יום ה' ה' כסליו ה'תשע"ה
שבת "נישואין וזוגיות" בסוויטה בירושלים עם הרב שמואל אליהו, הרבנית צביה אליהו ועוד
דף הבית בית מדרש ציבור וחברה צבא ומלחמה מלחמת רשות ומצוה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

שבט התשס"ה

האם מצוה המוטלת על הכלל פוטרת יחיד ממצוה אחרת (חלק י"ד)


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
שמחה בת חנה

בשבוע שעבר חילקנו בין מלחמת מצוה המוטלת על הכלל, על הציבור לבין מלחמת מצוה המוטלת על כל יחיד והציבור באמצעות נציגיו מנהלים אותה.

בזה נחלקו רבי יהודה ורבנן, האם מצוה המוטלת על הכלל פוטרת את היחיד ממצוה אחרת המוטלת עליו, מדין "העוסק במצוה פטור מן המצוה". על פי הסבר זה ברור הסגנון של דברי הגמרא "מר קרי לה מצוה, ומר קרי רשות; נפקא מינה? לעוסק במצוה שפטור מן המצוה" (סוטה דף מד ע"ב).

אין כאן מחלוקת אם זו מלחמת מצוה, המחלוקת היא רק האם עיסוק בה פוטר ממצוה אחרת. לכן נוקטת הגמרא בלשון "קרי". לפי עקרון זה יובנו גם דברי רש"י על המשנה הראשונה במסכת בנהדרין שפירש "במלחמת הרשות - כל מלחמה קרי רשות לבד ממלחמת יהושע, שהיתה לכבוש את ארץ ישראל". ושאלנו מה עם שאר מלחמות המצווה?

וצריך לומר שרש"י פירש על פי שיטת רבנן, שבוודאי הלכה כמותם. לכן גם מלחמות מצווה שאין בהם דין העוסק במצווה פטור מן המצווה נקראו בלשון המשנה מלחמות רשות וכך רש"י פירש את דברי המשנה (עמוד הימיני סימן יד סע' ט).

עוד היה לנו קשה כיצד ניתן להביא פסוק העוסק במלחמות יהושע לעניין מלחמת רשות והרי מלחמותיו בוודאי היו מלחמות מצווה. על קושיה זו עונה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בדרך הבאה. בעניין מלחמת מדיין מצאנו "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק..." (במדבר ל"א ז). שואלים חז"ל מה פשר הביטוי "כאשר צוה" ומתרצים "ויצבאו על מדין, הקיפוה מארבעה רוחותיה. ר' נתן אומר נתן להם רוח רביעית כדי שיברחו" (ספרי במדבר פיסקא קנז ד"ה וישלח אותם). בעל ספר החינוך מביא וז"ל:
"וכן מניחין רוח אחת בעיר מצור במלחמת רשות שיברחו משם, ספרי [כאן], וילפינן זה מדכתיב [במדבר ל"א, ז'] ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' וגו', ובמלחמת שבעה עממין מקיפין אותם מכל צד, ומכל מקום מודיעים אותם תחלה שאם רצונם להניח העיר ושילכו להם הרשות בידם" (מצוה תקכז).

מקשה בעל "המנחת חינוך" כיצד ניתן להגדיר את מלחמת מדיין כמלחמת רשות הרי היא הייתה על פי ציווי ד'? אלא שלפי הסברנו לא קשה שהרי גם מלחמת מצוה המוטלת על הציבור לרבנן מלחמת רשות תקרא. ועוד הסברנו שגם במלחמה אחת יתכן שלעניין מסוים תחשב כמלחמת רשות ולעניין אחר מלחמת מצוה. לכן צריך לומר שלעניין הקפת העיר מד' רוחות המלחמה נקראת מלחמת רשות ולכן היה צורך ברשות הסנהדרין כפי שרש"י הסביר. לעניין זה מלחמת מדיין הוגדרה כמלחמת הרשות וניתן ללמוד מפסוק המופיע בענינה (עמוד הימיני סימן יד סע' ט).


חזרה למעלה