כ"ח יא) ומסתיימת ב"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אלוקים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אלוקים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם" (שם ל"ב ב-ג). גם לפני הסתלקותו מן העולם, כשהוא מברך את בני יוסף, מזכיר יעקב את המלאך וטובע את מטבע הברכה לדורות "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (שם מ"ח טז).

הראשונים נחלקו בשאלה כיצד להתייחס לסוגיא זו. לשיטה הקיצונית מצד אחד, כל מלאך הנזכר הוא אכן יצור לא גשמי, יצור המגדיר עצמו "פלאי" כדברי המלאך שנגלה למנוח, אבי שמשון: "וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי" (שופטים י"ג יח). יצור זה איננו כפוף לחוקי הטבע, לכן הוא יכול להעביר בדרך נס, צאן מעדרו של לבן לעדרו של יעקב, כפי שמסביר רש"י בפרשתנו:
"והנה העתודים - אף על פי שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב" (בראשית ל"א י).

לשיטה זו גם במקום שלא נזכר במפורש שמדובר במלאך, כך ניתן להסביר, כמו בפגישתו של יוסף עם ה"איש", כשתעה בשדה באזור שכם, וז"ל רש"י שם "וימצאהו איש - זה גבריאל" (שם ל"ז טו). לעומתה השיטה ההפוכה טוענת כי מלאכים אינם מסתובבים על פני האדמה וניתן לראותם אך ורק בחזון או בחלום, עיין כדוגמא במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בתחילת פרשת וירא. מכאן נובע כי אינם פועלים מחוץ או כנגד לחוקי הטבע, (עיין במאמרו של פרופ' פליקס בעניין חוקי הגנטיקה וניצולם בידי יעקב במאבקו נגד נסיונו של לבן לנשלו מרכושו). בכל מקום שרק אפשר גם אם הכתוב נוקט בלשון "מלאך" המשמעות תהיה שליח של הקב"ה כמו שמסביר "אבן עזרא":
"ואל תחשוב שהמלאכים הם מאש ורוח, בעבור שנמצא עושה מלאכיו רוחות (תה' קד, ד), כי אין ככה דרך פשוטו. רק דבר דוד בתחלה על מעשה בראשית. ...ואמר כי הרוח שלוחו של השם ללכת אל מקום שישלחנו, וכן האש ממשרתיו" (בראשית א' א).

אם מי מהמלאכים מופיע על פני האדמה הכוונה היא לאנשים בשר ודם, כמו שמסביר "אבן עזרא" על פסוק הפתיחה של הפרשה הבאה: "ואלה המלאכים הם מעבדיו" (שם ל"ב ד ולעומתו ברש"י שם). בהפטרה לפרשתנו (למנהג לפתוח ב"וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי") נקרא את הפסוקים הבאים:
"בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אלוקים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנו"ּ (הושע י"ב ד-ה).

על פי פרשנותו של הנביא הושע; יעקב ש"בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" הפך לישראל, כאשר נאבק עם מלאך אלקי "וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אלוקים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ". כל זה בהקשר של "בכי" ו"בית אל" - " בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּו". רמזים אלה מביאים אותנו להבנת מקור נוסף, בתחילת ספר שופטים מצאנו "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" (ב' א). יש לשאול: 1. מי הוא המלאך 2. באיזה הקשר התרחש מאורע זה?

אם הושע מגלה לנו כי "בכי" ו"בית אל" הולכים יד ביד, זה מחבר אותנו לפרק הקודם בשופטים שם אנו מוצאים "וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַיקֹוָק עִמָּם" (א' כב). המרכז הרוחני של העם באותה עת היה בבית אל ויתכן שגם הארון היה שם באותה תקופה. לכן לא פלא הוא, שהמלאך מתגלה במקום בו יש נוכחות שכינה. קשר זה נכון לפי שתי השיטות. חז"ל מזהים את המלאך עם פנחס בן אלעזר הכהן וז"ל המדרש:
"ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים וכי מלאך היה והלא פנחס היה ולמה קורא אותו מלאך אלא א"ר סימון פנחס בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים" (ויקרא רבה פרשה א ד"ה א ויקרא אל).

פנחס לפי דעה אחרת בחז"ל הוא אליהו "מלאך הברית" וז"ל המדרש: "דאמר רבי אלעזר אליהו דא פנחס" (זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף מב עמוד א). השאלה אם להגדיר את אליהו כאדם שסופו למות או כמלאך שאינו חוזר לעפר גם היא שנויה במחלוקת וחזרנו חלילה למחלוקת העקרונית הראשונה.

הבה נתפלל כי נזכה כולנו שוב לחזות בשוב ד' ציון, ובגאולת העם והארץ על ידי מלאכיו=שלוחיו הנאמנים.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il