ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

'אורות אליהו'

דף הבית בית מדרש ארץ ישראל ומצוותיה התבוננות אמונית שיעורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיוון תשע"ו

'אורות אליהו'

מדינת ישראל ומשמעותה הדתית במשנתו של הראשל"צ



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

1. פרק א' - תולדות חייו, רבותיו ורעיו של הרב מרדכי אליהו........... עמ' 7-10.
פרק ב' - 'מחשבת הציונות הדתית' של הרב מרדכי אליהו............. עמ' 11-18.
תהליך הגאולה - כפייה ורצון פנימי, שלושת השבועות.
'עם, תורה ארץ'- הסברת ענייני ארץ ישראל, מעלת ארץ ישראל כמאחדת את כל כלל ישראל, הימנעות מלשה"ר על ארץ ישראל וגנות העוזבים אותה, עלייה לארץ והגעה למצב של 'רוב יושביה עליה', יחסו לרב שמואל מוהליבר.
השואה ומשמעותה - יום השואה יחס הלכתי, הגבורה היהודית בשואה, הסבל בשואה, נצח ישראל, חבלי-משיח.
יחס עקרוני ל'חילונים'בזמנינו וחובת 'קירוב לבבות'.
2. פרק ג' - מדינת ישראל ומשמעותה הדתית במשנתו של הרב מרדכי אליהו... עמ' 19-47.
מדינת ישראל - 'שלב חשוב בתהליך הגאולה', מדינת ישראל - 'אור גדול', רמז ליום העצמאות מן הכתובים. אין חורבן שלישי, גאולה – קמעה קמעה, 'להיות נגד המדינה - זה יצר הרע', 'ממשיכים להתפלל לשלום המדינה'.. 'תבוא ממשלה אחרת', חובת השתתפות בבחירות, יחס ההלכה לחוקי המדינה.
יום העצמאות ויום ירושלים - 'סימני גאולה וודאיים', 'חיוב על פי ההלכה להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה', הנחיות של הרב לתפילה ביום העצמאות שחל בשבת, מתוך שיחת הרב ליום העצמאות החמישים למדינה, אמירת 'הלל' ביום העצמאות,מבט אמוני על ניסי מלחמת ששת הימים, אמירת 'מי שברך' לממשלת ישראל ולנשיא המדינה ('תפילה לשלום המדינה'), יחס לשוליים קיצונים.
שלימות הארץ – היחס למיעוטים, מו"מ לשלום, גבולות המאבק האזרחי לשלימות הארץ, 'חסימת כבישים' כמחאה אזרחית, "ממלכתיות" – התנהגות אזרחים בעת פינוי ישובים, כניסה להר הבית והיחס לבנין המקדש, שני מכתבים בעניי הר הבית, קדושת ירושלים ושלימותה, דין קריעה על ירושלים וערי יהודה בזמן הזה, מעמדה ההלכתי של אילת
צבא ומלחמה – שירות בצה"ל – קיום שלוש מ"ע מן התורה, תפילה לשלום חיילי צה"ל – אמירתה מידי שבת ויו"ט , איסור גיוס נשים לצה"ל, ערכו הסגולי הגדול של לימוד התורה ומתן 'פטור' לבחורי ישיבה מחובת השירות הצבאי, גיוס 'בחורי ישיבות' שאינם לומדים, קיום תורה בצבא – 'אלוקים נמצא עם החיילים', היחס 'חיל, כוח ורוח ה''', היחס "לחוק טל", מוסר מלחמה על פי התורה, איך מנהלים מלחמה?, צבאיות מתוך תורה, עמידה בצפירה ביום הזיכרון לחללי צה"ל, פקודה צבאית המנוגדת להלכה בענין ארץ ישראל ('סירוב-פקודה')
דת ומדינה
– הלכות מדינה, ציונות ללא תורה, היחס לבג"ץ, הרבנות הראשית לישראל- מעלתה ותפקידה, היתר המכירה בשביעית, מצב הגיור בימינו, יחס להפלות.
3. סיכום...................................................................................................עמ' 48.
ביבליוגרפיה...................................................................................עמ' 4

מדינת ישראל ומשמעותה הדתית במשנתו של הראשל"צ והרב הראשי לישראל, הרב מרדכי אליהו זצ"ל 1 :
מבוא:
'אביהם של ישראל', כך כונה הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (כ"א באדר א' התרפ"ט - כ"ה בסיוון התש"ע), בסדרת ספרים פופולארית שיצאה לזכרו לאחר פטירתו. הרב אליהו, היה מגדולי הדור בנגלה ומבחירי הפוסקים, ויחד עם זאת היה גם ראש המקובלים ומ'מארי דרזין'. הרב, היה מקובל על כל החוגים והפלגים השונים, והלווייתו הייתה פסיפס מרתק של 'כלל ישראל'.

עוד בחייו של הרב, התנהל מעין "ויכוח" - לעיתים סמוי ולעיתים גלוי - על טיב השקפתו של הרב: האם הוא גדול 'חרדי' המקרב את ציבור חובשי 'הכיפות הסרוגות', או מנהיג תורני-ציוני שמפאת גדולתו וחסידותו מקובל גם על החוגים החרדים? אולם, בעוד שכל צד טען כי הרב 'שייך אליו', הרב בחר לשמור על "מדיניות העמימות", שאפיינה את התכונה הכלל-ישראלית שלו.

ברור אפוא כי הרב מרדכי אליהו, היה איש 'כלל ישראלי' ובשל כך היה נעלה מעל השתייכות סקטוריאלית כזו או אחרת. כל הווייתו אמרה אהבת התורה, אהבת ארץ ישראל ואהבת עם ישראל, 2 ואשר-על-כן, לא יכול היה "להשתייך" לציבור מסוים. יחד עם זאת ברור שככל תלמיד-חכם גדול, אחז גם הוא בהשקפת עולם ברורה ומסודרת ביחס לתקופה ולמשמעותה.

ואכן, בנו של הרב, הרב שמואל אליהו, אינו מתלבט באשר לעמדותיו של אביו. לדבריו, 3 אביו היה "גם חרדי וגם ציוני והרבה יותר", 4 שהרי "כל רב ספרדי בתקופה ההיא, שילב בין בניין הארץ והתורה. הרב קוק היה חידוש בעיקר לאשכנזים". הוא ממשיך וטוען כי "השאלה אם הרב אליהו זצ"ל היה ציוני או חרדי, כלל איננה מתחילה והיא לא נכונה לכל רב ספרדי בתקופה ההיא", שכן "לא היה גדול תורה ספרדי אחד שחשב כי אסור לעלות לארץ ישראל או לבנות אותה. חכמי מרוקו, תוניס, עירק או סוריה לא החשיבו את שלושת השבועות כמניעה לעליה והתיישבות. כלל לא דנו בזה. זה היה כל כך פשוט אצלם שצריך לעלות לארץ ישראל וליישב אותה. ציונות לא הייתה אצלם שם נרדף להתפקרות והשכלה כמו בארצות אשכנז... כולם היו גם חרדים וגם ציונים, גם בעד בנין הארץ וגם בעד בנין התורה ולא ראו בזה שום סתירה כלל". דווקא מתוך תפיסה כוללת זו – המאחדת אהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת הארץ – יכול היה הרב להילחם בתקיפות נגד "גזירות החילון של בן גוריון וחבריו" אך בה בעת, להתייחס למדינת ישראל כחלק חשוב בתהליך הגאולה.
במאמר שלפנינו, נבקש לעמוד – מתוך התבוננות בכתביו, דרשותיו והתבטאויותיו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל – על אותה השקפת-עולם כללית ולראות את השתקפותה בפסיקותיו של הרב, בהוראותיו ובהנהגותיו.

לצורך כתיבת המאמר נסקרו ונלקטו מתוך כתביו וספריו המרובים של הרב מרדכי אליהו, ראיונות עיתונאיים שנערכו עמו, ומאמרים רבים שפרסם, מובאות שיש בהם בכדי ללמד על יחסו למדינת ישראל ולהשלכות השונות של חידוש שלטון יהודי בארץ ישראל מזוויות שונות.
הדברים הובאו בלשונו של הרב. עבודת הליקוט, כללה הוספת ראשי פרקים והערות שוליים לתוספת הרחבה ולביאור נוסף. כל ההדגשות בדברי הרב, הן של המלקט בלבד ונעשו על פי הבנתו.


מסקנת המאמר היא שהרב אליהו, כרוב רבני ספרד, החזיק בהשקפת עולם תורנית-ציונית, הדוגלת בבניין הארץ ומדינת ישראל על פי התורה.
מסקנה זו מגובה, בעשרות מובאות מכתביו, דרשותיו ומאמריו של הרב אליהו לאורך עשרות שונים ויש בהם בכדי להעיד באופן מובהק על עמדותיו בנושאים אלו.

חובה נעימה היא לי להודות לכל המסייעים והתורמים לבירור מקחו של צדיק. ואי"ה זכותו תעמוד לנו ולכל ישראל.



שי הירש
ישוב נריה, הר אפרים
טבת התשע"ו












פרק א' - תולדות חייו, רבותיו ורעיו של הרב מרדכי אליהו:
לפני שניווכח ביחסו של הרב מרדכי אליהו למדינת ישראל ולמשמעותה הדתית. נבקש לעמוד בקצרה על הרקע הרוחני שבו צמח הרב. נסקור בקצרה את בתי המדרש שבהם למד הרב, ואת רבותיו ורעיו בנעוריו ובבגרותו. רקע זה ייתן לנו הבנה עמוקה יותר של משנתו הציונית עצמה ובכלל יבהיר לנו יותר את יחסם של גדולי התורה הספרדיים בעת ראשית המדינה להקמת המדינה ולתקופה בכללה.
הרב מרדכי אליהו נולד בירושלים, בכ"א אדר א' התרפ"ט, לאביו הרב סלמן, מתלמידי ה'בן איש חי', ולמרת מזל לבית צדקה. בהיותו בן אחת עשרה נפטר אביו. בצעירותו, למד בישיבת 'פורת יוסף'. בישיבה זו לא הייתה תמימות דעים ביחס לשותפות בתהליך שיבת ציון. 5 נשיא הישיבה, הראשון לציון, הגאון הרב בצמ"ח עוזיאל זצ"ל היה חבר ה'מזרחי' וציוני נלהב, ואילו ראש הישיבה – שהיה רבו המובהק של הרב אליהו ואשר אותו הוא מכנה בתואר 'רב רבנן' – הג"ר עזרא עטייה זצ"ל, נמנה על התומכים ב'אגודת ישראל' והמתנגדים ל'מזרחי'. 6 יחד עם זאת, ככלל, תמכו ראשי הישיבה ברבנות הראשית ולא ב'עדה החרדית'. הגאון הרב יעקב עדס זצ"ל שהיה מעמודי התווך של הישיבה, אף נתמנה לדיין בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית. כמו כן, בשנים אלו כיהן כר"מ בישיבה, הגאון רבי עמרם אבורביע זצ"ל שהיה ציוני נלהב 7 . לצד זאת, הייתה בישיבה קבוצה קטנה שהשתייכה ל'עדה החרדית הספרדית' בהנהגת הרב יעקב מוצפי זצ"ל. 8 עוד יש להזכיר, כי בצעירותו היה הרב אליהו מקורב גם לחזון אי"ש זצ"ל, שאליו היה נוסע מדי פעם לדבר בדברי תורה. 9
בימי המאבק של המחתרות במנדט הבריטי, התגייסו רבים מבחורי הישיבה לשירות באצ"ל ובלח"י. גם במלחמת השחרור שירתו רבים מבני הישיבה ב'משמר העם' ובצה"ל. הרב אליהו עצמו סייע לכוחות המגן של הרובע היהודי בבניית ביצורים, 10 ואף סייע ללוחמי ה'הגנה' להרכיב ולתקן תותח שהתקלקל במהלך המלחמה. 11
בהיותו בן עשרים ושלוש נמנה הרב על חברי 'ברית הקנאים' שנוסדה בישיבת 'פורת יוסף', אשר מתוך צער גדול על הכפייה האנטי-דתית שנעשתה בקרב העולים במעברות, ניסתה להיאבק בממשלה באופן אלים. 12 כתוצאה מחברוּת זו, ישב הרב בבית הסוהר כעשרה חודשים. מאידך, בהמשך דרכו חזר בו הרב מצעד זה ואמר על כך: "זאת הייתה התלהבות זמנית, האווירה גררה, הייתי נאיבי... אפילו לזריקת אבנים בשבת אני מתנגד", 13 ובראיון אחר: "אני מודה בטעות שעשיתי, את דעותיי לא שיניתי, אבל הדרך שבחרתי ללכת בה אז הייתה מוטעית...". 14
עם שחרורו מבית הסוהר, למד הרב רבנות ודיינות בבית מדרשו של הראשון-לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל, שגם הוא היה בעל יחס ציוני חם. 15 הרב אליהו, היה תלמידו המובהק של הרב ניסים במשך שנים רבות, ובהיותו בן עשרים ושמונה מינה אותו הרב ניסים לדיין – הדיין הצעיר ביותר בארץ באותם ימים. הקשר החם והעמוק בין הרב אליהו והרב ניסים נמשך לאורך שנים רבות.
בשנת התש"ך מינה אותו הרב ניסים לטפל בהעלאת עצמותיו של הגאון החיד"א ע"ה, ולאחר מלחמת ששת הימים מינה הרב ניסים את הרב אליהו, להיות נציג הרה"ר לסידור נהלי התפילה במקומות הקדושים. הרב ניסים, אף שיתף את הרב אליהו ברצונו לקבוע תענית ציבור לדורות בעקבות השואה 16 , אולם, הוא קבל את דברי התשב"ץ 17 שהראה לו הרב אליהו, שלאחר חורבן הבית אין סמכות לחכמים לחייב צום כללי לדורות ובזה נחה דעתו של הרב ניסים על שלא עלה בידיו לתקן צום לדורות 18 .
על השפעתו המכרעת של הרב ניסים על הרב אליהו, תעיד העובדה שהרב אליהו בחר לפתוח את נאום הכתרתו ל'ראשון לציון' בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה ביום ב' בתמוז התשמ"ג, בציטוט מדויק של פתיחת נאום הכתרתו של הרב ניסים 19 באותו המקום, שלושים שנה קודם לכן. 20
בשנותיו הראשונות של הרב, כדיין צעיר בבאר שבע, התקרב הרב אליהו אל ה'בבא סאלי' זצ"ל, שעלה אז ארצה ושהשקפותיו בעניין תהליך הגאולה, 'קמעא קמעא' ידועות. 21 הקשר הקרוב ביניהם נמשך עד לפטירתו של ה'בבא סאלי' בשנת התדש"מ.
הרב אליהו, היה מקורב גם למקובל האלוקי, הרב מרדכי שרעבי זצ"ל, שעמדתו העקרונית ביחס לקירוב רחוקים בדורנו, הייתה כשיטת הרב קוק. 22 כבר מגיל עשר הכיר הרב אליהו את 'ראש המקובלים בדור האחרון' 23 הגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, מחבר שו"ת 'ישכיל עבדי' וראש ישיבת המקובלים 'בית אל', חבר מועצת הרבנות הראשית וציוני נלהב. 24 לפי עדות הרב שמואל אליהו: 25 " הרב זצוק"ל למד ממנו הרבה ושימש אותו שנים רבות". כמו כן, בשנותיו בבית הדין הגדול, היה הרב אליהו, בקשר חם ולבבי עם הגאון הגדול הרב סאלמאן חוגי עבודי זצ"ל חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. 26
בין דמויות ההוד שהכיר הרב בצעירותו, 27 ניתן גם למנות את המקובל הגדול, חכם יצחק אלפייה זצ"ל, אשר היה בעל תפקיד רשמי ברבנות, ולשיטתו הגאולה החלה בחודש אייר שנת תש"ח. 28
ולסיום, ראוי לזכור כי הרב אליהו היה מקורב מאוד גם לראשון לציון, הגאון הרב בצמ"ח עוזיאל זצ"ל, שאף העניק לו סמיכה לרבנות. הרב אליהו כינה את הרב עוזיאל בכינויי כבוד רבים ובהם הכינוי 'אביר הרועים'. 29
במשך שנים רבות, עמד הרב אליהו בראש הוועד להוצאת כתביו של הרב בצמ"ח עוזיאל ומפורסמת בקשתו, שצוואתו המפורסמת של הרב עוזיאל (שתוכנה המרכזי הוא: קירוב לבבות וקריאה לאחדות העם, מלווה באמונה חזקה שיד השם היא זו שעשתה את גאולת דורנו ואת קיבוץ הגלויות ותקומת המדינה 30 ), תילמד בכל בתי הספר בארץ. 31
לאחר שהכרנו את ה"אקלים" הרוחני – הספוג אהבת עם ישראל, אהבת התורה ואהבת ארץ ישראל – שבו גדל הרב אליהו ואת גדולי התורה שעמם היה קשור ומהם למד, נבקש לראות את התגשמותה של תורה 'כלל ישראלית' זו בכתביו, במאמריו ובהוראותיו.





























פרק ב' – 'מחשבת הציונות הדתית' של הרב מרדכי אליהו:

תהליך הגאולה – כפייה ורצון פנימי 32 :
'כעין זה עובד עם ישראל בתקופת הגאולה. יש דברים שנעשים בתחילה בכפייה ואחר כך מתעורר הרצון הפנימי. לזה רומז הפסוק בשיר השירים "מושכני, אחריך נרוצה" בתחילה הקב"ה מושך אותנו, כופה עלינו הר כגיגית, ואחר כך אנחנו מתלהבים מרוב אור וקדושה ואומרים בקול "נעשה ונשמע". חלק מהאנשים שעלו לארץ בתש"ח, ברחו מרשעת הגויים, וכשהם הגיעו לארץ הקודש, הם נשקו את האדמה והרגישו שזה הבית שלהם. גם כיבוש ירושלים העתיקה נכפה על עם ישראל במלחמת ששת הימים על ידי אויבינו, ומאז ועד היום אנחנו מתקשרים יותר ויותר לבית המקדש, עוברים תהליך של תשובה לאומית – כאשר יותר ויותר אנשים מכירים את הקודש ומתקשרים אליו, ויותר ויותר אנשים מצטרפים למעגל התשובה'

שלושת השבועות – השבועות בטלות בדורנו 33 :
'ובעניין שטוענים שיש שלוש שבועות במסכת כתובות (קיא.) לשון חז"ל שם: ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה (פירש"י ד"ה שלא יעלו בחומה: יחד ביד חזקה), ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי, עכ"ל חז"ל. ומלבד מה שכתבת בטוב טעם ודעת לדחות מה שמתלוננים על עם ישראל היושב בארצו, הרי שנראה ששלושת השבועות הן קשורות אחת עם חברתה. שתי השבועות הראשונות הן שבועה לא לעלות ביד חזקה ולא למרוד באומות, ומה נעשה אם באים להרוג ולהשמיד את עם ישראל בגולה, האם ניתן את עצמינו כצאן לטבח יובל? על זה באה השבועה השלישית לאומות העולם שלא ישתעבדו בעם ישראל יותר מדאי. ומעת שהאומות הפרו את השבועה ורדפו והרגו וטבחו והשמידו חלק ניכר מעם ישראל, וחלק מהם ישב שקט ושאנן ולא מיחה, הרי שהפרת השבועה על ידם ביטלה את השבועות הראשונות' 34 .

'עם, תורה ארץ' – אין משמעות לעם ישראל בלי ארץ ישראל:
'…ארץ ישראל שייכת לקב"ה. וכל אדם ואדם שחושב, שהוא יכול למכור את ארץ ישראל, אין לו שום זכות. יידע לו, שהקב"ה כשברא את העולם, ברא את ארץ ישראל, ברא את תורת ישראל, ברא את עם ישראל – וחיבר אותם ביחד. כל מי שחושב אחרת, טועה טעות חמורה. וכל מי שפוגע בכבוד התורה – בסוף נופל! מי שפוגע בכבוד ארץ ישראל – בסוף נופל! מי שפוגע בכבוד בני תורה, עושה קיצוצים, מקצץ… בסוף גם כן, מקצצים לו! זה לא טוב! אבל, כל המאריך ב'אחד', כל מי שקורא שניים מקרא ואחד תרגום, מאריכים לו חייו וימיו ושנותיו. אדרבה, כל המאריך, כל המוסיף, מוסיפים לו 35 .

שאלה 36 : הרב עמיטל מציג דירוג עדיפויות: עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. יש עדיפות לעם על פני הארץ?
‏הרב אליהו: להעמיד ארץ מול עם – זה דבר משונה. האם יש משמעות לעם ישראל, ללא ארץ ישראל 37 ? הרב עמיטל יושב בגוש עציון. מי ערב לו שלאחר החזרת גוש עציון לא תהיה עוד מחלוקת? גם לאחר החזרת ירושלים, חס וחלילה, עלולה להיות מחלוקת אם לתת עוד שטחים? ועד איפה נגיע? יש כאן עניין של פיקוח נפש.

הסברת ענייני ארץ ישראל והשיבה לארץ כביטוי לקדושת הארץ ולתרמית הנצרות 38 :
שאלה: האם בעיניך השיבה לארץ ישראל השלימה היא שאלה של מימוש הברית התנ"כית? יש הרי אישי ציבור המדגישים בעיקר שיקולים ביטחוניים ולא זכויות היסטוריות.
‏הרב אליהו: 'השיקול העיקרי – קדושת הארץ. הקשר שלנו לארץ. במלחמת ששת הימים עשה עמנו האל חסד ונתן לנו מתנה יקרה. האם נוכל לבוא ולומר: לא רוצים מתנה זו?! הרי בכך אנו כפויי טובה, בועטים בטובה. קבלנו מתנה בחסדו יתברך, גבורת חיילי צה"ל התבטאה בקרבות אך הניצחונות הושגו בחסדי האל, בסייעתא דשמיא. כיצד זה העז האפיפיור לומר שהברית עם היהודים בטלה 39 ? אם אכן מאמינים הנוצרים בתנ"ך מוטב שיפתחו את ספר דברים פרק ד' ויקראו מה נאמר על הברית עם עם ישראל: "לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם". הברית שלנו עם האל לא בטלה מעולם.

שאלה: הרב, איך שזה נראה היום 40 - רוב המפלגות ורוב העם שתומך בהן לא מאמינים בארץ ישראל השלמה, ונראה שהתמיכה ברעיון רק מדרדרת, מה עושים?
הרב אליהו: ‏זה נכון, מה שצריכים לעשות היום, זה להחדיר יותר תורה בעם ישראל, ללכת ממקום למקום להפיץ תורה וללמד תורה, היום 'עמך ישראל' והמנהיגים הם שני עולמות, ה'עמך' אוהב תורה ורוצה לקיים מצוות, המנהיגים מתביישים לקיים תורה ומצוות, אז היום צריכים להפיץ תורה מלמטה למעלה, מהעם למנהיגים.


מעלת ארץ ישראל כמאחדת את כל כלל ישראל 41
'הניסיון של אלפיים שנה מלמד שלארץ הזו יש הרבה תכונות מיוחדות. תכונות שמתאימות לעם ישראל, זאת הארץ היחידה בעולם שמביאה אותנו להתנהג כמו עם אחד 42 ולא רק כמו קהילות. עליה נאמר "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". רק כאן הם "גוי אחד". קרוב מאוד למדרגה שהיינו בה במעמד הר סיני "כאיש אחד בלב אחד".

הימנעות מלשה"ר על ארץ ישראל וגנות העוזבים אותה:
שאלה: כבוד הרב, האם המצב היום בארץ ‏קשה 43 ?
‏הרב אליהו: לפני התשובה, אני מכיר את כל ראשי הישיבות בעולם – אין תורה כמו שיש בארץ ישראל! אין כשרות כמו שיש בארץ ישראל! יין שנעשה בארץ ישראל כשר יותר מכל יין שבעולם – מלא במצוות שנעשו בו. אנשי חוץ לארץ צריכים לקנות יין מארץ ישראל, צריכים לקנות נרות מארץ ישראל.. שהיהודים בארץ לפחות יתפרנסו. ואני אומר לכולם: עלו לארץ!
‏ולתשובה. אסור לומר "קשה בארץ ישראל". אדם הנוסע בכביש בארץ ישראל, ולפעמים הכביש לא סלול טוב, יכול להגיד 'הכביש הזה לא סלול טוב' – אבל אם יגיד: 'אח, הכבישים בארץ לא סלולים טוב' – הוא מוציא דיבה על הכבישים בארץ? אסור לך! אסור לדבר רע על ארץ ישראל.
‏אפילו מי שהיה רגיל לקור ברוסיה ועלה לארץ וחם לו, לא יאמר: 'אוף כמה חם בארץ ישראל'. מי שבא מאתיופיה והיה רגיל לחום, לא יגיד: 'אוף, כמה קר בארץ ישראל'. זה נקרא להוציא דיבה רעה על ארץ ישראל. אם כל כך קשה לו יאמר: 'כמה חם לי' או 'כמה קר לי'.
‏ומי שחלילה יוצא מארץ-ישראל צריך להתבייש – כתוב בהפטרה של תשעה באב "בושנו כי עזבנו ארץ" – תתביישו לכם, אלה שעוזבים את הארץ!

