ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שנים מקרא ואחד תרגום | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מדורים קול צופייך Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת התשס"ה

שנים מקרא ואחד תרגום

מתוך "קול צופיך" גיליון 293



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
שמחה בת חנה

המשלים פרשיותיו - מאריכין לו ימיו ושנותיו
ואלה שמו"ת – ר"ת שניים מקרא ואחד תרגום.
הגמרא בברכות אומרת (ח' ע"א):
"אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו".

מי שקורא שמו"ת מובטח לו אריכות ימים, וזו סגולה שמובאת בגמרא, ולא בספרי סגולות. ועל כן צריך לקיים מצות חז"ל, ובפרט ששכרה בצידה – אריכות ימים.

לפי הקבלה יש לקרא דוקא את התרגום, אבל לפי הפשט יכול ללמוד כל מפרש אחר כגון רש"י, ספורנו, אב"ע וכדו'.
וכתוב בשו"ע (או"ח סי' רפ"ה סעי' ב'):
"אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".

וכתב המש"ב (שם ס"ק ה'):
"חשוב כמו תרגום - וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י יקרא אותן ג"פ. מי שאינו בר הכי שיבין את פירש"י ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר צאינה וראינה וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע"פ פירש"י ושאר חכמינו ז"ל הבנויים על יסוד התלמוד".

האספניולים נתקנאו בפירוש 'צאינה וראינה' וכתבו את פירוש 'מעם לועז' באיספניולית ובהרחבה. וחכם אחד מאשכנז נסע לספרד ולמד את שפת האספניולים, ותרגם את 'מעם לועז' מאיספניולית לעברית, וזה מה שמצוי כיום בידינו.

שנים מקרא ואח"כ תרגום
יש מי שאומר, שיקרא את כל הפרשה מקרא, ושוב יקרא את כל הפרשה מקרא, ואח"כ יקרא את התרגום על כל הפרשה. ויש מי שאומר תקרא את עליית ראשון פעמיים ואח,כ תרגום, ואח"כ תקרא עליית שני פעמיים ואח"כ תרגום וכן הלאה.
אבל למעשה, יש לקרא כל פסוק פעמיים, ואחר כך יקרא את תרגום הפסוק מאונקלוס.

ויש מי שאומר כדעת הגר"א שאדם יכול לקרוא בכל יום בשבוע קטע אחד כמו בחוק לישראל השייך לאותו השבוע, וכך ישלים את התורה עד הגיעו לשבת. ומיהו, לדעת חכמי הקבלה יש לקרא את כל הפרשה ברצף, ולא בקריאה מחולקת.

זמן קריאת שמו"ת
אומרים חז"ל "ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה" (עיין לתוס' ברכות ח' ע"ב ד"ה ישלים).

מצוה מן המובחר לקרא שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי בבוקר מיד אחרי התפילה. ואם אינו יכול ישתדל לסיים הקריאה במשך יום שישי. ואם אינו יכול לסיימה ביום שישי יקראנה ביום שבת לפני האוכל בבוקר או במשך היום, ואם לא הספיק יכול לקראה עד יום רביעי בשבוע. ואם גם זאת לא עלתה בידו יכול להשלים זאת עד שמחת תורה.

והגמרא בברכות אומרת (ח' ע"א):
"רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכלא שתא במעלי יומא דכפורי (רצה להשלים כל מה שלא הספיק שמו"ת במהלך השנה בערב כיפור). תנא ליה חייא בר רב מדפתי, כתיב ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב, וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין - אלא לומר לך כל האוכל והשותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (כלומר א"ל הרי בערב כיפור צריך לאכול ולא לעסוק בהשלמות) סבר לאקדומינהו (חשב להקדים את השלמת הפרשיות לפני יום כיפור אך בכל אופן נמצא שדילג על הרבה פרשיות, ועל כך) אמר ליה ההוא סבא, תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר, כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום וכו'.

נמצינו למדים שאין לאחר ולדחות את קריאת הפרשיות, אלא להקפיד ולקבוע זמן לקרוא את הפרשה של כל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום, ועל ידי זה יזכה לכל הברכות.

מסופר על עשיר גדול שבכל שנה ביום פורים היה מנהגו לחלק צדקה לעניים. פעם אחת ביום פורים אמר העשיר לעצמו, עד מתי אני אהיה עם הארץ? מיד לקח 'חוק לישראל' והתחיל ללמוד, ועיין ברש"י ובשאר מפרשים וכו'. העניים שהיו רגילים לבא ולקבל ממנו צדקה בכל פורים, באו לביתו אך העשיר לא שם. בצר להם הם פנו לרב ואמרו שהעשיר לא נמצא. הלך הרב לבית העשיר ושאל היכן ניתן למצוא אותו, ואשת העשיר אמרה לו שהוא לומד בבית הכנסת. הלך הרב ודפק על הדלת אך אין עונה, ושוב דפק בחזקה ואמר לעשיר שיפתח. משפתח העשיר את הדלת אמר לו הרב, אתה עכשיו צריך לחלק צדקה לעניים, ומה שאתה עושה עכשיו זה עצת היצר הרע שאומר לך תלמד תורה כדי שלא תקיים דבר בעיתו מה טוב – את מצוות הצדקה. ובפרט שהעניים עיניהם תלויות במתנות לאביונים (עיין מגילה דף ד' ע"ב בסוף העמוד "מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה").

דבר בעיתו זה שמו"ת בערב שבת. וילמד ברצף ולא יפסיק באמצע הלימוד בדיבור. ואומר הרב פלאג'י, לדברים בטלים לא יפסיק, אבל רשאי לברך על תה או קפה. ומ"מ אם דיבר ימשיך הלאה בלימוד.

ויהי רצון שהקב"ה יטע בנו תורתו, אהבתו ויראתו. ונזכה לביאת הגואל ולבנין אריאל במהרה בימינו אמן.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il