ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גאולה בפתע פתאום! | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית ויגש Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת התשס"ה

גאולה בפתע פתאום!


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל

המפגש הגואל
במפגש בין יוסף לאחיו יש מימד של גאולה.
המסך הכבד שגרם להסתר פנים ארוך התגלה, והאחים נופלים זה בזרועות רעהו. מלך ועבדים, משביר וצרכנים, גואל וסובלים – כל אלו הנמצאים ביחסי יוסף ואחיו - יש מהם גם ביחסי ישראל והקב"ה. וכך גם ישראל לאורך גלותם חשים דורות רבים נרדפים ושואלים 'מאין יבוא עזרי'?

תלמידו הגדול של הרבי מקוצק, רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא זצ"ל בעל 'מי השילוח', מסביר בפרשתנו כי הגאולה שהאחים חוו מסמלת את עומק המהפך שיתרחש כשישראל יגאלו.
באבחנה דקה בפשט האירועים ותוך השלכה מעמיקה לעתיד לבא מסביר ה'מי השילוח' את שהתרחש, ועל אף שהדברים כה ברורים, הוא 'שם את האצבע' על נקודה רגישה ועמוקה.
האחים נופלים לבירא עמיקתא – מאיגרא רמא. ממפרנסי אחרים שירדו עקב רעב לשבור בר לביתם הם מושמים כמרגלים על לא עוול בכפם. לבד הפצע שלא הגליד מעולם על דבר הפשע אשר עשו לאחיהם, והפצע שעשו בלבבו של אביהם, בנוסף לכל אלו נלקח מהם שמעון.
לאחר מסכת אירועים אלו נוספות טיפות מרה לחייו המרים של יעקב בהילקח ממנו בנימין – השני שנולד מאשתו האהובה שגם היא כבר איננה.
וכשהם מתייצבים מול העריץ המתעלל עם 'המבוקש' בידם – הם נאלצים להסכים לגזר הדין שגזרו עליו במו פיהם - על הימצא הגביע באמתחתו.

איך יוצאים מתסבוכת זו, שמחד היא כה מוטרפת, ומאידך, לכאורה, כל כך 'מובנת', 'הגיונית', 'טבעית' – הן הם נזקקים לאוכל מהשליט ועליהם להיענות לכל בקשותיו הסתומות? והרי הם בעצמם גזרו את דינם, ועתה… גם חמורים לברוח אין בידם, וכולם בידי אותו שליט – ואבא… מה יהיה עליו?

'אני יוסף' - המהפך
רבי מרדכי יוסף מצביע על כמה מימדים במהפך שהתרחש:
א. לא קרה כלום! למעשה הוא אומר, לא אירעה שום השתנות בתבניות הקודמות בהן התרחש הסיפור. 'בסך הכל' נאמרו צמד מילים – 'אני יוסף'! גאולה זו אירעה בלא כל מהפכים או השתנויות של סדרי הטבע.
ב. המהפך הוא מוחלט, חד וחריף באופן שאין מעל לו: השליט המתעלל הינו אחיהם, לא זר. האחים 'המרגלים' ששמו צוארם לחבל – הפכו לחופשיים, ולא רק זאת: לאחיו של המשביר המרכזי לארצות הסמוכות.
ג. טראומת המכירה של 'אביון בעבור נעליים' התגלתה כעת כהשגחה אלוקית מיוחדת – 'כי למחיה שלחני אלוקים'!! וכיון שמובן כי 'אלוקים חשבה לטובה' גם יוסף מתגלה כסולח!
ד. מרחבים של התבהרות מטהרת, מתוקה ומלאת עתידות טובים מחכה מעבר לפינה עם איחוד המשפחה כולה, האב, הבן 'הנטרף', בנימין הצעיר – וכל זה בשפע מידו של המשנה למלך.
ה. אבל הנקודה המרכזית בפיו של ה'מי השילוח' היא שבעצם הכל עמד מול עיניהם גם עד ההתגלות! אלא שרגע קודם שהגיע הזמן – הכל היה חשוך וקודר, חסר סיכוי ומדכא, ואותה תמונה, אותן דמויות ואותו המקום עצמו בו עמדו עד הנה – מתגלים כעת כגואלים תחת אשר נידמו רגע קודם כסוגרים עליהם לעולמים.