עלייה לארץ והגעה למצב של 'רוב יושביה עליה' 44 :
'במצב של היום, כשעם ישראל עודנו מפוזר ומפורד בין העמים, כשעם ישראל רובו אינו שוכן בארצו ואין כל יושביה עליה, כשעם ישראל אינו מאוחד ומחובר יחד, תצא הקריאה הקדושה ממקום קדוש זה: קומו ונעלה ציון.' קומו התנערו ממקום גלותכם ובואו לארץ הקודש, ארץ אשר עיני ה' בה, ארץ אשר אוירה קדוש ומחכים. ולעם השוכן בציון יאמר איש ואיש יולד בה, כולנו נהיה כאיש אחד, כולנו אחים בני איש אחד אנחנו, נשאב מים ממעייני התורה, נשאב קדושה וטהרה מבית השואבה מירושלים עיר הקודש והמקדש, נעלה ונתעלה ונתרומם להיות בבחינת "ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג) 45 .
יחסו לרב שמואל מוהליבר:
בדבריו הנרגשים בעת מעמד העלאת עצמותיו של הרב שמואל מוהליבר 46 זצ"ל לקבורה במזכרת בתיה אמר הרב 47 :
'אם אני ארצה לשמוע מה אומר היום הרב רבי שמואל מוהליבר ע"ה, הוא אומר: אתם מעלים את העצמות שלי, 'והעלו את עצמותי מזה אתכם'. יהודי רוסיה תקשיבו, יהודי העולם תקשיבו, 'והעליתם את עצמותי מזה אתכם', לא לשלוח רק את העצמות של הרבנים! אלא אתם גם כן, תעלו לארץ. אתם תקדימו ותבואו לארץ. אם אתם מעלים את העצמות. אם אנחנו רואים היום.

את הציבור הנפלא הזה, שעומד במקום הזה. בקריאה גדולה לכל היהודים שברוסיה ולכל היהודים שבאמריקה, אל תישארו שם, עלו לארץ ישראל. העלו את העצמות שלכם גם כן את הגוף שלכם גם כן, לתוך ארץ קדושה, לתוך ארץ טהורה. לתוך ארץ חמדה, ארץ של אבותינו הקדושים.

ותדעו שר וגדול היום נפל בישראל, עוד לא יודעים את הגדלות של הרב הגדול הזה. עוד לא יודעים את הגאונות שלו עוד לא יודעים את רבת המעשים שלו, עוד תדעו. היום שנמצא בישראל, מכאן יתפרסם, כוחו, עוזו ותורתו וכוחו על כוחה של ארץ ישראל וקדושת ארץ ישראל..." ואתה כבוד הרב הגאון הגדול והקדוש הרב רבי שמואל מוהליבר תעמוד בשמים עם כל גדולי עולם, עם כל גאוני עולם, שהקב"ה יסלק חרון אפו, מעלינו ונשמע קולנו בשורות טובות שמעוות טובות וגאולה נפלאה ונזכה ל'ושבו בנים לגבולם' במהרה בימינו אמן.

ובמעמד אחר, שנערך לכבודו של הרב מוהליבר הוסיף הרב: "... גדולתו זה אהבת ציון, אהבת ארץ ישראל, גדולתו בפסקי הלכה והלכות ודינים... כולם צריכים להפוך את היום הזה יום פטירתו ליום קדוש לקדושת ארץ ישראל... שיבואו לכאן תלמידים, שיבואו לכאן רבנים, שיבואו לכאן בחורי ישיבות, לעלות לקברו, להעלות זכרו, אולי תידבק בנו מידה אחת ממידותיו..."











השואה ומשמעותה

יום השואה – יחס הלכתי 48 :
'יום השואה נקבע לכ"ז בניסן ואין שום היתר לומר תחנון ביום זה, שכן בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון. הרה"ר קבעה את יום השואה לי' בטבת 49 , אולם, מכיוון שנהגו כבר רוב הציבור לעשות את יום השואה בכ"ז ניסן, שתקופת המרד התחילה בחודש זה, וכן דבר זה השתרש בציבור, לפיכך הנח להם לישראל שינהגו בעצרות ואזכרות גם ביום זה, אולם, יום הקדיש הכללי ויום השואה אשר נקבע ליום י' טבת מעלתו חשובה'.

הגבורה היהודית בשואה 50 :
‏‏'הרבנות הראשית לישראל, בראשות הרבנים הראשים ‏הגאון הרב עוזיאל ע"ה והגאון הרב הרצוג ע"ה, קבעו את יום עשרה בטבת ליום השואה ויום הקדיש הכללי על הנספים בשואה. ‏מאוחר יותר בכנסת החליטו לקבוע את יום כ"ז ניסן ליום השואה והגבורה (אעפ"י שבניסן אין אבלות) ואילו קבעו שני תאריכים ליום השואה בעשרה בטבת ויום הגבורה היום - היה טוב יותר. ואכן, הייתה גבורה גדולה בתקופת השואה, הפרטיזנים לחמו מבחוץ ומבפנים במסירות נפש, וגדולי ישראל עודדו את צאן מרעיתם על קיום תורה ומצוות. באיזו מסירות נפש אספו חיטים וטחנו בידיים לעשות מצות לפסח ואפילו בשביל לטעום פחות מכזית, ועוד כהנה וכהנה וראה ‏היום מה שקורה באירופה איך כל העולם כולו קם על הרגליים. איפה היו כולם בזמן השואה? כל העולם עמד מנגד, כדבר הנביא עובדיה (א', יא'): "ביום עמדך מנגד". וזה מזכיר לנו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מיזם!

לא היה דור שסבל כמו דורנו בשואה האיומה ובמלחמות ישראל, יאמר הקב"ה לצרותינו די, וכשם שאנו מתפללים "אנא ה' הושיעה נא", אנו גם ממשיכים "אנא ה' הצליחה נא" וקרב לנו ביאת גואל צדק במהרה בימינו, ובזכות כל הנשמות הקדושות שנטבחו על קידוש ה' בשואה, ה' יקום זמם "ויבולע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים", אמן' 51 .

‏השואה מלמדת אותנו את משמעותו של נצח ישראל 52 :
‏'השבוע יחול יום הזיכרון לשואה ולגבורה כפי שקבעה הכנסת. ‏ועל אף שהרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי לזכר חללי השואה, כיוון שאין מתענים ומספידים בחודש ניסן - ניתן לחלק ולומר שיום הקדיש הכללי הוא בעשרה בטבת, ויום הזיכרון לגבורה בשואה הוא בכ"ז בניסן.
‏ובימים אלו, אנו זוכרים לדיראון עולם את האומות שפעלו נגדנו להשמידנו, ואת אלו שעמדו מנגד ולא סייעו לנו כלל. וכבר אמר הנביא עובדיה (א', יא'): "ביום עמדך מנגד, ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שעריו ועל ירושלם ידו גורל, גם אתה כאחד מהם".
‏תקופה נוראה זו, מלמדת אותנו את משמעותו של נצח ישראל. ‏מסופר על ראש ישיבת פוניבז' שהגיע פעם לאיטליה ועמד ליד שער הניצחון המפורסם שבנה טיטוס ואמר: "טיטוס, טיטוס! היכן אתה היום בעולם? כל מה שנשאר ממך זה השער ‏הזה, ועם ישראל עודנו חי וקיים לנצח!" ‏ומסופר גם על האדמו"ר מקאליב שליט"א, שכשהיה בשואה עינוהו והתעללו בו - תלשו את זקנו וכדומה. לפני שדחפוהו לתא הגזים, צעק אליהם שייתנו לו לקרוא שמע קודם שימות, ואמר שם: "ריבונו של עולם, אם אתה מותיר אותי בחיים אני מבטיח שאצעק ואלמד את עם ישראל לצעוק שמע ישראל בניגון מיוחד כל חיי!", שמע הקב"ה את תפילתו והוציאו מתוך תא הגזים וניצל בחסדי ה'. ואכן הוא לימד והפיץ שיאמרו שמע ישראל אחרי "עלינו", וכן בדרשותיו מסיים את קריאת שמע בציבור, בניגון מיוחד שחיבר. אנו מקדשים את ה' בעצם קיומנו, וכמו שאומרת הגמרא (יומא סט): "הן הן גבורותיו ... ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות". כבשה אחת בין שבעים זאבים'.

הסבל בשואה ועד ימינו – 'חבלי משיח' שהגיעו לסיומם 53 :
אנחנו רגילים לדרוש על הפסוק: (ישעיהו ס, כב) 'הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום, אני ה' בעתה אחישנה'. והנה, נגזר על אבותינו להשתעבד במצרים ארבע מאות שנה, ובגלל קושי השעבוד הקב"ה חישב רד"ו שנים, כך אנחנו מתפללים ומבקשים שהקב"ה יעשה אתנו את אותו החשבון ויצרף את כל שנות הסבל והייסורים שעברנו כדי להחיש את זמן הגאולה. כמו כן אנחנו אומרים להקב"ה, רבש"ע, אנחנו הרי קובעים עתים לתורה, ורק בגלל הסיבה הזאת ראויה הגאולה לבוא יותר מהר. כי הפירוש הוא כך: "בעתה אחישנה" – אם קובעים עתים לתורה, אז אני אחיש את הגאולה אפילו לפני הזמן. והנה, ישנם שתי סוגי גאולות. יש גאולה בגדר עני שרוכב על חמור, ויש גאולה שהיא בגדר של "רום על עננייא", והביאור הוא שהחמור מתעייף והולך לאטו, ואחרי שהוא מתעייף הוא יושב, אבל יש תנועה במטוסים ואפילו יש היום מטוסים על קוליים. אנחנו מתחננים להקב"ה שאנחנו לא רוצים גאולה בגדר של "עני רוכב על חמור", כלומר שהיא איטית ועייפה כביכול, אלא רוצים גאולה מהירה כמו תנועת מטוסים על קוליים ומהר מזה כמו שאומרים ש"פתאום" יבוא גואל, ושאין לנו אפילו מושג כמה מהר זה שיבוא המשיח, ומה זה "פתאום".
פעם התבטאתי ואמרתי, שמאחר וסבלנו הרבה, גם הסבל בשנות השואה וגם במלחמות נגד כל אויבינו מבקשי רעתנו, ומאז כל התלאות עם הפלסטינאים - כבר לא נראה חבלי משיח כי לא צריכים אותם יותר. שמע זאת כתב עיתון אחד, ופרסם את זה בעיתון של העדה החרדית, ויצאה משם תגובה שכביכול "הרב אליהו לא מאמין בביאת המשיח". אני אמנם רגיל שלא לענות לכל מי שכותב כנגדי ולא משנה באיזה תחום, אבל על עניין של אמונה בביאת המשיח הגבתי ואמרתי שכיון שהם אומרים כך אז חבלי המשיח יחולו עליהם אם הם רוצים אותם כל כך, אבל עלינו לא יחולו כיון שכבר עברנו די והותר, וכבר עשה הקב"ה "קיזוז" בשנות הסבל והשעבוד במצרים. ויהי רצון שיראו עינינו ויגל לבנו בביאת גואל צדקנו במהרה בימינו ונאמר אמן.
יחס עקרוני ל'חילוניים' בזמנינו וחובת 'קירוב לבבות':
שאלה 54 : כיצד רואה כבוד הרב את אלה המדברים על תרבות חילונית, מחפשים יהדות חילונית? האין עולה בלבו של הרב הראשי נוכח גלי המתירנות והחילוניות שאלה, למי אני עמל?!
הרב אליהו: אין בלבי שום מחשבת ייאוש. אני מעודד מכל סוג של ציבור. אני רואה גם ב"חילוניים" אלה צמא וחיפוש מה שהוא חיובי. גם זה שמחלל שבת או חלילה, אוכל טריפה, הוא בעד זה שיהיה אוכל כשר ותהיה גם שבת. אני רואה ביהודים אלה מסכנים הראויים לרחמנות, ולא הגיעו לדרגה של עמי ארצות. תודה לאל, אין כיום אפיקורסים. כולם מסכנים. הכל הם עושים תוך בורות וחוסר ידע 55 . פשוט, לא למדו ואינם יודעים יהדות אמת מהי ליחיד ולכלל היהודי. לכן, אני חוזר ומבקש משר החינוך והתרבות, שבכל בית ספר ממלכתי יוכנסו שיעורי תורה, יהדות והלכה על ידי רב בישראל. שלא יימצא יהודי שלא יידע מהי שבת, מה טלית ותפילין, מהות החגים ומועדי ישראל.
בראיון עיתונאי שנערך עמו 56 סמוך לסיום כהונתו כראשון לציון אמר הרב: 'באותו מעמד (הכתרתו כרב ראשי – ש.ה.) קבעתי לעצמי את הקו 57 שהעיקר בו שלא תהיה בורות בעם ישראל. רב אינו צריך לשבת בלשכה ולהמתין שיבואו לשאול אותו ,הרב צריך לנדוד מעיר לעיר, מישוב לישוב, מבית ספר לבית ספר...' ‏
שאלה: אם נותנים לך להיכנס, והיום עושה רושם שלא נותנים?
‏הרב אליהו: זה לא נכון. גם במקומות שחששתי מהם התקבלתי יפה מאוד, מה שרציתי לומר, אמרתי, נתתי להם לשאול וניסיתי להשיב כיד ה' הטובה עלי, מה שעמד לפני הוא הכלל "יחד שבטי ישראל", יש עדיין מטרות שמאחדות את כולם ולא רק עדה או זרם. שבת, כשרות, טהרת המשפחה וגם נושא ההתבוללות מטרידים את כולם.
‏שאלה: גם את הציבור החילוני?
‏הרב אליהו: תלוי איך מדברים אליו. היה זה בבית הספר המרכזי של יישובי עמק יזרעאל, ברובם, של הקיבוץ המאוחד. אמרתי להם; תלמדו תנ"ך, תקראו בו בבית, תלמדו רמב"ם הלכות דעות, תהיו בתוך העם. היה לי כנס גם באחד הקיבוצים בעמק, אמרתי לראשיהם "אל תהיו בורים", הביטוי הקשה ביותר הוא "ריקא", אל תהיו ריקנים. יום אחרי זה, כשדיברתי לפני התלמידים כבר אמר להם יו"ר ועדת החינוך "שמעתי וקיבלתי על עצמי ללמוד כל יום פרק בתנ"ך. דעו לכם זה דבר טוב..."
‏‏שאלה: בסיורים האלה לא נתקלתם בשנאה המורגשת, לפחות בתקשורת?
‏הרב אליהו: לא. היו מקומות שנשאלתי בהם שאלות קשות. יכולתי לפתור אותם ולומר "אתם עמי ארצות, אינכם יודעים דבר." אבל, מעולם לא אמרתי זאת. רק הוכחתי להם שהם אינם מבינים. תמיד תמהתי למה ברחוב זה נראה אחרת. למה מורגשת שנאה. זה לא נכון. יש להם אהבה לתורה וליהדות, ואם יש סלידה והסתייגות, זה ‏מהמנהיגות שלנו. הם חושבים שאנחנו רוצים לכוף עליהם, להכריח ולאלץ. ועוד דבר: הם חושבים שאנחנו מתנשאים עליהם וכאן יש להדגיש בפניהם תמיד שכל הכוונה היא רק ליצור עם אחד.
בראיון עיתונאי 58 בשנותיו האחרונות, נשאל הרב: 'עוד כמה ימים יהיו בחירות, אנשים מפחדים לא רק על ארץ ‏ישראל, אלא על המדינה והחינוך ומרגישים שהולכים לתקופה לא קלה מבחינה יהודית, אנה אנחנו באים?
הרב אליהו: ‏צריך לפעול מעכשיו, לא צריך לחכות. ליהודים בארץ ישראל יש ניצוץ טוב, יש להם יסוד טוב, רק חסרה להם בערה, צריך להדליק אותם – שיפעלו, לעורר ולעשות את הפעולות והכל ישתנה.
‏שאלה: אילו פעולות?
הרב אליהו: ‏לדבר איתם, לקבוע עיתים לתורה, חברותות, כל דתי צריך לפעול לקירוב לבבות! ובני הישיבות בהתייעצות עם ראש הישיבה, ראש הישיבה צריך להסכים לפעול לקרוב לבבות. זה יביא לשינוי גדול! נוסיף אמת, טיפת אור מגרשת הרבה חושך, נוסיף הרבה אור, כל שכן. וב"ה יש היום הרבה אור, עשו סקר וראו ב"ה שיש הרבה שומרי מסורת, שומרי שבת ואוכלי כשר, לא צריך להתייאש מעם ישראל, יש לעורר את כולם ולהבעיר אש בליבם, ללמוד תורה ולקיים מצוות וזה יאחד את העם כמו שכתוב: 'ויחן שם ישראל' – לשון אחדות 'כאיש אחד בלב אחד', התורה מאחדת אותם ובא לציון גואל ונזכה לבניין אריאל במהרה בימינו, אמן 59 .

תגובה ל"נאום השפנים" 60 :
'בהתייחסו לדבריו המפורסמים של ראש ישיבת פוניבז', הגרא"מ שך זצ"ל, קבע הרב אליהו 61 – ' גם אוכלי חזיר ושפנים הם יהודים, ואפילו אם כל הרבנים יחליטו כמו הרב שך, הם לא יכולים להפקיע את השם "יהודי" מאף אדם' 62 .
(על יחסו ההלכתי של הרב ל'חילונים' בימינו ראה בספרו 'שו"ת הרב הראשי' – ח"א, עמ' 66-67, ובח"ב, סי' קכד' ובמפתח שבסוף ח"ב, ערך 'חילוני', ואכמ"ל.)


פרק ג' - מדינת ישראל ומאורעות התקופה במשנתו של הרב מרדכי אליהו:
מדינת ישראל:
עמדתו הברורה של הרב ביחס למשמעותה הדתית העמוקה של תקופתנו, נאמרה על ידו מפורשות בעת הכתרתו ל'ראשון לציון' בשנת תשמ"ג. כך אמר הרב בנאום ההכתרה: 63

" דורנו זה הוא דור הגאולה והישועה שעליו נאמר בש"ס (סנהדרין צח ע"א): "ואמר רבי אבא, אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל' (יחזקאל לו, ח)". והסביר רש"י ז"ל, כשתתן א"י פירות בעין יפה, אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר וב"ה אנו רואים היום שא"י נותנת פירותיה בעין יפה, ופירותיה משובחים וטובים. כמו כן רואים שמתקיימים דברי הגמרא בסוף מסכת כתובות, שאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שנאמר 'כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם (יו‏אל ב, כב)", והסביר רשכבה"ג הרה"ג רי"ח זי"ע בספרו בן יהוידע, שהכוונה לפירות הרוחניים, שכל אילני סרק של א"י, היינו אותם בני אדם שהיו בבחינת עמי הארץ – גם הם יישאו פרי ויחזרו אל דרך התורה והיראה ויתנו פירות. וב"ה רואים אנו בינינו שרבים הם עתה החוזרים בתשובה וזוכים ללמוד, לדעת, להבין ולהשכיל, ויקוים בנו "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה יא, ט). כאן בא"י התקיים בנו הפסוק "כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלים" (ישעיה ב, ג). קיימות בארץ ישיבות שלומדים בהם אלפי תלמידים כ"י, החל מישיבות קטנות וכלה בכוללים וכו''

הקמת מדינת ישראל – 'שלב חשוב בתהליך הגאולה' 64 :
שאלה: היום אנחנו חוגגים ומציינים ארבעים שנה למדינת ישראל. האם למדינה זו התפללת?
הרב אליהו: הדבר החיובי והיסודי בהקמתה של מדינת ישראל הוא קודם כל הסרת שלטון זר בארצנו. לכך התפללנו. אבל כלל עם ישראל התפלל גם לגאולה שלימה ואמיתית דהיינו לתקופה שבה "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". לכך, לצערנו, טרם הגענו. התפללנו ואנו שואפים, שלא תהיה מחלוקת בעם ישראל, גם לכך למרבה הצער טרם הגענו. אבל, כל זה לא מעיב על השמחה אמיתית שזכה לה דורנו כשאין עלינו שלטון זר, נמשיך להתפלל ולקוות לבואו של המשיח במהרה.

שאלה: בתפילה לשלום המדינה אנו אומרים: 'אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו'. האומנם מדינת ישראל צועדת בשביל הגאולה?
הרב אליהו: כל התקדמות היא שלב בתהליך הגאולה. הקמת מדינת ישראל היא שלב נוסף מתהליך זה. כבר חז"ל לימדו אותנו בסוף מסכת סוטה על השלבים בגאולה. אם אפשר היה לעבור ולדלג על כל השלבים היה טוב מאוד. אבל, אין זה כך ולא נותר לנו אלא להתפלל ולצפות לגאולה השלימה. שלב אחד חשוב עברנו והוא הקמת מדינת ישראל.

שאלה: האם המחלוקת המתמשכת בעניין ההלל בברכה ביום העצמאות אינה מבטאת למעשה מחלוקת בקרב היהדות לגבי מעמדה של מדינת ישראל?
הרב אליהו: יש להבחין בין ציבור שמתנגד למדינת ישראל, לשלטון ישראל, ולצה"ל לבין ציבור שיש לו כבוד והערכה למדינה ולצה"ל. לגבי הראשונים הוויכוח כלל לא קיים. לגבי האחרים אין לוויכוח זה משמעות דתית ואי אמירת הלל אין פירושה רפיון באמונה לגבי מעמדה הדתי של מדינת ישראל 65 . מקובל עלינו הכלל ההלכתי שבברכות יש לנהוג החמרה. מסיבה זו אנו מוצאים הבדלי נוסחים בין אשכנזים לספרדים לגבי אמירת הלל בברכה בסוכות ובפסח וכן בראש חודש. לפיכך, מי שאומר הלל עם ברכה או בלי ברכה אין לזה שום משמעות. העיקר לשמוח ולהודות לקב"ה על הניסים שעשה לאבותינו ולנו.

מדינת ישראל - 'אור גדול' 66 :
שאלה: כיצד רואה הרב את המדינה הנצבת על סף שנת הבינה שלה?
הרב אליהו: אינני רוצה לראות צללים. אני רואה במדינה אור גדול. לא הייתה מעולם תקופה רבת אור כמו תקופתנו אנו במדינתנו. במדינה כיום מרכז תורני חשוב. ב"ה ישנן ישיבות רבות לסוגיהן, ישיבות רגילות, ישיבות הסדר, נוער נפלא, רבנים גדולי תורה. גם ההשפעה החינוכית של מדינת ישראל טובה, אם כי יש תופעות הטעונות טיפול ותיקון. תקוותי היא שאווירה של ארץ ישראל תשפיע לטובה.

רמז ליום העצמאות מן הכתובים:
באחת מדרשותיו סביב ענייני יום העצמאות, מצא הרב רמז ליום העצמאות מן הפסוק: "רצית ה' ארצך, שבת שבות יעקב" (תהילים פה', ב'), המלה "שבות" - קרי "שבית", וכתיב "שבות". "שבות" מלשון שיבה, תשובה. ובגימטרייה שווה 708 - רמז לשנת תש"ח (708). בשנת תש"ח השיב הקב"ה את "שבות יעקב" עם קוממיות ישראל במדינתנו.



"אין חורבן שלישי": 67
שאלה: הרב, על ימית אמרנו שזו נסיגה בתהליך הגאולה, עכשיו עוד נסיגה! האם זה לא תחילת חורבן בית שלישי? הרב אליהו: " אין חורבן שלישי 68 ".

גאולה – קמעה קמעה: 69
שאלה: הרב, אנשים רבים לא יודעים מה לעשות. הרי אנחנו בגאולה ומובטח לנו שלא יהיה חורבן שלישי ואנשים רבים רואים את הגירוש כחורבן בית שלישי. אנשים נתונים בצער עמוק מאוד, בני נוער ומבוגרים כאחד. מה הרב אומר לאותם אנשים? איך יוצאים ממשבר האמונה הזה?
הרב אליהו: 'צריכים להאמין שיבוא משיח ושהגאולה קמעה קמעה. לא להגיד אבדנו. אין "אבדנו"!!! "ייאוש שלא מדעת – לא הווי ייאוש" – זה כלל תלמודי. אסור להתייאש. מי שמתייאש, זה לא מדעת. ברור שנחזור לגוש קטיף, ברור שננצח, אנחנו נצא מהמכה הזו ונצא מחוזקים. צריכים להוסיף וללמוד אמונה – זה הפתרון.'

'להיות נגד המדינה - זה יצר הרע': 70
שאלה: הרב, יש בזמן האחרון בלבול גדול איך להתייחס לצבא ולמשטרה, כיוון שהם עושים עוולות שחלקן מנוגדות לתורה?
‏הרב אליהו: זה נכון, כישלון גדול היה מה שעשו בעמונה 71 , לדעתי זו טעות חמורה מה שעשו שם, מה קרה? חכו עוד יומיים שלושה, יהיה משא ומתן, בשביל מה כל זה? ‏זה שיגעון, לא שיגעון של החיילים - מסכנים הכריחו אותם לעשות את זה, זה לא קשור לצבא, זה כישלון של המנהיגות הפוליטית שכפתה על הצבא לעשות את זה.
שאלה: יש אחרי הסיפור של עמונה הרבה קולות שאומרים להתנתק מהמדינה, לא להתגייס לצבא...?
הרב אליהו: אלו שתי בעיות: אם אומרים לא להתגייס וללמוד בישיבות – ללמוד, זה דבר טוב מאוד. אבל, אם אומרים להיות נגד המדינה – זה יצר הרע 72 .
'ממשיכים להתפלל לשלום המדינה'.. 'תבוא ממשלה אחרת' 73 :
שאלה: היום יש שחושבים להתנתק מהמדינה. להקים מרשם אוכלוסין נפרד, להקים הנהגה אמונית, לחשוב פעמיים אם להתגייס לצבא ועוד. לכתחילה, האם זה נכון להתנתק מהמדינה? האם זה נכון להסתגר בתוכנו?
‏הרב אליהו: לא, צריך להיזהר לא לריב, ‏הרמב"ם כותב שאדם רוצה לחזור בתשובה, צריך לעשות ההיפך ממה שעשה כל הזמן, למשל: אם היה קמצן, שיהיה ותרן קיצוני עד שיגיע לדרך האמצעית, אין דבר כזה ללכת, לעזוב, אין! אין דבר כזה! צריך להמשיך לעזור! לסייע! הממשלה נכשלה פעם אחת - תלמד מוסר, בגמרא כתוב "גזירא עבידא דבטלא"‏- הממשלה מתחלפת תבוא ממשלה אחרת, להתאחד!
שאלה: הרב, לסיכום הסוגיה, הלכה למעשה, האם להמשיך להתפלל לשלום המדינה או להפסיק?
הרב אליהו: "המדינה – מדינת ישראל, ממשיכים להתפלל לשלומה ולשלום העם היהודי היושב בתוכה, ומכלל הן אתה לומד על הלאו."

