ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דיני המקום וזמן הדלקת נרות חנוכה | אתר ישיבה

דף הבית ספריה הלכה פניני הלכה זמנים חנוכה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ישיבת הר ברכה
כסליו תשס"ה

דיני המקום וזמן הדלקת נרות חנוכה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
שמחה בת חנה


חנוכה




זהו שיעור הלכתי בעניין זמן הדלקת נר חנוכה. לחץ כאן לקבלת זמן הדלקת נרות חנוכה

א - תקנת חכמים במקום ההדלקה
אמרו חכמים: "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה (קומה שנייה) מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים. ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו" (שבת כא, ב).
בעבר רוב האנשים חיו בבתים בני קומה אחת, ופתחם היה פתוח לרחוב או לחצר שהיתה מוקפת חומה ובה שער שדרכו יצאו לרחוב. ותקנו חכמים להדליק את הנר בפתח שבו יוצאים לרחוב, כדי לפרסם את הנס. ואמרו להדליק את הנר בצד שמאל של הפתח, כדי שהעובר בפתח יהיה מוקף במצוות, המזוזה בצד ימין והנר בצד שמאל (שבת כב, א).
עוד אמרו חכמים שלכתחילה מצווה להניח את החנוכיה בגובה שבין שלושה טפחים לעשרה (בין כ-23 ס"מ ל-76 ס"מ). כי אם יניח את הנרות במקום גבוה יותר, יחשבו הרואים שהנר הודלק כדי להאיר את הכניסה לבית, שכשהיו צריכים להאיר את הבית, היו מדליקים נרות ומניחים אותם מעל גובה של עשרה טפחים. ואם יניח את הנרות על הקרקע או סמוך מאוד לקרקע, יֵראה כאילו הנרות הונחו שם לרגע ובכוונת המדליק לקחתם למקום אחר כדי להאיר. אבל אם יניחום בגובה שבין שלושה לעשרה טפחים - יהיה ברור לכל הרואים כי הודלקו לשם מצווה ויתפרסם הנס. ומכל מקום בדיעבד אם הדליק את הנר מתחת לגובה של שלושה טפחים או למעלה מגובה של עשרה טפחים - יצא. ואם הדליק את הנר בפתח ביתו בגובה עצום של עשרים אמה (כתשעה מטר) מעל קרקע ביתו - לא יצא, כי הדליק אותו למעלה מהגובה שבני אדם רגילים להסתכל בו (שבת כא, ב, שו"ע או"ח תרעא, ו).
והיו אנשים שגרו בקומה שנייה, והיציאה שלהם היתה דרך הדירה שבקומה הראשונה, נמצא שלא היה פתח מיוחד לביתם, ואם היו מדליקים בפתח הבית שבקומה הראשונה, לא היה ניכר שהנר שלהם, לפיכך הורו חכמים שידליקו בחלון הפונה לרשות הרבים.
בשעת הסכנה, כאשר חששו מפני הגויים, אמרו חכמים שידליק אדם את הנר בתוך ביתו על שולחנו, ופרסום הנס יהיה לעצמו ולבני ביתו בלבד.

