בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימינה של אירופה

כבני אברהם שנבחר להיות לברכה לאנושות כולה, עלינו לחשוב כיצד לסייע לאירופה מול האיום האסלאמי , מומחי המערב לא יורדים לשורש הבעיה , לאן ילך העימות בין המערב לאסלאם? שני תרחישים אפשריים , תנועות ימין באירופה תומכות בישראל, ועומדות על זכותה של אירופה לשמר את זהותה ותרבותה , ישראל יכולה וצריכה לקשור קשרים עם תנועות ימין באירופה שפועלות להתנקות מעברן האנטישמי, מוסלמים יכולים להשתלב במדינות אירופה לפי המודל של גר תושב בתורה, בלי לפגוע בזהות ובתרבות של המדינה הקולטת

undefined

הרב אליעזר מלמד

כסלו תשע"ו
5 דק' קריאה
אירופה
אירופה מעניינת אותנו. מאז אברהם אבינו רגילים אנחנו, בני ישראל, לדאוג לכל האומות ולכל בני האדם. אפילו על סדום ביקש אברהם אבינו ללמד זכות. זה התפקיד שה' ייעד לנו, מאז שציווה על אברהם אבינו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה... ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, א ג). כלומר, לך מהחיים הלאומיים הצרים שלך, אל הארץ המובטחת, כדי להקים עם כלל-עולמי, אוניברסלי, שיפיץ מארץ ישראל את דבר ה' לכל העולם. וכן נאמר ליעקב אבינו: "הארץ אשר אתה שוכב עליה, לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" (בראשית כח, יג יד).
בנוסף לכך, לאחר שבמשך דורות רבים מבני ישראל גלו לארצות אירופה, אכפת לנו ממה שקורה שם. ואף שככלל לא שבענו שם נחת, היו לנו שם גם ימים טובים. ובתורה למדנו, שאפילו כלפי המצרים ששעבדו אותנו בעבודת פרך יש להתייחס באופן שיש בו מן החיוב, הואיל וגרים היינו בארצם (ע' דברים כג, ח ט). מה עוד שמה שקורה באירופה הסמוכה והחזקה עלול להשפיע גם עלינו.

בעיית המומחים במערב
מדינות המערב משקיעות הון עתק במימון אלפי חוקרים בפקולטות ללימודי היסטוריה, דתות, חברה ופסיכולוגיית המונים. יש להן אלפי שגרירים ויועצים ליחסי חוץ. ואף על פי כן הם מתקשים להבין את האיום המונח לפתחם.
הבעיה שלהם היא יסודית. הם משתדלים להביט על הדברים מתוך זווית אובייקטיבית, נטולת אמונה וזהות. אולם דווקא עמדה זו מונעת מהם את האפשרות לחדור להבנה שלמה של המניעים האנושיים, וקל וחומר של אנשים דתיים ושל אומות שלמות.

תחזית ריאלית
מי שאינו לוקה בעיוורון התפיסתי של "המומחים", מבין שמתרחש עתה עימות כולל בין האסלאם למערב. העיוורון של מומחי המערב מעניק לאסלאם יתרון גדול בפתיחת המערכה.
קשה להעריך כיצד זה ייגמר. אם מצב העיוורון של המערב יימשך, אירופה תהפוך בהדרגה למוסלמית. בתחילה על ידי הגירה של מוסלמים לאירופה, תוך ניצול זכויות האדם לריבוי טבעי ולהפצת האסלאם - שמציב אלטרנטיבה מוסרית ודתית לחלל החילוני שנפער באירופה. כל זאת בשילוב של אלימות לביצור הקהילות המוסלמיות והטלת מורא על השכנים. לבסוף יאולצו כולם להתאסלם בכוח, כי דין מוחמד בחרב.
אפשרות יותר ריאלית, שבהדרגה החיים יהפכו ליותר קשים. הממשלות תעמודנה חסרות אונים מול התאסלמות והתפרעויות. מצבן הכלכלי של המדינות יתדרדר. האלימות והפשע ברחובות יגברו, עד שהשנאה למוסלמים תתעצם כל כך, ששום דבר כבר לא יוכל לעמוד בפני הברבריות האירופית, שתשוב להתפרץ. אז יתחילו האירופים לרצוח במוסלמים, כמו שהיו רגילים להילחם ולרצוח במשך אלף שנים. המשטרה תנסה לעצור, אבל לא תוכל. גם שונאי המוסלמים מכל העולם ירחמו עליהם אז מאוד, כי הם יישחטו, ייאנסו, יישרפו, יגורשו ויוטבעו בנהרות. בראייה היסטורית, האירופים לא פחות מקצוענים מהמוסלמים בתחום שפיכות הדמים.
בשתי האפשרויות, וגם בשילוב מסוים ביניהן, אירופה תשקע מבחינה מוסרית, חברתית, מדעית וכלכלית.
דווקא תנועות הימין הקיצוניות מבינות את המצב נכון יותר, ואולי בשילובן בממשל ניתן יהיה למצוא פתרון סביר לבעיה החמורה של אירופה. אלא שיש בכך בעיה קשה.