חובת השתתפות בבחירות לכנסת 74 :
שאלה: הרב, יש הרבה בלבול ומבוכה בציבור לנוכח המצב, אנשים אומרים: 'פעם היו לנו מנהיגים גדולים, היה על מי לסמוך, והיום אין על מי לסמוך', רב אחד אמר לא להצביע כי 'זה טרפה וזה נבלה'?
הרב אליהו: ‏היום בתקופה שלנו לא ללכת להצביע זאת טעות חמורה, כיוון שהיום מתגברים החששות הגדולים שחס וחלילה יתבטלו כמה דברים שקשורים בציפור נפשנו: חינוך דתי, ישיבות, ועוד דברים רבים נוספים שיכולים להזיק לכלל עם ישראל.
לכן, יש לבחור במפלגה שדואגת לנושאים האלה, זה חשוב מאוד, ‏ההתנתקות היא הנזק הגדול ביותר שקרה לעם ישראל בזמננו, שהמנהיגים בגדו בעם ישראל כולו, אני לא מבין - אנשי גוש קטיף עד עכשיו נמצאים מחוץ לבתים שלהם, אין להם מקום, בשביל מה עשו את זה? אם עשו את זה כדי להרחיב את גבולות ארץ ישראל, החרשנו, אבל עשו את זה כדי למסור חלק מארץ ישראל לגויים, היום יש מחשבות לתת חלק מירושלים, ויש בעיה של בני הישיבות, של לימוד תורה, וחינוך דתי שרוצים להכריח לשנות, אם לא יהיה כוח פוליטי שיכול לחסום את הכוונות האלה הם יוכלו לעשות כאוות נפשם, על כן יש לבחור במפלגה דתית.
‏שאלה: איזו מפלגה דתית?
‏הרב אליהו: אני טוען שכל מפלגה שלא הייתה בעד ההתנתקות והיא דתית אפשר לבחור בה, אבל מפלגה שהייתה בעד ההתנתקות על אף שהיא דתית - אסור לבחור בה - היא לא נקראת דתית אם הסכימה להעביר חלק מארץ ישראל לאומות העולם, כמה נזקים נעשו לכלל עם ישראל, כמה יהודים מסכנים סבלו ועד היום הם גולים מארצם בגלל הדבר הזה.
שאלה: מה הגדר של להסכים להתנתקות, לשבת בממשלה זה להסכים להתנתקות?
הרב אליהו: כן! שלא יצביעו בעד התנתקות, מפלגה דתית שהצביעה או שהייתה חברה בממשלה אינה ראויה להיקרא דתית 75 .
יום העצמאות ויום ירושלים:
יום העצמאות ויום ירושלים - 'סימני גאולה וודאיים':
שאלה: האם צריך לומר הלל ביום העצמאות? 76 תשובה: 'הרבנות הראשית תקנה לומר הלל ביום העצמאות, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחירות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה וודאיים.יה"ר שנזכה לביאת משיח צדקנו, ולגאולה שלימה, בב"א.'

יום העצמאות ויום ירושלים - 'חיוב על פי ההלכה להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה' 77 :
לגבי חגיגת יום העצמאות ויום ירושלים – אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, ואפשר לומר אפילו פלאי פלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב"ה סייע שניצלנו מהם, וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו. לפיכך, ע"פ ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס. הספרדים נהגו לומר את ההלל בלא ברכה, ויש לאומרו לאחר קדיש תתקבל שלאחר "ובא לציון" 78
בימים אלו אין אומרים וידוי, כיון שנעשו בהם ניסים לישראל.
בעניין הימים הסמוכים להם אם אפשר לחגוג אותם 79 אז, דהיינו ביום ראשון הסמוך לה' אייר או לכ"ח באייר – בזה יש הבדל בין הימים הנ"ל. לגבי "יום ירושלים" החל בכ"ח באייר, שהוא אחר ל"ג בעומר, ודאי שאפשר להקדים או לאחר את מסיבת ההודיה, בה יעשו פרסומי ניסא בהלל והודאה לה'. אך לגבי ה' אייר, אי אפשר להקדים או לאחר את החגיגות. אך מסיבה שבה יסבירו את נסי ה' שנעשו לנו ויפארו את שם ה', ללא תזמורת, שירים וכד' – אזי אפשר להקדים או לאחר 80 . כמובן שכל המסיבות הנ"ל יש לקיים "וגילו ברעדה", שמחה של מצוה ולא הוללות וכד'.

הנחיות של הרב לתפילה ביום ה' אייר התשס"ח, שחל בשבת 81 :
'רצוי שבשבת זו שהיא למעשה שבת שבו חל ה' באייר יום העצמאות להתפלל בעת פתיחת ההיכל לשלום הארץ הקדושה, לשלום חיילי ישראל לשלום הולכי דרכים, לשלום אנשי ההתנחלויות שהקב"ה ישמרם ויצילם מכל נגע ופגע ומכל צרה ומצוקה וישמור צאתם ובואם מעתה ועד עולם. כן יש לקרוא פרקי תהילים משיר למעלות מזמור קכ', קכא', קכד', קכה', ויהי רצון שיקויים בנו הפסוק בישעיה ס', 'לא ישמע עוד חמס בארצך שוד ושבר בגבוליך וקראת ישועה ושעריך תהילה'. נשמע ונתבשר בשורות טובות ונחמות נזכה לביאת הגואל ולבניין אריאל בב"א, שבת שלום.'

מדרשת הרב מרדכי אליהו ביום העצמאות ה49 למדינת ישראל 82 :
מורי ורבותי! אנחנו נמצאים בשנת מ"ט לקום מדינת ישראל.... שנת תש"ח היא שנה שהקב"ה עשה עמנו נסים ונפלאות. עד היום אנחנו לא מסוגלים להבין את הנסים והנפלאות שהקב"ה עשה עמנו.
הלאה -- מלחמת ששת הימים, מלחמת מדבר סיני, מלחמת הסקאדים, נעשו לנו ניסים ונפלאות, אנחנו מעכלים את זה?! מבינים את זה?! חיינו את זה!! הספקנו לשכוח?!
האויבים עמדו מסביבנו וביקשו להשמיד ולכלות את כל כלל עם ישראל, ואם פעם אמרו לזרוק את עם ישראל לים, אז אחר כך חשבו להשמיד אותנו ולהפוך אותנו לעפר ולאפר!
והקב"ה הפר עצתם וקלקל מחשבתם, ולא עשה ידיהם תושיה ולא מחשבותיהם יצאו לפועל! בקום המדינה בטחנו בעושר?! בטחנו בחיל?!
לא היה! אוכל לא היה! ירושלים היתה במצור! מים לא היה! נשק לא היה! במה הצלחנו? בבטחון בבורא עולם! בבטחון בצור ישראל וגואלו! רק זה עזר וזה סייע לנו.
במלחמת ששת הימים מוקפים היינו מכל האויבים! כל האויבים שמסביב, מצפון ומדרום וממזרח וגם ממערב התקיפו אותנו, מצרים, סוריה, לבנון, עמון, כולם נכשלו, הקב"ה עזר לנו, כבשנו והחזרנו לנו את אדמותינו הקדושות, החזרנו לנו את המקומות הקדושים, קברי אבות, קבר רחל אמנו, מקום המקדש, כותל המערבי, שהיו שבויים בידם, והכל בסייעתא דשמיא.
יש לי מברק של רבין שהיה אז הרמטכ"ל, שלח בסיום המלחמה: "רק סייעתא דשמיא עזרה לנו".
שימו לב, הרמטכ"ל של אותה תקופה, ההתרגשות שהוא ראה את הניסים ונפלאות! הוא מודה שזה "סייעתא דשמיא".
ראינו את הסייעתא דשמיא, אנחנו, בכל המלחמות אנחנו לא "הבוטחים על חילם וברוב עושרם התהללו"! אנחנו עם שהיינו חרדים! מלוכדים! במלחמת ששת הימים, היינו עם נשבר, לב נשבר ונדכה, האמנו "רק"לה' התשועה". ראינו: "עין בעין" את תשועת ה'.
הרי אז ראשי הציבור וראשי העם גמגמו בדבריהם! חששו! ראשי הצבא המתינו! והקב"ה נתן כח ותעצומות!
מה יכולנו לעשות במלחמת הסקאדים? להתחבא! להתחבא בחדר אטום! אבל שם בחדר האטום התפללנו! זעקנו! בכינו! התפללנו לפני בורא עולם! "יחד עשיר ואביון"

אנחנו מצפים לבורא עולם, עשית עמנו ניסים ונפלאות, אתה עושה עמנו ניסים ונפלאות, רבונו של עולם תמשיך לעשות עמנו ניסים ונפלאות.
אנחנו נדע בשנה זו לראות את הטוב שבאחרים ואת הרע שבנו ולתקן את זה. בשנה זו הקב"ה ידבר שונאינו תחתינו. ו"תיפול עליהם אימתה ופחד". לא יהיו עוד משחיתים ולא מחבלים לא באוטובוסים ולא בדרכים ולא בכל שיטה אחרת. שהקב"ה יכניע את לבבם וכולם אלה שנמצאים בתוכנו ובסביבנו ידעו כי ה' הוא האלקים.
וחיילי צבא הגנה לישראל, ילכו ויחזרו לביתם בריאים ושלמים ועטורים בעטרת הוד ונצחון בבחינת ה' ישמור צאתם ובואם..
כל המחלות, כל המלחמות, כל התאונות, הקב"ה יסיר אותם מאתנו, וכמו שכתוב: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך".
ישיב הקב"ה לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. ונזכה בשנה זו שעם ישראל ישב שקט ושאנן ואין מחריד. ונזכה לביאת הגואל ולבנין אריאל, לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

מתוך שיחת הרב ליום העצמאות החמישים למדינה 83 :
'העיקר, הוא להתבונן בחסדים ובניסים 84 של הקב"ה שעשה ועושה עמנו בכל שעה ובכל עת, שקמים ומתרבים האויבים עלינו מבפנים ומבחוץ, וברוך ה', עם ישראל עדיין חי וקיים! ישיבות מתרבות! עוד לא הייתה תקופה של ריבוי תורה בעם ישראל כמו בתקופה זו שאנו חיים עתה ולמרות שמדברים ומצרים את צעדי בני הישיבות, ממשיך עולם התורה לפרוח בבחינת "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ..." כמה אויבים יש לנו, וכמה מתכננים תכניות כנגד עם ישראל, ובחסדי ה' יתברך ויתעלה שמו, אנחנו חיים וקיימים, וזהו "והתבוננו חסדי ה"...כשאנחנו נמצאים בשנת היובל, זה הזמן להזכיר כי אין לומר: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". שאם כן, יאמר הקב"ה: אם אתה כופר בטובותיי, ואם אתה חושב שאתה מסתדר בלעדי עזרתי, אז אדרבה, נראה כיצד תסדרו...

אמירת 'הלל' ביום העצמאות:
שאלה: כיצד פוסק כבוד תורתו בנידון 85 ?
הרב אליהו: 'הספרדים שנוהגים לומר את הלל, יאמרו בלא ברכה, ויאמרו אותו אחרי קדיש תתקבל'.
שאלה: האם לברך על ההפטרה ביום העצמאות? 86
הרב אליהו: אין לברך שום ברכה, אלא רק מה שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה. בתעניות ציבור, יש שנהגו לקרוא הפטרה במנחה עם ברכה, ויש שנהגו לא לקרוא כלל הפטרה. בתשעה באב תקנו לומר הפטרה בשחרית ובמנחה עם ברכה. יכול אדם לקרוא פרקי נביא לשבח את הקב"ה, אך אין לברך על כך.

אמירת 'מי שברך' לממשלת ישראל ולנשיא המדינה ('תפילה לשלום המדינה') 87
'כבוד הראש"ל הורני להשיבך כי הנוהג הוא לומר מי שברך לממשלת ישראל שריה ויועציה, וכן לנשיא מדינת ישראל בראש השנה ויום הכיפורים בלבד. ואילו בשבתות מצוה לומר בשעת פתיחת ההיכל "מי שברך" לחיילי צבא הגנה לישראל."

בהערותיו של הרב אליהו זצ"ל על תשובה זו, לקראת הכנסתה לספרו "שו"ת הרב הראשי", הוסיף הרב: 'אנו נוהגים לומר תפילות אלו, לאחר כל התפילות שאומרים בפתיחת ההיכל כ"בריך שמיה" וכו', ולפני שמוציאים את ס"ת מההיכל. מקום שנהגו לאומרן אחרי קריאת התורה, רצוי שיאמרו בעמידה. הנוסח של התפילות הנ"ל, לא מחייב.'

מבט אמוני על מלחמת ששת הימים 88 :
שאלה: אני קראתי בזמנו איזה מנשר של הרב שך, שאמר שהקב"ה הבטיח שהוא ייתן את הארץ, ועד שהוא לא ייתן אותה, מה שנלקח בכוח הכוח, כמוהו לא כמו שהקב"ה ירצה לתת אותה, והלקיחה בכוח איננה מחייבת ולכן אמר: עדיף להחזיר תמורת שלום וכו', זה לא נראה לך?

הרב: לא, ואני אגיד לך מה ההסתכלות שלי ומה ההסתכלות שלו. אם הייתי מסתכל בהסתכלות שלו שלמשל במלחמת ששת הימים למשל, נגיד דוגמה, או במלחמת יום הכיפורים, אנחנו ניצחנו בכוח, אז הייתי אומר כמו שהוא אומר: לקחת את זה בכוח, תחזיר בכוח. אני לא אומר ככה. במלחמת ששת הימים, מבחינה הגיונית, אנחנו לא היינו יכולים לנצח. במלחמת ששת הימים הרי מסביבנו היו אויבים, וכבר עמד עבד אל-נאצר ורצה להטביע אותנו בים. אבל הייתה אז התאחדות של עם ישראל, הייתה התעוררות גדולה. וכולם התפללו והאמינו בקב"ה וזה היה נס. כשאני אומר שזה היה נס, פירושו של דבר, נכון שהצבא לחם, אבל הקב"ה עזר להם לכבוש את המקום הזה.ועל כן אני אומר: כשהקב"ה מסייע לי לכבוש מקום מסוים, לדוגמה, יריחו, אני אומר דוגמה, השם סייע לי לכבוש את יריחו, איזה זכות יש לי, אני, בגלל שאני פוחד ממישהו, אני מחזיר מה שהשם נתן לי? אני מאמין שכל מה שכבשנו זה בזכות הקב"ה. בניסים ונפלאות.

יחס ההלכה לחוקי המדינה:
במאמרו 'יחס ההלכה לחוקי המדינה' 89 כתב הרב: 'יש לדון בכך משתי בחינות. ראשית, דינא דמלכותא. כלל זה אומר כי חוקי השלטון וסדריו מחייבים במה שנוגע לניהול עניני המדינה, כתשלום מסים וכד'. (עיין ברמ"א סי' שסט סע' ח' ועיין ש"ך בסי' שנו על סע' ז ובסי' עג סע' יד - ובלבד שלא יהא נגד התורה). שנית, תקנות הקהל: לתקנות קהל תוקף של דין ממש, ראה תוספתא בבא מציעא פרק יא, וב"ב ח:, ט., אמנם הרמ"א (בחו"מ סי' לז סעי' כב) מתנה זאת בכך שהמתקנים יהיו בני תורה הכשרים לדון, דבר שאין לומר על רוב חברי הכנסת שלנו...
עוד נפסקה הלכה, כי התקנות צריכות אישור "אדם חשוב", תלמיד חכם מחשובי הדור, אם כי יש מחלוקת אם אישור כזה הוא לעיכובא (ראה שו"ע ורמ"א חושן משפט סי' רלא, כח, ונושאי הכלים). מכאן עולה שלחוקי הכנסת אין תוקף של 'תקנות קהל' ממש.
אמנם, יש גם אפשרות שאגודים מקצועיים וחבורות שונות יתאגדו ויסדירו היחסים ביניהם, והמדינה תתן להן תוקף חוקי. כמו שהגמ' בב"ב ט, א מספרת על הסכם פנימי של הקצבים, לפיו הענישו את העובר על קיצתן. כך יכולים עורכי דין, רופאים, בעלי מלאכה וכו' להסדיר ענייניהם. וחוק הכנסת שיאמץ הסדר זה מחייב, שכן נעשה בעצה עמם וקבלוהו עליהם.
אותו דבר אפשר לומר אף על חוקים שנוגעים לצבור רחב יותר, כחוק בתים משותפים שמסדיר יחסים בין שכנים, והצבור קבלוהו עליהם. עיין שו"ע חו"מ סי' כא. ...יתר על כן יש לומר על חוקי תחבורה העוסקים בחיי נפש ממש, כשכל אזרח סומך על חברו למשל, שכאשר הוא חוצה את הרחוב באור ירוק בעל רכב אחר לא ייסע באור אדום. וכן כשקבל את רישיון הנהיגה הסכים לחוקי התנועה, ואם לא יקיימם משלם קנס. כל זה תופס מצד קבלת הצבור, אם כי אינו דין תורה ממש, כאמור, ובתנאי שהסדרים אלו לא יסתרו דין תורה, וכאמור נעשו מדעת חכם'.

'בשו"ת הרב הראשי', כתב הרב 90 : "דינא דמלכותא דינא"– מחייב לשמור ולקיים כל דבר ששייך לניהול המדינה ואינו נוגד את חוקי התורה. מר"ן פסק שגם בארץ ישראל אמרינן כך, כל עוד שאין הדבר נוגד את דיני התורה. עי' בחו"מ סי' שס"ט סע' ו'-ח' ו"בשדי חמד" מע' דינא דמלכותא (ח"ב עמ צ"ד) והר"ן בנדרים כ"ח ע"א.

יחס לקיצוניים - מי מתחשב בהם?! - ראיון עם הרב מרדכי אליהו 91 :
ש: כבוד הרב, השבוע כולנו נחרדנו, שראינו באיראן את הכנס שהכחישו את השואה, נרצחו שישה מיליון יהודים, ושמה הופיעו אנשים עם זקנים, תימהוניים כאלה, משונים?!
הרב: אני חושב שהם הדביקו את הזְקנים האלו על עצמם, כמו פורים. כמו 'פאה נכרית', עושים 'זָקן נכרי'. ואם יש אחד או שניים, מה העיתונים כל כך מפרסמים אותם?! העיתונים פה עשו פרסום גדול, מי מתחשב בהם?! לא מתחשבים בהם, לא מדברים עליהם, לא מדברים ברדיו, ולא מראיינים אותם, ולא מפרסמים אותם, ולא מצלמים אותם, הם עושים מזה רעש גדול. מה זה?! הולך להתחבר עם שונאי ישראל?! אלה של מכחישי השואה שנהרגו יהודים. מה זה?!

ש: לא כדאי להחרים אותם? או לא לצרף אותם למניין?
הרב: לא, אל תתחשב בהם. אם אתה מחרים אותם, הם ישמחו עוד יותר, כי אתה עושה להם פרסומת 92 .
ש: להתחבר עם גדול השונאים של ישראל?
הרב: אה.. (נאנח).
ש: אגב, מה הרב אומר שהרשע הזה (נשיא איראן) אומר, שיש ימים ספורים לשונאיהם של ישראל?
הרב: 'יש ימים ספורים לאיראן', תגיד לו. על הראש שלו, ונהפוך הוא...
שלימות הארץ:
‏אחד הנושאים המרכזיים שהרב היה מהלוחמים הגדולים ביותר בעבורם הוא עניין שלימות הארץ. אין כאן המקום להאריך בנושא זה, והמפורסמות אינן צריכות לראיה. את עמדתו העקרונית של הרב בעניין זה ניתן לראות בשו"ת שלו, 'מאמר מרדכי' חלק ג' סימן ו' שם מודפסת תשובתו בעניין 'פיקוח נפש' ושלימות הארץ 93 .
במשך עשרות שנים היה הרב, ממנהיגי ציבור המתיישבים 94 בכל חבלי ארצנו. את מחאותיו הרבות 95 כלפי חולשת ממשלות כושלות שהסכימו להסגיר 96 את חבלי ארץ ישראל למחבלים פרסם הרב בשער בת רבים 97 , וביחד עם עמיתו הגר"א שפירא זצ"ל, הוביל והנהיג את כל המאבקים הציבוריים בענייני שלימות הארץ ובמיוחד את המאבק ב'ממשלת אוסלו 98 ' ו'בממשלת ההתנתקות 99 ' הכושלות.
אין זכות לשום גורם, לוותר על גרגיר מאדמת ארץ ישראל 100 :
'...הקדושה של ירושלים, היא קדושה מאיתו יתברך שמו יתעלה, חז"ל אומרים: (כלים, פרק א') 'עשר קדושת הן', יש עשר קדושות אחד מעל השני ורובן בירושלים, זאת אומרת שירושלים זאת לא רק אדמה, אלא אדמה קדושה, ולא רק ירושלים היא אדמה קדושה, אלא כל מה שהקב"ה נתן לנו, וכל ארץ ישראל, כולה קדושה, כולה טהרה, כולה יראה; ואין שום זכות לשום אדם בעולם, לשום איש בעולם, לשום שלטון בעולם, ואין זכות לשום ראש ממשלה בעולם, לוותר על שום גרגיר מארץ ישראל. ארץ ישראל היא שייכת לכל עם ישראל בארץ ובעולם....'
היחס למיעוטים 101 :
'אסור לפגוע בערבי, אלא אם כן מדובר בדין של אדם שבא להורגך ואז אתה מחויב ב'השכם להורגו'. ערבי שמתנהג יפה, צריך להתנהג איתו יפה, ערבי שמרים אבן או יורה. הוא אויב. ארץ ישראל שייכת לנו, והערבים כאן הם בבחינת גר תושב. כעת, מאחר שכבר הוקמה הרשות הפלשתינית אני מציע לערבים אוטונומיה עירונית".

'משא ומתן לשלום':
'ישמעו וילמדו האחראים על המשא ומתן עם הפלסטינאים. שאחרי ראותם והבינם שאין להם מנהיג אמיתי, ושום כוונה לשלום ולדו-קיום אלא למלחמה ולחבלה, אין לנהוג עמם שוב בדרך משא ומתן, אלא כמו שלימדנו משה רבנו ע"ה, ללכת עמם בדרך משא ללא שום מתן.
כי באמת כל ארץ ישראל היא שלנו, והייתה טעות מבחינה הלכתית למסור חלקים מארצנו לידיהם. ובנוסף לכך היום אף רואים כמה שגו במעשיהם ובהסכמיהם, שסמכו עליהם ונתנו להם נשק ואחיזה בארץ ישראל 102 '.

'...תקיפותו של יצחק היא הוראה לדורות למנהיגי ישראל... שידעו מנהיגי ישראל לא להתרפס ולא להיכנע לגוים, אמנם, יש לכבד אותם אך לא להתנהג בכפפות של משי. הם מנסים לעשות משא ומתן, למשוך אותנו, ובינתיים לסחוט עוד ועוד דברים' 103 .

'איך נשיג שלום 104 ? 'ככל שיעסקו יותר בתורה, וירבו ישיבות מובטח שיהיה שלום בארץ ואין מחריד...הרמב"ם מלמד אותנו (אגרת תימן, מהד' מוסד הרב קוק, עמ' קפג') שאין לרדוף אחריהם כדי להשלים אתם, כי כל כוונתם שקר וכזב ופניהם למלחמה. וידוע, שנביאם חינך ולימד אותם שמותר לשקר ולהפר הסכמים.
ובמקום אחר 105 : 'שלום אמיתי הוא שהארץ שהקב"ה נתן לנו, צריכה להישאר בידינו. אחרת אין זה שלום!. כל המטרה שלהם היא לקחת מאתנו אדמות, היום מעט, מחר עוד מעט, ומי יודע מה המטרה הסופית שלהם ועל כן מה שהקב"ה נתן לנו, לנו הוא'.