ב - מקום הדלקת נרות למי שגר בבית פרטי

מתקנת חכמים משמע שבעבר לא היה חשש שהרוח תכבה את נרות החנוכה שהדליקו בפתח הבתים. שכן הבתים היו בנויים בצפיפות, רבות מהערים והחצרות היו מוקפות חומה, ולא נשבו רוחות חזקות בין הבתים, ולכן ניתן היה להדליק את נרות החנוכה מחוץ לפתחי הבתים והחצרות בלא חשש שיכבו. אולם כיום, אם ידליקו נרות מחוץ לפתח הבית, הרוח תכבה אותם. הדרך היחידה להגן על הנרות - להדליקם בתוך תא זכוכית.
אלא שלא מצינו שחכמים חייבו לקנות תא זכוכית כדי לקיים את מצוות נרות חנוכה, לפיכך מי שאינו רוצה לקנות תא זכוכית ידליק את נרותיו בתוך הבית. ואם ידליק את נרותיו בחלון הפונה לרשות הרבים, יהדר בפרסום הנס כמו המדליק בפתח הבית, אלא שלא יזכה בהידור נוסף שאמרו חכמים להדליק בצד שמאל של הפתח, כדי שיהיה הנכנס לבית מוקף במצוות, מזוזה בימין ונרות משמאל. והרוצים להדר בכל ההידורים, יקנו תא זכוכית וידליקו בעזרתו את נרותיהם מחוץ לפתח הבית בצד שמאל. כאשר כמה מבני המשפחה מדליקים כמנהג אשכנז (לעיל יב, ג-ד), ישימו לב שכל חנוכיה תראה לעצמה, כדי שמספר הנרות של כל יום יהיה ניכר. וכן אפשר שבני הבית הנוספים ידליקו את נרותיהם בחלונות הבית. 1
בעבר אנשים רבים התגוררו בבתים שהיתה להם חצר שמוקפת חומה, ובחומה היה שער שדרכו יצאו לרחוב, ואזי החצר היתה נחשבת כהמשך של הבית ומקום ההדלקה היה בשער החצר מבחוץ. אולם כיום החצרות אינן מוקפות חומה, ולכן הפתח שבו צריך להדליק את הנרות הוא פתח הבית. 2
כאשר פתח הבית נמצא במקום שאין רואים אותו כל כך מהרחוב, ולעומת זאת אם ידליקו את הנרות בחלון יראו אותם יותר מהרחוב. יש אומרים שעדיף להדליק בפתח הבית, מפני שכך תקנו חכמים בתחילה, כדי שיהיה הנכנס לבית מוקף במצוות. ויש אומרים שעדיף להדליק בחלון, מפני שעיקר התקנה כדי לפרסם את הנס, ומהחלון יותר אנשים יראו את הנרות. ונראה למעשה שיותר מהודר להדליק בחלון, אולם גם למדליק בפתח יש מעלה. 3

ג - מקום הדלקת נרות לגרים בקומות
רוב האנשים גרים כיום בבנייני קומות, ואזי המקום הטוב להדלקת נרות הוא בחלון הפונה לרחוב או במרפסת הפונה לרחוב, שבאופן זה יתפרסם הנס ביותר. והמדליקים בחלון צריכים להקפיד שגם בני הבית וגם העוברים ברחוב יוכלו לראות את הנרות. לפיכך, אין לקחת חנוכיה שיש לה גב, מפני שהוא מסתיר את הנרות מצד אחד. 4
גם כשהחלון הפונה לרשות הרבים גבוה מעשרה טפחים (כ-76 ס"מ), ידליק בחלון, כי יותר חשוב לפרסם את הנס לעוברים ברחוב מאשר לדקדק בהנחת החנוכיה מתחת לגובה של עשרה טפחים. 5
ואמנם יש סוברים שעדיף להדליק על פתח הדירה הפונה לחדר המדרגות, שאז הנכנס לבית מוקף במצוות, מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל. ואף שבוודאי יוצאים בזה ידי המצווה, מכל מקום טוב יותר להדליק בחלון הפונה לרחוב כדי לפרסם את הנס. 6
גם כאשר הדירה בקומה גבוהה, ומקום החלון מעל גובה עשרים אמות מהרחוב (כתשעה מטר), אם העוברים ברחוב יכולים לראות את הנרות מבעד לחלון, נראה שעדיף שידליקו את הנרות על החלון, כדי לפרסם את הנס. ומכל מקום אם ירצה - ידליק בפתח ביתו הפתוח לחדר המדרגות, שגם שם יש קצת פרסום נס. וגם אם ידליק בתוך ביתו - יצא ידי חובה. 7



