ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מי מתחבר לְמה ו' | אתר ישיבה

דף הבית ספריה מועדים קבעוני לדורות מגילת אסתר Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


מי מתחבר לְמה ו'


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל

כג. להכניס מחט בבלון
המַעֳטֶה החיצוני של השותפות בין עמלק לפרס, בין המן לאחשורוש, הִנו מעטה של אִנטרסים בלבד ואין לו קיום ערכי, פנימי 1 . על העימות שבין הריקנות הזו לבין התוכן הפנימי שעל ישראל לגלות - נערך המאבק הנוכחי 2 . אשר על כן, מכוונת אסתר המלכה את דרכה ודבריה, להמשיך ולנַצֵּחַ באותו מאבק, בהסתייעה בשיטה אשר מתאימה לנפשות הפועלות באותו מעטה חיצוני ריקני 3 . יודעת היא כי המלך, רודף כבוד ורדוף קנאה הוא, ואם כך - תתקע היא טריז בינו לבין העמלקי האגגי, על ידי שתעורר את חשדו כי חותרים תחתיו 4 . לכן, לא התחננה , לא ביקשה דבר ביחס אל עמה 5 , ולעומת זאת, ברגע הראשון ש'הזדמן' 6 , אחרי חודש שלא נקראה לבוא אל המלך - אמרה באומץ לִבה : "אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו" 7 . ואז, אותו מלך ריק ומנופח אשר קיים משתה של כמחצית השנה בהמלכתו 8 , מגיב מיד ואומר 9 : " מהרו את המן...", ולמה למהר? כי התחיל לחשוד, ורוצה עד מאוד לבדוק את פשר הדבר. אז, במהירות נערך המשתה, ושבו שוב רק משאלה אחת קטנה - למשתה נוסף: "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם, ומחר אעשה כדבר המלך" 10 .

רק פסק זמן של מספר שעות יהיה בין משתה א' למשתה ב', ובו 'בסך הכל' יתרחב הסדק 11 שעשתה המחט, שאותה החדירה אסתר בבלון הנפוח של הראוותנות 12 , הכבוד השטחי, והגאווה הפרסית של מלך ללא חוט שדרה 13 .

חובת האחריות של אסתר, איננה רק לעמוד בפרץ מול סכנת השמד 14 , אם כי חמורה היא ונוראה, אלא בעיקר לנצח את עמלק 15 במלחמה נחושה, עם כל עָצמות כוחות הנפש והאמונה של אסתר 16 . המהלך האלוקי פועל, יוזם, ומכוון את המאורעות 17 , ואין האדם גומר את המלאכה, אלא רק אינו בן חורין להיבטל ממנה 18 .

משעה שממלאת אסתר את החלק הזה בתפקידה, זורם המהלך ביתר שאת 19 .

כד. "רבות מחשבות בלב איש"

בשלב זה, מתעורר ביתר שאת הסִנווּר העצמי שבו לוקה המתגאה חסר האחריות, ומנותק מהמוסר 20 - הוא המן, נציגו של הנחש הקדמוני 21 .

אין הוא רוצה להשתחרר מתחושת העליונות, ואדרבה, רוצה הוא להמשיך ולהתקדם. במקום להיות מפוכח במבטו ואחראי בגישתו, אם היה הוא פתוח לעָצמת המהלך האלוקי, הריהו הולך ונאטם , ונאחז בקרנות המזבח של הבלון אותו ניפח מסביבו 22 .

ועל כן, אותן נקודות שעשויות היו להיות תמרורי אזהרה שעלול הוא ליפול בפח בלשון המעטה, הופכות הן בעצמן להיות 'הוכחות' 23 לקידומו העתיד לבוא במהרה 24 .

הנה שתי הוכחות: "ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי" 25 .
לא זו בלבד, אלא - "וגם למחר אני קרוא לה עם המלך".

והנה מתברר כי "עצת ה' היא תקום" 26 . דווקא דרך, ועל ידי המחשבות הרבות אשר בלִבו של איש 27 .
מדוע הוא כל כך אטום, ומדוע הברק החיצוני כל כך מסנוור אותו ומנטרל ממנו מחשבות ישרות 28 ?

השנאה היא שמקלקלת את השורה 29 . התאווה הבלתי נשלטת, מוליכה שולל את השכל 30 כדי לסלק סוף סוף את העם אשר 'מפריע' לזרימת החיים המופקרת, הבלתי מבוקרת 31 . כאן רואים בעליל, כיצד הקנאה, התאווה והכבוד אכן מוציאים את האדם מן העולם 32 , ובסופו של דבר 33 הוא נופל בתהומות הנשייה, של התרוקנות האוויר מהבלון שסביבו 34 .