גבולות המאבק האזרחי למען שלימות הארץ 106 :
הרב אליהו: 'רבנים שאומרים כי צריך למסור את הנפש, אינם מתכוונים שצריך לרצוח ולהרוג, אלא להקדיש הכל, לעשות ולפעול מתוך דבקות במטרה, בציבור הרחב אולי לא מבינים נכון את לשון הרבנים וצריך להבהיר. כל אדם שיבוא אל הרבנים, וישאל האם מותר לעשות פעילות שלמעשה אינה חוקית, נאמר לו שאסור. כל מי שיעשה פעילות כזו, שיידע שהכול על דעת עצמו, וכי הוא רק יגרום נזק לכלל עם ישראל'.
שאלה: במערכת הביטחון חוששים שיהודי יפגע במסגדים שעל הר הבית. מותר לפגוע במסגדים?
'בשום פנים לא 107 ! המקום הזה קדוש. איננו יכולים להרוס שם שום דבר. אולי תפגע איזה אבן אחת קדושה שם? האמונה שלנו היא שהמשיח יבוא, וכל מה שלא שייך לקדושה, יימס. המקדש יירד מהשמיים'.

היחס ל"חסימת כבישים" 108 :
שאלה: האם צורת המחאה של "חסימת כבישים" כפי שעושים פועלי נמלים, נהגי מוניות ואחרים מותרת גם נגד גירוש יהודים?
הרב אליהו: אנחנו צריכים להרבות "אהבת חינם" ולא "שנאת חינם" מאידך, יש חובת מחאה על הגירוש המתוכנן, לכן אני חוזר על דברי שפורסמו במכתב ש"מותר לחסום כבישים רק כשיש דרך חלופית".

'ממלכתיות' – התנהגות אזרחים בעת פינוי ישובים, האם להתפנות 'כמו 'דג' או כמו 'שק'?' 109
שאלה: בעקבות מה שקרה בגוש קטיף, אנשים רבים ביהודה ושומרון חיים היום בפחד שמא גם בהם יפגע החורבן. הם איבדו את הביטחון שהם יהיו שם לעולם. מה הרב אומר להם?
הרב אליהו: אני אגיד לכם. אני, הייתה לי שגיאה, ואני מכה על חטא על כך שאני אמרתי לאנשים לא להתנגד לצבא ולא להתנגד למשטרה אלא 'אמרו לך לצאת – תצא'.
היום אני לא אגיד ככה! היום אם אומרים לך – "תצא" – אל תצא! תישאר במקום, עד שיסחבו אותך בכוח וירימו אותך – "על כפיים יישאונך". אני לא אגיד "תכה" או תלחם נגד זה", אבל "תתעקש להישאר במקום!" אני אמרתי בעבר, 'מסכנים החיילים, מסכנים השוטרים, מרחמים עליהם, מסכנים איך יבואו ויריבו עם יהודים'. היום אסור לרחם, אלא לומר 'לא אני לא רוצה! לא עוזב את המקום'. עד שיבואו ארבעה, עשרה, עשרים אנשים ירימו ויוציאו אותך.
שאלה: למה הרב שינה דעתו?
‏הרב אליהו: חשבתי שהמשטרה, הצבא והממשלה יהיו בני-אדם ויתחשבו במגורשים, ומה בסופו של דבר? הוציאו אותם, זרקו אותם בכל מיני מקומות, אפילו אוכל לא היה להם, אמרו: 'ניתן לכם בתים', נתנו קרוואן וקראו לו וילה ובאמת מדובר בקרוואן, אז מה - עשו בו 'שינוי השם'?! הלא אלו דברים בטלים ומבוטלים, זרקו אנשים מביתם, בשביל מה לזרוק את האנשים האלו? האם עשו רע למישהו? הלא אלו האנשים הכי יקרים והכי טובים, הלכו לגור בארץ שהייתה שממה, בשביל מה אתה מוציא אותם? בשביל מי? לתת את זה לגוי?! איזה היגיון זה? זה לא הגיוני! וזה גם לא מוסרי.

כניסה להר הבית והיחס לבניית המקדש:
שאלה 110 : הנה שבנו לארץ והברית קיימת ואיננו חוזרים להר הבית ואיננו מקימים מקדש. ‏כיצד אתה מסביר זאת?
‏הרב אליהו: הר הבית קדוש לעם ישראל מדורי דורות, וקדושתו לא פקעה עד היום. ואם אנו נמנעים מלהיכנס להר הבית, זה מפני שהר הבית הוא קדוש. אבל אנחנו כולנו מקווים ליום, שכוהנים יעמדו במקדש ולוויים בדוכנם... יש באמת בעיה לגבי בניין המקדש. אני נוטה לפי ההלכה שביהמ"ק ירד בנוי בעתיד מן השמים 111 . אין לי זמן לחכות עד שיבנו אותו. בית המקדש ירד אם ירצה השם במהרה בימינו, והוא ירד בנוי מוכן. את המקדש יבנה האל, "מקדש ה' כוננו ידיך". אם נהיה מוכשרים לכך, ‏ישלח לנו האל מקדשו. עלינו לשמור על זהותנו היהודית.

שני מכתבים בעניין הכניסה להר הבית שכתב הרב 112 :
לכבוד ידידי הרב המובהק וכו' הרה"ג ר' זלמן קורן שליט"א ר"מ בקרית ארבע היא חברון ומחבר ספר חצרות בית ה'. קיבלתי בתודה את מכתב כת"ר מיום ה' לסדר "לשכנות תדרשו ובאת שמה" תש"מ ועמו הסליחה על איחור התשובה שנעשה מזמן גרמא.
עיינתי בדברי כת"ר אשר הסביר בצורה מפורטת ורחבה כדרכו בקודש. העיר והאיר עיני חכמים בסוגיא סבוכה זו. תחם תחומין וגדר גדרות במקום המקדש. ותרגמם הלכה למעשה ויפה כתב ויפה ערך וטוב הנהיר.
אולם, אני על משמרתי אעמודה, היינו, אנו רואים בעין כיצד שועלים הלכו בו, כיצד מקום שנאמר בו והזר הקרב יומת הולכים בו זרים ומחללים אותו, וכבר חז"ל גזרו על כל העכו"ם כזבים ואסורה להם הכניסה למקום הקודש והמקדש ועוד מקומות שמותר לישראל טהור להיכנס ואפי' בזמן הזה, וע"כ חובה קדושה מוטלת על מי שבידו למנוע מצב עגום זה, ואפי' ע"י פרסום העניין שהם עוברים על איסור ואין לחשוש ממה שיאמרו.
אודות כניסת ישראל עם הגבלות כמו שכת"ר מציע, זה טוב ויפה אם תהיה לנו שליטה מוחלטת על המקום ועל הבאים ובכלל בני ברית. אולם, לפי המצב הנוכחי, חוזר אני עם כל הכבוד לענ"ד על הצעתי והיא לבנות בית כנסת ומקום לתורה ולתפילה בשטח שמותר להיכנס אליו והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר מהמקום המותר ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש.
ויהי רצון שנזכה לראות כהנים בעבודתם וישראל במעמדם ולויים בדוכנם ושם נעלה ונראה לפני מקום הקודש ונשאב שם קדושה וטהרה וה' יעביר גלולים מן הארץ וכלם כרות יכרתון ומלאה הארץ דעה מקטנם ועד גדולם. אכי"ר בברכה והוקרה מרדכי אליהו 113 .

קדושת ירושלים ושלימותה 114 :
"אנשי ברק הגיעו ללשכתי וניסו לברר איזה קדושה יש באבו דיס. למדו לומר את צמד המילים: "אין קדושה", אבל, בכל מקום יש קדושה, בירושלים ומסביב לה! ברובע המוסלמי, בין החומות, בכל מקום. הכול שלנו. אסור לקחת את מה שהקב"ה נתן לנו בניסים ובמלחמות בהן ניצחנו, ולהעביר לידיים נוכריות 115 . והכי מצער אותי שירושלים העיר שמחברת את כל עם ישראל במשך השנים, הפכה עכשיו לסלע מחלוקת.
בהר הבית שם הייתה העקידה, שם התפללו אברהם, יצחק ויעקב. הערבים מגיעים בהמוניהם להר הבית כדי להפגין בעלות, לא כדי להתפלל. ליהודים אסור לעלות להר בשל קדושת המקום. גם לגוים אסור לדרוך בהר הבית, ככתוב: "והזר הקרב יומת". אז באים ונותנים את ההר לזרים?! אמרתי שאסור לעלות להר הבית, אבל אפשר להקים בית כנסת גדול, גבוה מהמסגדים ששם, באזור שער הרחמים, סמוך לחומות"

דין קריעה על ירושלים וערי יהודה בזמן הזה:
"כל מי שעובר ורואה את בית לחם וחברון לאחר מסירתן לפלשתינים, צריך לקרוע קריעה 116 , כאילו מת בן משפחתו. וגם חיילי צה"ל חייבים בקריעה, אך היות וחולצתם היא רכוש צה"ל, עליהם לשלם לצה"ל את מחיר החולצה שהושחתה 117 "

בעניין קריעה על ירושלים בזה"ז, בספר 'ויאמר מרדכי' 118 מובא בשם הרב:
'בגדר "חורבנה" של ירושלים, כבר כתב ה"בית יוסף" – והובאו דבריו גם ב"כף החיים" וב"משנה ברורה" – שכל עוד שאומות העולם שולטות בירושלים היא נקראת חרבה, אך בזמן שיהודים יושבים בעיר – היא אינה נקראת חרבה, מכך עולה, לשמחתנו, שבימינו כאשר בירושלים שולט עם ישראל, אין חייבים לקרוע כשרואים את ירושלים, כיון שהיא לא "בחורבנה". אמנם עדיין אין לנו שליטה מליאה בירושלים כולה, ועוד יש בה מסגדים וכנסיות 119 , אך עיקרה של ירושלים שבתוך החומות בשליטתנו המלאה, ולכן הבאים לירושלים אינם צריכים לקרוע 120 . אולם, העיר בית לחם, לעומת זאת, נמסרה לשלטון פלסטיני, ולכן הרואה אותה במצבה הנוכחי, בחורבנה – חייב לקרוע 121 , כל שלא ראה אותה שלושים יום'.
מעמדה ההלכתי של אילת:
'כל הפירות והירקות הגדלים שם, חייבים בהפרשת תרו"מ אך בלי ברכה'. 'מותר לטייל באילת ואין הדבר נחשב יציאה לחוץ לארץ. אין לנהוג בה יו"ט שני של גלויות, אלא יש לנהוג בה כמו בכל ארץ ישראל' 122 .







ענייני צבא ומלחמה:

שירות בצה"ל – קיום שלוש מצות עשה מן התורה:
'לשם יחוד' למשרת בצה"ל', חובר ע"י הרב מרדכי אליהו 123 :
"לשם יחוד קֻודשא בריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו, ליחדא שם יו"ד ה"א באותיות וא"א ה"א ביחודא שלים בשם כל ישראל. הריני מוכן לקיים מצות עשה מן התורה לכבוש את הארץ ולישב בה כמו שכתוב בתורה: "וירשתם אותה וישבתם בה", ומצות אהבת ישראל כמו שכתוב: "ואהבת לרעך כמוך אני ה'", ומצוה להגן ולהציל יהודים כמו שנאמר: "לא תעמוד על דם רעך אני ה'". כדי לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו. ויהי נועם אדני אלוהינו עלינו. ומעשה ידינו כוננה עלינו. ומעשה ידינו כוננהו'.

תפילה לשלום חיילי צה"ל – אמירתה מידי שבת ויו"ט:
'קבלנו את מכתבכם אלי, ובו שאלתם בעניין התפילה לחיילי צה"ל לפי מנהג הספרדים. המנהג הוא להתפלל לשלום חיילי צה"ל ולשלומם של תושבי מדינת ישראל בעת פתיחת ההיכל בשבתות ויו"ט, ובפרט בימי ראש השנה ויום הכיפורים 124 .

איסור גיוס נשים לצה"ל:
דעת הרב אוסרת בהחלט בכל מסגרת שהיא 125 .
שירות לאומי – אך ורק בהתנדבות ולא בכפייה ורק בהתקיימות תנאים מסוימים 126 :
בנושא זה, ישנה מורכבות בדעתו של הרב, מחד, כתב הרב 127 : 'אין שום היתר לאפשר לבנות ללכת לשירות לאומי, אפילו מה שנקרא בהתנדבות'. אולם מאידך, בספרו 'שו"ת הרב הראשי' 128 נכתב 129 : 'הרה"ר לישראל אסרה שירות לאומי בכל מסגרת שהיא חובה וכפייתית, אך כל מסגרת שאינה כזו אין הרה"ר אוסרת. וכל זה בתנאי שיהיה פיקוח נאות על הבנות ויהיו שיעורי תורה קבועים עם הדרכה של רב במסגרת תפקידן'. וכך, אכן מוסר 130 בנו הרב שמואל אליהו, בתשובה לשאלה שנשאל: 'שמעתי שכבוד הרב מרדכי אליהו מתנגד לשירות לאומי. מה נכון?' השיב: 'זה נכון שהוא מתנגד לו בצורה הנוכחית. אבל הוא לא מתנגד לו באופן עקרוני. כשיש מקום שהתנאים לשירות הם טובים הוא מסכים לשירות לאומי. התנאים לדעתו קשורים באנשים שלוקחים אחריות על המקום של השירות. אם הם אנשים הגונים וישרים או אחרת. התנאי הבסיסי שלו הוא שרק ההורים או מי שאכפת לו מהבנות כמו ההורים או מי שיש לו קשר הדוק ומחויבות להורים של הבנות יהיה אחראי עליהן. אחרי כך צריך לראות עם מי עובדים. לא במשטרה ולא במשרד עורכי דין שהעורך דין או השוטר או פקיד ממשלה וכד' אחראי על הבת. היא צריכה להיות חופשיה לחלוטין משעבוד זה או אחר למישהו שיכול להשתמש בזה למטרות רעות 131 .

ערכו הסגולי הגדול של לימוד התורה ומתן 'פטור' לבחורי ישיבה מחובת השירות הצבאי 132 :
כתב הרב 133 ‏: "כל מי שיכול להמשיך וללמוד תורה ודאי שעדיף. לימוד זה מגן על עם ‏ישראל אף יותר משירות צבאי 134 ״. ובתשובה נוספת 135 : כל תלמיד ישיבה היכול להמשיך בלימודיו בישיבה, יעשה כן 136 . אולם, מי שאינו יכול לעשות כך, עדיף שילך לישיבת הסדר שממנה יוצאים ת"ח יראי שמים וכו'.
'בעם ישראל קיים מדורי דורות מושג של בני תורה. היה קיים מושג שהיעד שלו לימוד תורה כדי להיות רב. בארצות האסלאם לומדי התורה היו פטורים משרות צבאי... המושג עליו דברתי לקוח עוד מדברי הרמב"ם שאמר שבני שבט לוי הם אנשים מיוחדים והם צריכים ללמוד תורה. ...אני סבור שזה חלק מביטחון עם ישראל, שבחורים מוכנים למסור את עצמם ולשבת ללמוד יום ולילה במסירות נפש...השקפת עולמינו היא זאת, שאלה שיושבים ולומדים עושים שרות גדול לאומה 137 ".

גיוס 'בחורי ישיבות' שאינם לומדים 138 :
"אני אומר לאנשים. מי שיכול לשבת וללמוד שיישב וילמד, מי שלא יכול ללמוד שילך לישיבות הסדר. אם כולם ילמדו לא יהיו מלחמות. אבל אני יודע שזה מצב לא ריאלי. מי שמנצל את הפטור משירות עושה עוול ללומדי התורה. אנשים כאלה גורמים לנו נזק גדול. כל ראש ישיבה, שמאפשר לאדם להתחמק מהצבא בצורה לא מוסרית, הוא פושע המזיק לתלמידי ישיבה אחרים. ראש הישיבה צריך להוקיע אותו ולזרוק אותו מהישיבה שלו".

תמיכה ב'חוק טל' - הרב התגייס כדי לשכנע כי ראוי לקבל ולהעביר את 'חוק טל' שעסק בהסדרת נושא בחורי הישיבות. הייתה 'חלוקת עבודה' בנושא זה, בינו לבין הגר"א שפירא זצ"ל, הגר"מ אליהו הלך לפגישה אצל הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והגר"א שפירא ביקר אצל הרבי מגור 139 .

קיום תורה בצבא – 'אלוקים נמצא עם החיילים':
שאלה: האם לא קשה לקיים תורה בצבא 140 ?
הרב אליהו: להיפך. אלוקים נמצא עם החיילים. הקב"ה נמצא בקרב מחניך. הוא עוזר לך במלחמות, שם הכי הרבה צריך להכניס אותו. זו תשובה לאלה שאומרים כי יש "קולות" הלכתיות בכל מיני דברים לחיילים, זה לא נכון, חיילים צריכים להחמיר יותר – 'והיה מחניך קדוש' 141 .

היחס 'חיל, כוח ורוח ה''':
שאלה: מה כבוד הרב חושב שיש ללמוד מהמלחמה הזאת 142 ? ('מלחמת לבנון השנייה')
הרב אליהו: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות". חיל – כן! כוח – כן! אבל חייבים להכניס את רוח ה'! רוח של קדושה וטהרה. אם היו מנהלים את המלחמה על פי התורה וחוקיה, היא הייתה נגמרת בניצחון ומהר'.

מוסר מלחמה על פי התורה:
במכתב גלוי 143 שפרסם הרב בעיצומו של 'סיבוב לחימה נוסף' ברצועת עזה כנגד ירי טילים על שדרות וסביבתה לרה"מ דאז, אהוד אולמרט כתב הרב:
לכבוד ראש ממשלת ישראל, ‏מר אהוד אולמרט הי"ו, ירושלים
‏שלום וברכה! ברצוני לברך את ממשלת ישראל ואת כל החיילים הלוחמים בשליחותה כנגד אויבינו הקמים עלינו ויורים ללא הרף על עיר ואם בישראל, העיר שדרות ועל הנגב.
‏דוד המלך אומר: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". דבריו הם הדרכה לכל מנהיגי ישראל שאין להשתמש במידת הרחמים כלפי אנשים היורים על אזרחים שלווים מתוך בתי מגורים. אי אפשר שתושבי שדרות יהיו בסכנת חיים מתמדת, ואנחנו נמנע מפגיעה במחבלים המסתתרים בין אזרחים. צריך לצאת לפעולה ממשית נגדם, אפילו אם יפגעו אזרחים שביניהם.
‏גם האזרחים שהם יורים מתוכם אינם נקיים מעוון. כותב הרמב"ם בהלכות מלכים (ט) "ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל (את דינה) והם ראו וידעו ולא דנוהו". לימדנו הרמב"ם כי תושבים שמחפים על רוצחים אינם נקיים מעוון. גם הם שותפים לפשע המתמשך של ירי על אזרחים 144 . אסור לנו לסכן את חייו אפילו של אזרח או חייל אחד בגלל חשש מפגיעה באזרחים אלו התומכים בטרור.
‏בוודאי יבואו ימים שיבקשו עליהם ויבטיחו בשמם כל מיני הבטחות. אסור לנו לסמוך על הבטחתם לסכן חיים של אדם אחד. אנשים אלו מפירים כל מה שהם מבטיחים לאחיהם עצמם ובשרם. ובוודאי אינם חושבים לקיים את מה שהם מתחייבים לנו 145 .
‏כבר אלפי שנים אנו אומרים בכל ליל סדר. "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". גם בדורנו אנו אומרים זאת על אנשי החמאס, שהם אומרים שהעיר שדרות היא רק תחילת מעשיהם ותכליתם לשבור את רוחנו וערינו, אחת אחרי השנייה.
‏החיילים הנלחמים היום בעזה צריכים לדעת שהם נלחמים להגנת המדינה כולה. תושבי שדרות וסביבתה נמצאים בחזית ובשרות העם כולו. עלינו צריכים לסייע להגנתם מתוך ידיעה זו. להתאמץ בעבורם כפל כפליים. להתפלל למענם יחד עם כל תושבי המדינה מעומק ליבנו.
‏אנו מאמצים את ידיך וידי הממשלה כולה כדי שתוכלו להשלים את המלאכה שהוטלה בימים אלו על כתפיכם. חיזקו ואמצו ויהיה ה' עמכם. אמן.

איך מנהלים מלחמה? 146
''כי תצא למלחמה'.. אם אתה זה שמקדים לצאת להילחם – אז "ונתנו ה' בידך". אם אתה במגננה – הסיכוי שהאויב יינתן בידך הוא קטן...את הסימן הזה מסר משה למרגלים שרצו לברר על עוז רוחם של הכנענים...'הבמחנים אם במבצרים" ..הכלל הזה נכון תמיד כך גם אמר יונתן בן שאול המלך לנערו, כארבע מאות שנה אחרי דורו של משה... הכלל הזה נכון גם להיום. הישיבה אחרי גדרות הפרדה משדרת לכולם פחד וחולשה, וזה יותר מסוכן לישראל מכל דבר. בסופו של דבר יורים עלינו טילים וקאסמים ואני לא מגיבים כראוי ולא מצליחים לנצח. האר"י ז"ל בליקוטי תורה מסביר שהכלל הזה נכון גם למאבק הרוחני הפנימי של האדם עם הנטיות הרעות מבית ומחוץ'.

צבאיות מתוך תורה 147
'גם גדעון וגם יהושוע נלחמו שניהם נצחו את אויבי ישראל. אצל יהושע הלוחמה היתה מתוך תורה וקדושה. בכל רגע פנוי מלחימה הם ישבו ועסקו בתורה (עיין רש"י מגילה ד') הוא "ינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל" (רש"י מ"ח יט') מעשיו מתקיימים. כי רק בשילוב שניהם אפשר להחזיקה בידינו. מעשיו של מנשה וצאצאיו (גדעון) לא מתקיימים בפני עצמם, הם צריכים איתם את אפרים. יעקב מלמד את יוסף בנו ודרכו גם אותנו, כי אפשר להעריך צבאיות בלי תורה, אבל לדורי דורות צריכים לדעת כי בלי החינוך לתורה אין לכוח הצבאי המשכיות וקיום. צריכים לדעת כי דרכו של אפרים גם חיונית וגם עושה קידוש השם...."

עמידה בצפירה ביום הזיכרון לחללי צה"ל - אין לפרוש מן הציבור 148 :
'קבלנו את מכתבך אלינו ובו שאלתך על עמידת דום בשעת הצפירה לזכר חללי צה"ל.
עמידת דום לזכר ההרוגים איננה מנהג יהודי אם כי אין בה איסור. אבל כדי למנוע מחלוקת וחילול השם ע"י כך שאנשים שאינם מבינים יראו בני אדם בעלי חזות דתית ויחשבו שאינם מתייחסים כיאות לזכר הנופלים, ראוי לכל אדם השומע צפירה לעמוד ולאמר בלחש פרקי תהילים או תפילה אחרת. בתשובה נוספת בעניין כתב הרב: " אין לפרוש מן הציבור בעת הצפירה ולעורר בכך ריב אחים " 149 .

מעלתם של חללי צה"ל:
'חז"ל אומרים (בבא-בתרא דף י, ב) שהרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן, והגמרא שואלת האם הכוונה על רבי עקיבא? הרי הוא מעלתו גדולה בשמים גם מבלי שנהרג על קידוש השם והגמרא מתרצת שם כגון הרוגי לוד ורש"י מסביר שהם שני אחים לוליינוס ופפוס שמסרו עצמם על קידוש השם, היינו אפילו אנשים פשוטים ולא ברמתו של רבי עקיבא גם הם אם נהרגו על קידוש ה' אין שום בריה יכולה לעמוד במחיצה שהם נמצאים. והגמרא במסכת ראש השנה (דף כג, א) אומרת אוי להם לעכו"ם שאין להם תקנה שנאמר תחת הנחשת אביא זהב, ותחת הברזל אביא כסף, ותחת העצים נחושת, ותחת האבנים ברזל. תחת רבי עקיבא וחביריו מאי מביאין ועליהם הוא אומר ונקיתי דמים לא נקיתי וה' שוכן בציון. ועיין בפירושו של אהלי יעקב (עמוד מו ע"ב) על מה שאנו אומרים בסליחות של יום הכפורים אדיר ונאור וכו' "כובש עוונות לובש צדקות" יש לבוש מיוחד שנקרא פוריפא שבו מצוירים כל הרוגי מלכות וכל אותם שמסרו את נפשם על קידוש השם ואם המקטרג רוצה לקטרג על עם ישראל על עונותיהם הקב"ה מסתכל בפורפיא ומטמין את כל העוונות וכובשם. כובש עוונות באיזה זכות בזכות "לובש צדקות" אותו לבוש שבו מצוירים הקדושים' 150 .

חובת הציות לפקודה צבאית ומגבלותיה ההלכתיות בענייני ארץ ישראל ('סירוב פקודה'):

חלק א – ערב ר"ה התשס"ה, כשנה לפני החרבת חבל קטיף:
שאלה: מה דעת הרב על סוגיית סירוב פקודה 151 ?
הרב אליהו: ‏מי שהתגייס לצבא יודע מראש שהוא חייב לקבל פקודות. יחד עם זאת, אני ממליץ למפקדים לא לבקש מחייל לבצע פעולה שהיא בניגוד לתורה.
שאלה: ואם בכל זאת המפקד מתעקש לתת פקודה כזו?
הרב אליהו: באופן כללי, אם הפקודה בניגוד לתורה, יאמר לא, אני לא עושה! מה יעשו לו? לבית סוהר?! אז שילך לבית סוהר! זה אינו פיקוח נפש - לא סוקלים אותו ולא הורגים אותו.
שאלה: היום ברוך ד', נמצאים בכל היחידות בצבא הרבה דתיים שמקשיבים לרבנים ולמה שהרב אומר - האם אין חשש לפגיעה בצבא?
‏הרב אליהו: זו לא פגיעה - החוק מה אומר? - אתה חייב לשמוע למפקד. לא שמעת - בית סוהר נכון?! אז בית סוהר!