תנועות הימין הקיצוני באירופה
בחשש הנני ניגש לשאלה אודות היחס הראוי לתנועות הימין הלאומיות באירופה. מצד אחד, העמדה הרווחת בקרב רבים מהיהודים ואנשי המוסר גורסת שיש לתעב תנועות אלו, מפני שהן חוטאות בשנאת זרים ובאנטישמיות, וההיסטוריה לימדה אותנו ששנאה שכזו עלולה להוביל לתוצאה הנוראה מכול - השואה. גם לאחר השואה, היו תנועות ימין אירופיות שהמשיכו לתמוך בנאצים באופן מלא או חלקי. ואף שרוב מנהיגיהן וחבריהן התנערו מהנאצים ומהשואה, המשיכו תנועות הימין לשמש חממה לרשעים שמצדיקים את רצח מיליוני היהודים בשואה, או שמכחישים את ממדיה וממעטים בחומרתה. עדיין ניתן למצוא בסביבתן צעירים אלימים, גלוחי ראש ניאו-נאציים, שונאי זרים ככלל ויהודים בפרט, שתומכים ברעיון של עליונות הגזע הארי הלבן שמצדיקה כל סוג של אפליה והתנכלות לבני גזעים אחרים, בלי קשר לעמדתם ומעשיהם.
מנגד, במשך השנים תנועות הימין הקיצוני עברו תהליך של שינוי. קמו להן מנהיגים שמתנערים בגלוי מהמורשת הנאצית הגזענית ותומכים בגלוי במדינת ישראל. הם הוציאו בבושת פנים מתנועותיהם ניאו-נאצים שונאי יהודים. כיום תנועות הימין מבינות נכון יותר מאחרים את הבעיה המוסלמית. הן מבינות שמדובר במלחמה תרבותית כוללת מול האסלאם, ולא בטרור של אנשים קיצוניים שבמקרה הם מוסלמים. הן גם צודקות בתביעתן לשמור על זהותן הלאומית והדתית-תרבותית של מדינות אירופה. כשם שאסור לגזול את רכושו של אדם פרטי, כפי שעשו הקומוניסטים בארצות שעליהן השתלטו, כך אסור לגזול מאנשים את הזהות הלאומית והדתית שלהם.

תנועות השמאל
תנועות השמאל כופרות במשקל הקובע של הזהות הלאומית והדתית. בהתאם לכך, הן תומכות בקליטת פליטים בעלי זהות שונה ובזכותם לבטא את זהותם בפומבי, גם כאשר היא מתנגדת ופוגעת בזהות הלאומית של המקומיים.
ככלל, היהודים שהתגוררו בגלות אירופה הכירו וכיבדו את הזהות הלאומית והדתית של בני המקום. אמנם צריכים להודות שבעת החדשה, באירופה כולה ובמיוחד בצרפת, יהודים מתבוללים ומנוכרים לערכי היהדות כעם וכדת הובילו את תנועות השמאל הליברליות והקוסמופוליטיות, שמנסות לטשטש את הזהויות הלאומיות ולהדגיש את הערכים הכלל-אנושיים של זכויות הפרט והשוויון.
גם אנחנו היהודים נפגעים מעמדותיהן של תנועות השמאל. נציגיהן מבקרים באופן בוטה את היהדות ואת מדינת ישראל. גם נציגי תנועות השמאל כאן בארץ מכרסמים בזהות הלאומית והדתית, מתנגדים להגדרתה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, ומתנגדים להענקת מעמד מיוחד לשפה העברית ולמורשת ישראל כתשתית התרבות והמשפט. זאת למרות שבאופן מוזר, הם מכירים בזהות הפלשתינית הבדויה של הערבים כאן בארץ, כמו שחבריהם מוכנים לתמוך באסלאם באירופה יותר ממה שהם תומכים בתרבות הרוב.

