ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' - מתי ומדוע? | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות וארא Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת התשס"ה

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' - מתי ומדוע?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
שמחה בת חנה

בתחילת הפרשה, אחרי האותות שמשה ואהרון עשו לפני פרעה, התורה מסבירה מדוע פרעה איננו משתכנע ואיננו מסכים לשלח את בני ישראל למרות כל זאת, כי "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד" (שמות ז' יג). כך גם לאחר מכת דם "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד " (שם שם כב). אותה לשון מצויה גם אחרי מכת צפרדע "וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד" (ח' יא). וגם אחרי מכת כינים "וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד" (שם טו).
עוד שלש מכות עברו וגם אחרי מכת שחין, פרעה איננו נכנע ומתעקש ושוב מופיע אותו ביטוי "וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה" (ט' יב). אחרי מכת ברד, בפסוק האחרון של הפרשה התורה חוזרת ומדגישה "וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד בְּיַד מֹשֶׁה" (שם לה).

שואל רש"י (ח' יא) "והיכן דבר" ומתרץ "ולא ישמע אליכם פרעה" (שמות ז ד). אם נעיין בפרשיה ממנה מצטט רש"י נגלה דבר מעניין
"(א) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ:
(ב) אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ:
(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים:
(ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְדֹוָד בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם:
(ו) וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֹתָם כֵּן עָשׂוּ:
(ז) וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה".


ניתן בהחלט, לזהות כאן שני מהלכי גאולה.
המהלך הראשון מופיע בפסוקים א-ב וז שם תפקידם של משה ואהרון הוא לדבר ובכוח דיבורם הנבואי להוציא את בני ישראל ממצרים. במהלך זה אין צורך בהכבדת לבו של פרעה. מדובר כאן ברמת אמונה גבוהה המקרינה גם על פרעה וגורמת לו לשלח את העם (מהלך זה מופיע בפרוטרוט בפרק ו, כפי שהסברנו באריכות במאמרנו המופיע בקובץ "חמדת הארץ" ח"ב).

המהלך השני מופיע בפסוקים ג-ו. במהלך זה האותות והמופתים הם המשכנעים את פרעה. מהלך זה איננו דורש רמה גבוהה של אמונה מבני ישראל אבל מצד שני גורם לתהליך להיות ארוך יותר ומסובך יותר (עיין שם במאמר). משה שבחר במהלך השני מקבל מדי פעם תזכורות מהקב"ה. הצורך בהכבדת לבו של פרעה הוא חלק מהמהלך שאתה בחרת, כי חששת ללכת לגאול את העם במהלך של הדבור. עיינו עוד גם בדברינו לפרשת שמות.

הבה נתפלל כי אנו שזכינו לראות בדורנו כל כך הרבה אותות ומופתים נזכה גם להתחדשות שמיעת הדיבור האלקי.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il