^ 1.. בשאלת יעב"ץ א, קמט, כתב שטוב להדליק בתא זכוכית, וכך נהגו רבים בירושלים, וברר מנהגם במקראי קודש (פרנק) טז-יז. אולם גם לדעתם אין חיוב לקנות תא זכוכית. וכ"כ בערוה"ש תרעא, כד, והוסיף שדרך הזכוכית (שהיתה פחות שקופה בעבר) הנרות נראים פחות טוב. וכתב שלכן נוהגים להדליק מבפנים בצד שמאל של הפתח, ע"כ. ואמנם רבים נהגו להדר בזה, אלא שאין בזה חובה, כמובא בריטב"א, והובא בהלח"ב ה, 12.
כבר למדנו בגמרא (שבת כא, ב) שבשעת הסכנה נהגו להדליק על השולחן בפנים. אמנם כשהסכנה לא היתה גדולה כל כך, העדיפו להדליק משמאל לפתח מבפנים. וכ"כ הרמ"א תרעא, ז. ובאור זרוע תמה מדוע אחר שחלפה הסכנה לא חזרו להדליק בחוץ. והעיטור פירש, שכיוון שכבר התחילו לנהוג להדליק בפנים, גם כשחלפה הסכנה נשארו במנהגם. ויש נוהגים כך עד היום כמובא במנח"י ו, סו, וס' ימי החנוכה ג, ב, ופס"ת תרעא, 11. ועי' בתורת המועדים ג, ד, שכך המנהג ברוב קהילות ספרדים. ומ"מ בפשטות משמע מהגמ' והראשונים שעדיף להדליק בפתח הבית מבחוץ או בחלון הבית הנראה לרשות הרבים, שלשני המקומות הללו יש מקור בגמרא שבת כא, ב, ובהם יתפרסם הנס יותר.
^ 2.. מי שיש לו חצר לפני ביתו, נחלקו הראשונים היכן ידליק. לדעת רש"י, ר"ן, ועוד, מדליקים בפתח הבית, ולדעת תוס', רשב"א, ועוד, מדליקים בפתח החצר. ופסק בשו"ע תרעא, ה, כדעת התוס' ולא הזכיר כלל את דעת רש"י. ותמה על כך בערוה"ש תרעא, כ. (וסוגיה זו מורכבת יותר, עיין בבירור הלכה לשבת כא, ב, ותורת המועדים ג, ב). ומ"מ מקובל לפסוק כתוס', וכ"כ במ"ב ובאו"ה. אלא שלמעשה בימינו, כמעט תמיד אין להדליק בפתח החצר, וכמה טעמים לכך: א) בדרך כלל אין לחצר גדר ושער. ב) י"א שכאשר הפתח אינו חייב במזוזה, כגון שאין לו משקוף, אין להדליק בו (כך משמע מרבנו ירוחם המובא בדרכי משה בסוף הסימן, ועי' בהלח"ב ה, א, 2). ג) דעת החזו"א שהואיל וכיום אין משתמשים בחצר לשימוש ביתי כבעבר (כביסה, בישול וכדומה) אין היא המשך הבית, והמדליק בפתח החצר לא יצא ידי חובת הדלקת ביתו (עי' אז נדברו ה, לט). ואמנם יש מאחרוני זמננו שהורו להדליק בפתח החצר, כמובא בפס"ת תרעא, ד. מ"מ למעשה, כיוון שלכל הדעות אם הדליק בפתח הבית יצא, מדוע להיכנס לספק ולהדליק בפתח החצר.
אמרו חכמים שבית שיש לו שני פתחים מצדדים שונים, ידליקו בשני הפתחים, כדי שלא יחשדו בבני הבית שאינם מקיימים את המצווה (שבת כג, א; שו"ע תרעא, ח). אלא שלמדנו בהערה הקודמת שכיום רבים נוהגים להדליק בפנים, ולכן אין צריך להדליק בשני פתחים שמצדדים שונים, מפני שאין חשש חשד. וכ"כ כמה ראשונים והרבה אחרונים, וכ"כ הרמ"א שם, והובאו דבריהם בתורת המועדים ג, ח, ופס"ת תרעא, יז.
^ 3.. כשמקום הפתח נוטה הצידה ואינו נראה כל כך מהרחוב, בפשטות עדיף להדליק בחלון הפונה לרחוב, כי יסוד דין המקום נועד כדי לפרסם את הנס, וכפי שכתב בשעה"צ תרעא, ל. וכ"כ באג"מ או"ח ד, קכה. וי"א שהטוב יותר בשמאל הפתח, שאז האדם מוקף במצוות, ויש בזה כוונות לפי הקבלה (עי' פס"ת הערה 13). ונלענ"ד שפרסום הנס עדיף. ואפילו אם החלון גבוה מי' טפחים, עדיין עדיף להדליק את הנרות בחלון הפונה לרחוב, כדי לפרסם את הנס (ועיין בהערה 5).
