ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אהבת חסד ונסיון העקידה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית וירא Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשנ"ו

אהבת חסד ונסיון העקידה


נערך מחדש על ידי
הרב ירון אונגר

מוקדש לעלוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל

אהבת חסד
בתחילת הפרשה מתגלה מידת החסד של אברהם אבינו במלוא עצמתה. אברהם אבינו אינו עושה חסד מפני שכך צווה, וגם לא משום שהוא מבין באופן שכלי שראוי וטוב לעשות חסד עם הבריות. אברהם אבינו הוא אוהב חסד, החסד אצלו הופך לטבע בריא, עד כדי כך שכאשר אין הוא עושה חסד הוא מרגיש שלא בנח, הוא מחפש היכן ניתן לעשות חסד, רודף חסד, ולכן, גם בהיותו כואב מחמת המילה, אין הוא נרתע מן השמש הקופחת בחוץ, ויוצא הוא לתור אחר אורחים אשר יזכוהו לעשות עימם חסד. על רקע זה, ברור מאליו כי לא יוכל אברהם אבינו להשלים עם גזירת החורבן של סדום, למרות שאנשיה רעים וחטאים. מידת אהבת החסד הטבועה בו דוחפת אותו למסור נפשו להגנת יושבי סדום, וללימוד זכות עליהם.

יצחק וישמעאל
"ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק " 1 . וברש"י שם מפרש - "לשון עבודה זרה... דבר אחר, לשון גילוי עריות... דבר אחר לשון רציחה". בכתוב, לא מבואר שורש העימות בין יצחק לישמעאל, לא ברור על מה נפל הויכוח ביניהם. אולם, מדברי שרה-"כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" 2 , יכולים אנו ללמוד כי הויכוח נפל על עניני ירושת אברהם אבינו. ישמעאל, כבכור, טוען לזכות יתר בנכסי אברהם, ובעיקר, בירושת הארץ. טענה זו גורמת לשרה לדרוש מאברהם במפגיע, באופן בלתי מתפשר - "גרש האמה הזאת ואת בנה" 3 . דרישה זו, גורמת צער רב לאברהם 4 , איש החסד, אוהב הבריות החפץ להיטיב לכל בניו באופן שוה, מבלי להפלות אף אחד מהם. אברהם אינו ממהר להיענות לדרישת שרה, אולם כאן באה ההכרעה האלוקית - "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" 5 . הגדרת התפקידים בין בני אברהם אבינו צריכה להיות ברורה: יצחק הוא ממשיך דרכו של אברהם, עליו מוטלת עבודת הקודש של המשך המגמה האלוקית בעולם. ישמעאל, בן האמה, נועד לסייע ליצחק למלא את תפקידו. כאשר יש בלבול בתפקידים וישמעאל דורש לעצמו זכויות שוות בירושת אברהם אין ברירה, כי אם: "גרש את האמה הזאת ואת בנה". מעשה אבות סימן לבנים, גם לנו, כבני אברהם אבינו, מכיון שירשנו ממנו את תכונת אהבת החסד הגדולה שניחן בה, קשה לעכל את הציווי - "גרש את האמה הזאת ואת בנה". ואף-על-פי כן, צריך שיהיה לנו ברור כי למן הרגע שבו יש נסיון של ישמעאל לחרוג מתפקידו המקורי, ולדרוש שויון זכויות בירושת זכותו של אברהם אבינו בארץ הקודש, חל עלינו הציווי האלוקי לשמוע בקול שרה אמנו - "גרש"!

נסיון העקידה

עלינו להבין מה היה הקושי הגדול שבניסיון העקידה. במהלך ההיסטוריה, עדים אנו למקרים רבים בהם מסרו אנשים נפשם, ואת כל היקר להם על-מנת לקדם רעיונות שבהם הם האמינו. אם-כן במה רב כוחה של עקידת יצחק מכל אותם מקרים? מדוע דווקא אברהם אבינו נתייחד ופורסם על עמידתו בניסיון העקידה?

