ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הכשרת המטבח ;">

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פסח חמץ, מצה וכשרות לפסח הכשרת כלים וכשרות לפסח Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ניסן תשע"ו

הכשרת המטבח


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

כלל הכשרת כלים
למרות שדפנות הכלים נראות קשות ואטומות, הן בולעות משהו מהטעם של המאכל שמתבשל בהם. יש כלים שבולעים טעם רב, כדוגמת כלי חרס, ויש שבולעים מעט מאוד כדוגמת כלי מתכת. אולם נפסק להלכה שאין מתחשבים במידת הטעם שהכלים בלעו, אלא כל כלי שבישלו בו מאכל טרף, אין להשתמש בו למאכל כשר בלא שיכשירו אותו תחילה על ידי הפלטת הטעם המועט שנבלע בו. וכן הדין לגבי כלים שבישלו בהם מאכלי חמץ, שאין להשתמש בהם בפסח בלא שיכשירום לכך.
אמנם בדיעבד, בדרך כלל, אם בישלו בסירים שלא הוכשרו - המאכל כשר, ובתנאי שהדבר נעשה בטעות; אבל אם ידעו שהסיר חמץ - המאכל אסור. הרי שלמעשה, מי שרוצה להשתמש בסיר שבישלו בו מאכל חמץ, חייב להכשירו. וכן צריכים להכשיר את השיש והכיור, התנור והכיריים, לקראת פסח.

כבולעו כך פולטו
הכלל היסודי בדיני הכשרת הכלים הוא "כבולעו כך פולטו". באותו אופן שטעם האיסור נבלע בתוך הכלי, כך הוא ייפלט. ישנם שני אופני בליעה עיקריים: א) בליעה באוּר (באש), המצריכה הכשרה בליבון חמור. ב) בליעה בנוזלים רותחים, המצריכה הכשרה בהגעלה במים רותחים. גם בזה יש מדרגות: נוזלים בכלי ראשון שעל האש, בכלי ראשון שאינו על האש, עירוי מכלי ראשון, כלי שני. כבולעו כך פולטו.
עוד כלל: אם כלי בלע איסור בשתי דרגות שונות, כמו למשל כף שבלעה לעתים חמץ בכלי ראשון שעל האש ולעתים בכלי שני, מכשירים אותה כפי שימושה החמור, היינו במים רותחים שעל האש. אולם כשהדבר קשה או עלול לגרום נזק, הולכים כפי רוב השימוש, למשל מזלג שבדרך כלל משתמשים בו בנוזלים או בכלי שני, ולעתים נועצים אותו במאפה שבתוך התנור, ששם בליעתו היא באש - מכיוון שהליבון עלול להזיק למזלג, הולכים כפי עיקר הדין ומכשירים את המזלג כפי רוב שימושו במים רותחים.




ניקוי הבית
הבדל עצום ישנו בין ניקוי הבית לפסח ובין ניקוי המטבח. בניקוי הבית המטרה שלא יישאר פירור חמץ בגודל של כזית, כדי שלא נעבור עליו בשני איסורים: "בל ייראה" ו"בל יימצא". ואילו בניקוי המטבח וכליו המטרה שלא יישאר אפילו כלשהו חמץ, שמא יתערב במאכלי הפסח, וכידוע חמץ בפסח אסור אפילו בכלשהו. כאשר מדובר בכלים שמבשלים בהם, צריך שגם לא יישאר שום שמץ של טעם חמץ בלוע בכלים.
יש שאינם עומדים על ההבדל היסודי הזה, ומדקדקים מאוד בניקוי הבית עד שמגיעים לפסח באפיסת כוחות; ויש שמגדילים לטעות, מדקדקים בניקוי הבית ומתרשלים בניקוי המטבח.