חלק ב' – זמן קצר לפני להחרבת חבל קטיף 152 :
ש. האם מותר בפועל לגרש יהודי מגוש קטיף והשומרון!
‏ת. אסור בהחלט.
‏ש. קצין בקבע אן שוטר המתפרנס מכך, האם חייב להתפטר מהשרות כדי להימנע מביצוע האיסור!
‏ת. כאמור, היה לא תהיה 153 ! זו תפילה ומציאות. זה הכלל שעל פיו צריכים החיים להתנהל. אי אפשר לנצח מתוך ייאוש! תחילת נפילה - נסיגה". לכן אנשי כוחות הביטחון אינם צריכים להתפטר בגלל החשש שמא יתבצע הגירוש. עליהם להודיע למפקדם שאין הם יכולים לבצע את פקודת הגירוש. ולבקש שישחררן אותם גם מאימונים לקראת הגירוש.
‏ש .המתנדבים במשמר האזרחי וכיו"ב, האם מותר להם לסייע לגירוש במישרין או בעקיפין!
‏ת. בוודאי ובוודאי שאין שום היתר להתנדב להשתתף במעשה לא מוסרי זה, שהוא גם איסור תורה.
‏ש. חייל מילואים הנקרא לשרות מילואים ובהתגייסותו הוא תורם ומסייע במישרים או בעקיפין לפקודת הגירוש. האם הוא חייב לבקש להשתחרר מהמילואים!
‏ת. אני עונה לכם למרות שאני מאמין שזה לא יהיה בעז"‏ה לעצם השאלה, כיון שממלא, הרבה משתחררים ממילואים בגלל סיבות של מה בכך, בוודאי שלמנוע מעשה כל כך לא מוסרי עליו לבקש שחרור מהמילואים ולא לסייע במישרין או בעקיפין.
‏ש. אם לא תענה בקשתו ומאיימים עליו במאסר. האם עליו להשתתף בפקודת הגירוש!
‏ת. אמרנו לעיל שזה איסור תורה. ולכן על החייל לומר למפקדו "‏אני לא מסרב פקודה, אבל אני לא יכול לבצע את הפקודה הזו" ואם ישב בכלא בגלל אמירה זו, זכות היא לו ואשריו שנתפס על דברי תורה.
‏ש. אם כן, מה משמעות דברי הרב שלא לסרב פקודה לשמה!
‏ת. אנחנו לא רוצים לפרק את הצבא שמגן על חיי התושבים והאזרחים לכן אנחנו נגד סירוב פקודה בעיקרון. על החייל לומר '‏איני יכול'‏. אם יאלצו אותו לעשות מעשה איסור זה, יכנס לתוך בית המשפחה ישב על הרצפה, יבכה איתם יחד וינצל מהאיסור ב"שב ואל תעשה".

חלק ג' – בסמיכות לאחר ביצוע תכנית הגירוש 154 :
ש. בשנה שעברה הרב אמר לנו שחייל יאמר למפקדיו שכמו שאינו מחלל שבת, כך אין הוא ממלא את הפקודה הזו ...
‏ת. שיגיד "אני לא יכול, לא יכול",
ש. היום הרב היה משנה את דעתו?
ת. ‏לא... הייתי אומר שהחיילים כולם צריכים ללכת למפקד הצבא ולהגיד לו - 'זה לא מוסרי, ועד שיביאו פסק מהרבנות הראשית לישראל שאנחנו נקיים את פקודת הגירוש - אנחנו לא נבצע הפקודה'.
ש. אז אם אנחנו מדברים על תושבי יו"ש שחוששים לבתיהם וליישובים שלהם, וחס וחלילה יגידו לחיילים לבוא לפנות יהודים ביהודה ושומרון הרב יגיד לחיילים לסרב פקודה?
‏ת. "כן!".

חלק ד – כעבור כשנה מהגירוש:
שאלה: במידה וחלילה תהיה שוב תכנית גירוש, האם יש לסרב פקודה 155 ?
הרב אליהו: יש רב פרטי ויש רב ציבורי. למדינה יש את הרבנות הראשית לישראל, שואלים אותה, והיא יכולה לומר. לפעמים יש מקרה שהיא לא יודעת להתייחס אליו ואז צריך להעביר את השאלה לרב אחר, אבל בכל מקרה, צריך לתת תשובה של רב.



דת ומדינה:
הנהגת המדינה על פי תורה – 'הלכות מדינה' 156 :
'התורה שנותנת לכל אדם פרטי הדרכת כיצד להנהיג את החיים שלו, נותנת גם למלך הדרכות כיצד להנהיג את המדינה...לא רק בענייני פנים יש הדרכות ברורות. גם בענייני "מדיניות חוץ" מול אומות העולם יש הלכות, ויש גם מסורת שנשכחה מאתנו 157 . מהן הסיבות הנכונות לפתוח במלחמה? האם 'להבליג' זו גבורה או סכנה? כיצד מקבלים החלטה על יציאה למלחמה? כיצד נוהגים במחנה צבאי? כיצד מחלקים את השלל? כיצד נוהגים עם האויבים המנוצחים? התורה גם מצווה עלינו לחשוב על הטווח הארוך. לכן יש הלכות הנוגעות למכירת נשק לאומות העולם, בוודאי לאלה שיכולות להיות אויבותינו: אולי זה יופנה אלינו ביום מן הימים? בכל הנושאים הללו ובהרבה אחרים דנה התורה. היא מלמדת אותנו כיצד להקים מדינה, והמלך הוא הממונה לבצע את ההנהגות הללו לטובת כל הציבור. לכן הוא צריך ללכת עם ספר התורה צמוד על ידו. לא משהו שנמצא בארון "חמדה גנוזה", הוא צריך להתבונן בו בכל עת ולראות מה עליו לעשות. זה המלך שאנו מצפים לו ומתפללים לו. עליו נאמר "חדש ימינו כקדם"....אי אפשר לנהל את הממלכה על פי מחשבות שעולות בראשו של המלך או ששמע מיועציו. בדרך כזו חילק ירבעם את הממלכה, ונכשל. צריך להנהיג את הממלכה על פי השכל הכי ישר שישי. צריך להנהיג אותה על פי דרך התורה'.

שאלה: באיזו צורה צריך להיבנות הקשר בין התורה להנהגה המדינית 158 ?
הרב אליהו: 'יש "חכמים" שמשקפים את דעת התורה, ויש יועצים הנקראים היום "פוליטיקאים". הם מבינים מה נכון מבחינה פוליטית. יש את אנשי הצבא, שהם מבינים הכי טוב מה קורה בשטח – איך נלחמים. אבל תמיד הסדר צריך להיות כזה: המלך הולך לשאול קודם מה דעת תורה, אח"כ ילך ליועצים שיבדקו מה עושים מבחינה פוליטית. אח"כ הולכים לצבא. ככה היה פעם 159 , וככה יש לעשות גם היום'.

ציונות ללא תורה לא תחזיק מעמד, ועל כן, יש להרבות בתורה 160 :
‏'מצוות ישוב ארץ ישראל כוללת בתוכה את המצווה לשלוט בה, "ושמרתם את כל המצווה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה" (דברים יא). השולחן ערוך כתב "הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע", ושאל הבית יוסף מה נקרא חורבן, האם שהם חרבים ממש או שהם בלי שלטון ישראל? "והאי ערי יהודה בחורבנן דקאמר דהיינו שהן חרבות ואין בהן ישוב כלל, אבל אם יש בהן ישוב אע"פ שהן בידי גויים, היה נראה לכאורה דאין צריך לקרוע, ואפשר דכל שהן בידי גויים אע"פ שיש בהן ישוב "בחורבנן" מיקרי, וכן עיקר!! (סימן תקסא) ‏מסקנתו שכשיש ישוב יהודי אף על פי שהוא מיושב כולו ויש בו בתי כנסיות ובתי מדרשות, אם הוא בשלטון גויים - הרי זה ‏נקרא "חורבן" וכן פסק המשנה ברורה שם "אפילו יושבין בהן ישראל, כיוון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן"!, ולצערנו ראינו כמה זמן עבר משליטת הישמעאלים עד שרפת בתי כנסיות, גם מההיסטוריה הקרובה או הרחוקה אנו יודעים איזה רעות נוראות עושים הישמעאלים כשהם שולטים עלינו, ובמיוחד אם זה בחלק של ארץ ישראל, ‏חוסר שלטון יהודי - זה חורבן!
אין אפשרות לקיים שלטון יהודי על ארץ ישראל בלי מדינה או בלי צבא, ואע"פ שהשלטון מפעיל אותם לפעמים לרעה - הם עדיין חיוניים לשמירת שלטון יהודי בארץ ישראל, אבל יותר מכך חשוב לנו להבין כי בלי תורה ומצוות אין לנו קיום בארץ ישראל, לצערנו, ראינו בעינינו כיצד אנשים שמנותקים מתורה מחריבים במו ידיהם ערי קודש, כיצד הם מפקירים לפורעים ערבים את בתי ‏הכנסיות ובתי המדרשות. הכל מתוך חולשה באמונה 161 . ‏אם לא נדע לאהוב את ה' בכל ליבנו ובכל נפשנו. אם יפתה לבבנו ללכת אחרי תרבות אומות העולם - כל היישוב בארץ יהיה חלילה בסכנה גדולה 162 . מכאן נבין שאף על פי שצבא ומדינה חשובים לשלטון יהודים בארץ ישראל. לימוד תורה והפצתה חיוניים פי כמה וכמה 163 !! בני התורה שלומדים ומלמדים תורה, שמתחזקים ומחזקים אחרים, שמרבים תורה וקדושה, שמחזירים לב ישראל לאביהם שבשמים - הם הם שומרי היישוב היהודי בארץ ממש.
‏צריך לומר במפורש: אין שום ערך להפנות האשמות לחיילים, לפלוני או לאלמוני. בעיקר אין להפנות ביקורת לאלה שפעלו למען ישוב הארץ בחודשים האחרונים אף על פי שלא עלה בידם למנוע את הגירוש והחורבן. ‏עיקר מאמצינו צריכים להיות מופנים כעת להשפיע על הציבור שיתקרב לאמונה אמיתית, לתורה ולמצוות. רק כך ‏יתחזק היישוב בארץ בבניין אמיתי. ‏את הדברים הללו צריכים להזכיר לעצמנו יום יום בשעה שאנחנו קוראים קריאת שמע, קריאה שחייבים לכוון בה: 'ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ'. ‏חכמינו ז"ל למדו מפסוקים אלו שחובה ללמד לא רק את הבנים, אלא את כל מי שיכול ללמוד ממך. "מצווה על כל אדם ואדם מישראל ללמד את כל התלמידים אע"פ שאינן בניו שנאמר 'ושננתם לבניך', מפי השמועה למדו 'בניך' אלו 'תלמידיך' שהתלמידים קרויין בנים וכו'". (רמב"ם, הלכות תלמוד תורה א ב). את כל הדברים החשובים הללו נזכור ונזכיר לעצמנו כל יום בעת קריאת-שמע, ובוודאי שיפעלו גם למעשה על כל אחד ואחד מאתנו'.

אנחנו חייבים מהפך 164 !
‏אנחנו חייבים להבין כי אי אפשר להמשיך ביהדות בלי שורשים, במדינה בלי תורה. כל מי שטעם את התרבות החילוניות ורואה לאן היא מובילה אותנו, צריך לחוש "תיעוב" מהריקנות הזאת 165 . (לא חלילה מאחינו). להבין שיהדות בלי תורה יכולה להוביל אותנו לשנאת חינם, למחלוקת, לניתוק מארץ ישראל, לאלימות, לשכרות ולשאר חוליים. אנחנו חייבים לתעב את
הריקנות ולרוץ בכל כוחנו אל השורשים, שורשי החיים שלנו. ‏חייבים לעשות מהפך!
‏גם ראשי הציבור חייבים להבין כי אי אפשר להמשיך את החיים כאילו לא קרה כלום, אי אפשר להחניף לחילוניות, להתנהג כאשתקד ‏צריך להידבק בשורשים בכל האומץ ובכל הכוח. להראות לאחינו את הדרך הנכונה. "כי הם חיינו ואורך ימינו". והיא "תורת ה' תמימה המשיבת נפש"!
‏‏‏
'חזית דתית' לכנסת: ‏
‏שאלה: למה המפלגות הדתיות לא הולכות לראשות ממשלה? הגיע הזמן שיגידו שאנחנו רוצים להציג מועמד לראשות הממשלה 166 ?
‏הרב אליהו: בזמנו רציתי לעשות איחוד בין כל המפלגות הדתיות ולא הצלחתי, אבל אמרתי להן: כל אחת תרוץ בנפרד - בסדר גמור, אך לפחות אחרי הבחירות תלכו ביחד, כך תוכלו להשיג הרבה מאוד, החינוך הדתי והחרדי הוא טוב מאוד וצרה עיניהם ומנסים לפגוע בו, רואים ‏שבחירי העם הם אלה שלמדו בבית ספר דתי, שם לומדים תורה, דרך ארץ, אהבת ארץ ישראל ועם ישראל.‏
שאלה: "האם כוונת הרב שהיום אגודה, האיחוד הלאומי, ש"ס והמפד"ל צריכות להתאחד?"
הרב אליהו: "כולם צריכים להתאחד! אגודה וש"ס ו…כולם צריכים להתאחד! היום המצב מחייב את כולם להתאחד. יש התנתקות?! אדרבא, אנו נתאחד. אם נתאחד, נוכל להיות הרוב".
הרב אליהו: "…היום מישהו שאל אותי אם אוכל להושיב את הרב עובדיה עם הרב אלישיב. עניתי, ‘זו באמת שאלה’. אנחנו צריכים להקים בבחירות האלה חזית דתית מאוחדת, ואם יטענו – מי בראש – ויטענו תמיד, זו טענה של ירבעם בן נבט – אז אני אגיד להם, ‘על פי הגורל’. או שיעשו רוטציה לפי הא"ב, אבל כך או כך, היום חייבים להתאחד. אני בעד התאחדות 167 ...

היחס לבג"ץ:
שאלה 168 : איך להתייחס לבג"ץ? נראה שהתפיסה ששלטת שם היום איננה יהודית?
‏הרב אליהו: היה פעם רב ראשי, הראשון לציון הגאון הרב יצחק ניסים זצ"ל, בזמנו, כשבג"ץ רצה לפסוק פסקים הם אמרו: 'מה יגיד עלינו הרב ניסים?' היום הרבנים שרוצים לפסוק הלכה אומרים: 'מה יגיד לנו הבג"ץ...
פעם הייתי נוכח בדיון שהשופט חיים כהן היה צריך להכריע בו. וידוע שהוא היה פעם בן תורה, אז הרב ניסים דיבר אתו שיצביע בעד, אז אמר לו חיים כהן: 'אתה יודע שאני שופט ואסור לדבר איתי ולהשפיע עלי בענייני משפט', אז אמר לו הרב: 'אני לא מנסה להשפיע עליך מה לעשות, אני אומר לך מה אתה חייב לעשות'. ככה צריך להגיד לבג"ץ - שהם חייבים לעשות. לפחות ישבו וילמדו תורה שעה ביום, שעתיים בשבוע, לפחות שדתי ילמד אותם - מרצה דתי ילמד תורה והאור שבתורה יחיה אותם 169 .
כתב הרב 170 : הגמרא (במסכת סנהדרין קט) מתארת את בית המשפט העליון של סדום שטורח להראות כלפי חוץ כהוגן והוא קובע את מידת סדום... סדום הפכה את הקלקול לערך ואת הסטייה לגאווה. באווירה שכזו הסטייה הופכת להיות הדבר היותר תרבותי ויותר חוקי.. 171

הרבנות הראשית לישראל – מעלתה ותפקידה:
בהסכמתו לספר המקיף של הרב שמואל כ"ץ והרב איתמר ורהפטיג על תולדות הרבנות הראשית לישראל, כתב הרב אליהו: בס"ד, ד' אלול תשס"ב.
‏"כולנו בני איש אחד נחנו" - לפני למעלה משמונים שנה חיו קהילות רבות בארץ. כל עיר ועיר וכל קהילה, נהלה את עניינה ללא התערבותה של קהילה אחרת. דבר זה הפריע לניהול חיי הדת בארץ. ואז קמו אנשי רוח, אנשי הלכה, אנשים שהייתה להם ראיה מפוכחת וארוכת טווח כהרה"ג הרב הראשי לישראל הרב קוק זצ"ל והחליטו שלא עוד פירוד בעם, וישבו עם כבוד הראשון לציון, החכם באשי, הרה"ג ר' יעקב מאיר זצ"ל, והאירו עיניהם של חכמים ורבנים אחרים. הם החליטו לייסד את הרבנות הראשית כסמכות עליונה, הנותנת אמרי שפר, פסקי הלכות. ריכוז כל הנושאים הדתיים וההלכתיים, מינוי רבנים. כושר לרבנים ודיינים. רבנות המאחדת בתוכה את כלל ישראל, לא יהא עוד בי"ד לפרושים ובי"ד לחסידים או בי"ד למערביים או בי"ד לבבלים כפי שהיה, אלא הכול תחת קורת גג אחד, אין בכוונת מייסדי הרבנות הראשית לישראל, לטשטש את המנהגים המקובלים שבכל דור ודור ובכל עדה ועדה. פה לא הייתה כוונה לבטל דרכים ושיטות בהלכה שנפסקו מאז היותנו לעם, אלא שכל הלכה מכאן והלאה, תהא הלכה אחידה. לא שבי"ד זה יפסוק כך והשני אחרת - אלא מנהיגות רוחנית אחידה.
‏במסכת ר"ה (כב, ע"א), אנו רואים את תקיפותו של הנשיא רבן גמליאל נגד ר"י, בעת שרצה לפסוק על דבר מאוד הגיוני בעניין קידוש החודש, ורבי דוסא בן הרכינס הוא שקבע כך בתחילה, אך לאחר שר"ג פסק אחרת, אמר לו רדב"ה וכן ר"ע לר"י, שיש לשמוע לדברי הנשיא, וכשר"ג צווה עליו לבוא ביוה"כ שחל לפי חשבונו במקלו ובתרמילו ובמעותיו, עשה כן ר' יהושע, ור"ג שבח אותו. אמר לו כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא לכבוד תורה, ולא לכבודי אלא שלא תהא תורה כשתי תורות. ‏עד היום ניתן למצוא חבילות סוכר שיש עליהם ארבע חתימות כשרות מארבעה רבנים. אם ח"ו לא הייתה קמה הרבנות הראשית, היינו עדים לארבע מאות חתימות של רבנים המכשירים מוצר מסוים, כי כל רב לא היה מקבל הכשר של רב שני, ואלו עתה אנו עדים לכך כי רבנות ירושלים למשל מקבלת הכשרי הרבנות ת"א, וכו' רבנות חיפה מקבלת הכשרי הרבנות בירושלים וכו' - תורה אחת ולא שתי תורות, מערכת הכשרות בארץ היא על רמה גבוהה, הרבנים בארץ עוברים בחינות קשות עד שמקבלים את הכושר לרב, ויש לשבח שזכתה אר"י שרבניה הם רבנים מובהקים, גאונים ובעלי מידות, ‏במערכת בתי הדין בארץ אשר אין דומה להם בכל העולם, לא ניתן למצוא היום שבו בית דין אחד מכשיר והשני פוסל, אדם לא צריך לקבל אישור על מצבו האישי מכמה וכמה רבנים, יש כיום מערכת מאורגנת ומסודרת יפה ובראשם עומדים דיינים מובהקים, ראשי אלפי ישראל, מופלאים שבדור, עוסקים בתורה, ופוסקים לאמתה של תורה הכול בצורה של תורה אחת' 172 .

‏על הסיבה להתנגדות לרבנות הראשית כתב הרב אליהו זצ"ל:
'בדרך כלל, כל הסיבה להתנגדות חוגים מסוימים לרבנות הראשית היא תוצאה של קנאה. יש כאלו שהרבנות הראשית היא כשיכים בעיניהם ומנסים להפריע לה, אך בלבם פנימה הם מעריכים את פועלה. יש לנו קשרים טובים עם אגודת ישראל, ועיתים אף עם העדה החרדית. (שו"ת הרב הראשי ח"א, תשמ"ו-תשמ"ז, עמ' 90)

'היתר המכירה' בשביעית:
הרב היה מבכירי הפוסקים במצוות התלויות בארץ ותמך במתן 'היתר המכירה' בשביעית 173 .

היחס להפרדת הדת מהמדינה ול'הפרדת הקהילות':
בראיון עיתונאי 174 נשאל הרב אודות פסקי בג"ץ בענייני דת ומדינה,
שאלה: כל זה נעשה בגסות ממלכתית אז אולי הפתרון הוא הפרדת הדת מהמדינה?
הרב אליהו: לא. זה יהיה רע מאוד. אם יפרידו את הדת וכל אחד יתחתן איך שהוא רוצה ההתבוללות תהיה קשה מאוד.
שאלה: גם במדינת ישראל?
הרב אליהו: גם במדינת ישראל, ופסולי החיתון תהיה בעיה קשה מאוד.
שאלה: אבל האם כל המצב הדתי אינו מוביל להפרדת הדת מהמדינה?
הרב אליהו: היום זה עדיין לא מוביל לזה, עד שיתנו לאחרים לחתן. היום יהודי בקיבוץ חילוני, אם יחזור בתשובה, יוכל להתחתן עם יהודייה כשרה. אם חס וחלילה יהיו נישואין אזרחיים או דרך רפורמיים יחתנו פסולי חיתון וממזרים, ולך תחקור אחריהם, ואז גם אם ירצה לחזור בתשובה לא יוכל.
שאלה: בחו"ל יש קהילות נפרדות. למה לא לפתוח כאלה גם בישראל, לאור המצב?
הרב אליהו: אינו דומה המצב בארץ ישראל לחו"ל 175 . שם אפשר לעשות קהילה נפרדת לצמצם, כאן בארץ יש יהודים רבים וזה יגרום לפרוד בתוך המשפחות עצמן.
שאלה: איך בכל זאת עוצרים את הסחף?
הרב אליהו: רק בחינוך.
שאלה: אם בית המשפט העליון יקבע שהוא נותן סמכות לרפורמים לרשום לנישואין?
הרב אליהו: זה גבול אדום. אנחנו נזעזע את כל העולם כולו. נכריע צום עולמי ונעשה ספר יוחסין ונאמר: היום מי שרוצה להירשם שיבוא וירשם ומי שלא, שיישאר שם. לו היו נוהגים ברפורמים בהתחלה כמו שנהגו הספרדים בקראים היה המצב שונה לגמרי.

מצב הגיור בימינו:
בראיון עיתונאי 176 נשאל הרב אודות הגיור במדינת ישראל.
שאלה: אומרים שהרב לא מרוצה ממצב הגיור כארץ, זה ‏נכון?
‏הרב אליהו: אני לא מרוצה מהגיור בכל העולם כולו, לכל רב שיוצא לחו"ל בין באופן פרטי ובין מ'הסוכנות' אני אומר לו: אל תגייר 177 . אני גם אומר לכל אחד לעשות ספר יוחסין, הנה, בשבוע שעבר נסע רב לקולומביה, אמרתי לו: תעשה שם ספר יוחסין, תתחיל, מי שוודאי וודאי, מי שספק תרשום. ומי שוודאי לא - גם תרשום.
‏שאלה: ובארץ?
‏הרב אליהו: אני סומך על בתי הדין והרבנים. אם יכולתי בארץ ‏לא לגייר בכלל כמו בחו"ל, זה היה טוב מאוד. ‏המציאות בארץ היא שעולים ויש הרבה יהודים טובים, שומרי תורה ומציות שנכשלים בזה וחייבים לגייר את האישה. יש גיורים שמצוה לקיימים.
‏שאלה: אבל יש גם נזקים אחרים של גיורים, שלא מקפידים בהם די?
הרב אליהו: ‏בגיורי ברזיל אנחנו מקפידים מאד. הכול סיפורים. ‏יכול להיות שאומרים להם שישמרו מצות ואחר כך חוזרים בהם. פעם הצענו שיהיה מעקב אבל אין לנו כוח אדם שיעקב, בכל אופן בחו"ל המצב קשה מאד 178 ולשמחתי, כל הרבנים שיוצאים מכאן מדווחים על הבעיות.
שאלה: ‏אם כל כך טוב בישראל למה לא להשאיר את הגיור לבתי הדין בלבד, למה לתת כושר לרבנים שמרננים ‏עליהם?
הרב אליהו: ‏לעז תמיד יהיה, יש גם לעז על בית דין אחד שמגייר הרבה. הדיינים בארץ הם על רמה גבוהה ביותר, היא עולה על כול העולם כולו ויש במערכת הזאת יראת שמים ולמדנות אבל יש לנו גם יראת שמים יותר מדי. יש כמה דיינים שלא רוצים לעסוק כלל בגירות, לא רוצים שתיק כזה יבוא אליהם. יש אזור מסוים בארץ שכל ההרכבים שם אינם רוצים לטפל בגירות אז מה אני יכול אותם?
שאלה: ואולי זה טוב?
הרב אליהו: לטפל ולהגיד פסול אני מסכים, אבל שלא יטפל, זה לא, וזה הסיבה שנתנו כושר לרבנים.
שאלה: אז למה לא להקים בתי דין, של דיינים מומחים ויראים מיוחדים לגיור?
הרב אליו: הלוואי ונמצא ואני לא מוצא שום פגם שרבני ערים מגיירים.
שאלה: אבל מדובר ברב עיר עם בלן ועוד מישהו והם "בית דין לגיור"?
הרב אליהו: זה באמת לא בסדר, זה נגד ההוראות שלנו האומרות: או שני רבני ערים, או רב עיר, רב מועצה ורב שכונה.
שאלה: כבוד הרב, למה שתגיד לי אישה: אני הבאתי יחד עם השכנה ילד מברזיל, של השכנה גויר ביום בשלמונים ושלי לא גויר משום שאני רוצה אותו באמת יהודי?
הרב אליהו: אם היא אומרת כך מגיע לה שבנה יתגייר מיד.
שאלה: בלי כסף?
הרב אליהו: בטח. אילו היה המצב כתיקונו היינו צריכים לעשות שכל רב במקומו יוכל לגייר. יטפל בנושא גירות כמו בכשרות. אלא מכיוון שהתחיל דרך בתי דין , העבירו זאת לבתי דין.

