יום ד' כ"ה תמוז ה'תשע"ד
מבצע הפרסים הסתיים, אנו עדיין זקוקים לתמיכתכם
Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כסלו תשס"ה

מלחמות ישראל מבוססות על נס (חלק ה')


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

בשיעור קודם הבאנו שלש הוכחות שמלחמות ישראל - מלחמות מצווה אינן מתנהלות על פי הכלל שבכל מלחמה יש נפגעים. נביא עוד הוכחה רביעית: מיד אחרי כיבוש יריחו בידי יהושע, כאשר המשיכו להלחם ולנסות לכבוש את ה"עי" מספר הכתוב:
"וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם" (יהושע ז' ה).

תגובתו של יהושע מפתיעה בחריפותה:
"וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְקֹוָק עַד הָעֶרֶב הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ ה' אלוקים לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַאֲבִידֵנוּ וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: בִּי ה' מָה אֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו: וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל" (שם, שם ו-ט).

וכי מה העלה יהושע בדעתו שכיבוש הארץ יהיה ללא נפגעים. ומדוע נפילת שלשים וששה חיילים בקרב לכיבוש עיר שלמה היא אירוע טראומטי כל כך? לפי דעה אחת בחז"ל נפל בקרב זה איש אחד בלבד והוא יאיר בן מנשה השקול כנגד רובה של סנהדרין ולכן נאמר "כִּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ" (סנהדרין מד ע"א).
"והרי חץ האויב אינו מבחין בין גדול וקטן? אלא על כורחך אתה אומר שמלחמות ישראל כולן מבוססות על נס (לכן הפליאה , ההשתוממות והטענה כל כך חזקות)" (עמוד הימיני סימן יד סע' ב).

על פי זה ברורה עמדת בעל "ספר החינוך". מצוות מלחמה איננה דוחה נפשות והיא מחייבת רק כאשר המצב הרוחני מבטיח כי אכן לא יהיו נפגעים. לכן לשיטתו כאשר יש חשש למחיר בנפשות אין חיוב לקיים את המצווה. לפי זה גם ברור מדוע מבקשים מחברי הסנהדרין להתפלל עליהם קודם היציאה למלחמת הרשות, כי במלחמה המבוססת על גדרי נס בוודאי שתפילה היא חלק גורם מכריע כמו במלחמת ישראל לאחר היציאה ממצרים כנגד עמלק כשיהושע הנהיג את הלוחמים ומשה עלה אל ראש הגבעה כדי להתפלל , כמו שהסביר רש"י שם וז"ל:
"ויהי ידיו אמונה - ויהי משה ידיו באמונה פרושות השמים בתפלה נאמנה ונכונה" (שמות י"ז יב).

בשיעור הבא נסביר מה קשה על דעה זו.

חזרה למעלה