- משפחה חברה ומדינה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
מקור היתר היציאה למלחמת רשות (חלק ז')
כיצד מותר לצאת למלחמת הרשות ולצורך כלכלי לסכן נפשות מעם ישראל?
מרן הראי"ה קוק זצ"ל בספרו "משפט כהן" דן בשאלה שעוררנו בשבועות האחרונים, והיא הא כיצד מותר לצאת למלחמת הרשות ולצורך כלכלי לסכן נפשות מעם ישראל?
והוא מסכם את הנושא (עיין שם ע' שכז) בדרך זו. ההוצאה למלחמה היא חלק מדיני המלוכה וכיון שהתפקיד של המלך הא לדאוג לצרכי העם, כולל להיבטים הכלכלים, הרי שכל פעולה שהיא לתועלת הציבור ולרווחת העם נכנסת תחת הכותרת ההלכתית "למיגדר מילתא"- כלומר לתיקון המצב. במקרה שכזה ולצורך כזה יש כח ביד המלך "לעקר דבר מן התורה".
משמעות העניין היא שגם הלכות פיקוח נפש נדחות באופן זמני. ההיתר הוא אך ורק ל"צורך שעה", כלומר כהחלטה "אד הוק" באופן חד פעמי, לפי הצורך באותה השעה ולפי העניין, ולא כקביעת הלכה לדורות. לפי זה ההיתר לצאת למלחמת מצווה ולמלחמת רשות מקור אחד לו - סמכות המלך.
אלא שבזה חלוקה מלחמת הרשות ממלחמת מצווה שבה יש לקבל את רשות הסנהדרין לפני היציאה למלחמה. רשות זו מהווה מחסום נוסף ומכריחה את מקבל ההחלטה- המלך להיות זהיר יותר ולפעול בשיקול דעת לחומרא.
מסביר מו"ר הגרש ישראלי זצ"ל את הסברא שעומדת בבסיס הלכה זו וז"ל: "ונראה עוד להטעים הדבר, כי במלחמה תוכן הדברים שכלל ישראל נהפך לגוף אחד, ולא בתור פרטים אנו מסתכלים עליהם, כי טובת הכלל היא באותה שעה לנגד העיניים (של המלך כנציג בציבור) ולא ישגיחו על הפרט (על הסכנה הנשקפת לאדם הפרטי=הבודד). וזהו החידוש של היתר המלחמה, שה"וחי בהם" נבחן במקרה זה מצד כלל ישראל ותועלתו, היינו שכלל ישראל ינצח ותרום ידו על אויביו, כלומר "וחי בהם" הכללי. מה שאין כן שלא במלחמה, (אז) קיים ועומד הצו האישי על כל אחד ואחד, והוא צריך לשקול זאת מבחינת "וחי בהם" הפרטי שלו" (עמוד הימיני סימן יד סע' ד).
עדיין השאלה על פירושו של רש"י שהסביר כי הפניה לסנהדרין קודם למלחמת הרשות משמעותה בקשה שיתפללו על הלוחמים עדיין איננה ברורה וטעונה הסבר.
והוא מסכם את הנושא (עיין שם ע' שכז) בדרך זו. ההוצאה למלחמה היא חלק מדיני המלוכה וכיון שהתפקיד של המלך הא לדאוג לצרכי העם, כולל להיבטים הכלכלים, הרי שכל פעולה שהיא לתועלת הציבור ולרווחת העם נכנסת תחת הכותרת ההלכתית "למיגדר מילתא"- כלומר לתיקון המצב. במקרה שכזה ולצורך כזה יש כח ביד המלך "לעקר דבר מן התורה".
משמעות העניין היא שגם הלכות פיקוח נפש נדחות באופן זמני. ההיתר הוא אך ורק ל"צורך שעה", כלומר כהחלטה "אד הוק" באופן חד פעמי, לפי הצורך באותה השעה ולפי העניין, ולא כקביעת הלכה לדורות. לפי זה ההיתר לצאת למלחמת מצווה ולמלחמת רשות מקור אחד לו - סמכות המלך.
אלא שבזה חלוקה מלחמת הרשות ממלחמת מצווה שבה יש לקבל את רשות הסנהדרין לפני היציאה למלחמה. רשות זו מהווה מחסום נוסף ומכריחה את מקבל ההחלטה- המלך להיות זהיר יותר ולפעול בשיקול דעת לחומרא.
מסביר מו"ר הגרש ישראלי זצ"ל את הסברא שעומדת בבסיס הלכה זו וז"ל: "ונראה עוד להטעים הדבר, כי במלחמה תוכן הדברים שכלל ישראל נהפך לגוף אחד, ולא בתור פרטים אנו מסתכלים עליהם, כי טובת הכלל היא באותה שעה לנגד העיניים (של המלך כנציג בציבור) ולא ישגיחו על הפרט (על הסכנה הנשקפת לאדם הפרטי=הבודד). וזהו החידוש של היתר המלחמה, שה"וחי בהם" נבחן במקרה זה מצד כלל ישראל ותועלתו, היינו שכלל ישראל ינצח ותרום ידו על אויביו, כלומר "וחי בהם" הכללי. מה שאין כן שלא במלחמה, (אז) קיים ועומד הצו האישי על כל אחד ואחד, והוא צריך לשקול זאת מבחינת "וחי בהם" הפרטי שלו" (עמוד הימיני סימן יד סע' ד).
עדיין השאלה על פירושו של רש"י שהסביר כי הפניה לסנהדרין קודם למלחמת הרשות משמעותה בקשה שיתפללו על הלוחמים עדיין איננה ברורה וטעונה הסבר.
מלחמת רשות ומצוה (21)
הרב יוסף כרמל
6 - למי מותר ולמי אסור לצאת למלחמה (חלק ו')
7 - מקור היתר היציאה למלחמת רשות (חלק ז')
8 - שיטת רש"י בגדרי מלחמת רשות (חלק ח')
טען עוד
העם היושב על הכלים
הרב יהודה ברנדס | כסליו תשפ"ד
"עזרת ישראל מיד צר" (חלק ב')
הרב יוסף כרמל | חשוון תשס"ה
מצוות כיבוש הארץ (חלק ט"ו)
הרב יוסף כרמל | שבט התשס"ה
מצוות המוטלות על היחיד ומצוות המוטלות על הציבור (חלק י"ב)
הרב יוסף כרמל | התשס"ה
איך מגדירים כללי מלחמה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מהפרי ועד הגאולה
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?