ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

להשתדל להבין או לבצע פקודות? | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות משפטים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

שבט התשס"ה

להשתדל להבין או לבצע פקודות?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

על המילים הפותחות את הפרשה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כ"א א), מביא רש"י בשם המדרש:
"ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני:
אשר תשים לפניהם – אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

נשאלת השאלה האם יש קשר בין מה שחז"ל רוצים שנלמד מן הרישא של הפסוק ומה שנלמד מן הסיפא של הפסוק.
האדמו"ר מגור, בעל ה"שפת אמת" (איש מופת גם מבחינת הנהגותיו הפרטיות והציבוריות- לא נהנה כהוא זה ממעמדו והתפרנס למחייתו מעסקיו, השנה מלאו מאה שנה להסתלקותו) מצא את הדרך לקשר בין הדברים, מכמה וכמה בחינות:

א. ההדגשה שגם הדברים שנכתבו בפרשת משפטים הם מסיני, באה להדגיש כי גם הדברים המובנים בשכלו של האדם וגם מצוות שהיו יכולות להקבע על פי שכל אנושי בגלל רגישות מוסרית ויושר טבעי - אנו מקיימים אותם כי הן נתנו מסיני. לכן מודגש "גם אלה מסיני" "לפניהם" במשמעות של קיום בלי תנאי של הבנה. וז"ל בשם אביו, ובשם הרב מפרשיסחא:
"שגם משפטי ד' אף שיש בהם טעמים. עם כל זה כל הטעמים על ידי רצונו יתברך והוא העיקר. והטעמים נמשכים אחר רצונו. וזהו שכתוב שהם מסיני. אף שהשכל מבין שכך גזרה חכמתו יתברך… וכן צריך להיות ציווי ד' יתברך קודם לשכל האדם וזהו לפניהם כנ"ל". (שנת תרל"ד)

ב. כאשר הקדימו בסיני נעשה לנשמע, הכריזו בני ישראל כי חביבה עליהם הדרך של קיום המצוות בלי להבין את הטעמים. לכן מכריז עכשיו הקב"ה "תשים לפניהם", כי בזכות זה יוכלו להבין את הטעמים. וז"ל:
"ובני ישראל הקדימו נעשה לנשמע פירוש שהיה חביב אצלם יותר מה שזוכין לעשות רצון עליון ממה שיבינו הטעם של המצוה. ועל ידי זה זכו שיבינו גם הטעמים כי מקודם ניתנו הדיברות אחר כך המשפטים. וזהו שכתב רש"י ז"ל לא תעלה על דעתך כו' ותמוה וכי משה רבינו ע"ה אשר מסר נפשו בעבור ישראל לא היה חפץ להבין לבני ישראל הטעמים. אך כי באמת העיקר לקיים מצוות ד' יתברך בלי הבנת הטעמים. רק שד' יתברך אמר שבני ישראל זכו על ידי הקדמת נעשה לנשמע שיבינו גם הטעמים כנ"ל". (שם)

ג. בזכות הקדמת הנעשה לנשמע הקב"ה נתן להם את האפשרות להבין את סתרי התורה. בהתחלת ספר דברים התורה מגדירה "כי המשפט לאלקים הוא". ולכן הפרשה פותחת ואלה המשפטים – משפטי ד', תשים לפניהם ויוכלו לרדת לשרשי הדברים אף על פי שהם עליונים וז"ל:
"כי המשפטים הם גבוה מעל גבוה ושורשם בשמים רק אשר תשים לפניהם שיוכלו למצוא משפט ה' על ידי יגיעתם, על ידי שנמסר טעמי התורה לישראל יכולין למצוא פנימיות רצונו יתברך על ידי אותיות התורה כנ"ל". (שנת תרל"א).

מסיים ה"שפת אמת" את דבריו בחידוש נפלא נוסף, עבודת ד' כ"עבד", כמי שממלא פקודה, היא הדרך של עבודת ד' בימי החול. בשבת עם ישראל זוכה לעבוד את הקב"ה כ"בן". לבן מותר לחפש בתוך גנזי הארמון. החקירה בדבר שורשי הדברים וטעמיהם עלולה להביא את האדם למלחמה פנימית שהרי יתכן שלא הכל יתיישב על השכל. לכך מועילה מדרגת שבת – שבת שלום, שבת של שלום בית, שבת מנוחה, בה הבנים נהנים מסעודת השבת על שולחנו של אביהם. (עיין שם בדבריו לשנת תרל"ו).

הבה נתפלל שנזכה לעבוד את הקב"ה הן כעבדים והן כבנים
ונזכה בזכות כך לכל מה שזכו אבותינו במעמד הר סיני ובאלו המשפטים.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il