הכשרת תנור אפייה

מנקים היטב את התנור ואחר כך מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה.
את התבניות קשה להכשיר, מפני שהכשרתן בליבון חמור שפוגם אותן, ולכן צריך לקנות תבניות חדשות לפסח.
מי שאין לו תבניות מתאימות לפסח יכול להשתמש בתבניות חד-פעמיות, ויכשיר עם התנור את הרשת, כדי להניח עליה את התבניות החד-פעמיות. לכתחילה טוב לפרוש נייר כסף דק על הרשת לחצוץ בינה לתבניות (הואיל ולא עשינו ליבון חמור לרשת).
תנורים חדשים שמנקים את עצמם בחום של כ 500 מעלות, אינם צריכים ניקוי לפני ההכשרה, מפני שניקוי בחום זה נחשב כליבון חמור, ודי בו כדי להכשיר את התנור לפסח. גם את התבניות של התנורים הללו אפשר להכשיר בחום כזה.

הכשרת הגז
בכל השנה רגילים להשתמש באותה החצובה לסירי בשר ולחלב, מפני שגם אם יגלוש מעט מתבשיל בשרי או חלבי על החצובה, האש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך. אבל לקראת פסח, משום חומרת חמץ, נוהגים להכשיר את החצובה בליבון קל. במקום זאת אפשר לצפות בנייר כסף עבה את הברזלים שעליהם הסירים עומדים, כדי לחצוץ בין החצובה שהעמידו עליה תבשילי חמץ לסירי הפסח. בדיעבד, אם לא ליבנו את החצובה ובישלו עליה בפסח, המאכלים כשרים.
את שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים, וכן את משטח האמייל שמתחת לחצובה ואת ראשי הגז, צריך לנקות היטב מכל שאריות האוכל, אבל מכיוון שכל החלקים הללו אינם באים במגע עם הסירים אין צריך ללבנם או לעוטפם בנייר כסף. ונוהגים להבעיר למשך כחצי שעה את כל הלהבות.
ראוי לציין שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים לשם תבשילים בשריים וחלביים, ועל ידי כך האמייל נטרף. אבל אם ניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל עליו.

כיריים חשמליות וקרמיות
כיריים חשמליות: מנקים היטב, ומחממים על החום הגבוה למשך חצי שעה.
כיריים קרמיות, שנראות כזכוכית אטומה, שמניחים עליהן ישירות את הסירים: הכשרתן בניקוי וחימום על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, כבולעו כך פולטו.

שיש וכיור
תחילה מנקים אותם היטב, ואחר כך מערים עליהם מים רותחים. נוח לבצע זאת על ידי קומקום. יש להשתדל שהכיור והשיש יהיו יבשים, מפני שאם יהיו רטובים, המים שעליהם יקררו מעט את המים הרותחים. לפיכך, טוב לערות תחילה על הכיור ואחר כך על דפנותיו, אחר כך על השיש במקומות הקרובים לכיור ואחריהם על הרחוקים, וכך המים יזרמו אל הכיור ולא אל המקומות שעדיין לא הוכשרו. אפשר לקיים הכשרה זו גם בקיטורית, שחום האדים היוצאים ממנה כמאה מעלות (ודינו כעירוי של מים רותחים מכלי ראשון).
אף שכך העיקר להלכה, רבים נוהגים להדר ובנוסף לעירוי מכניסים לכיור קערה מפלסטיק או שעוטפים את הכיור בנייר כסף עבה, וכן מכסים את השיש בשעוונית או בנייר כסף עבה (מפני שלעתים יש שם בליעה חמורה במדרגה של כלי ראשון, ואולי דין השיש והכיור ככלי חרס שאי אפשר להכשיר, כמבואר בפנה"ל פסח יא, א ב).
שיש רגיש, שלעולם אין מניחים עליו סיר רותח, אפשר להכשיר לכתחילה בניקוי ועירוי בלבד, וגם המהדרים אינם צריכים לכסותו בשעוונית או בנייר כסף.

