ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אמת מארץ תצמח | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים חסידים מספרים Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אדר ב' תשס"ה

אמת מארץ תצמח


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

חסידים מספרים כי איש אחד בא לפני רבי לוי יצחק מברדיטשוב וקבל לפניו: "רבי, מה אעשה בשקר המעורב בקרבי?" לאחר שהחריש שעה קלה, הוסיף: "אוי, אף מה שאמרתי זה עתה לא באמת אמרתי! לא אמצאנה עוד לעולם!" מלא ייאוש התנפל על הארץ. אמר הרבי: "כמה מרבה הוא לבקש את האמת!" הרים אותו ביד רכה מן הארץ, כשהוא מלמל את הפסוק "אמת מארץ תצמח".

שתי דמויות בסיפור שלפנינו: איש האמת והרבי. כל אחד מייצג גישה מסוימת ביחס לאמת. ראשית נפנה לאותו האיש הבא לפני הרבי. הוא מבקש את האמת. הוא מדבר על השקר המעורב בקרבו. לכאורה, הוא מציג בעיה אמיתית: מה נעשה שבכל אדם מעורבת מידה מסוימת של שקר? אך גם כשהוא מבקש את האמת, אין בקשה זו בקשה של אמת, אלא מעורב בה מן השקר. חש אותו אדם כי גם כשהוא עומד לשטוח את לבטיו לפני ר' לוי יצחק, הוא אינו דובר אמת ממש, בכל ישותו. בדרך כלל מתערבים בדיבורים מן הסוג הזה גם פניות זרות, כמו למשל הרצון להתייקר בפני אנשים אחרים. איש אמת הוא העומד לפני הרבי, והאמת נוקבת היא ויורדת עד התהום, עד תהום אישיותו.

תיאור עמידתו של איש זה בפני הרבי מסמל בעיה יסודית ביותר של אנשים רבים, ובעיקר בני נוער, שבבקשם את האמת הם נוטים לחיפוש פנימי ולביקורת פנימית שקשה לעמוד בה. מי יכול להצהיר על עצמו כי בקשת האמת לאמיתה ממלאת את כל אישיותו? מי יכול לומר כי אין לו חשבונות זרים כשהוא מדבר בפני אחרים אודות בקשת האמת שלו?


לאחר שהוא מציג בפני ר' לוי יצחק את לבטיו, ולאחר שהוא מגלה את בלבבו כי גם בקשת האמת לא נאמרה ממש ממש באמת, הוא מגיע למסקנה: "לא אמצאנה עוד לעולם". לכאורה, צודק הוא. כשהאדם בא חשבון עם עצמו, מבין הוא כי אין אמת מוחלטת, וכי בכל נקודה פנימית של בקשת אמת יימצא גם השקר. האדם הוא אדם, וככל הנראה לעולם לא יוכל לעמוד על אמת מושלמת, שאין עמה שמץ של שקר.

כאן מגיע המשפט הבא: "מלא יאוש התנפל על הארץ". כשמגיע האדם למסקנה כי לעולם לא יצליח להשיג את האמת המוחלטת, הוא מתמלא ביאוש, וממילא הוא נופל. כאן חושף בפנינו הסיפור את הסכנה שבחיפוש האובססיבי אחר אמת שאיננה מצויה בתחום השגתו של האדם. ההתוודעות של האדם לעובדה שאין לו סיכוי למצוא את האמת מביאה אותו לידי יאוש, וממילא באה גם הנפילה הרוחנית. נפילה זו מביעה חוסר אמון בעצמו, ביכולתו ובכישוריו לעשות את עבודתו, עבודת השמים, באמת ובתמים.

כשהאדם נמצא על הארץ באה התייחסותו של ר' לוי יצחק: המשפט שהוא משמיע הוא משפט של שבח על האדם המרבה כל-כך לבקש את האמת. לכאורה, לפנינו משפט אופייני לר' לוי יצחק; משפט המלמד סנגוריה על כל אדם, משפט הרואה בכל אדם משהו מן הטוב, גם אם בעצם אין הוא ראוי לאמון הזה.

אבל האמת היא שבמשפט הזה גנוזה התייחסות מהותית לבעייתו של האיש הפונה אל ר' לוי יצחק. האדם נוטה ליפול ביאוש משום שהוא שם לב רק לדברים הרעים שקיימים באישיותו. כיוון שהוא מוצא בעצמו פעם אחר פעם קורטוב של שקר, הדבר מבטל בעיניו את כל הטוב הקיים בו. ר' לוי יצחק שם כאן את האצבע בנקודה עמוקה: הוא אומר לאדם המוטל לפניו כי עליו לשים לב לעובדה שבכל זאת הוא מבקש את האמת. גם אם לתוך בקשת האמת הזו מתגנבים לעתים אקורדים צורמים של שקר, גרעין של אמת יש כאן, שכן הוא מבקש את האמת.

כשהוא מדבר על לבו לשים לב לאותן נקודות חיוביות, הוא משדל את האיש לקום מן הקרקע. הוא מנסה להרים אותו ממצב הייאוש שאליו נקלע בשל התמקדותו בשקר. ר' לוי יצחק מקים את האדם מן הקרקע, כשהוא אומר "אמת מארץ תצמח".

מסתבר שיש אמת ויש אמת; יש אמת הצומחת מן השמים. זוהי אמת מוחלטת, הבוחנת כל דבר עד הנקודה האחרונה של האישיות. זוהי האמת שאין אדם מסוגל לעמוד בה. ויש אמת הצומחת מן הארץ ומותאמת לבני האדם. זוהי האמת המבינה כי האדם באשר הוא אינו יכול להגיע עד קצה התכלית של האמת. היא מבינה כי לאדם יש מגבלות בהשגת האמת. אמת זו, הצומחת מן הארץ, היא שמקימה את האדם הנופל על רגליו. היא המעניקה לו את הסיכוי למצוא את נקודת האמת האנושית, הקיימת בכל זאת בעמקי נפשו.


-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il