ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית ויגש Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ה

לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
שמחה בת חנה

בכמה וכמה מקומות מבטיחה התורה אריכות ימים כשכר לעושי מצווה. מאידך גיסא,קיצור ימים נזכר בכתובים כעונש כגון "אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם" (תהלים נ"ה כד).

בפרשתנו נזכרת אחת הדמויות הפלאיות בהקשר זה. ברשימת היורדים למצרים מצינו "וְשֶׂרַח אֲחֹתָם" (של בני אשר, בראשית מ"ו יז). תרגום עוזיאל מוצא אותה בפרשתנו בהקשר נוסף. כאשר האחים חזרו ממצרים עם הבשורה הנפלאה כי "עוֹד יוֹסֵף חַי" (שם, מ"ה כו) הם חיפשו מישהו שיבשר ליעקב את הבשורה בלי לגרום לו לנזק. מי שנבחר בגלל חכמתו הייתה שרח. וז"ל תרגום יונתן "בגלל דבשרת ית יעקב דעד כדון יוסף קיים" (במדבר כ"ו מו עיין גם בראשית רבתי פ' חיי שרה). השם הנדיר שרח מופיע גם במפקד השני של ספר במדבר, מפקדם של הנכנסים לארץ "וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" (שם).

בפשטות, לא בא המקרא לסתום אלא לפרש ולכן מסביר הרמב"ן (שם, ועיין לעומתו בראב"ע על בראשית מ"ו יז ובדבריו החריפים של הרמב"ן כנגדו) בעקבות תרגום אונקלוס כי "שֶׂרַח אֲחֹתָם" היא היא "בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" וז"ל "כי היתה אחות בניו לא בתו" לכן נקראה אחות בניו בבראשית ונקראה גם בתו כי גדלה בביתו. דברי הרמב"ן מיוסדים על דעת בעל סדר עולם רבה הקובע "שרח בת אשר היתה מבאי מצרים ומיוצאיה, מבאי מצרים, דכתיב ושרח אחתם (בראשית מו יז), ומבאי הארץ, שנאמר ושם בת אשר שרח (במדבר כו מו)" (סדר עולם רבה פרק ט). לפי זה שרח חיה למעלה ממאתיים ועשר שנים, מה שאפשר לה לעזור למשה רבנו פעמיים, בזמן יציאת מצרים.

הראשונה בתחילת שליחותו, כאשר שרח הייתה זו ששמרה על המסורת של ה"קוד הסודי" שהיה אמור למנוע משרלטנים לעורר ציפיות לגאולה טרם זמנה, ותופעה של משיחי שקר למיניהם. וז"ל המדרש:
"ויאמן העם (שמות ד' לא)... ובמה האמינו? על סימן הפקידה שאמר להם, שכך היה מסורת בידם מימות אברהם ויצחק. ויעקב מסר ליוסף ויוסף מסר לאחיו, ואשר בן יעקב מסר את הסוד לשרח בתו ועדיין היתה היא קיימת, וכך אמר להם: כל גואל שיבא ויאמר להם פקד פקדתי אתכם הוא גואל של אמת. וכיון שבא משה ואמר: פקד פקדתי [אתכם] (שמותג' טז), מיד - ויאמן העם. ובמה האמינו? כי שמעו הפקידה, הדא הוא דכתיב: וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל (שמות ד' לא). (שמות רבה פרשה ה ד"ה ה, יג ויאמן).

בפעם השניה ביום היציאה ממצרים כשמשה הלך לחפש את ארונו של יוסף שהשביע את בני ישראל "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (בראשית פרק נ' כה). וז"ל המדרש:
"ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור אמרו שרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה ואמר לה היכן יוסף קבור אמרה לו ארון שלמתכת עשו לו מצריים וקבעוהו בנילוס נהר כדי שיתברכו מימיו. הלך משה ועמד על שפת נילוס…" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק יט ויקח).

על פי המדרש לשרח היה עוד תפקיד חשוב. בסוף ימי דוד לאחר דיכוי מרד אבשלום, מרד בו גם שבע בן בכרי. תוך כדי המרדף של יואב אחריו מצליח שבע בן בכרי להתבצר בעיר הצפונית "אבל בית מעכה". (העיר שכנה על תל המתנשא כיום צפון מערב לקרית שמונה, ליד כפר יובל). יואב ניסה לפרץ את חומת העיר ואז מתערבת בעניין "אִשָּׁה חֲכָמָה" (שמואל ב כ' טז). על פי המדרש הייתה זו "שרח בת אשר" שבחכמתה הצילה את בני עירה. שרח מכונה בפרק זה "שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, שם יט).

וז"ל המדרש: "אני היא שהשלמתי נאמן לנאמן, יוסף למשה" (בראשית רבה, פרשה צד ד"ה (כו כז) כל". עליה גם נדרש "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב" (קהלת ט' יח) עליה אמר שלמה בחכמתו טובה חכמה מכלי קרב טובה היתה חכמתה של שרח מכלי קרב שהיה ביד יואב" (ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קנב). לפי זה שרח חייתה כחמש מאות שנים לאחר יציאת מצרים ונתקיימה בה ברכת ד' " לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיך" ( שמות כ' יא, דברים ה' טו עיין גם דברים כ"ב ז).

דמותה של שרח שופכת אור נוסף על קביעתם של חז"ל "בשכר נשים צדקניות … נגאלו ישראל" (סוטה דף יא ע"ב).

.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il