התערבות רבנים ב'פוליטיקה':
שאלה 179 . האם אין חשש שרבנים יהיו מעורבים בבעיות פוליטיות-מדיניות שנויות במחלוקת?
‏הרב אליהו: אם מדובר בבעיות כאלה שקשורות בהלכה, על הרבנים להיות מעורבים ולחוות דעתם. אם למשל יתברר שבחוק לזכויות האדם יש דברים שהם בניגוד להלכה, לא לפי רוח ההלכה, אני לא אהסס לפעול, כיצד? אפנה לשר המשפטים, לראש הממשלה - ואם יהיה צורך אפנה לחברי כנסת מסיעות שונות. יש לי הרגשה שהכנסת אינה מעוניינת לפעול באורח שיפגע בדת, בהלכה. לעתים יש אי-מודעות, להערכתי, אם יבינו שיש סכנה של פגיעה בהלכה, רוב רובם של הח"כים יפעלו נגד מגמות כאלה.

יחס להפלות - ריבוי ילודה בדור של גאולה 180 :
"גם היום אנחנו בדור של גאולה. הגמרא (יבמות סב.) אומרת שמשיח בן דוד מגיע כשהנשמות שמחכות לבוא לעולם יגיעו הנה ויעשו את תפקידם. כל לידה של יהודי מקרבת את הגאולה ולכן גם היום מנסה הסטרא אחרא למנוע את הגאולה. כמעט מיליון ילדים יהודים נחתכו חיים במעי אמנם מאז שקמה המדינה. כל אישה שרוצה לנצח את אויבנו צריכה לדעת שהגאולה תלויה בהחלטה אמיצה שלה ללדת ולנצח כמו שפרה ופועה והאימהות במצרים... אלוקים הוא היחיד שנותן את החיים והוא היחיד שיכול לקחת אותם".
בהקשר לכך, ראוי להזכיר כי הרב אליהו, תמך ועודד מעת הקמתם, שני ארגונים לתפארת עם ישראל שעוסקים בנושאי עידוד הילודה. אגודת 'אפרת' – 'לעידוד הילודה בעם היהודי' בראשות ד"ר אלי שוסהיים, ו'מכון פוע"ה' – פוריות ורפואה על פי ההלכה, בראשות, הרב מנחם בורשטין שליט"א, מתלמידיו המובהקים של הרב אליהו





















סיכום:

'הרב אליהו, היה מקובל על כל חלקי הציבור, האמין במהלך גאולת עם ישראל. הוא ראה בכך תחילת הגאולה. הוא חינך, הדריך, והקרין באישיותו שזו הדרך. בניגוד לאלה אשר שוללים את קיומה של המדינה מפני שאינה הולכת עפ"י תורת ישראל, הרב אליהו פעל ככל שביכולתו שהנהלת המדינה וצביונה יהיו לאורה של תורת ישראל 181 .'

'נסתלק מאתנו אחד מגדולי הדור, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב, שמלבד גדלותו בתורה ויראת שמים, היה לו כושר הנהגה בכל תחומי החיים. מקובל על חלקי הציבור לכל רובדיהם ומחלקותיהם, וידע כיצד לנווט את ספינת ההנהגה בתוך גלי הים הסוער.

הייתה לו ראייה רחבה להכיר את גודל גילויי ההשגחה העליונה, במה שנוגע לשיבת עם ישראל לארצו. כל האירועים הקשים שפקדו את עמנו, לא ערערו בנפשו את עצם ההתבוננות המעמיקה בתהליך הגאולה, עם כל המורכבויות שמתלוות אליה. הוא ראה את המהלכים כתהליך הגאולה וכקיום הבטחת נביאי ישראל. ראה את החיוב והאור למרות שישנם גם עניינים שהעיבו על שמי היהדות. השפעתו על החיים במדינת ישראל ועל העולם היהודי בכלל, איננה מצטמצמת רק לדור הזה אלא ישפיעו גם לדורות הבאים.

נאסף אור גדול, ושומה עלינו, על בני המשפחה, הקרובים, והידידים וכל תלמידי חכמים שבדור, להמשיך את המורשת שלו, "דבריהם - של גדולי ישראל - הן הן זכרונן" (ירושלמי שקלים ב, ה). תהי נשמתו צרורה בצרור החיים, ויקום לגורלו לקץ הימין' 182 .

ראשון לגאולה 183 - 'בין הספד לקבורה אני מנסה למצות את דמותו של מורנו ורבנו זי"ע, הרב מרדכי אליהו זי"ע. והמילים נעתקות ממקלדתי וממאנות להתמסגר בסד של שורות ספורות. אסתפק איפוא במיקוד אחד: ראש וראשון לאמונת הגאולה בדורנו 184 . ראשון לציון – כפשוטו של התואר שכל כך הולמו. דומה כי אחר הסתלקות הרבנים קוק זצ"ל נשא הרב מרדכי אליהו את המשא הגאולתי בימינו. כל הוויתו, שחבקה נגלה ונסתר יחדו, הייתה ספוגה אמונה במשיח צדקנו העומד אחר כתלנו, כל שיח ושיג אותו נשק לעולמות טמירין של גאולה. רוחו הגאולתית נשענה על דבקותו ב'כלל ישראל', ועל אהבתו ל'פרט ישראל'. לא ניכר אצלו שוע לפני דל, ולא הוצבו שום מחיצות בצרו. שהרי הגאולה הכללית והאישית מקיפה את הכול...
הציונות הדתית אבדה את הראשון לציונות, את המצפן ואת הקברניט גם יחד. מי ייתן לנו תמורתו?'


ביבליוגרפיה:
ספרי הרב מרדכי אליהו:
שו"ת הרב הראשי, ח"א, ח"ב, ח"ג
'דברי מרדכי' – הספדים, הוצאת דרכי הוראה לרבנים, ירושלים..
הרב שמואל אליהו, (עורך), 'אביהם של ישראל' על התורה, ויקרא, תשע"ב.
ארכיון מקוון של שיעורי הלוויין 'קול צופיך' – אתר 'הרב'.
הרב מרדכי אליהו - 'דינא דמלכותא דינא במדינת ישראל', תחומין כרך יא' (תשנ"א)
הרב שמואל אליהו (עורך) 'אביהם של ישראל', ח"ג, ירושלים, כסלו תשע"א
סידור 'קול אליהו'
שו"ת מאמר מרדכי חלק ה'
הרב מאיר טויזר (עורך) 'ויאמר מרדכי' – דרשות לרגל מועדי השנה.
הרב שמואל זעפרני סידור גאולת אליהו - סדר תפילות ליום העצמאות ויום ירושלים בתוספת הלכות ומאמרים, הוצאת עמותת "להאיר בלבבות", ירושלים תשע"ה.

שונות:
'אסיף' - שנתון איגוד ישיבות ההסדר, ח"ב, חשון תשע"ה
מאגר שבועונים 'מעייני הישועה', "עולם קטן", בין השנים תש"ס-תשס"ח. (אוסף אישי)
'אביר הרועים', מאת הרב יעקב ששון, תשע"ג,
הרב שמואל זעפרני, 'דורש טוב לעמו', חלק א', הוצאת 'דרכי הוראה לרבנים', תשס"ז
כתב העת 'שמעתין' גיליון 178.
יאיר שלג, מחקרי מדיניות 67, ירושלים תשס"ז
מאיר בניהו ושאול מייזליש, מן ההר אל העם – חייו ופועלו של הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים ז"ל, תל אביב תשנ"ג,
הרב יצחק דדון, 'אתחלתא היא', יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק ב', התשס"ח,




^ 1.נוסח מקוצר של מאמר זה פורסם ב'אסיף' - שנתון איגוד ישיבות ההסדר, ח"ב, חשון תשע"ה. תודתי לשמואל מרצבך שעמל יחד עמי בסידור הדברים שם ובעריכתם. כאן, מובא המאמר המקורי במלואו.
^ 2.ראה בדברי ההספד של הגר"ש עמאר, 'שלוש אהבות' שנדפסו בשבועון 'יש"ע שלנו', גיליון 200, סיוון תש"ע.
^ 3.דבריו התפרסמו בשבועון 'מעייני הישועה', פרשת ראה, כ"ז אב תש"ע (מספר שבועות לאחר פטירת אביו). הדברים הובאו גם באתר כיפה בתאריך כ"ד אב תש"ע, http://www.kipa.co.il/jew/39614.html.
^ 4."'הרבה פעמים שואלים אותי האם אביך ז"ל היה חרדי או ציוני'. אני לא עונה: 'לא ולא', אלא 'גם וגם, והרבה יותר'" – דברי הרב שמואל אליהו (שם).
^ 5.על כך באריכות בספר 'אביר הרועים', מאת הרב יעקב ששון, תשע"ג, עמ' 110–105.
^ 6.יחד עם זאת, התנגדותו לא הייתה ארסית כבחוגים קיצוניים ומקצת מתלמידיו היו גם הם ברבות הימים ציונים מובהקים, כדוגמת הרב חיים דוד הלוי והרב דוד שלוש.
^ 7.למשל, ראה בספרו 'נתיבי עם' את דרשותיו בימי העצמאות.
^ 8.הגאון הרב מוצפי זצ"ל היה ידיד נפש וחברותא של הרב סלמן חוגי עבודי זצ"ל שהיה חבר ברבנות הראשית, ולאחר מאה ועשרים ציווה לקוברו ליד קברו של הרב עבודי, ללמדך ש"האמת והשלום אהבו".
^ 9.הרב שמואל זעפרני, 'דורש טוב לעמו', חלק א', בהוצאת 'דרכי הוראה לרבנים', תשס"ז, עמ' 28.
^ 10.שבועון 'יש"ע שלנו', גיליון 201, פרשת חוקת, תמוז תש"ע, מדור 'חיבת הארץ של גדולי ישראל', בעריכת משה מאירסדוף.
^ 11.כך סיפר אחיו הגאון רבי נעים בן אליהו זצ"ל, רבה של שכונת הבוכרים בירושלים.
^ 12.על כל הפרשה באריכות, ראה במאמרו של הרב שמואל זעפרני, בכתב העת 'שמעתין' גיליון 178. ובשבועון למשפחה החרדית 'שעה טובה' גיליון לשבת קורח תש"ע, ראיון עם הרב אברהם מייזליש והרב דוד נחמן בלוי.
^ 13.ראיון בעיתון 'ידיעות אחרונות' לעמוס נבו, כ"ט אלול תשנ"ז (בהתייחסו לחברותו ב'ברית הקנאים').
^ 14.יאיר שלג, מחקרי מדיניות 67, ירושלים תשס"ז, ע"פ נדב שרגאי, 'הארץ', כ"ו טבת תשנ"ו.
^ 15.ראה את פסקיו על יום העצמאות בספר 'הלכות יום העצמאות ויום ירושלים' עמ' שלד-שמ ובספר 'הרבנות הראשית' ח"ב עמ' 877–882. על פועלו של הרב ניסים ברה"ר לישראל ראה 'מנהיגות מהיכל שלמה', הרב שמואל כ"ץ, מקור ראשון, י"ז אלול תשע"א.
^ 16.ראה שו"ת היכל יצחק או"ח סימן ס"א, 'שרידי אש' ח"א סי' לא, ו'תרומת הגורן' ח"ב סי' פט', ולעומת זאת, אגרות חזו"א א' צז', אגרות משה יו"ד ח"ד סי' נז יא, "נפש הרב" עמ' קצז.
^ 17.'אלא תקנה קבועה היתה, כל זמן שבית המקדש חרב, אפילו יבנה ויחרב אחר כך, הצומות הללו קבועים הם לעולם שלא לגרוע מהם אפילו אחד מהם. ולהוסיף עליהם גם כן מפני צרות כיוצא באלו, לא ראה בית דין בישראל לקבוע צומות אחרים' שו"ת תשב"ץ, חלק שני, עניין רעא.
^ 18.בשו"ת יין הטוב, חלק ב, יו"ד סוף סי' ב, כותב הרב נסים: 'ומכאן נבוא לעיקר שאלתך: מהו דין גרמניה לפי ההלכה? אין ספק שהשואה שהמיטה על עמנו גרמניה, שבה ניספו שליש מאומתנו – ראוי היה לקבוע לה זכר מיוחד כללי ומוסכם על כל ישראל. אבל חלק מן הצבור אינו יכול לגזור גזרה שלא תתקבל על דעת כלל ישראל, כי לכך לא יהא תוקף הלכתי ומוסרי שלם. על כל פנים מעלליה של גרמניה הנאצית כלפי עם ישראל, יהיו חקוקים על לוח ליבנו, לא ינוקו ולא ישכחו לעולם'. וראה מ' בניהו וש' מייזליש, מן ההר אל העם – חייו ופועלו של הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים ז"ל, תל אביב תשנ"ג, עמ' 238-240.
^ 19.'דורש טוב לעמו', עמ' 33–43. בנאום זה כינה אותו "הגאון העצום, החריף ובקי שמשנתו קב ונקי, הרב הגדול מעוז ומגדול, סיני ועוקר הרים, החכם השלם הרה"ג ר"י ניסים זצוק"ל". וראה עוד את הספדו של הרב אליהו על הרב ניסים בספר 'דברי מרדכי' – הספדים.
^ 20.מעניינת העמדה שהציג (ראיון עיתונאי, 'חדשות שעה טובה', יום חמישי כ"ח סיוון תש"ע, עמ' 28) הגאון הראשל"צ הרב בקשי דורון שליט"א, שהכיר את הרב אליהו במשך תקופה של למעלה מארבעים שנה, ביחס להקבלה בין עמדתו של הרב ניסים לעמדת הרב אליהו בענייני המדינה: "שאלה: כפי שידוע, בתחילה היה חבר הגר"מ זצ"ל, בברית הקנאים, אך בשנים שלאחר מכן שינה את השקפתו והפך למנהיג הציבור הדתי-לאומי? ‏הרב בקשי דורון: "גם בעניין הזה הוא היה תלמידו המובהק של הגר"י ניסים. בתחילה, היה הרב ניסים קנאי שהיה ‏קרוב לציבור החרדי שהתנגדו למדינה, וגם בעיריית ירושלים היה נגד המדינה וקרוב יותר ל"נטורי קרתא". אבל ברבות הימים, התורה עושה את שלה וארץ ישראל ואהבת ארץ ישראל עושות את שלהן, והרב ניסים נעשה לרב הראשי לישראל והיה נחשב לרב ציוני אפשר לומר. הוא הדין גם לגבי הגר"מ אליהו זצ"ל. הייתה את התקופה בה היה גם קנאי. הייתה תקופה שזה היה צורך, אבל זה היה מתוך קנאות ודבקות באמת, ולאחר מכן הדברים השתנו".
^ 21.על כך בהרחבה בספר 'אתחלתא היא', חלק ב', תשס"ח, הרב יצחק דדון.
^ 22.'אתחלתא', היא כרך ב, ירושלים תשס"ח, עמ' רמט (עדות תלמידו הרב אברהם גברא).
^ 23.כך מכנה אותו הרב אליהו במאמרו 'האומץ של שרה', שבועון 'מעייני הישועה' גיליון 320, ח' מרחשון תשס"ח.
^ 24.בהקדמתו לחלק החמישי והשישי של השו"ת שלו, ישנה התייחסות נרחבת לתקומת המדינה ולקיבוץ הגלויות. בעניין אמירת הלל ביום העצמאות ראה: 'ישכיל עבדי', חלק שישי, או"ח סי' י'.
^ 25.עלון 'קול צופיך', גיליון 543, לפרשת חוקת תש"ע.
^ 26.'דורש טוב לעמו', 93–95.
^ 27.'דורש טוב לעמו', עמ' 89.
^ 28.בשנת תרפ"ח כתב הרב אלפייה את מאמר 'סוד הגאולה', ובו הוא מגלה סוד נסתר על זמן "תחילת הארת קדושת שבת" שיוצא בשני שלישים של שנת תש"ח (אייר) ובו מתבטל כוח הסטרא אחרא ועולה כוח הקדושה.
^ 29.ראה את הספדו הנרגש של הרב אליהו על הרב עוזיאל בספרו 'דברי אליהו' – הספדים.
^ 30."ועוד אני מוסיף ומדבר, שמעוני אחי ובני עמי, וישמע אליכם ה', זכות גדולה ונפלאה מאד, נגלתה בדורנו זה, בהיגלות נגלות יד ה' החזקה והנעלמה, על עמו בחירו ישראל, שקבץ את פזורינו והעלה אותנו אל ארץ נחלת אבות, עד אשר היינו בה, עם יושב על אדמתו. קבוץ גלויות זה, שנעשה במשך עשרות השנים האחרונות הוא היה גרעין לצמיחת הגאולה, ובבוא העת הנועדה לכך מלפני יותר עולמו ובוחר בעמו ובארצות קדשו, השרה רוח עצה וגבורה, בלב כל חלוצינו הגבורים, הנחילם עטרת נצחון, ויתן לנו את הארץ הזאת אשר נשבע לאבותינו ולנו. זכרו זאת והתבוננו מאד ודעו והאמינו כי יד ה' עשתה זאת, כדי למלאות דברו מפי נביאי קודשו לשלומו הנצחי של עם ישראל, ולשלומו של העולם כולו, שהוא מותנה בשמירתם של ישראל את דברי התורה ומצותיה, שעל ידם יתקדש שם קדוש ישראל וגואלו, וילמדו כל העמים לדעת את יחוד ה' ואמונתו שתביא בכנפיה שלום אמת במחננו, ושלום יציב בין העמים כולם, ולא ירע ולא ישחיתו איש לאיש, ממלכה לממלכה, וגוי אל גוי, כי כולם ידעו אותו ומלאה הארץ דעה את ה' כמים למים מכסים....הסירו כל גורמי הפירוד והמחלוקת ממחננו וממדינתנו, והעמידו במקומם כל גורמי השלום והאחדות בתוכנו, והיה מחננו טהור וקדוש, מבוצר ומלוכד, כחומה בצורה שלא תשלוט עליה על כח הורס ומתנקם, וה' עושה השלום במרומיו, ישפת שלו לנו, ויברך אותנו כדברו מפי משה נביאו, ה' אלקיכם הרבה אתכם, והנכם היום ככוכבי השמים לרוב, ה' אלקי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דבר לכם, ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום, וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות. והנני אחיכם הנפרד מכם לחיי עולם הבא, בברכת שלום וגאולת עולם בתקומת מלכות בית דוד ובנין מקדש ה' בעיר הקודש בירושלים" (מתוך צוואת הרב עוזיאל זצ"ל).

