ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פסח שני כמהות חודש אייר

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פסח פסח שני Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר


פסח שני כמהות חודש אייר


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

חודש אייר שבו אנו נמצאים נקרא גם 'זיו' ומסמל את המשכיות האור מחג הפסח וחודש ניסן אל ימי השגרה והמעשה של חודש אייר, אל תוך מצבי החיים. אלא שהפעם זה נעשה על ידי עבודת ישראל. בחודש אייר פועלים ישראל להמשיך עליהם את מדרגת האור האלקי של חג הפסח. שהרי בחג הפסח, בליל יציאת מצרים התעלה עם ישראל בבת אחת מהמדרגה הנמוכה ביותר של מ"ט שערי טומאה עד למדרגה הגבוהה ביותר של מ"ט שערי טהרה. להיות 'בני בכורי ישראל', והואיל וקפיצה זו בזמן היציאה הייתה בבת אחת, והרי אין הנפש האנושית מסוגלת לעכל קפיצה גבוהה כזו ואיך ישראל ימשיכו לחיות במדרגה גבוהה זו? על כן נתנה התורה 49 ימים של ספירת העומר כדי שנעבוד בעצמנו על רכישת המדרגה האלקית. ונתקן את עצמנו על מנת שנוכל באמת לקלוט את האור האלקי שקיבלנו בפסח. וכך לא יהיה מצב שלמרות שנתעלינו למדרגה אלקית, אין לנו היכולת להחזיק בה מכיון שהיא גבוהה מעלינו, אלא לאחר שנבחרנו להיות עם ה' וקיבלנו את היכולת לקלוט אור זה, עלינו מוטלת העבודה להוציא מדרגה גדולה זו אל הפועל על ידי עבודה שלנו בתיקון המידות.
כידוע על פי המקובלים ימי ספירת העומר שהם 49 ימי עבודה על תיקון המידות מתקנים בכל יום מידה אחרת עד שזה כולל תיקון כל חלקי הנפש באדם. וכשאדם משלים תיקון זה, נשלמו שבעת ימי הפסח בשלמותם, ומגיע חג השבועות שהוא מעין 'היום השמיני' של חג הפסח, כשם ששמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות, אלא שבפסח נצרכנו לעבודה גדולה כדי לקלוט אורו של פסח, ורק לאחר מכן יכולים אנו להגיע ליום החמישים שהוא גם 'היום השמיני' של חג השבועות מתן תורה.
ואכן אם נתבונן נראה שעיקר ימי ספירת העומר, ימי העבודה על תיקון המידות, נמצאים בחודש אייר, (רוב ימי ספירת העומר הינם בחודש אייר כ-29 ובניסן יש לנו - 15 יום ועוד 5 ימים בסיוון). וכשנתבונן בכל 'הימים הטובים' המיוחדים שיש לנו בחודש אייר, נראה שהמשותף לכולם הוא שהם נעשו בשיתוף בני האדם. לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שכולו מלמעלה למטה, חודש של ניסי יציאת מצרים עשרת המכות וקריעת ים סוף, חודש אייר מסמל ומבטא את עבודתם של ישראל, את המאורעות שמתרחשים דווקא על ידי פועלם של ישראל.
הראשון לכולם הקדמון ביותר הרי הוא פסח שני שבזמן שבית המקדש היה קיים מי שלא הקריב את קרבן הפסח במועדו, כגון שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא יכל להקריב את קרבן הפסח יחד עם כל ישראל נתנה לו התורה הזדמנות נוספת להשלים את קרבן הפסח בחודש אייר בי"ד בו. והרי מועד זה נתגלגל בזכותם של בני אדם, שהרי בפסח הראשון שעשו ישראל במדבר (במדבר פרק ט') באו אנשים שהיו טמאים לנפש אדם (נושאי ארונו של יוסף, או שנטמאו למת מצווה, כמח' התנאים). ושאלו את משה ואהרן: "לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?" ומעניין שלא שמענו שאלה כזו על שום קרבן מלבד קרבן פסח, שהוא הקרבן המסמל את החיבור בין עם ישראל לקב"ה שנכנסו בברית עם ה' להיות עמו. (וכידוע ישנם רק 2 מצוות עשה יחידות בכל התורה שיש על ביטולם חיוב כרת קרבן הפסח וברית המילה ששניהם מסמלות את כניסת האדם להיות בברית עם ה' וחלק מכלל ישראל). ומפני החשיבות העצומה של קרבן הפסח, רצו אנשים אלו לזכות להקריבו ולא להימנע מהשתתפות בו, והייתה תשובת ה' אליהם מפתיעה, שאכן תינתן להם הזדמנות נוספת בחודש אייר להקריב את קרבן הפסח.