גם אשתו וחבר יועציו אינם משתחררים מהשיעבוד לגסות הרוח, לכבוד, לקנאה ולתאווה - ועל כן הם רק מוסיפים שמן למדורה 35 .

ומציעים לו שיעשו עץ גבוה חמישים אמה 36 לתלות את מרדכי 37 ויקבל אישור על כך מהמלך. המן בעצמו עושה כך 38 , ורק אחר כך הולך לדבר על כך עם המלך שכביכול רשותו נתונה לו למפרע 39 .
במקום לגלות חברות אמִתית 40 , שבה יאוזן מבטו של החבר 41 , ותבוקרנה נטיותיו החלקיות והאנוכיות 42 , מודגש עוד יותר המַעֲטֶה החיצוני של הכבוד והמעמד 43 , ואז הנפילה, קשה יותר ומרסקת את המתגאה 44 .

כה. איך שגלגל מסתובב
לאותו פֶסֶק זמן בין משתה א' למשתה ב', מתגלגלת לא רק דמותו של המן וסינוורו מעצמו, אלא גם דמותו של השותף, המלך הפרסי, זה אשר נודדת שנתו 45 מרוח הקנאה ומרוב החשדות, לחוץ ומתוח, ואינו יכול לישון. ואז 'במקרה', הגלגל ממשיך להסתובב, ובדיוק אז נחשף מחדש אותו אירוע של ההצלה מההתנקשות. בזיכרון של התוודעות מחודשת 46 אל המהלכים הקודמים, נכלל גם מרדכי אשר דיבר טוב על המלך 47 .

מי הודיע זאת למלך? אסתר המלכה, אשר כפי שלמדנו לעיל, אמרה דבר בשם אומרו , ואם הייתה מוסיפה כי מרדכי דוֹד הוא לה, וכי היא יהודייה כמוהו, הרי המלך היה מקנא וחושד בהם ובקנוניה שלהם 48 , וכך - היה נסתם הגולל על הגלגל המסתובב של הגאולה. אך היא הביאה גאולה לעולם , כי העמידה כראוי הן את החלק שלה - ולא התבלטה - הן את החלק של מרדכי ללא תוספות מיותרות 49 .
כאן, עומדת דמותו של מרדכי היהודי אשר הציל והגן, והוא המועיל למלכות פרס, לעומת 50 המן, אשר נחשד בחתרנות בלתי נלאית מאחורי כיסאו הרעוע של המלך החושב שהוא עליון 51 .

לתוך המהומה המחשבתית הזו, וההתרוצצות במוחו ובלִבו של המלך, 'נקלע' המן, והוא עוזר ביתר שאת לגַלְגַּל הגאולה להסתובב כי כאשר שמע המן את הדברים: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו" 52 . צריך הוא לבחון את עצמו כיצד להגיב. ואם היה ניגש לעניין ביישוב הדעת , ואפילו אם הוא חושב שאין מישהו אחר שהמלך חפץ ביקרו, הרי שיכול הוא להירגע ולהרגיע, ולבקש, דרך משל, עשרת אלפים כיכר כסף, כפי שהציע הוא בעבר למלך.

אבל, העמלקי המתגאה 53 אשר כותב המגילה ידע ברוח הקודש מה מתחולל בלבו 54 כי זה טבעו ולבו, הוא אינו מסוגל להיפתח, ואטימותו כמו גם סֹנווּרוֹ גוררים אותו 55 להציע שהאיש אשר המלך חפץ ביקרו, יתנו לו בעצם - מלכות 56 .

ואם כך, מבחנו של המלך, הסתיים, וברור לו שחשדו בהמן אכן נכון 57 .
ומי גרם לו בהירות זאת וְוָדאות זו? - המן בעצמו 58 . הוא התולה על העץ, שהוא הכין - על עץ זה הוא גם תולה את עצמו, את קנאתו, את כבודו, ואת גאוותו 59 .

זהו שורש המהפכה המציאותית שכעת אנו נמצאים בשיאה, כי השליטה 60 האלוקית בכל הנסיבות והמסיבות - מוחלטת 61 , ו"יש אדון לבירה" 62 , ויש בעל הבית אחד, הוא ואין בלתו "ומלכותו בכל משלה" 63 . וישראל, גם בסכנתם ובצרתם מהווים כלים לגילוי המלכות האלוקית 64 עד כדי ש"יאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה" 65 .
וכאשר השליטה האלוקית כוללת הכל , אזי גם סעיפים רשעיים כגון המן, עציו ויועציו - הם רק כלי לגילוי התָכנית האלוקית של גאולת ישראל 66 .