^ 31."מי שיקרא את צוואת הרב עוזיאל, זה ספר מוסר..." (מתוך ראיון עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, לסרט 'הרואה למרחוק' אודות הרב עוזיאל זצ"ל. וראה באריכות בספר 'דברי אליהו' – הספדים, על הרב בצמ"ח עוזיאל וצוואתו).
^ 32.מאמר הרב - 'כפייה דתית' שבועון 'מעייני הישועה' גיליון 241, ג' ניסן התשס"ו.
^ 33.שו"ת 'מאמר מרדכי' חלק ג' סימן ו' מכתבו של הרב, לפרופ' אליאב שוחטמן מכג' חשון תדש"ן.
^ 34.להרחבת טיעון זה ראה בספר 'נחלת יעקב' – עמ' 765, הרב יעקב זיסברג, מרכז שפירא תשס"ה.
^ 35.דברי מוסר בסוף שיעור 'קול צופיך' מספר 432 לפרשת חיי שרה, י''ט חשון תשס''ו.
^ 36.ראיון בשבועון ה'ירדן', פורסם גם בירחון 'עיטורי כהנים'.
^ 37.עקרון דומה מופיע גם בתשובה שהשיב מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל בשנת התשנ"ד על שאלה זו: 'הטענה שהעם קודם לארץ היא דווקא טענת האורתודוקסיה האנטי ציונית שאמרה שהעלייה לארץ תסכן את העם, וידוע איזה מחיר שילמו. אלפי אנשי תורה ממזרח-אירופה נכחדו בגלל שסירבו לעלות לארץ כי סברו ש"העם קודם לארץ". זו גם הייתה האידיאולוגיה מאחורי תכנית אוגנדה, שגרסה כי תחילה יש לדאוג לעם מפני הפוגרומים ואת עניין הארץ אפשר לדחות לימים יבואו.
לגבי אנשי השמאל המדברים על שלימות העם – הרי הם מוכנים לפרוץ את גבולות העם היהודי בחוק מיהו יהודי, מעודדים נישואי תערובת, מדברים על "ישראליות" במקום על יהדות ומחנכים את הנוער ללא כל ערכים יהודיים תוך ניתוק גמור מהחזון היהודי. רק אלפיים שנות יהדות אמתית הן ששמרו על שלימות העם. אלמלא יהדות של תורה ומצוות לא היינו מחזיקים מעמד בגלות אלפיים שנה. עובדה היא שכל קיבוץ יהודי שנותק מהדת בסופו של דבר התבולל והתנוון. ישנה מצוות ישוב ארץ ישראל שמקיפה את כל הארץ. יש איסור של "לא תחנם" האוסר על מכירת קרקע למי שאינו יהודי. האם יש צל של ספק שקיים איסור לעקור ישוב ולהעבירו לשלטון לא יהודי?' (מתוך הסדרה 'מאורות נריה', ספר 'ישראל במדינתו')
^ 38.ראיון בשבועון ה'ירדן', פורסם גם ב'עיטורי כהנים'.
^ 39.השווה, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, 'קול דודי דופק' בתוך 'איש האמונה', הוצאת מוסד הרב קוק
^ 40.ראיון בשבועון 'מעייני הישועה', התשס"ז.
^ 41.מאמר הרב, 'למה לנשק אבנים', שבועון 'מעייני הישועה' גיליון' 306, כז' תמוז תשס"ז.
^ 42.כדברי הנצי"ב המפורסמים בעניין זה, בהקדמתו לקובץ 'שיבת ציון'.
^ 43.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', 162, ראש השנה התשס"ה.
^ 44.מתוך דרשת הכתרתו כראשל"צ, מובאת בספר "דורש טוב לעמו" - פרקים מחייו של הרב מרדכי אליהו בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", ירושלים תשס"ז.
^ 45.'חובה קדושה לנו לעמוד בפרץ נגד נגע ההתבוללות ונישואי התערובת המכלים חלק ניכר מעמנו וכל חלקה טובה של היהדות בעולם, ומקצצים בנטיעות הקודש של עם ישראל המקודש מדורי דורות. חיינו בארץ בקיום התורה והמצוות ישפיעו עליהם בחו"ל, ככל שאנו כאן נגדור עצמנו ונקדש עצמנו להיות בבחינת "והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא יא, מד). נוסף לכך עלינו להסביר את ההרס והחורבן שבדבר, כלשון הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה יב, ח): "ודבר זה גורם להדבק בעכו"ם שהבדילנו הקב"ה מהם ולשוב מאחרי ה' ולמעול בו". עלינו לטכס עצה ולא ‏לשבת בחיבוק ידיים כאשר אנו רואים כיצד נגדעים חלקים נכבדים מעם ישראל; עלינו לפעול, לצעוק, להתריע, להסביר ולהשפיע, וה' יהא בעזרנו.' המשך דברי הרב שם.
^ 46.הגאון הרב שמואל מוהליבר זצוק"ל (תקפ"ד-תרנ"ח) מחשובי גדולי התורה בדורו שהתפרסם כרבה של ביאלוסטוק, ומהמעטים בין רבני תנועת "חובבי ציון" שתמכו בהשתתפות בהסתדרות הציונית שייסד הרצל. רשכבה"ג הגרי"א ספקטור מקובנה זצ"ל, התנה את תמיכתו ב'היתר המכירה' אם הגר"ש מוהליבר ועוד שני רבנים יסכימו גם כן. ראה בספר 'מאמרי הראיה' עמ' 127-129 את הספדו של מרן הרב קוק אודותיו.
^ 47.ג' כסלו תשנ"ב.
^ 48.שו"ת הרב הראשי, ח"ג, תשובה מיום ח' בחשון התש"ן.
^ 49.ראה במאמרו של הרב שמואל כ"ץ, 'יחסה של הרבנות הראשית ל"יום השואה והגבורה" ול'יד ושם'. בכתובת: http://www.jerusalem-lita.co.il/printPage.aspx?stage=print&pageid=155
^ 50.שבועון 'מעייני הישועה', 'גיליון מס' 90, ל' ניסן התשס"ג.
^ 51.'בשנת תשמ"ג נאם הראשון לציון שנבחר זה עתה, הרב מרדכי אליהו, הוא הדגיש את החובה לזכור כל השנה, ובמיוחד ביום זה, את תקופת השואה בה דימו הגרמנים לכלותנו מעל פני האדמה. יש לזכור את אדירי התורה ואת גדולי המעשים שמסרו נפשם על קידוש השם, וכן את גיבורי העם שנספו בגטאות', הרב שמואל כ"ץ, (שם).
^ 52.שבועון 'מעייני הישועה', 'גיליון מס' 140, כו' ניסן התשס"ד.
^ 53.דברי הרב שנאמרו בשיעור, 'קול צופיך' 496, פרשת משפטים, כד' שבט התשס"ז.
^ 54.ראיון ליונה כהן, עיתון 'הצופה' – יום העצמאות התשמ"ז.
^ 55."הנה פעם שמעתי מאדם אחד מדבר בגנות אחינו בית ישראל היושבים בארצות אירופה ואומר שהם מחללי שבתות בפרהסיא מקטון ועד גדול, ואוכלים מאכלות אסורות, ועוד ועוד הירבה לגנותם. אמרתי לו: מי הכריחך לדברים אלו של גנות וחובה וקטרוג. המעמך ישלמנה, ואתה מה יש לך בדברים אלו, ומי הכניסך בתיגר זה. ועוד, למה תבחר לעשות מעשה הזבוב שאינו חונה על בשר נקי וטהור, אלא רק על מכה וחבורה אשר על הבשר , כי כן אתה מספר בגנות אנשי אירופה, ואינך מספר בדבר טוב הנמצא בהם, ויאמר: מה שבח וטוב נמצא בהם ביהדות, כדי שאדבר בו? אמרתי לו: יש ויש, כי הנה תמצא אפילו אותם אנשים שהם מחללים שבתות ויו"ט, ואוכלים בשר חזיר ובשר וחלב וטרפות ושותים יין עם הנכרים ומתערבים עימהם, עכ"ז הם מחזיקים בשם היהדות אשר עליהם, ומודים ומודיעים בפיהם שהם יהודים ואין שם יהודי חרפה להם, אלא היא להם לכבוד ולתפארת" ("עוד יוסף חי" (בן איש חי) תחילת פרשת במדבר)
וראה גם: 'צדקת הצדיק', לרצ"ה מלובלין זצ"ל, אות נד: 'עיקר היהדות - בקריאת שם ישראל, כמו שנאמר 'זה יאמר לה' אני [וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לה'] ובשם ישראל יכנה" - שלא יהיה לו, רק מעלה זו שמכונה בשם ישראל - די... ועל זה נאמר "חבור אפרים עצבים - הנח לו", שהם בחיבור אומה אחת, ולא נתפרדו להתחבר עם הגוים להיות בכללם".
^ 56.'כיסא של אליהו', מאת: סופר יום השישי, ד' ניסן התשנ"ג.
^ 57.'חובה קדושה מוטלת על ראשי העם ומנהיגיו להיות בבחינת "בהתאסף ראשי עם", ואז ברור שיתקיים "יחד שבטי ישראל". על ראשי העם ללכת ממקום למקום כשמואל הרמתי בשעתו ולהפיץ את המאור שבתורה לעם; להשקותם מים התורה והיראה, לאחד ולחבר את כל חלקי העם בארץ ובגולה להיות כאיש אחד וכאחים לכל דבר'. – מתוך דרשת הכתרתו כראשל"צ.
^ 58.שבועון 'מעייני הישועה' ראיון לקראת בחירות התשס"ו.
^ 59.ראוי לציין, שהרב היה אבי מפעל ה'גרעינים התורניים' ושהוא עודד את תלמידיו לגור בערים הגדולות ולהשפיע בכך על עם ישראל כולו.
^ 60.ספר 'הרבנות הראשית לישראל, ח"ג, עמ' 1469, יומן פעילות הרה"ר, מיום כט' ניסן התש"ן מארכיון הרה"ר.
^ 61.בהקשר לכך ראה גם את מאמרו של הרב זצ"ל, בשבועון 'מעייני הישועה', מספר 358, 'אין יהודי מוקצה'.
^ 62.את תגובתו של מו"ר הגר"ש גורן זצ"ל לדברים אלו, ראה בירחון 'עיטורי כהנים', 65, אב התש"ן עמ' 39.
^ 63.ראה הערה 53 לעיל.
^ 64.ראיון לשלום צוריאל, עיתון 'הצופה', מוסף חג, ד' אייר תשמ"ח.
^ 65.וראה בתשובת הרב שמואל אליהו בעניין מנהגי יום העצמאות (אמירת הלל בתפילה ומקומו וגילוח ביום העצמאות) מתאריך ל' ניסן תשס"ב שפורסמה באתר 'כיפה'. תוכן התשובה: 1- פסוקים של הודיה כמו שמופיע בסידורים אבל לא הלל. 2- אחרי קדיש תתקבל. 3 - לא לספרדים.
סיבת הפסק בענן הגילוח היא כיון שהספרדים סופרים לג ימים של איסור גילוח רק עד אחרי לג בעומר ומפסיקים איסור גילוח אחריו. לעומת האשכנזים שיש להם לג ימים כיון שהם אוסרים גילוח גם אחרי לג בעומר. עוד יש הבדל שאשכנזים מתגלחים ביום שמחה כמו לג בעומר, וספרדים לא מתגלחים ביום שמחה כמו לג בעומר. ואל תטעה ח"ו לחשוב שפסק זה הוא כאילו זלזול בחשיבות יום העצמאות. לא ולא. כי בבית המדרש של מו"ר אבי הרה"ג מרדכי אליהו (שליט"א) נוהגים שמחה גדולה באותו יום כל הקהל יחד עם הרב. ורשמתי לעצמי עוד כמה דברים הנוהגים שם מלבד ההלל שאומרים בבוקר יום העצמאות: מקשטים את כל בית הכנסת בדגלים ובפרחים, באים עם בגדי חג. מתפללים ברוב עם. מודים על הנס בשירים ופיוטים. מדברים דברי תורה על הנס הגדול המתמשך הזה..
וראה עוד בשאלה בתשובת הרב שמואל זעפרני שליט"א מתאריך טו' אדר תשס"ד: שלום, מהי דעת הגר"מ אליהו לגבי ענייני יום העצמאות: א. גילוח ב. הלל שלם בברכה. ג. שירים וכלי שיר ד. ריקודים? תשובה: שלום לשואל א. גילוח - אסור. ב. הלל בלי ברכה. ג. שירים ללא כלי שיר. ד. מותרים, אין צורך להזכיר שריקודים מעורבים אסורים. בברכה וכל טוב, שמואל זעפרני – אתר 'כיפה'.
^ 66.ראיון ליונה כהן, בעתון 'הצופה', יום העצמאות התשמ"ז.
^ 67.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', גיליון 209, ח' באב התשס"ה. ערב החרבת חבל קטיף.
^ 68.ראה באריכות מקורות לכך, בירחון 'עיטורי כהנים' 151, במאמרו של הרב יוסף קלנר, וכן, במאמרו של הרב ארי שבט, 'לא תהיה גלות נוספת' - על אמרתו של הרב הרצוג", שהתפרסם ב'צוהר' כא (אדר ב' תשס"ה).
^ 69.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', סמוך לחורבן חבל קטיף, תשס"ו.
^ 70.ראיון שבועון 'מעייני הישועה' לקראת בחירות התשס"ו. גיליון 240, כ"ה אדר התשס"ו,
^ 71.'השאלה אינה האם לבוא לפינוי הבא עם קסדות או עם אלות?' הבעיה אינה בסוסים ולא ברוכביהם. כולם שליחים של ממשלה שדומה לעץ שנעקר משורשיו. כל הזמן הולכת ומתייבשת. הולכת ומאבדת חיים יותר ויותר. הפתרון נעוץ בפסוקים האלה. אם נפיץ את התורה, נחזק ברכיים כושלות, נאמץ את רוח העם. רק נתחיל נלמד, נרצה, נפתח פתח כחודו של מחא – הקב"ה יפתח פתח כפתחו של אולם. מאמר 'אחרי עמונה', הרב מרדכי אליהו, שבועון 'מעייני הישועה', גיליון 234, יג' שבט התשס"ו.
^ 72.'לצערי ישנם כאלו המטילים ספק אם אנו חייבים להודות לקב"ה כיום, הרי לצערנו גורשו עשרת אלפים איש מגוש קטיף, שזה נורא ואיום ועוד טענות. אולם, אינני יכול להבין את חוסר הדעת הנורא הזה. מדינת ישראל היא יצירה שהוקמה ע"י הקב"ה, וכי לא נודה לו? מה כל הדיבורים המשונים האלו לומר 'חצי הלל', או 'רבע הלל'? המדינה היא דבר קבוע וקיים, כמו כל דבר שאנו מאמינים שניתן לנו. הטיעונים הם כלפי הממשלה, כלפי הבשר ודם שממונים לזמן קצר. אנו לא מכסים על אלו האחראים והשותפים לעקירת יהודים מא"י, במישרין או בגמגומים, או שסילפו את דעת התורה. כישלונות היו גם בזמן מלכי ישראל, וכל אדם בעצמו יש לו כישלונות. ונכון, כישלון של ממשלה הוא גרוע יותר, וכי נמנעו משום כך לשבח את הקב"ה על מעשיו?' מתוך דברי הגר"א שפירא זצ"ל, יום העצמאות תשס"ו, פורסמו בעיתון 'הצופה', ז' באייר התשס"ו.
^ 73.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', ערב ר"ה תשס"ו.
^ 74.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', ראיון לקראת בחירות התשס"ו.
^ 75.המשך הריאיון שם: שאלה: אבל גם באיחוד הלאומי יש בן אדם לא דתי?
הרב אליהו: איך אתה יודע שהוא לא דתי? הוא בלי כיפה.
‏הרב אליהו: זאת לא הוכחה! על פתיחת עסקים בשבת הוא יצביע נגד או בעד? על מכירת בשר חזיר?
- אני חושב שנגד. ‏הרב אליהו: אז הוא נקרא דתי, זה בסדר.
שאלה: '‏אגודה' הצביעה נגד ההתנתקות אבל הייתה בממשלה? ‏הרב אליהו: אז זה לא טוב! זה לא טוב!
- אז לא להצביע לה? ‏הרב אליהו: אמרתי דברים ברורים.
‏שאלה: אולי להצביע לש"ס זה הכי פשוט, הם גם דתיים וגם לא היו בממשלת ההתנתקות?
הרב אליהו: אבל בהסכמי אוסלו הם היו, לא?! אז גם הם צריכים לחזור בתשובה!
שאלה: ולקדימה מותר להצביע? ‏הרב אליהו: לקדימה?! בר-מינן, אסור להצביע לקדימה! הם מחלקים את ארץ ישראל ומי שמצביע להם מחזק ידי עוברי עבירה.
(בראיון אחר לשבועון 'מעייני הישועה', מערב ר"ה תשס"ו הוסיף הרב דברים בעניין זה. אני בעד התאחדות (חזית דתית ש.ה) אני נגד החלק מאגודת ישראל שבא והתחבר לממשלה. איך אתם מתחברים לממשלה שמקצצת תקציב של ישיבות? איך אתם מתחברים לממשלה שפועלת נגד התורה ונגד היהדות? איך מתייחסים לשאלה של ההתנתקות ושאר הדברים?! חלק מאגודת ישראל הולכים ועושים את המעשה הזה. הם טוענים שהם שאלו את הרבנים – אני לא מאמין להם". שאלה: "הרב אלישיב לא נתן להם?" תשובה: "אני לא מאמין להם ששאלו. אולי עשו ורק אחר כך הלכו לשאול. אולי הרב אלישיב שתק להם. עצם העניין שהלכו לשאול דבר כזה זו שגיאה. מה יש לשאול?! זה דבר שהוא תמוה! מה פתאום להתחבר לרשעים. מה ההווא אמינא?!")
‏‏שאלה: אולי להצביע לש"ס זה הכי פשוט, הם גם דתיים וגם לא היו בממשלת ההתנתקות?
^ 76.שו"ת הרב הראשי סימן קנג' ח"ב, עמ' 371 – תשמח-תשמט.
^ 77.שו"ת הרב הראשי ח"ב עמ' 457 – תשמח-תשמט.
^ 78.הנימוק לכך: כי אין זה חלק מהתפילה המקורית, ואין להוסיף על התפילות שתקנו אנשי כנסת הגדולה.
^ 79.השאלה הייתה: האם מותר לחגוג את יום העצמאות ויום ירושלים בראש חוצות, בעיצומם של ימי ספירת העומר? והאם אפשר לערוך את החגיגות ביום הקרוב לה' באייר או לכ"ח באייר מטעמים אירגוניים (לדוגמא, ביום ראשון קל יותר לערוך אירועים)?
^ 80.בשנה בה יום העצמאות מוקדם או נדחה, ביום ה' באייר המקורי יש לומר "תחנון".
^ 81.בשנה זו, השתלטה תנועת מחבלי החמאס ימ"ש על רצועת עזה. תצלום כתב היד הנמצא בספר 'אביהם של ישראל', על התורה ויקרא, תשע"ב, עמ' 262.
^ 82.הקלטה נמצאת ברשותי.
^ 83.בתוך 'אביהם של ישראל' על התורה, ויקרא, תשע"ב. ושם בהמשך דבר הרב על צביונו של היום שצריך להיות מוקדש לעלייה בתורה ולחיזוק רוחני ולא לעיסוק מופרז באכילת בשר, 'על האש'.
^ 84.בעניין הודאה על ניסי מלחמת המפרץ ע' 'שו"ת הרב הראשי', ח"ג עמ' 296-7.
^ 85.שו"ת הרב הראשי ח"א, עמ' .513.
^ 86.שו"ת הרב הראשי, ח"ב, עמוד 21, סימן א'.
^ 87.שו"ת הרב הראשי ח"ג, סימן סז' – מתאריך ד' תשרי תשנ"א.
^ 88.ראיון עם נתן זהבי בתכנית , 'זהבי מחפש תשובה' - ערוץ 2, דקה 16-17, נר שמיני של חנוכה, התש"ס.
^ 89."יחס ההלכה לחוקי המדינה", תחומין, כרך ג' (תשמ"ג), עמ' 243-242. וראה באריכות במאמר 'דינא דמלכותא דינא במדינת ישראל', תחומין כרך יא' (תשנ"א) עמ' 102. ובשו"ת של הרב: 'מאמר מרדכי', ח"ב חו"מ סי' טו'
^ 90.שו"ת הרב הראשי ח"ג, סימן כ' עמ' 59.
^ 91.רדיו 'כל האמת', תכנית עם שמואל בן עטר, ערב שבת, כד כסלו תשס"ז, פרשת וישב, ערב חנוכה, דקות 35-36.
^ 92.וזה לשון כרוז של חסידות סאטמר נגד האנשים הללו:....יש המתפרצים בלבוש קנאות ועושים מעשי טירוף ללכת שלובי זרוע עם הערבים ולתת הודאה ואישור לשופכי דמם של יהודים ועושים הכל בפרסום ובפומבי בשם היהודות החרדית...הם מקלקלים ומחריבים וחותרים תחת היהדות החרדית ומחלישים כח האמונה...
"ועתה על של עתה באנו, שקמו כמה יחידים לנסוע לכינוס מיוחד של אומות העולם שונאי ישראל שם רשעים ירקב, מכחישי השואה והם בעצמם הכחישו והקטינו את גודל הרשעות והרציחות ואת מספר ההרוגים על קידוש השם וחיללו שם שמים מסוף העולם ועד סופו באופן נורא להמאיס ולתעב כל פעולה של קנאות אמיתית כמובן ובעוה"ד הם יורדים מדחי לדחי בפעולות טירוף שלא נשמע אצל יהודים מאמינים בעולם.
לכן הננו קוראים ומזהירים כי יש להתרחק מהם ולגנות מעשיהם וחלילה לתת להם איזה צד חיזוק כי בזה מסייעים לחילול שם שמים ועתידים ליתן את הדין.
על החתום: הרב יקוטיאל יהודא טייטלבויים אבדק"ק סאטמאר, הרב ישראל חיים מנשה פרידמאן ראש אב בית הדין, הרב שלמה יהודא וויינבערגער, יקוטיאל יהודה פילאפף וחיים דוד כ"ץ..
^ 93.ועוד בעניין זה ראה את מכתביו אל הרבנים גערליצקי והכט – נדפסו ב'עיטורי כוהנים', גיליון 197, ניסן התשס"א ואת הסכמתו של הרב, לספר 'ארץ חמדתנו', ברור הלכתי לגבי איסור מסירת שטחי ארץ ישראל לשלטון גויים, חיפה תשנ"ד, מאת הרב א"ר זייני שליט"א.
^ 94.ראה מאמרו 'בנות צלפחד, חומת נחמיה והמתנחלים', 'מעייני הישועה' 256, יט' תמוז תשס"ו.
^ 95.ראה בשבועון 'מעייני הישועה', גיליונות: 63,93,117,121,122,143,142,154,157,161,166,167,170,181,197,202,208,211,212,213,214,215234,224,232,242,257,260,273,275,
^ 96.כלפי הביטוי הרווח 'החזרת שטחים', התבטא הרב: 'הבענו דעה נחרצת כרבנות ראשית נגד "החזרת שטחים" הביטוי הזה "החזרה" אינו במקומו. מי שמשתמש במונח זה כמו במודה שהוא מחזיר משהו ששייך למישהו אחר. זה הרי שייך לנו. אחרים לקחו מאתנו. כשלקחנו את השטחים בתשכ"ז זו הייתה ההחזרה האמתית.' והוסיף שמי שהעמידו על משמעות מינוח זה היה האלוף רחבעם זאבי הי"ד. ('מעייני הישועה', 165, תשרי תשס"ה.)
^ 97.וכך כתב הרב בעניין הישוב מגרון: 'אני קורא לכל שרי הממשלה ולעומד בראשה "אל נא אחי תרעו", כן אני קורא לכל חברי הכנסת וכל מי שבידו למנוע ביזיון של ארץ ישראל והיינו למסור חלק ממנה לאחרים.
אם יוחלט על פינוי ישובים יהודים יש על שרי הממשלה וחברי הכנסת התומכים בממשלה להתפטר. הריסת ישוב או פינוי הוא מהלך חמור מאוד (עיין בשו"ע או"ח סימן שכט' סע' ו'-ז'). חז"ל אומרים – ארץ ישראל מוחזקת לנו מזמן אברהם אבינו ע"ה, שאמר הקב"ה לאברהם "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". ידוע לי שהישובים והמאחזים ביהודה ושומרון הוקמו באישור ממשלת ישראל או בידיעת הדרג המדיני. הריסת ישוב או פינוי מאחז אינה מבטאת שלטון אלא ההפך, זו כניעה לתכתיבים. אני קורא לכל תלמידי "מי לה' אלי", כמו שקראו החשמונאים בימים ההם בעת הזאת. בואו עימי מי ברכב מי ברגל, לכל ישוב יהודי שעומדים לפנות שם, שמיעת שיעור תורני בנושא ישוב ארץ ישראל. השיעור יינתן על ידי במרכז הישוב, שלוש שעות מפרסום הידיעה על הכוונה להריסת הישוב ואני מקוה ש'היה לא תהיה'. ('מעייני הישועה' 125, ט' בטבת התשס"ד.)
^ 98.ראה על כך באריכות אצל הרב אריאל לוי, פרשת גדולת מרדכי חלק א' - סיפורים שלא סופרו על מרן הראשון לציון זצוק"ל בנושאי ארץ ישראל, חברון תשע"א. בראיון עיתונאי התבטא הרב אודות עמדת קודמו ברה"ר, הגר"ע יוסף זצ"ל בעניין זה: "אילו היו מגלים לו את האמת בזמן הסכם אוסלו, הכול היה אחרת. עכשיו הוא רואה את האמת. עכשיו המצב אחרת. אז היו סביבו אנשים שהטעו אותו. כעת הוא הולך בדרך המלך ב"ה. הרי הוא אמר בפומבי שהתהליך הזה מוטעה". וראה עוד במכתבו של הרב לרב גוטניק שפורסם ב'עיטורי כהנים' מספר 189, אב התש"ס.
^ 99.וכך כתב הרב במאמרו: 'אל תתנו יד לעקירה ולתבוסה': 'הננו להביע בזה את דעתה הברורה של תורתנו הקדושה, כי תכנית הבריחה והעקירה המכונה "התנתקות" טומנת בתוכה סכנות חמורות ביותר לשלומם ולביטחונם של כל העם היושב בארץ ישראל. חז"ל אמרו תחילת נפילה – ניסה". נסיגה ובריחה תחת טרור מלבה רוח במפרשי המרצחים ומעודדת את רוחם להמשיך במעשי הטרור והרצח, ולהגביר פי כמה וכמה את שפיכות הדמים וניסיונות הפגיעה באזרחים. הדרך האחת והיחידה להדביר טרור היא להילחם בו עד חרמה ולהביסו, ולא לתת למחבלים תחושת הישג וניצחון גדול כל כך – גירוש אלפי יהודים מבתיהם ונטישת עשרים ואחד ישובים פורחים..." ('מעייני הישועה', גיליון 141, ג' באייר התשס"ד) 'התנתקות? אם היו אומרים שמנתקים ומרחיקים את האויב מאתנו, שילך למצרים או לכל מקום אחר, את זה אני מבין. אבל התנתקות שאנחנו נתנתק? ממה נתנתק? מארץ ישראל? לקחו מילה בעברית 'התנתקות' ולכלכו אותה, זו נסיגה, זו אינה התנתקות. תחילת נסיגה נפילה. זו טעות חמורה' (ראיון ערב ר"ה תשס"ה, 'מעייני הישועה' ,162.)
^ 100.מתוך דברי הרב בעצרת לכבוד יום ירושלים, בישיבת מרכז-הרב, התשס"ה. השיחה נאמרה כשלושה חודשים לפני עקירת וחורבן חבל קטיף.
^ 101.ראיון לשלמה צזנה, 'מעריב', מוסף לשבת, י' טבת תשס"א.
^ 102.שבועון 'מעייני הישועה', 179, ה' בשבט התשס"ה.
^ 103.שבועון 'מעייני הישועה', 120, ד' בכסלו התשס"ד.
^ 104.שבועון 'מעייני הישועה', 196, ה' באייר התשס"ה.
^ 105.שבועון 'מעייני הישועה', מספר 100, יא' בתמוז התשס"ג.
^ 106.ראיון לשלמה צזנה, 'מעריב', מוסף לשבת, י' טבת תשס"א
^ 107.ראה את תשובתו החריפה של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, בעניין זה, ראיון ב'תחומין' כרך ה', התדש"מ.
^ 108.מכתב לרבני גוש קטיף, יד' בסיון תשס"ה, פורסם בעיתון 'בשבע', תמוז התשס"ה.
^ 109.שבועון 'מעייני הישועה', ראיון עם הרב, ערב ר"ה תשס"ו.
^ 110.ראיון בשבועון 'הירדן', נדפס בשנית בירחון, 'עיטורי כהנים'.