ה' יכול אחרת?

אנו חונכנו להיפך מתפיסה זו של 'גאולת פתאום'! אנו גם רואים מול עינינו את ההתפתחויות בגאולה ואת הנסיגות ממנה, את העליות ואת ההתפתלויות, את הנפילות ואת הקפיצות, וכל אלו מורים: גאולה בדרך הטבע! ודוקא כך. כעני זה הרוכב על החמור וחש את כל טלטולי הדרך, את כל הסלעים ואת הפחד במורד.
והרי מחיר יקר שילם עם ישראל על ציפיה פאסיבית לגאולה ניסית ש'תשלוף' אותו פתע מלוע הגָלויות, ומה בצע כי נשוב ל'תורה' של גאולה ניסית, של מהפך פתאום?
אלא שאדם מאמין חייב להיות 'פתוח' למתרחש, קשוב לכל אפשרות של גאולה. אמונת עתנו דורשת מאיתנו לעקוב בערנות אחר מה שה' פועל בעולם.

כשהחלה 'נדידת היבשות' של היהודים מן הגלות להתגבש לכדי ישוב יהודי עם עיירות, מושבות, וניצוצי חקלאות עמד הרב קוק זצ"ל, מדד, שקל, עיין והשוה – והכריע: גאולה!
לאחר שהכריע – הודיע: ניצנוּצי האורות הללו – קודש הם, ולאחר שהודיע כזאת באזני ישראל היתווה את המעשה אשר ייעשה – עזיבת הגלות, עלייה המונית.

לצערנו ולאסוננו הנורא, היו רבים, טובים, כשרים וקדושים שלא ראו עין בעין את ישועת ה' זו הנרקמת כאן בארצנו, לא היו קשובים לחיוּת המתרקמת בארץ – רק הביטו בעין חושדת בטיב העולים. לאחר בדיקה, התרשמויות ושמועות הכריעו: אין לשתף פעולה! איננו שותפים לדבר עבירה. אלו האחרונים נותרו ברובם באירופה. הם לא עלו לארץ ולא התקלקלו מיושביה החילונים - הם נותרו באירופה ועלו השמימה בעמוד עשן נורא שהבעירו שכניהם, הגויים המתורבתים.

הקביעה כי גאולה אינה שייכת כיון שבין שותפיה ישנם בעלי עבירה מקבעת את הקב"ה ואת מרחבי פעולתו. זהו דבר שהינו 'לא תעשה' לבעל אמונה, מפני שאין כל דרך חסומה בפני ה'. כל שכן כשידוע שהגאולה הראשונה ממצרים לא היתה לציבור בעל איכויות רוחניות נשגבות הרבה יותר מגאולת ימינו, וכזו גם הגאולה שבאה מגלות בבל.

והנה, אנו תלמידיו של הרוא"ה הגדול אמונים על הידיעה שהשרישו בנו רבותינו, שדרכה של הגאולה הבאה לפנינו היא קמעא קמעא, וכל שהיא הולכת – היא רבה והולכת, כמתואר בתלמוד הירושלמי.
האם יתכן אחרת?
ודאי שכן! שהרי כך אמרנו, שאי אפשר לתחום את דרכי הפעולה של הקב"ה. וכפי שאדם מאמין צריך להיות פתוח לאפשרות של גאולה משותפת עם שאינם שומרי תורה ומצוות כן אין ל'הינעל' דוקא על האמירה שהגאולה תתרחש באיטיות מתפתחת ומתעלה.
המיוחד בתורתו של רמ"י מאיז'ביצא הוא, שיש בדבריו פן טבעי בתוך המהפך המופלא. וכיון שדבריו הינם פשט בפרשתנו ודאי שאינם בגדר מופקע מהאפשרות.
ואנו, 'אנו לי-ה ועינינו לי-ה' שבין כה ובין אחרת – ישוב לגאלנו שנית ותנשא מלכותו על כל הארץ במהרה, וייפלו אחים מוכרים ונמכרים איש בזרועות רעהו בשלום על ישראל ועם אבינו שבשמים.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il