ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"זכר את אשר עשה"- עד כמה? | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פורים וחודש אדר מחיית עמלק Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אדר ב' תשס"ה

"זכר את אשר עשה"- עד כמה?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה

השבת נקרא גם את פרשת זכור. הקב"ה מצווה עלינו "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: ... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים כ"ה יז-יט). כיצד זוכרים ולא שוכחים ועד היכן גבולות המחייה? ננסה לבדוק את התשובה לשאלה זו באמצעות התשובה לשאלות א. אם מקבלים גרים מעמלק.
ב. עד היכן מגיע החיוב למחות.

בפורים עצמו נקרא את פרשית המלחמה בעמלק, המופיעה בספר שמות, בסוף פרשת בשלח. שם התורה מציינת "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות י"ז טז). מדרש ההלכה במקום מביא מחלוקת תנאים משולשת בשאלות אלה. וז"ל המדרש:
"ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לד' וגו', ר' יהושע אומר לכשישב הקב"ה על כסא מלכותו ותהי (ותבא לידי ביטוי) ממלכתו באותה שעה מלחמה לד' בעמלק. ר' אלעזר המודעי אומר נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו אם אניח נין ונכד של עמלק תחת כל השמים שלא יאמרו גמל זה של עמלק .... ר' אליעזר אומר נשבע המקום בכסא הכבוד שלו שאם יבא אחד מכל אומות העולם להתגייר שיקבלוהו, ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו, שנאמר ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי (שמואל ב' א' יג) נזכר דוד באותה שעה מה שנאמר למשה רבינו אם יבא אחד מכל האומות שבעולם להתגייר שיקבלוהו, ומביתו של עמלק שלא יקבלוהו..." (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דעמלק פרשה ב ד"ה ויאמר כי).

לשיטת רבי יהושע אין משמעות מעשית להכרזה "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" כיון שהיא עוסקת במעשיו של הקב"ה לעתיד לבא. בכך חולק רבי יהושע על רבי אלעזר המודעי ורבי אליעזר. הרמב"ם, פסק כרבי יהושע, כפי שהדברים מבוארים גם בהלכות מלכים (הלכות מלחמה בעמלק זהות להלכות מלחמה בשבעת העממין) וגם בהלכות איסורי ביאה (פרק יב ה' טז ואילך) וגם בהלכות סנהדרין (פרק יח ה"ו). לשיטת הרמב"ם קוראים לשלום גם לפני מלחמת עמלק לכן מוכח שמקבלים גרים מעמלק (לפחות כגרי תושב ולענ"ד כגרי צדק ואכמ"ל). אין כל חיוב לשיטתו לפגע ולהשמיד את רכושם של העמלקים והציווי שנצטווה שאול היה ציווי חד פעמי. לפי זה נוכל לסכם ולומר כי המטרה לשיטת הרמב"ם היא להשמיד את העמלקים הרעים שאינם מוכנים להכיר במלכות ד' ובמלכות ישראל (עיין בחידושי הגרי"ז על התורה אות קט). לעומת זה שיטת רש"י היא שאין מחלוקת בין התנאים והלכה כשלשתם, כל אחד מהם רק מוסיף על דברי חברו. לשיטתו אין קוראים לשלום במלחמת מצוה (עיין בדבריו דברים כ' י) ממילא אין חיוב לקבל גרים מעמלק לכן רבי אליעזר מוסיף גם איסור בדבר. רש"י מפרש:
"תמחה את זכר עמלק - מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה (שמואל א' טו ג). שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה, לומר בהמה זו משל עמלק היתה" (דברים כ"ה יט).

אם כך חייבים להשמיד תמיד גם את רכושו וכל דבר המזכיר את עמלק-כך יצא רש"י גם ידי חובת דעתו של רבי אלעזר המודעי. לשיטתו שבועתו של הקב"ה בכל דור היא זו שמחייבת אותנו עד להשלמת המשימה לעתיד לבא כדעתו של רבי יהושע. אומנם, רש"י, כנראה, מסכים עם הרמב"ם שמצווה זו נוהגת ומחייבת רק את המלך ואינה מוטלת על כל יחיד ויחיד. לכן דוד שנלחם בעמלקים, גם בזמן מלכות שאול, כאשר, עדיין לא היה לו דין מלך (עיין מגילה יד ע"ב "עדיין שאול קיים, ולא יצא טבעך בעולם") נטל מהם שלל. כמבואר בפסוקים:
"וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל ... וְהָעֲמָלֵקִי כִּי הֵנָּה יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בּוֹאֲךָ שׁוּרָה וְעַד אֶרֶץ מִצְרָיִם: וְהִכָּה דָוִד אֶת הָאָרֶץ ... וְלָקַח צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וּגְמַלִּים וּבְגָדִים וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ" (שמואל א כ"ז ח-ט). (עיין משך חכמה לדברים כ"ה).

לסיום נדגיש ונאמר כי בין לשיטת הרמב"ם ובין לשיטת רש"י, שהלכות אלה אינן נוהגות כיום כיון שכל העמים של תקופת התנ"ך, כולל עמלק,להבדיל מעם ישראל, התבוללו ביניהם ונעלמו. זה קרה כאשר מלכי אשור הסירו "גְּבוּלֹת עַמִּים" (עיין ישעיהו י' יג) ובלבלו את האומות (עיין משנה מסכת ידים פרק ד משנה ד, ברכות כח ע"א).

הבה נתפלל כולנו שנזכה לתקון עולם במלכות שד-י אם לשיטת רש"י ואם לשיטת הרמב"ם.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il