בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • דיני כשרות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

מתוך "קול צופיך" גיליון 291

מהלכות מליחה

מליחת הבשר; דין חליטה לרמב"ם; בשר שנטחן ללא מליחה נאסר אף בדיעבד; ביטול איסור לכתחילה; ללמד את בנו אומנות.

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

טבת התשס"ה
3 דק' קריאה
מליחת הבשר
אסור לאכול בשר אלא אם כן נמלח והודח כדין. ומליחת הבשר היא כדי להפליט את כל הדם שנמצא בתוכו. יש מי שאומר שאין להשתמש שנית במלח שכבר מלחו בו פעם אחת, שכיון שהדם נשאב לתוך המלח בראשונה, תש כחו ולא יוכל להפליט שוב דם.
כמו כן, אין צורך למלוח את הבשר בכמות של מלח שתראה כמו בנין, כלומר ששופך שתי שכבות ויותר של מלח על פני הבשר, אלא די שימלח שכבה אחת באופן שלא יישאר בבשר מקום גלוי ללא מלח. ובדיעבד, אם מלח היטב ומצא מקום אחד ללא מלח, הוכשר הבשר, כיון שבכח המלח לשאוב את הדם שעל כל חתיכת הבשר, גם במקום שלא היה שם מלח כלל.

דין חליטה לרמב"ם
לדעת הרמב"ם אין כח במלח לחדור לתוך הבשר ולהפליט מתוכו את כל דמו, אלא רק מהקליפה החיצונית, ולכן צריך אחרי המליחה לחלוט את הבשר, וחליטה היא על ידי שמכניס את הבשר לתוך מים רותחים או חומץ חריף, ובאופן זה הדם שנמצא בפנים נצמת בתוכו ולא יפרוש החוצה.
פעם אמרתי שהנוהגים כדעת הרמב"ם (חלק מהתימנים) ועושים חליטה, אינם יכולים לאכול קציצות שהרי הבשר מפריש את דמו הנשאר בו לדעת הרמב"ם, על ידי טחינתו.

בשר שנטחן ללא מליחה נאסר אף בדיעבד
לכל הדעות, בשר שלא הוכשר אין לטוחנו. ואם עשה כן – אין לו תקנה גם לא בצליה.
הגר"ב טולידאנו מצא היתר בשעת הדחק באופן שצולה בשר טחון לפני הכשרתו, אבל אנו אוסרים אף בדיעבד. ולא רק הבשר נאסר, אלא גם הכלי שבו טוחן את הבשר נאסר, שכן בשעה שטוחן את הבשר הסכינים מתחממים ובולעים מהדם של הבשר, ולכן אם בשר שלא הוכשר נטחן במטחנת בשר – המטחנה צריכה הכשרה ע"י הגעלה משום דוחקא דסכינא.

ביטול איסור לכתחילה
אם לקח ק"ג בשר לא מוכשר והניחו בתוך סיר שבו ששים ליטר מים, ובישלו – האם הדם התבטל במים ? עיין פרי מגדים בפתיחה להלכות מליחה שרצה לומר שיש הבדל בין סברת ב"י לסברת רמ"א, עי"ש.

טוב שכל אמא תלמד את בתה הלכות מליחה, ולמרות שכיום רוב האנשים קונים רק בשר מוכשר, אעפ"כ טוב לדעת הלכות אלו, כי לא תמיד אפשר להשיג בשר בהמה או עוף מוכשרים.

ללמד את בנו אומנות
חז"ל אומרים שחייב אדם ללמד את בנו אומנות, והגמרא אומרת (קידושין דף פ"ב): דרש בר קפרא לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה.

ועל כך הביא בעל הבא"ח, מעשה במלך אחד שביקש מאחד האורגים שילמד את בנו את מלאכת האריגה. אמר לו אותו אורג לשם מה ? הרי הוא יכול ללכת ולקנות סוודר מוכן. אמר לו המלך אעפ"כ אני רוצה שהוא ירכוש מקצוע לעצמו. לאחר זמן מה באו שודדים וחטפו את בן המלך, וכשרצו להורגו אמר להם, לשם מה תהרגו אותי, הרי אני יודע לארוג שטיחים ושאר דברים, ואתם יכולים למכור זאת ולהרוויח, השודדים השתכנעו ובן המלך החל לארוג כמה שטיחים. על שטיח אחד הוא ארג אות א' גדולה, על שטיח שני אות ב', ועל שלישי אות ג'. והשודדים לקחו שטיחים אלו למוכרם בשוק. והנה עבר המלך וראה שטיחים אלו והתפעל מהם וקנה אותם, והוא פנה אל המוכרים ושאל מי זה שאורג שטיחים נפלאים אלו ? והם אמרו לו אם אתה כ"כ מתפעל מהשטיחים אנו נביא לך עוד שטיחים כאלו בשבוע הבא. כשחזרו השודדים הם אמרו לבן המלך שהקונה עבר והתפעל מהשטיחים וקנה אותם והם מבקשים שיארוג עוד כמה שטיחים. מה עשה בן המלך ארג בכמה שטיחים את המילים 'אבא אני נמצא במקום פלוני', וכך ידע המלך היכן בנו נמצא ותפס את השודדים. ואעפ"כ אומר רבי מאיר איני מלמד את בני אלא מקצוע של לימוד תורה.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il