ומסביר בספר החינוך במצוות פסח שני, "שיעשה פסח שני בארבעה עשר באייר כל מי שלא יכול לעשות פסח ראשון בארבעה עשר בניסן כגון מחמת טומאה או שהיה בדרך רחוקה, שנא' בחודש השני בארבעה עשר יום לחודש יעשו אותו, ועוד שהורינו חכמים ז"ל דלאו דווקא טומאה וריחוק הדרך לבד אלא כל ששגג או נאנס או אפילו הזיד ולא הקריב בראשון מקריב בשני".
ובטעם המצווה הסביר: "משרשי המצווה לפי שמצוות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואה השמש בחידוש העולם, כי אז בעת ההיא עשה עמנו האל ברוך הוא, ניסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים וראו כל עמי הארץ כי השגחתו ויכולתו בתחתונים, ואז בעת ההיא האמינו הכל ויאמינו כל הבאים אחריהם לעולם באמת שהוא ברוך הוא ברא העולם מאין בעת שרצה והוא העת הידוע... ועניין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתינו ובתורתינו...על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצווה זו הנכבדת כל איש מישראל.
אכן רואים אנו את גודל מעלת קרבן הפסח שהתורה נותנת אפשרות לכל אחד להשתתף בו שלא יהיה אחד מעם ישראל שלא יזכה להקריב קרבן זה. כיום למעשה מפני שאין לנו בית מקדש אין לנו כמעט ציון לפסח שני מלבד יום שאין אומרים בו תחנון, וכן יש שנהגו לאכול מצות ביום זה זכר לקרבן פסח שני.
פסח שני מבטא במהותו את רעיון התשובה, שגם מי שלא תיקן בפעם הראשונה, לא עשה את המוטל עליו בתחילה יש לו הזדמנות שנייה לתקן, ויכול לשוב בתשובה.
אפשר להוסיף שפסח שני מבטא במהות שלו את עניין חודש אייר, שזהו עבודתם של בני אדם, ומבטא את המדרגה האנושית, שלמרות שלא היו מוכנים להקריב קרבן הפסח במועדו מחמת טומאה קיבלו אפשרות נוספת להקריב להשלים ולתקן. וזהו עניינו של חודש אייר, עבודתם של ישראל, ואכן כל 'הימים הטובים' שיש בחודש אייר קשורים לעניין זה. לאחר פסח שני יש לנו במשך הדורות את ל"ג בעומר יום עצירת המגיפה של תלמידי רבי עקיבא, שנהרגו משום שלא נהגו כבוד זה בזה והרי חלק מעבודת ימי ספירת העומר היא תיקון המידות והכבוד אחד לשני כהכנה לתורה ומשלא עשו כן באה המגיפה וביום זה נפסקה. וביום זה נתעלה רבי שמעון בר יוחאי וגילה את סודות התורה, וזה מראה כוח של התורה שבעל פה של חכמי ישראל שהופיעו את התורה, ורבי שמעון בר יוחאי זכה להאיר ולהעלות את תורת הנסתר על הכתב. (ומעניין שגם רבי מאיר שאף הוא מחמשת תלמידי רבי עקיבא האחרונים, יום פטירתו בי"ד אייר פסח שני, והם היוו את התיקון לתלמידי רבי עקיבא הראשונים).
ומל"ג בעומר מגיעים אנו בהמשך הדורות לימי הגאולה והישועה שהיו בדורינו יום העצמאות, ויום ירושלים (הקשורים כידוע לחגי התורה שהם שורשיהם פסח ושבועות) שאף הם היו על ידי בני אדם כמובן בסיעתא דשמיא גדולה, אך בשותפות בני אדם, עם ישראל שנלחם למען עצמאותו ומדינתו ובחסדי ה' זכה בהמשך תקומתו לשחרר ולגאול את מקום בית מקדשו.
הרי לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שבו המאורעות היו מלמעלה מיד ה', יציאת מצרים וקריעת ים סוף, חודש אייר מבטא יותר את מעשיהם של בני אדם ומה שהם פעלו, ואת שותפות האדם במעשה ה', ונזכה להיות שותפים במעשה ה' ובהבאת הגאולה ולעשות המוטל עלינו, ולזכות מתוך כך לגאולה השלמה במהרה בימינו.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il