היחסים הנכונים עם הימין הלאומי
לנוכח המציאות העומדת לפנינו, ראוי לבחון בחיוב קשירת קשרים עם תנועות הימין באירופה, כאשר כל מקרה צריך להיבחן לגופו. תנועה שמתנערת באופן מוחלט מאנטישמיות וגזענות ראויה לכבוד ושיתוף פעולה. העמדה המוסכמת צריכה להיות שהמאבק הצודק באסלאם ובכל מי שמאיים על זהותם הלאומית מוגדר כמאבק על השלטת חוק וסדר ועל קביעת זהות לאומית ברורה למדינה, ובשום פנים אינו נובע משנאת זרים.

מרין לה פן
לצערנו מדינת ישראל כושלת בהובלת הדיאלוג הנכון עם תנועות הימין הלאומיות באירופה. במקום לתמוך בעמדות הלאומיות הסבירות והמוסריות ולהעצים את העמדה השוללת גזענות ושנאה, בוחרים אצלנו לתמוך
במטשטשי הזהויות. אלה שאינם מסוגלים להתמודד כראוי עם שום בעיה, וגם פוגעים במדינת ישראל שניצבת באותה חזית ממש של מלחמה על קיומה וזהותה.
הנה לדוגמה, מנהיגת הימין בצרפת מרין לה-פן ביקשה לקשור קשר עם יהודים ומדינת ישראל, ובמקום לנהל איתה דיאלוג מכובד, נענתה בהתעלמות. תנועת הימין הלאומי בצרפת הוציאה מתוכה את מייסדה ז'אן מארי לה-פן, אביה של מרין, מפני שלא הסכים לחזור בו מאמירות אנטישמיות מכחישות שואה. האם אין זה מוכיח את כוונותיה? הקשר שיכולים יהודים ומדינת ישראל לקשור עם מפלגה זו יוכל להעצים את העמדה המוסרית שלה, לטובת צרפת וישראל כאחד.

תבנית גר תושב
התרומה שהיהדות יכולה להציע לתנועות הימין באירופה היא אימוץ מודל "גר תושב", כתנאי לקבלת זכויות אזרח ותושב מבלי לפגוע בזהותו של הרוב הלאומי.
שני עקרונות צריך לקבל על עצמו גר תושב: האחד, הכרה בזהות הלאומית והדתית של בני המקום, ונשיאה בעול האתגרים הלאומיים אל מול האויב. השני, קבלת שבע מצוות בני נח, הכוללות התנהגות מוסרית תקינה. אלו הן שבע המצוות: א) אמונת הייחוד ואיסור עבודת אלילים. ב) איסור גילוי עריות. ג) איסור רצח. ד) איסור ניאוץ שם שמיים. ה) איסור גזל. ו) כיבוד החוק ומערכת המשפט. ז) איסור אכילת אבר מן החי, כלומר התנהגות סבירה של דרך ארץ (רמב"ם מלכים ט, א).

השראה לימינו
למי שמקבל על עצמו את כללי גר תושב צריך להעניק זכויות מלאות, ועליו נאמר: "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם, ואהבת לו כמוך" (ויקרא יט, לד). אמנם כאשר יש חשש שקליטה של מספר מוגזם של גרים תושבים יטשטש את זהות המדינה, רשאית המדינה להגביל את מספר הנקלטים, גם אם אלה מוכנים לקבל על עצמם את עקרונות גר תושב.
ראוי לציין שהיהודים בגולה נהגו כלפי המדינות המארחות אותם כגרים תושבים, להוציא יהודים אנשי שמאל בעת החדשה שניאצו את דתם של בני המקום וחתרו תחתיהם בהקמת תנועות מהפכניות.
אבל מי שאינם מוכנים לקבל את הכללים, לכבד את תרבות הרוב ואת עמדתו המוסרית ולא להטיף כנגדה במסגדים, וקל וחומר מי שעוסקים בגנבה, במכירת סמים, בדיווח שקר לשלטונות ובהפרעה לפעילות המשטרה - אינם זכאים לזכויות אזרח, וראוי להחזירם אחר כבוד לארצות מוצאם.
בינתיים, עד אשר יתברר מעמדם של המהגרים שכבר זכו בזכויות אזרח, ראוי שאירופה תימנע מקליטת מהגרים נוספים. הרצון לעזור להם הוא חיובי, אבל יש לקיימו בארצות מוצאם.


לתגובות: ravmel@gmail.com
מתוך העיתון .



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il