ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פסיכולוגיה וכיבוד הורים | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש הלכה ומנהג כיבוד הורים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

שבט התשס"ה

פסיכולוגיה וכיבוד הורים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
שמחה בת חנה

כיבוד הורים וכבוד שמים
מצווה גדולה מהתורה לכבד את ההורים ולירא מהם. וכל כך גדולה מצווה זו עד שנזכרה בעשרת הדברות. ואמרו חכמים (קידושין ל, ב) שהשווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום. ועוד אמרו חכמים: "שלושה שותפים הם באדם, הקב"ה ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני".

עיקר המצווה נועדה כלפי הורים בעייתיים
כאשר האב או האם הם אנשים הראויים לכבוד, אין לכאורה צורך לצוות על כך. הרי סברה פשוטה היא שצריך לכבד כל אדם בעל מעלה, ועל אחת כמה וכמה שצריך אדם לכבד ולהכיר טובה להוריו, שגמלו עמו חסד שאין לו שיעור. אלא עיקר החידוש שבמצווה הוא - שאפילו אם ההורים אינם ראויים לכבוד, מצווה לכבדם.

וכך כתב רבי חיים פלאג'י בספרו 'תוכחת חיים' על פרשת תולדות, שעיקר ציווי התורה מופנה כלפי הורים טרחנים שמידותיהם גרועות, שכן כלפי הורים רגילים אין צורך בציווי, שזה דבר פשוט שכך נוהגים עימם.

וכן נפסק ברמב"ם:
"עד היכן הוא כיבוד אב ואם, אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים - לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק. ועד היכן מוראן, אפילו היה לובש בגדי חמודות ויושב בראש בפני הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והיכוהו בראשו וירקו בפניו, לא יכלימם, אלא ישתוק ויירא ויפחד ממלך מלכי המלכים שציווהו בכך. שאילו מלך בשר ודם גזר עליו דבר שהוא מצער יתר מזה, לא היה יכול לפרכס בדבר, קל וחומר למי שאמר והיה העולם כרצונו" (רמב"ם הל' ממרים ו, ז. וכך נפסק בשולחן ערוך יו"ד רמ, ג).

בעיית הפסיכולוגים
פסיכולוגים רבים נוטים כיום לתלות את הבעיות של המטופל בהוריו, שלחצו עליו, כעסו עליו ואף היכו אותו. במילים אחרות - "התעללו בו". וכיוון שהמטופל נחשב לקרבן של הוריו, ממילא ברור שהוא אינו אשם בבעיותיו. מצפונו יכול להיות נקי, הוא יכול להשתחרר מהמועקות שלו. ההורים הם שאשמים בכל הצרות והבעיות שהוא מעולל לעצמו ולסביבתו.

מתוך הסתכלות כזאת ברור שהיחסים שבין הבן להוריו נעשים גרועים, ובעידוד הפסיכולוג הוא עובר על מצוות כיבוד הורים בשאט נפש.
גם אם טיפול זה היה מועיל מבחינה פסיכולוגית, אסור להשתתף בו מפני שהוא מנוגד למצוות התורה. וכמו שאין אדם רשאי לגנוב או לרצוח כדי להקל על סבלו, כך אסור לו לעבור על מצוות כיבוד הורים כדי להקל על סבלו.

טיפול שמנוגד לתורה אינו טוב

יתר על כן, מאמינים אנחנו שכל המצוות ניתנו לטוב לנו, כמו שנאמר (שמות כ, יב): "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך".
ולכן, גם אם אדם שקיבל טיפול פסיכולוגי מהסוג הזה יסתובב זמן מה עם חיוך מטופש על הפנים, ויודיע לחבריו שבזכות הטיפול המקצועי שהוא מקבל הוא הולך ומשתחרר מהשפעתם המזיקה של הוריו; גם אם יטען שכיום הוא כבר מרגיש טוב, מפני שהתברר לו שהוריו הם שאשמים בכל צרותיו, ואילו הוא אינו אלא קרבן להתעללות שאינו אשם בכלום, וגם אם ישבע כי לאחר שהטיח בהוריו את אשמתם בפניהם הרגיש הקלה ושחרור - אין זו אלא אשליה זמנית.