^ 111.ראה את תשובתו של הרב בעניין זה, בשו"ת מאמר מרדכי ח"ג עמ' שכו'- של'.
^ 112.צילום כתב היד פורסם באינטרנט באתר 'הר הבית שלנו'.
^ 113.מכתב נוסף בעניין זה: 'יום ג' לסדר למען אשר לא יקרב איש זר תשמ"א. ב"ה, לכבוד ה"ה ר' אלבום דוד הי"ו. קבלתי את חוברות ההפצה וההסברה של "אגודת חלוץ הר הבית" שמח אני מצד אחד שיש דרישה לציון, וישנה עוד מחשבה על מקום מקודש זה שנהפך למלון פריצים למרמס לכל מי שאסור לו לדרוך ולהציג כף רגלו, אפילו היחפה במקום. אולם, מצד אחד אנו חייבים לטהר את המקום ששום זר לא יקרב ולא ינהל את המקום ומצד שני אנו צריכים לשמור שגם בני ישראל ייכנסו למקום שמותר להיכנס בקדושה ובטהרה לפי ההלכה. וע"כ יש לתחם תחומין ולהגביל את העם וקדשתו. וזאת תהיה תפקידה של האגודה, לבנות מקום מקדש מעט במקום שהכניסה אליו תהא מחוץ לחומת הר הבית ויהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים. תחזקנה ידכם ויהי ה' עמכם אכי"ר בברכה. מרדכי אליהו'
^ 114.ראיון 'מעריב', מוסף לשבת, י' טבת תשס"א, שלמה צזנה.
^ 115.ראה שו"ת 'ישכיל עבדי' ח"ח או"ח סי' מג אות ה', באריכות.
^ 116.לקט דעות בעניין זה, נמצא במאמרו של הרב יעקב זיסברג, "קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש", בתוך קובץ "המעין" שנה לו' קובץ ד'. ועיין בספר 'תורת המדינה' לגר"ש גורן זצ"ל עמ' 103, ולעומת זאת דברי הגר"א בקשי דורון, בשו"ת 'בנין אב' ח"ד סי' ל'.
^ 117.ראיון לעמוס נבו, 'ידיעות אחרונות', 7 ימים, כט' אלול תשנ"ז.
^ 118.בעריכת הרב מאיר טויזר, ירושלים תש"ע, עמ' קסג' – קסה'. וראה 'שו"ת הרב הראשי' ח"ב, עמ' 283.
^ 119.מטעם זה כתב הגרש"ז אוירבעך זצ"ל, במנחת שלמה ח"א סי' עג', לקרוע אף על ירושלים כיום: 'חושבני דכל זמן שרואים עדיין בעיר הקודש והמקדש כנסיות של נכרים וגם קברי עכו"ם וכו', ואין אנו יכולים למעקר פולחנא נוכראה, עדיין היא בחרבנה, ועתה עינינו נשואות לשמים לראות מהרה בפולחנא דשמיא בבניין בית הבחירה ונגילה בד' ונשמחה בישועתו לנצח.' גם הרב אליהו עצמו בשו"ת 'מאמר מרדכי' כתב שמטעם זה ראוי לנו 'לקרוע את הלב' (אם כי, לא את הבגד)
^ 120.וכן כתב ב'אגרות משה' או"ח ח"ד סי' ע' ובח"ה סי' לז', וכן דעת מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל.
^ 121.בספר 'פניני הלכה', הל' זכר למקדש כתב: 'ויש מקילים בזה מפני שטוענים, שכל זמן שירושלים תחת ריבונות ישראל, דין הקריעה על ערי יהודה בטל. והרוצה להשתמט מן הקריעה יכול לעשות זאת על ידי שיקנה את בגדו לחברו בקניין גמור, וכיון שהוא לובש את בגד חברו אינו מחויב לקורעו, שכן המצווה לקרוע את בגדו ולא את בגד חברו. ויותר מהודר לקרוע את הבגד ולהתאבל על חורבן הריבונות בבית לחם לפחות פעם אחת וזאת בתנאי שלא ראה את בית לחם שלושים יום'.
^ 122.שו"ת הרב הראשי, ח"ב, סי' רי"ז, וראה בספר 'מאמר מרדכי' - ושבתה הארץ, פרק ב' הע' 23. בעניין זה רבו הדעות, עיין בקובץ 'ומדברך נאוה' – ישיבת אילת השחר, אילת, מאמרי הרב יעקב לנזר בעניין זה (ב, חורף תשס"ה; ג, קיץ תשס"ה; ד, חורף תשס"ו; ה, קיץ תשס"ו.
^ 123.'אביהם של ישראל', ח"ג, ירושלים, כסלו תשע"א, עמ' 106.
^ 124.בסידורו של הרב 'קול אליהו' – עמ' תקלד' נוסח "מי שברך" הקצר והארוך.
^ 125.שו"ת הרב הראשי ח"א,83,101. ח"ב, 31,133,257,301,361,371,391. ח"ג, 367.
^ 126.'שו"ת הרב הראשי' ח"ב, סימן קנ"ה ושם, סימן קכז',
^ 127.מכתב אישי לגאון הרב אביגדור נבנצאל שליט"א, מיום א', ט"ז שבט תשנ"ג. התפרסם ב'עיטורי כהנים', גיליון 104, תשרי התשנ"ד, עמ' 30.
^ 128.ח"ב, עמ' 375, תשובה מיום ז' תמוז התשמ"ח.
^ 129.בנושא זה ניתן לראות את תשובותיו של הרב שפורסמו בשו"ת הרב הראשי, ח"א, עמ' 232; ח"ב, עמ' 119, 133, 259, 319, 371, 375; ח"ג, עמ' 37.
^ 130.פורסם באינטרנט באתר 'כיפה', בתאריך יא' ניסן תשס"ב.
^ 131.סיום תשובתו: 'למסקנה הדבר הזה הוא רציני מאוד וכל בת וכל מקום צריך בדיקה ומעקב צמוד. שירות לאומי בבסיסו הוא חסד ולא עבודה וצריך להשאיר אותו טוב כמו שהוא בבסיסו.' הרב דוד לחיאני, מקורבו של הרב, הוסיף שהרב אמר ש'השירות הלאומי הטוב ביותר לבנות זה להתחתן ולהקים משפחה'. (מובא אצל אילה קבלן, 'משנת הציונות הדתית של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל', עבודה סמינריונית, טבת תשע"ד)
^ 132.כידוע, נושא זה נתון במחלוקת הלכתית והשקפתית גם בקרב גדולי ורבני הציונות הדתית - בין התומכים במתן פטור לבחור ישיבות משירות צבאי נמצאים: הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, (וכן תלמידיו - הרב משה צבי נריה זצ"ל והרב אברהם צוקרמן זצ"ל), הגרח"ד הלוי ('עשה לך רב', חלק א' שאלה כ״א) הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב שלמה גורן זצ"ל. וכן היתה דעתו של הגאון הרב צבי פסח פרנק זצ"ל ותלמידו, הרב א"י וולדינברג זצ"ל, ('ציץ אליעזר') וכן היא דעתם של רוב הרבנים החרדים כיום (אם כי, זאת, לא מעיקר הדין, כי אם 'בהוראת שעה' של החזו"א והגרא"ז מלצר זצ"ל לאחר חורבן יהדות אירופה ולאור שיקולים נוספים).
לעומת זאת, ידועה עמדתם העקרונית, של רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל (מאמרו 'למצות הארץ', ומכתבים נוספים שפורסמו) מו"ר הרב דוד כהן 'הרב הנזיר' זצ"ל ('מגילת מלחמה ושלום') (ובזמן מלחמה ממש, גם דעת הגאונים הרש"י זוין, הרב גוסטמן זצ"ל (מחבר 'קונטרסי שיעורים') 'הגרח"ד הלוי' ו'הציץ אליעזר' עצמם, וגדולים נוספים), בדבר חובת השירות של בחורי ישיבות בצה"ל לאחר ש'מילאו כרסם בש"ס ובפוסקים' – וכך מקובל בישיבת 'מרכז הרב' ובנותיה הרבות, להתגייס לצבא, לאחר מספר משמעותי של שנות לימוד בישיבה (וכך הייתה הדרכת מרן הגר"א שפירא זצ"ל), וכן היא עמדתם של ראשי ישיבות 'ההסדר', הרב יהודה עמיטל זצ"ל, הגר"ד ליאור שליט"א. הגר"נ רבינוביץ שליט"א, הגר"א ליכטנשטיין זצ"ל. אולם, ביחס לגיוס בכפייה של בחורי ישיבות והשתת סנקציות פליליות, קיימת התנגדות רבתי, גם בקרב אותם המצדדים בשירות צבאי מסוים של בחורי ישיבות, וסוגיה זו ארוכה ואכמ"ל.
^ 133.שו"ת הרב הראשי ח"א, עמ' 22-23, סימן ג'.
^ 134.״אדם היושב ולומד תורה, מקים ‏את העולם לא פחות מאשר הצבא. בשעה שיושבים ועוסקים בתורה אין להסיח הדעת ממנה. ‏לימוד התורה מצריך את כולו של האדם, וגם אם בגלל התקדמותו בלימוד התורה לא ישרת ‏בסופו של דבר כלל בצה״ל, אין לפגוע משום כך בלימוד התורה ובלומדי התורה״.‏ הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל ראש ישיבת 'מרכז הרב' לשעבר (עיתון הצופה, א' טבת התשמ״ז).
״אומנם נכון ‏הדבר, בני ישיבות ולומדי תורה פטורים משירות צבאי וכו'. זאת ועוד, ערך וחשיבות לימוד ‏התורה עד כדי פטור משירות צבאי הוא דבר שביסוד האמונה העמוקה שבלב. הרואה ‏בלימוד תורה השתלמות מקצועית בלבד לא יבין שחרור לומדי תורה משירות צבאי, אך היודע ‏ומאמין במעמקי ליבו, כי נשמת רוח חייה של האומה קשור ואחוז בלימוד התורה, וכי במידה ‏שעם ישראל מרבה בלימוד תורה מגדיל ביטחונו מכל צר ואויב, יבין לאשורו שחרורם של ‏לומדי תורה משירות צבאי״.‏ הגרח"ד הלוי זצ"ל (שו"ת 'עשה לך רב')
^ 135.שו"ת הרב הראשי, ח"ב, סימן קנח'.
^ 136.'האם להמשיך וללמוד בישיבה גבוהה, או ‏שמצוה ללכת להסדר? 'פשיטא ששניהם חשובים ויקרים, אולם ככל ‏שמרבים בתורה – עדיף״. מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל מכתב ‏מאלול התשמ״ה וראה בספרו "מורשה" ח"א עמ' רה-רז, בדבר צבא, ישיבה וישיבות ההסדר.
^ 137.חוברת דברי הכנסת, ישיבות תס"ג-תס"ח של הכנסת ה-11 חוברת ל"ח עמוד 4288.
^ 138.ראיון לשלמה צזנה, 'מעריב', 'מוסף לשבת' י' בטבת תשס"א.
^ 139.אורי פולק, 'חדשות שעה טובה', יום חמישי כ"ח סיון תש"ע.
^ 140.ראיון מערב ר"ה תשס"ז, שבועון 'עולם קטן', מספר 72. בעניין זה, ראה גם את הסכמתו של הרב, לשו"ת 'המורים בקשת', של הרב מישאל רובין שליט"א.
^ 141.'טעות מרה היא מצד אלה הטועים ומטעים, ומורים התר לעצמם ולאחרים לא להקפיד בהידור קיומן של מצוות התורה בתוך הצבא, בחשבם כי חיי הצבא הקשים אינם מאפשרים קיום מלא של המצוות כהויתן, והתורה הקלה כביכול על קיומן במסגרת צבאית בכל הדורות. נהפוך הוא, התורה הטילה על אנשי הצבא המאומנים עלי משמעת למשטר אחיד ולמסירות נפש, יותר חובות ומצוות ויתר אחריות הדדית לקיומן של מצוות
...כי לא כיתר צבאות העולם צבאנו, ולא כחילי אומות העולם חילי ישראל. כוחנו בעליונותנו הרוחנית, עצמתנו באמונתנו האיתנה כי ה' צבאות עמנו משגב לנו...עלינו הוטלה השליחות העולמית הקדושה לסלול את הדרך לקראת הגשמת חזון אחרית הימים של נביאי ישראל. חייבים אנו להתקדש לקראת מטרה נעלה ועילאית זו.' הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל, 'דבר למתגייס' עמ' 5.
^ 142.ראיון מערב ר"ה תשס"ז, שבועון 'עולם קטן', מספר 72.
^ 143.שבועון 'עולם קטן' מספר 106, טז' בסיון התשס"ז.
^ 144.כיו"ב נשאל הגאון הרב דב ליאור שליט"א: 'פסק ההלכה שעל הצבא לירות לעבר מקורות הירי, גם במחיר פגיעה באוכלוסייה אזרחית, עורר תגובות רבות. מהו המקור להלכה זאת? תשובה: אין מושג בהלכה היהודית של התחשבות בחפים מפשע תוך כדי לחימה. אנו פועלים כהתגוננות ולכן אין כאן שום שאלה. ברור שאם תוך כדי לחימה צריך לעצור את הירי של המחבלים, מותר לפגוע גם באזרחים אם אין ברירה אחרת. היסוד של הדברים הוא המהר"ל ('גור אריה' בראשית לד', יג', על יסוד דברי הרמב"ם בהלכות מלכים - הוספה ש.ה) שלומד זאת מבני יעקב שמעון ולוי שעשו פעולת תגמול בשכם, והרגו את כולם ללא יוצא מהכלל' (ראיון בשבועון 'ארץ ישראל שלנו' מס' 20, פורים תשס"ח)
^ 145.בהקשר לכך, ראוי גם לציין את התנגדותו העקרונית של הרב לשחרור מאות מחבלים בהסכמי חילופי שבויים תמורת חיילים בודדים, כגון עסקת ג'יבריל, ועוד ראה מאמרו 'פדיון שבוים – לא בכל מחיר' – שבועון 'מעייני הישועה' גיליון 265, כד אלול התשס"ו.
^ 146.שבועון 'מעייני הישועה', גיליון 365, יג' אלול תשס"ח.
^ 147.'צבא או תורה?' – שבועון 'מעייני הישועה' מספר 280, טז' טבת תשס"ז.
^ 148.'שו"ת הרב הראשי' ח"ב, עמ' 157 יח' אלול התשמ"ח. מכתב ליו"ר הכנסת, בחתימת שני הרה"ר לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זצ"ל. בנושא זה ראה עוד הרב יעקב אריאל שליט"א, שו"ת 'באהלה של תורה' ח"א סימן כג' והרב חיים דוד הלוי זצ"ל עשה לך רב ד, ד.
^ 149.הובא במאמרו של הרב שמואל כ"ץ, 'יחסה של הרבנות הראשית ל"יום השואה והגבורה" ול-"יד ושם"', לעיל הערה 82.
^ 150.מתוך שיעור שנמסר בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל במסגרת 'קול צופיך' גיליון 144, לפרשת אמור - ג' באייר תש''ס, גם, בנאום הכתרתו לראשון לציון התייחס הרב באריכות למעלת חיילי צה"ל שנפלו על קידוש השם. בעניין זה ראה עוד: שו"ת 'משנה הלכות' ח"ט סי' קע'. ובקובץ 'אסיף', שנתון איגוד ישיבות ההסדר, חשון התשע"ה, 'הרוגי פיגועים כמקדשי השם', הרב יהושוע ויסנגר.
^ 151.ראיון בשבועון 'מעייני הישועה', 162, ערב ר"ה התשס"ה.
^ 152.מכתב הרב אליהו לרבני גוש קטיף – פורסם בעיתון בשבע – סיון התשס"ה.
^ 153.האמרה הזו של הרב זצ"ל, עמדה במוקד של בירור רוחני לאחר ביצוע תכנית הגירוש. את עמדתו של הרב בעניין זה, ניתן לראות בדברים שכתב במקומות הבאים: 'היה לא תהיה' – 'מעייני הישועה' 213, ו' אלול תשס"ו, 'לאן הלכו התפילות' – 'מעייני הישועה' 212, כט' אב תשס"ה ובמספר מקומות נוספים. היו שטענו שהרב ניסה בדבריו אלו, ליצור מצב של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' אולם, לא זכינו לכך. (כך אמר הרב חיים כהן המכונה הרב 'החלב"ן', וכך מסרו תלמידי הרב שבתי סבתו בשמו)
^ 154.שבועון 'מעייני הישועה', ראיון, ערב ר"ה התשס"ו.
^ 155.שבועון 'עולם קטן', 72, ראיון, ערב ר"ה התשס"ז.
^ 156.'דת ופוליטיקה' – שבועון 'מעייני הישועה' מס' 311, ד' אלול התשס"ז. וראה עוד (שם) גיליון מס' 55, לפרשת שופטים, ר"ח אלול התשס"ב.
^ 157.ראה שו"ת 'משפט כהן' למרן הרב קוק זצ"ל סי' קמג-קמד, הקדמת הגר"ש גורן זצ"ל לשו"ת 'משיב מלחמה' ח"א, וב'מורשה' ח"א עמ' קמז', למו"ר הגר"א שפירא זצ"ל.
^ 158.שבועון 'עולם קטן', 72, ראיון, ערב ר"ה תשס"ז.
^ 159.ראה ברכות ג. 'כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמרו לו 'אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם 'לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו 'אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו. אמר להם 'לכו ופשטו ידיכם בגדוד' מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים..."
^ 160.'היחס לצה"ל ולמדינה', מאמר הרב, נכתב כחודש לאחר חורבן חבל קטיף, שבועון 'מעייני הישועה' 214, יג' אלול התשס"ה.
^ 161.וכיו"ב, התבטא מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, באותה העת: 'יסוד הכול נובע מתוך התורה. ראינו מה ערך יש לרעיונות מבלי שהם מקושרים לתורה. הנאמנים לתורה מוטל עליהם החוב, להטביע חותם התורה והאמת בכל מהלכי התקופה המיוחדת הזאת. אמת - זו תורה, ורק תורה, אין שום משקל מלבד התורה, גם המוסר מקורו בתורה. ואם ראינו עיוותים מוסריים בנוסף לגירוש התושבים, הרי גם זה נובע מריקנות של תורה. ובימים אלו, עלינו להתחזק, לחזק את כח הרצון, להוסיף בתורה, להוסיף בתפילה. גם הוויכוחים והחולשות שהיו בתקופה האחרונה, נבעו מחוסר תוקף של תורה, והם בעצם רק קצה חוט של דעה או ליתר דיוק - חוסר דעה - הנגררת אחרי חולשה בתורה. ובוודאי עוד ישבו הרבנים על מדוכה זאת.' (כנס חיזוק לאחר ביצוע תוכנית גירוש יהודי חבל עזה מבתיהם) 'משרכת הלאומיות את דרכה ללקוט שעורים מגללי בהמתן של אומה שפלה, וברוח קדור מלא זעם וחלי תתימר בחיצוניות של שפה שאינה מכרת את עזוז רוח קדשה, של ארץ שהיא מתכחשת לפליאות סגולותיה, של געגועים של סיגי סיגים שזרקה מהם כל יסוד מזין ומחיה. לאומיות כזאת כל מה שהיא יותר רוממה ונאצלת ביסודה היא מתגנה יותר על מחזיקיה, ומאצלת עליהם מהזוהמא של טומאות שוליה. אין אמונה ואין דעת-אלהים, אין הוד מוסר ואין גבורת-רוח - ואיה דם-הנפש אשר תחיה בו?' (נשמת הלאומיות וגופה, ספר אורות) (עמ' קלד).
^ 162.'רוח האומה שנתעורר עכשיו, שאומרים רבים ממחזיקיו שאינם נזקקים לרוח אלקים, אם היו באמת יכולים לבסס רוח לאומי כזה בישראל היו יכולים להציג את האומה על מעמד הטומאה והכיליון...ע"ש (אורות התחיה ט')
'באותו הפרק של מתן הדקלרציה על ידי הממשלה הבריטית, ראינו אז עין בעין שהתכונה החלונית של בנין האמה ותחיתה בארצה כובשת לה את דרכה בחיים, התעמולה רבה וגדולה, והאידיאלים החלונים מקסימים, וטבעו של עולם צריך להם, וכל לב רגש מוכרח הוא להודות שכח כביר ורב טוב צפון בהתחיה החלונית שלנו הדוגלת בשם "ציון" שמטרתה הוא: המדינה היהודית בארץ האבות. אבל מעבר מזה, נוכחנו לראות שכמה שיצליח החול במצעדיו איננו כלל עלול לבוא לתעודתו, אם לא יופיע אור הקדש בתכונה רוממה ויאיר את כל מחשביו. ואור הקדש הוא בא מתוך הכרת הקדש שלנו, מתוך התביעה האלהית הפנימית אשר בנשמת ישראל, מתוך אור ישראל וקדושו שהוא אור העולם ומלואו. והמגמה האחרונה של הקדש, אינה רק המדינה!, כ"א כסא ה' אשר בירושלים, "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו" ובעת אשר על נהרות בבל ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון כאשר לבנו נשבר. ועתה השעה באה, ואנו, כלומר, יושבי הארץ מלפנים, הננו קרואים למעשה. (אגרות הראי"ה כרך ד' אגרת אעג')
^ 163.'לפי כך צריך שיאמר מכאן ברור בכל התוקף והעוז והאומץ כי דווקא מתוך כל מלוא אמונתנו ודבקותנו בעניין האלוהי של מדינת ישראל וממשלת ישראל, ומתוך ידיעתנו והכרתנו הנאמנה בראיית אמת את יד ה' הנטויה עלינו והופעת הקץ המגולה כדברי חכמינו זכרונם לברכה "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תישאו כי קרבו לבוא" ושכלולו של יישוב הארץ וקיבוץ בניה, שבי הגלויות לתוכה, לתפארת תקומתה של האומה הישראלית וריבונותה הממשלתית בארץ חייה, דווקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו. על בצרונה ושכלולה של עוצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל, בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל. כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה והממשלה. ולא מתוך ממשלה שהיא זמנית, אל התורה". (מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, 'לנתיבות ישראל') דברים אלו בוארו, באר היטב, בספרו של הרב יוסף בדיחי, 'יוסף לקח', ירושלים, שבט התשע"ב.
^ 164.מאמר של הרב, שבועון 'מעייני הישועה', 242, י' בניסן התשס"ו. פורסם, זמן מה לאחר פוגרום עמונה.
^ 165.'אם נעזוב את שעת הכשר, של התחלת התפתחות הישוב, והחלישות הגופנית והרוחנית וחסרון אמצעי המלחמה יבאו עד מרום קצם אצל שלומי אמונים שבא"י, והיד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת בגרגרים של היסתוריה ושל חבת השפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים כולו הוא אינו יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף ג"כ לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו ע"פ הניסיון - היד הטמאה הזאת תתגבר, אז אין די באר גודל האסון..' (אגרות הראי"ה, אגרת קמד')
^ 166.ראיון בשבועון 'מעייני הישועה', אלול תשס"ה.
^ 167.זו הייתה גם שיטתו העקרונית של הרבי מליובאוויטש זצ"ל בענייני הבחירות בישראל. למשל מכתבו מיום ג אלול התשטו (נדפס ב'אגרות קודש' ג' תשמא) 'אם היתה חזית מאוחדת של אגודה ומזרחי, ואם היו הולכים להצביע כל מי שיש בידו להצביע בעד הרשימה החרדית הרי כל המבינים בזה מעידים שהיו נכנסים לכנסת עוד אנשים אחדים בתור באי כוח מפלגת אגודה והמזרחי, ובמילא היו חסרים במספר זה במפלגות השמאליות. והכל יכול הרי יכול לסבב שזה לא ישפיע לרעה על חקיקת הגזירות באה"ק ת"ו...
^ 168.ראיון בשבועון 'מעייני הישועה'.
^ 169.ראה עוד את הדברים שכתב הרב נגד התערבות הבג"ץ בענייני המעמד האישי, סמוך להפגנה הגדולה בשנת התשנ"ט.
^ 170.בשבועון 'מעייני הישועה' גיליון 272, פרשת וירא כ' מרחשון התשס"ה – מאמר 'בית המשפט העליון של סדום'.
^ 171.מאמר נוסף שכותרתו: 'בית משפט העליון', כתב הרב, בשבועון 'מעייני הישועה' מספר 262, אלול תשס"ו. ושם כתב: 'דברי אלוקים, הם דברים נצחיים ואינם כפסקיהם של שופטים שהערכים שלהם משתנים לפי התחלפות הדורות, שהפסיקות שלהם מביאות לעיתים קרובות רק "יגון ואנחה".
^ 172.סיום דבריו שם: 'ויפה עשו הרבנים החשובים הרב איתמר ורהפטיג שליט"א והרב שמואל כץ שליט"א לערוך ספר העוסק בתולדות הרבנות הראשית לישראל ואיישר חילם לאורייתא, וימשיכו הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, וחפץ ה' בידם יצלח וכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו. ‏לא זה הזמן להאריך בחשיבות הקמת הרבנות הראשית, עת הוא לפעול להמשך הפצת התורה ביתר שאת וביתר עוז, כך שלא יישאר ישוב בארץ שלא יהא בו שיעורי תורה. לא יהא בי"ס בין ממלכתי או ממ"ד אשר אין בו רב שילמד אותם תורה ודעת ה'...'
^ 173.שו"ת מאמר מרדכי חלק ה' סימן כא; מאמר מרדכי - ושבתה הארץ פרק יח סעיף א.
^ 174.שבועון "יום השישי" – כז' אלול תשמ"ח.
^ 175.עיין באגרתו של הגרח"ע מווילנא, בעל 'שו"ת אחיעזר' בעניין זה, נדפסה ב'תחומין' כרך י' עמ' 270, ועיין ב'אורות התחיה' פסקה כ', וראה את מאמרו המקיף של מו"ר הגרש"י כהן שליט"א בנושא זה, 'מחלוקת לשם שמים' בתוך: 'קובץ הציונות הדתית לזכרו של ד"ר יוסף בורג' (עורך: שמחה רז) ירושלים תשס"א עמ' 699-709.
^ 176.שבועון "יום השישי", כז' אלול תשמ"ח.
^ 177.ראה בעניין זה תשובות הגר"ש גורן זצ"ל, בשו"ת 'תרומת הגורן', כרך ב', סימנים נא'-נב'.
^ 178.ראה ב'שו"ת הרב הראשי' ח"א עמ' 543, 'הוראות כיצד לאשר גירות שהתבצע בחוץ לארץ.' וח"ב, עמ' 459.
^ 179.ראיון בשבועון 'הירדן', נדפס גם ב'עיטורי כהנים'.
^ 180.מאמר שכתב הרב, 'רצח בדם קר', שבועון 'מעייני הישועה', גיליון מספר 281, כג' טבת התשס"ז.
^ 181.מתוך הספדו של מו"ר הגאון הרב דב ליאור שליט"א שבועון 'גילוי דעת', כט' סיון התש"ע.
^ 182.מתוך הספדו של מו"ר הגאון הרב דב ליאור שליט"א, פורסם בספר 'גדולת מרדכי' – הספדים ודברי זיכרון על הרב מרדכי אליהו, הוצאת דרכי הוראה לרבנים, תשע"ב.
^ 183.הרב ישראל רוזן, שבועון 'שבת בשבתו', גיליון 1327, פרשת קרח, ל' סיוון תש"ע.
^ 184.ראה את שיעורו של הרב שמואל אליהו בנושא: 'בקשת הגאולה של מרן הרב זצ"ל', נדפס ב'קול צופיך' – גיליון 545.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il