התשובה לשאלות אלו נעוצה בשני הבדלים מרכזיים המבדילים בין כל הדוגמאות למסירות נפש לצורך העמדת רעיונות נשגבים שהיו במהלך ההיסטוריה, לבין עקידת יצחק:
א. משמעות העקידה - כאמור, במהלך ההיסטוריה מסרו אנשים נפשם לצורך קיום רעיונות בהם האמינו, אולם בעקידת יצחק נדרש אברהם למסירות נפש הפוכה לגמרי. העקידה מסמלת עבור אברהם בדיוק את ההפך מכל הרעיונות שדגל בהם ושהטיף להם במשך כל חייו. היא ביטוי להיפך הגמור מאהבת חסד, ואהבת הבריות שאפיינו כל-כך את אברהם אבינו. אברהם אבינו נדרש אם-כן להקריב את היקר לו מכל לא עבור קיום רעיון שבו הוא דוגל, אלא הוא נדרש להקריב את היקר לו מכל תוך רמיסת הערכים המקודשים לו ביותר 6 . דרישה זו הינה קשה ביותר עבור אברהם אבינו, ולכן צוין אברהם לשבח מיוחד על עמידתו בנסיון העקידה.

ב. משמעותו של יצחק עבור אברהם - עבור אברהם אבינו, יצחק הוא הרבה מעבר לבן, יצחק הינו ההבטחה היחידה שיש לאברהם להמשך וקיום מורשתו הרוחנית, דרך שעמל עליה מאה שנה עד הולדת יצחק, ועליה חינך את יצחק בנו, כממשיך דרכו. באין ממשיך, עומד כל מפעלו הרוחני של אברהם אבינו בסכנה. בעקידה אם-כן, נדרש אברהם לא רק למסור את בנו, אלא לסכן את המשך קיום מורשתו הרוחנית. שוב, בניגוד לכל מוסרי הנפש עבור קיום הרעיונות בהם דגלו, נדרש אברהם למסור את היקר לו מכל, ובכך לסכן את קיום דרכו הייחודית אותה סלל, ועליה חינך כל חייו.

על אף הקשיים העצומים הנזכרים, עומד אברהם אבינו בניסיון העקידה. לא רק שהוא מציית לצו האלוקי, אלא הוא מזרז עצמו לקיים את הצו בשמחה ובהידור - "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו... ויבקע עצי עולה" 7 . את ההכנות לקיום המצווה אין אברהם אבינו מטיל על אחרים, הוא משכים בבוקר לעשותן בעצמו , ואינו ממתין לביקוע העצים במקום המיועד לעקידה, מתוך תקוה שאולי ישתנה רוע הגזירה. ולעומתו, בנו, תלמידו הגדול יצחק אבינו, עולה תמימה שלא יצא מעולם מארץ ישראל, בן שלושים ושבע היה בעת העקידה 8 , ולמרות זאת, לא מנע עצמו מלמסור נפשו עבור קיום רצון בוראו, ומביא עצמו לידי לזהות מוחלטת בין הרצון האישי שלו לרצון האלוקי.


^ 1 בראשית כ"א, ט'.
^ 2 שם, שם, י'.
^ 3 שם.
^ 4 "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו" - שם, שם, י"א.
^ 5 שם, שם, י"ב.
^ 6 ראה בדברי הגר"א בפירוש קול אליהו על התורה, סוף פרשת לך-לך, שכתב מעין רעיון זה על ניסיון ברית המילה, ומשליך רעיון זה גם על ניסיון העקידה.
^ 7 בראשית כ"ב, ג'. ראה גם: בראשית רבה נ"ה, י"א; עולת ראי"ה על פס' זה, עמ' פז.
^ 8 ע"פ בראשית רבה נ"ו, י"א.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il