בסופו של דבר צערו יגבר, והחלל שנפער בלבו יילך ויגדל. הוא יהפוך את עצמו ליתום במובן הנורא ביותר – 'יתמות נפשית'. ליתום יש לכל הפחות דמות שהוא יכול בזכרונו להתרפק עליה, ואילו לזה לא תהיה אפילו דמות להתרפק עליה. כל אדם זקוק לשורשים. בעל כורחו הוא קשור להוריו. גם אם ירצה - לא יצליח לשכוח את הוריו ולהתנתק מהם. גם אם יעטוף את עצמו בכעס כלפיהם, בתוך ליבו הוא ידע שגרם להם צער נורא שהוריד את שיבתם ביגון, ואף הוא ימות לבסוף בודד ועצוב.

אדם שאינו מכבד את הוריו בעצם אינו מכבד את עצמו. הוריו הם שורשיו, ואם שורשיו רעים הלא בסופו של דבר גם הוא רע. אם יכבד את הוריו, יכיר מתוך כך את היסודות החיובים שבו, ומתוך כך יוכל להמשיך להתפתח ולצמוח.

מהי חובת הכיבוד
אין מצווה שהילדים יחשבו שכל מה שהוריהם עושים וחושבים הוא מושלם. להפך, על הילדים לחשוב באופן עצמאי ולבחור בטוב. ואם ההורים מבקשים מהם לעשות דבר עבירה, אסור להם לשמוע בקולם (שו"ע יו"ד רמ, טו). גם בעניינים הנוגעים לחייהם של ילדים עצמאים, כמו נישואין ועבודה, אינם צריכים לשמוע בקול הוריהם, אלא עליהם להחליט בעצמם לשם שמיים (רמ"א יו"ד רמ, כה).

אבל חובת הכיבוד מחייבת לראות את הטוב שבהם, להבין אותם. וגם כאשר יש לדעתו של הבן פגמים רבים במידותיהם, חובה עליו לחפש את הנקודות הטובות שבהם, להבליטם בדעתו ולדון אותם לכף זכות, שאם לא כן, גם אם יכבדם במעשיו לא יקיים את המצווה. וכפי שאמרו חכמים שיש אדם שמאכיל את אביו מאכלים משובחים ומאבד חלקו בעולם הבא. וכמעשה באחד שהיה מאכיל את אביו פסיוני (עוף משובח מאוד). פעם אחת שאלו אביו: בני, מאין לך כל אלה? אמר לו הבן: סבא (זקן) מה אכפת לך, טחון ואכול. כלומר תלעס, תאכל ותשתוק (קידושין לא, א, ותוספות שם).

באופן דומה נוהג מי שדן את הוריו לכף חובה, אבל מתייחס אליהם בנימוס ומסייע בידם. כלפי חוץ הוא נראה כמכבד ומקיים את מצוות התורה, אבל באמת הוא פוגע מאוד בכבודם ומצערם, כי איך לא יראה את הצדדים הטובים שבהם, והם הוריו.

הטענות על הטעויות שבחינוכו
גם מי שחושב שהוריו טעו בחינוכו, כי כעסו עליו והיכוהו, או וויתרו לו והרגילוהו להיות עצלן - צריך לדון אותם לכף זכות (גם להם היו הורים...). עליו להבין את המצוקות שהעיקו עליהם, ולראות איך בכל זאת הצליחו לעשות דברים יפים וטובים בחייהם.

אם יחשוב על הטעויות שלהם בחינוכו, לא יצליח להתקדם הלאה. יהיו לו אמנם תירוצים טובים לכישלונותיו, אבל להצליח בחייו לא יוכל. לעומת זאת, אם יתבונן בצדדים הטובים שבהוריו, יוכל להתחבר לטוב שקיבל מהם, ומכוח זה יוכל להמשיך לפתח את עצמו, להתגבר על המכשולים ולהצליח. ומי שהצליח להגיע למדרגה גבוהה יותר, יוכל להתבונן איך שהכל היה לטובה, ואפילו הדברים שהיו נראים בעיניו כרעים, למעשה פיתחו אותו, עשו אותו רגיש, מחושל, מעמיק, וסללו את דרכו לטובה. ואף זה בכלל מה שאמר רבי עקיבא: "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס, ב).