נפילתו של המן, התרוקנות כוחותיו והתפוצצות הבלון שלו ושל מעמדו, מביאים להסקת המסקנה ש"אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו" 67 .

במקום שהתמיכה המשפחתית תגדל בעת מבחן 68 , וכולם יחד יעמדו במאבק מתוך מסירות ונחישות 69 - קורסת כל המערכת האגגית, הראש חפוי ואחר כך גם הפנים 70 .

מסמר משמעותי נוסף בקריסה זו ננעץ במשתה השני, שם אסתר ממשיכה ביתר שאת 71 את מלאכת ההתמודדות בגילוי הגאולה של אומתה - מול הכוח המושחת של העיווּת המוסרי העמלקי 72 .

רק אחר כך, ומתוך כך, נפתח הפתח גם לבקשת ההצלה, תוך כדי ביטול גזירת השמד 73 . כפי אותו מהלך של "ונהפוך" אין בכך לבטל, אלא לחבר איגרות חדשות וכתוצאה מכך התאפשר הניצחון עד ועד בכלל שיתקיים 74 "וישלטו היהודים המה בשונאיהם", ורווח והצלה עמדו ליהודים מאותו מקום 75 .


^ 1 כן בדברי שלמה בחכמתו: "לתאוה יבקש נרדף" (משלי י"ח, א), ובפירוש רבנו יונה ב'שערי תשובה' א, כג.
^ 2 מעין פירושו של המלבי"ם לשמו"א י"ז, לב.
^ 3 זוהי משמעותה של רוח הקודש שלבשה את אסתר (על פי מגילה טו ע"א).
^ 4 פירוש 'מנות הלוי' אסתר תחילת פ"ה.
^ 5 למרות שייתכן כי בקשתה להצלה, גם כן הייתה מתקבלת.
^ 6 כפי שהמן מדמיין שהכל במקרה, ולכן אפשר "להטיל קוביות" או להסתכל בכוכבים ועל פי זה לכוון מה יתרחש במציאות.
^ 7 אסתר ה', ד.
^ 8 שם א', ג.
^ 9 אסתר ה', ה.
^ 10 שם ה', ח.
^ 11 זוהי ההשתדלות האנושית של "יגעת ומצאת תאמין" - מסכת מגילה ו ע"ב.
^ 12 רוח הקודש נותנת עָצמה באדם הרוצה בכך, שלא להתפעל מאותו בלון, ובוודאי גם לא להשתעבד אליו.
^ 13 הרחבה בפירוש המלבי"ם אסתר א', יא, בעניין היחס לושתי.
^ 14 באשר לסכנה זאת ייתכן שיש עדיין זמן רב כדי לתקנה.
^ 15 מעין מה שנאמר ליהושע והושם באוזניו, ביחס למטרה העיקרית של מחיית שורש הכפירה בעולם (שמות י"ז, יד).
^ 16 מרכיב משמעותי ליכולתה של אסתר היה, אפוא, באמונתה בכוחות שנטע ה' בה.
^ 17 "ועצת ה' היא תקום" (משלי י"ט, כא), וביאור הגר"א שם.
^ 18 אבות פ"ב מט"ו: דברי רבי טרפון - בתמונתם הכוללת.
^ 19 אף אם הייתה באה גאולת ישראל מ"מקום אחר" - הייתה מתרחשת זרימה זאת, אבל אסתר היא הזכאית להוציאה לפועל.
^ 20 הן בגלל הרצון של עמלק בהתנתקות הזאת מהמוסר יוצא הוא לקרב נגד ישראל.
^ 21 על פי מסכת חולין קלט ע"ב.
^ 22 מדהים הדבר לראות לאורך ההיסטוריה עד ימינו, עד היכן יכולה 'האחזות' זאת להגיע.
^ 23 במשלי א', כג, מבאר הגר"א ש"אביעה לכם רוחי" מסייע לרצון האדם באשר הוא עד גבול מסוים.
^ 24 לפי דמיונו, שאפתנותו, ומסלול התקדמותו עד כה, לפי ראות עיניו.
^ 25 אסתר ה', יב.
^ 26 משלי י"ט, כא.
^ 27 כפירוש הגר"א שם.
^ 28 וכן כמבואר במסכת מכות י ע"ב, בדברי רב הונא - ועל פי הדברים האלו בהבנת הארועים אצל בלעם הרשע.
^ 29 כביאורו של רש"י, במדבר כ"ב, כא.
^ 30 וכן במלבי"ם בראשית כ', יא, לעניין "רק אין יראת אלקים במקום הזה".