שאר המטבח
פלטה של שבת: מנקים היטב, מחממים על החום הגבוה למשך שעתיים ומצפים בנייר כסף, כדי לחצוץ בינה ובין סירי הפסח.
מיקרוגל: נוהגים להכשיר בארבעה שלבים: א) מנקים היטב משאריות אוכל; ב) ממתינים עשרים וארבע שעות מאז חימום החמץ האחרון, כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם; ג) מכיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי האדים העולים מהמאכלים המתחממים במיקרוגל, הכשרתו על ידי הנחת צלוחית מים וחימומה למשך שלוש דקות. ד) מכיוון שיש לחשוש שאולי גלש מאכל חמץ לצלחת המסתובבת, יש להניח דבר שיחצוץ בין הצלחת למאכלים שמחממים בפסח.
מדיח כלים: מנקים היטב את המסננת משיירי מאכל. מפעילים את המדיח עם המגשים על החום הגבוה בתוכנית הארוכה ביותר, וכבולעו כך פולטו, ממתינים עשרים וארבע שעות מניקוי החמץ האחרון ומותר להשתמש לכלי פסח. ואף שיש מהדרים ומחמירים העיקר להלכה כדעת המקילים.
שולחן האוכל: בעבר היו מניחים על השולחנות סירים רותחים, והיו מכשירים אותם בעירוי של מים רותחים. אולם השולחנות שלנו רגישים, ואין רגילים להניח עליהם סירים רותחים, ואם יערו עליהם מים רותחים יש חשש שיתקלקלו. לכן למעשה יש לנקותם היטב, אחר כך יש להדביק עליהם ניילון או נייר לכל משך הפסח, כדי ליצור חציצה קבועה בין השולחן לכלים ולמאכלים של פסח. על הנייר או הניילון יפרשו את המפה. וטוב להקפיד שלא להניח סירים רותחים ישירות על השולחן, אלא על צלחת הפוכה וכדומה (פניני הלכה פסח יא, ח).
מקרר: מכיוון ששימושו בצונן, החשש היחיד הוא שמא נשארו בו פירורי חמץ, לפיכך הכשרתו בניקוי. חריצים שקשה לנקות, ויש חשש שאולי תקועים בהם פירורי חמץ, שופכים אליהם מעט מי סבון או חומר אחר שיפגום את הפירורים מהיות ראויים למאכל כלב.
ארונות מטבח: כשהיו מדפי הארונות מעץ טבעי, פעמים רבות היו בהם סדקים והיה קשה לנקותם באופן מוחלט מחמץ שנדבק בהם, לכן היו רגילים לצפותם בנייר. אבל במדפים חלקים כשלנו, אין חשש שנשאר חמץ, ולכן די לנקותם היטב, ואין צורך לכסותם בנייר.
מיחם חשמלי או מיחם שבת (שמניחים על פלטה) - מכשירים בהגעלה. ממלאים אותו במים ומרתיחים אותם, ושופכים את המים כדרך שרגילים להוציא מהמיחם את המים. וטוב לנקותו תחילה מהאבן המצטברת בו. כאשר נוהגים להניח על מכסה המיחם חלות כדי לחממן לקראת סעודת שבת, יש להגעיל את הדוד והמכסה.
טוסטר שבא במגע ישיר עם המאכלים שמניחים בו, אי אפשר להכשיר, הואיל ובליעתו באור, וכדי להכשירו צריך ליבון חמור שיזיק לו. ואם הוא תנור קטן, מכשירים אותו כדרך שמכשירים תנור אפייה, ולוקחים לפסח תבניות חד-פעמיות.



כלים שונים
גביעי כסף: לכתחילה מגעילים אותם, מפני שלעתים נופלים בהם פירורים עם היין או משקה חריף אחר, ואזי לדעת כמה פוסקים הטעמים נבלעים בהם בשמונה עשרה דקות.
בקבוק פלסטיק של תינוק: טוב להחליפו, ובשעת הצורך אפשר לנקותו ולהגעילו.
תרמוס: מנקים היטב ומגעילים ברותחים. כאשר קשה להגעילו אפשר להסתפק בעירוי מים רותחים לתוכו ועל פיו.

שיניים תותבות, פלטה וקוביות
מנקים אותן היטב לפני זמן איסור חמץ, ואין צורך להגעילן, מפני שאין רגילים להכניס לפה מאכלים ומשקים רותחים. וכשם שאוכלים בהן מאכלי בשר וחלב על סמך ניקוי בלבד, כך אפשר לאכול בהן בפסח.
דין הקוביות שמודבקות על השיניים למשך כמה חודשים כדין השיניים עצמן, וכשם שמנקים את השיניים היטב לקראת פסח, כך מנקים בעזרת מברשת סביב הקוביות.

לתגובות: ravmel@gmail.com
מתוך העיתון בשבע.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il