הלכה למעשה
כמו שאסור לאכול מאכלים שאינם כשרים, כך אסור ללכת לפסיכולוג שאינו מקבל על עצמו את מצוות כיבוד הורים.
גם פסיכולוג חובש כיפה עלול לחטוא בזה. יש חשש שהוא מפריד בין חובתו הדתית בחייו האישים לבין מקצועו, ובבואו לטפל באנשים הוא משיל מעליו את מצוות התורה ומקבל על עצמו את התיאוריה הפסיכולוגית השלטת כיום.

הורים רשעים
אמנם צריכים להבחין בין הורים שמפריזים בכעס וחינוכם קפדני יתר על המידה, אבל כוונתם הבסיסית היא חיובית, לבין הורה שמתאכזר באופן סדיסטי כלפי ילדו. התנהגות סדיסטית היא מסוכנת גופנית ונפשית, אותה מוכרחים לעצור. ילד שסובל מהתעללות סדיסטית צריכים לחזק ולעודד אותו, ולומר לו שהמכות שספג אינן באשמתו. קל וחומר כאשר מדובר בגילוי עריות.

אמנם גם במציאות נוראה ומסובכת שכזו צריך לנסות למצוא דרך לדון את ההורה הרשע לכף זכות. ראוי להסביר שאף כי מעשיו אסורים בתכלית, ובשם אופן אסור לחזור עליהם, מכל מקום כפי הנראה ההורה הרשע חולה במחלה קשה, גופנית או נפשית, ולכן חטא. ככל שהילד יבין יותר שההורה שהתעלל בו הוא חולה, כך יוכל יותר להפריד בין המעשים הנוראים שעשה, לאותם רגעי חסד שבהם התנהג כהורה רגיל. על אותם רגעים יפים יוכל להתרפק כל ימיו, והם יוכלו להיות היסוד החיובי שמכוחו יוכל לבנות את יחסיו הטובים עם הילדים שיהיו לו בעתיד.

סייג להורים מכים
גם ההורים צריכים להיזהר שלא להכביד את עולם ולהכות את ילדיהם יתר על המקובל (שו"ע יו"ד רמ, יט). אמנם היו זמנים שהורים הגונים היו רגילים להעניק לילדיהם מכות נמרצות על כל כישלון ועוון, כדי לחנכם ולהטביע בהם מידות טובות וישרות. כך גידלו דורות של יהודים כשרים וטובים. אבל בימינו המציאות החברתית השתנתה, והורה שמכה בחגורה נחשב כעבריין כמעט. וגם אם לדעתו נהג במתינות, הילד עלול לשמוע מחבריו ומוריו כי הוא זקוק לטיפול פסיכולוגי מפני שהוא קורבן להתעללות חמורה מאבא אלים ומסוכן. בעקבות דברים אלו הילד באמת יצטרך טיפול, כי התגובה החברתית תיצור מציאות הרבה יותר חזקה מעצם המכות שספג. על כן צריכים ההורים להתאים את האמצעים החינוכיים לנורמות החברתיות. והכל כמנהג המדינה והמקום.

ולאותם הילדים שחטפו מהוריהם מכות חזקות, מומלץ להתגבר על דעת הקהל, ולדעת שהוריהם נהגו באופן שנחשב סביר לגמרי במקום ובזמן אחר, אף כי היום דרכם אינה מקובלת. ידיעה זו יכולה בבת אחת להקל מעליהם את תחושת העלבון והנפגעות ולסייע בידם לכבד את הוריהם, כמצוות התורה.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.


ניתן לקרוא הרחבות הלכתיות ופסיקת הלכה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, בקישורים הבאים:
בכל זאת לטפל.
בשום אופן לא להדחיק.
כיבוד הורים וגילוי עריות.
להתלונן במשטרה על ההורים?
.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il