ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מדוע דוד ידש את העזרה? (חלק ט"ז) | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש ירושלים ובית המקדש הלכות ירושלים והמקדש Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

התשס"ד

מדוע דוד קידש את העזרה? (חלק ט"ז)


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
שמחה בת חנה

בשבוע שעבר העלנו את שאלת מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל, מדוע דוד הזדרז לקדש את העזרה ולא הניח לשלמה בנו לעשות זאת כחלק מהבניין בפועל של בית המקדש. ומביא מו"ר בשם ספר "מראה כהן" (ספר עתיק, של הרב יהודה הכהו שהיה דיין בליסא, שנדפס בפרנפורקט דמיין) את ההסבר הבא. וז"ל:
"נ"ל לתרץ דסבירא ליה לרש"י דקדוש דוד לא היה קדוש גמור, דאם לא כן קשה לפי מה שכתב מו"ר המהרש"א (שם) שקודם שלמה היו מקריבין בבמות. ואי אמרת דנתקדש בימי דוד היה לאסור הבמות. ועיין עוד דעיקר הקידוש היה בימי שלמה".

לפי דברים אלה מה שעשה דוד הוא קידוש לחצאין.

מסביר מו"ר כי לשיטת רש"י, דוד הקדיש את רצפת העזרה כקיום המצווה המיוחדת בירושלים לקדש את המקום מדין "המקום אשר יבחר ד'". מצווה זו קודמת למצוות בנין הבית עצמו שאותו אי אפשר אומנם לקדש אלא בזמן היותו בנוי. לפי זה אין כאן קדושה לחצאין אלא קידוש מלא של המקום קודם השלמת תהליך הקידוש שיסתיים עם קידוש הבניין. כאשר מדובר על קידוש המקום לא שייך לקדש בשיירי מנחה שנפסלין בכיוצא בהן כי עדיין אין מהיכן לצאת. לכן מקדשים בשתי תודות לשיטת רש"י וכן הדין בערי חומה גם שם לא שייך דין נפסל ביוצא.

בכך ניצל רש"י מקושיות תוס' ואדרבה, ברור גם מה פשר הקדשת דוד ולמה לא חיכה לשלמה, כי מדובר כאן בשתי מצוות, שהראשונה איננה תלויה בשניה. ההפך, עכשיו קשה על תוס' מה פשר ההקדשה של דוד, לשיטתם. לכן גם לא קשה על רש"י מהסוגיא בשבועות שם מוכח שאי אפשר לקדש קודם שיש מחיצות כי שם מדובר על קדושת הבניין (עמוד הימיני סימן א סע' י).

כדי לתרץ את שיטת בעלי התוס' יתכן ויש לומר כי דוד התחיל את תהליך ההקדשה כדי להודיע לציבור כי תקופת היתר הבמות עומדת לפני סיומה, אף על פי שהבמות לא נאסרו עד ששלמה בנה בפועל את הבית והקדישו. יתכן מאוד שברגע שדוד קידש את רצפת העזרה לא רק לשיטת רש"י אלא אף לשיטת תוס', דוד הפסיק את הזרמת התקציבים הציבוריים ששימשו למימון ההקרבה בבמות הציבוריות. בשבוע הבא נרחיב יותר בסוגיא זו.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il