^ 31 כפי שרצו אוֹיְבֵי ישראל המתוארים בספר נחמיה, פרקים ג-ד וכן בפרק ו - ועדיין רוצים.
^ 32 אבות פ"ד מכ"א.
^ 33 גם אם 'סוף' זה מתמהמה על פי חשבונות אנושיים.
^ 34 תוצאות הנפילה והיווצרותם על ידי הניפוח עצמו, מדהימות שוב ושוב עד ימינו אלה.
^ 35 בניגוד לצורך הקיומי של המן בעצה ישרה, מבקרת, ופותחת עיניים.
^ 36 אסתר ה', יד.
^ 37 פירוש מלבי"ם שם.
^ 38 כחלק מהביטוי של השנאה שמקלקלת את השורה.
^ 39 כך גם התגלה בפרשת הכסף (אסתר ג', י-יא).
^ 40 בראשית רבה נו, על אהבה ותוכחה.
^ 41 "וקנה לך חבר" (אבות פ"א מ"ו) נאמר בתוך משנה המכוונת יצירת כלים לחתירה אל האמת.
^ 42 "אוהב את התוכחות" - (אבות פ"ו מ"ו) לקבלם ולא סתם לתת אותם - זוהי אחת מהמידות שהתורה נקנית בהם.
^ 43 "וכל זה איננו שׁ וֶה לי" - אסתר ה', יג.
^ 44 כפי שאירע לפרעה מלך מצרים בעקבות הקשיית הלב.
^ 45 אסתר ו', א.
^ 46 "ואין שכחה מלפני כסא כבודך" - כאמור בתפילת הזִכְרוֹנוֹת של ראש השנה.
^ 47 'אבן עזרא', אסתר שם.
^ 48 כפי שרואים בעליל לאן מובילה חשדנותו של המלך מתחילת המגילה.
^ 49 זוהי הצניעות האמִתית: לא בהתכחשות לכוחות ולמשימות, ולא בסינווּר עצמי כלפי התפקיד האישי.
^ 50 מעין דברי קהלת ז', יד.
^ 51 הרחבה אסתר רבה ב, יד, ד"ה כרצון איש ואיש.
^ 52 אסתר ו', ו; לעומת ג', ט.
^ 53 יש קשר הדוק בין תפיסת המקריות - "אשר קרך בדרך" לבין הגאווה, כמו בפירוש ה'פרי צדיק', 'בהעלותך', על הקנאה, התאווה והכבוד, ד"ה ובפרשה זו.
^ 54 על פי מסכת מגילה טז ע"א.
^ 55 גם אם לא רצה בכך לכתחילה, וייתכן שהיה נמנע אם היה יודע מה תהיינה התוצאות.
^ 56 אסתר ו', ח-ט.
^ 57 פירוש 'מנות הלוי' שם, ד"ה ומה שגרע.
^ 58 אסתר רבה י, ב.
^ 59 כל אלו הם מרכיבים ביצירת המניעים של התנהגות המן, משפחתו וחבר מרעיו.
^ 60 'אור חדש' למהר"ל עמ' קצט-ריג.
^ 61 כמו פירוש רבנו יונה לברכות לד ע"ב, בעניין "האומר יברכוך טובים - הרי זה מדרכי מינות".
^ 62 על פי בראשית רבה לט, א, ורמב"ם בהלכות עכו"ם פ"א ה"ג.
^ 63 תהלים ק"ג, יט.
^ 64 "בכל צרתם לא (= כתיב, וקרי: לו) צר ומלאך פניו הושיעם, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם" (ישעיהו ס"ג, ט).
^ 65 כמו סיום תפילת מלכויות בראש השנה, וכן במסכת ראש השנה לב ע"ב.
^ 66 וגם משום כך "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"א).
^ 67 אסתר ו', יג.
^ 68 למשל כפי שמבואר ביחס שבין מרדכי ואסתר במגילה (אסתר ב', יא).
^ 69 מעין האמור בשמות ד', כב-כו.
^ 70 כמתואר במגילת אסתר ו', יב; ז', ח.
^ 71 כאשר במשתה זה בעקבות דבריה על "איש צר ואויב המן הרע הזה", ובעקבות כעסו של המלך "הגם לכבוש..." - נגזר דינו למיתה.
^ 72 הרחבת דברים ב'בני יששכר', מאמרי חודש אדר, מאמר ג' - "מלחמה לה'".
^ 73 לפי סדר הכתובים: ז', ה-י; ואחר כך ח', א-ד; ואחר כך י', ג.
^ 74 אסתר ט', א.
^ 75 הרחבה בפירוש רלב"ג שם.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il