^ 4.. מי שאין לו חנוכיה אחרת זולת חנוכיה עם גב שמסתיר את הנרות מצד אחד, יניח אותה בצורה אנכית לחלון, וכך יוכלו לראותה מצד אחד של הבית ומצד אחד של הרחוב.
^ 5.. פסק בשו"ע תרעא, ו, שמצווה להניח את הנר פחות מי' טפחים. אמנם בב"י כתב שלדעת הרי"ף והרמב"ם אין בזה מצווה, אלא שלר"ח, רא"ש, ר"ן ורוב הראשונים, מסקנת הגמרא שבת כא, ב, שיש בזה מצווה. ומ"מ ברור שבדיעבד גם המדליק למעלה מכך יצא. וכתב במ"א תרעא, ה, שאם החלון למעלה מי' טפחים ידליק בו. וכ"כ בשעה"צ תרעא, ל, שלפרסום הנס לבני רשות הרבים יש מקור גדול בגמרא, שאמרו "עד דכליא רגלא דתרמודאי", ולכן תקנו להניח את הנרות בפתח הבית מבחוץ.
^ 6.. בספרי זמנינו האריכו בדיונים היכן ראוי שידליקו הגרים בבתי קומות, ושלוש דעות עיקריות בזה, ואזכירן בקצרה: א) בפתח הבניין, וכך נהגו כמה מאחרוני זמנינו. לעומתם י"א שהמדליק שם לא יצא, כי הוא פתח מבוי ולא חצר (עפ"י חזו"א), ועוד שלרש"י ושיטתו גם אם יחשב כפתח חצר יתכן שאין יוצאים שם (עי' בהערה 2). ב) בפתח הדירה הפתוח לחדר המדרגות מצד חוץ, כדי שהעוברים בחדר המדרגות יראו את הנרות. ויש שנהגו להדליק משמאל לפתח מבפנים, שכך נהגו דורות רבים, כמובא בהערה 1, שבאופן זה יהיה מוקף במצוות. ג) יש אומרים שעדיף להדליק בחלון, שכך יתפרסם הנס יותר. וכפשט דברי חכמים: "אם היה דר בעלייה (קומה שנייה) מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים" (שבת כא, ב).
למעשה, אין להדליק כאפשרות הראשונה כי י"א שאין יוצאים בה ידי חובה. ובשתי האפשרויות האחרונות מוסכם שיוצאים ידי חובה, אלא שעדיף להדליק בחלון, כי פרסום הנס חשוב מההידור של הדלקה בשמאל הפתח, וכ"כ המ"א ושעה"צ תרעא, ל, ואג"מ או"ח ד, קכה, ועוד רבים. והנוהגים כמנהג אשכנז, שכמה מבני הבית מדליקים, טוב שאחד ידליק משמאל לפתח, וכך יהדרו לפי כל הדעות.
^ 7.. אם החלון גבוה יותר מכ' אמות (9.12 מטר) מהרחוב, לכאורה כבר אין טעם להדליק בחלון, כי אין יוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות בגובה זה, כי העין אינה שולטת עד שם, ואם כן אין בזה פרסום נס ועדיף להדליק משמאל לפתח. וכך הורו כמה מאחרוני זמנינו. ואע"פ כן, כיוון שמוסכם על כולם שהמדליק בחלון יוצא ידי חובה, מפני שלתוך הבית הוא פחות מכ' אמה, אזי אם ידוע שבפועל העוברים ברחוב יכולים לראות את הנרות שבחלון, נראה שעדיף להדליק על החלון. וכך משמע משעה"צ תרעא, מב, וכ"כ בשבט הלוי ד, סה. וכמה טעמים לזה: א) דעת ר' יואל שהובאה בטור, שאם קיר הבית נמשך עד הנרות אפשר להדליק גם למעלה מעשרים אמה (והכוונה שהגר בדירת הקרקע יכול להדליק את החנוכיה בראש הקיר שמעליו), ומדוע שלא לפרסם הנס לשיטתו. ב) הפמ"ג במשב"ז סוסק"ה כתב שגם למעלה מכ' אמה יש קצת היכר לעוברים ברחוב. (ואם הוא כבר מקיים את המצווה מצד שהוא פחות מכ' אמה לבני ביתו, מדוע שלא יפרסם קצת את הנס לחוץ). ג) ויש מצרפים עוד סברה, שבבניינים הגבוהים שממול יכולים לראות את הנרות. ומ"מ כשחלונו גבוה מכ' אמה, מובנת יותר הדעה שמעדיפה להדליק בפתח הבית הפתוח לחדר המדרגות, וגם אם ידליק בתוך הבית יצא, כמבואר בהערה 1.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il