בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • מחיית עמלק
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

עמלק – שורש שנאת ישראל

כל הרדיפות נגד ישראל החלו מעמלק, שתקף את ישראל ללא כל סיבה והתגרות; הריגת המן ובניו היא יסוד מרכזי במגילה; רק לאחר ביעור הרע השמחה בעולם שלמה; עמלק שקיבל שבע מצוות בני נח פטור ממיתה; לפני שנלחמים בעמלק פותחים בשלום; מחלוקת האם עמלקי יכול להתגייר.

undefined

הרב אליעזר מלמד

אדר ב' התשס"ה
6 דק' קריאה
שלוש המצוות הקשורות למחיית עמלק
שלוש מצוות בתורה עוסקות בעמלק. הראשונה, מצוות עשה, לזכור את אשר עשה לנו עמלק, שנאמר (דברים כה, יז): "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים". השניה, מצוות לא תעשה, שלא לשכוח את אשר עשה לנו, שנאמר (שם יט): "לא תשכח". השלישית, מצוות עשה, למחות את זרעו של עמלק מן העולם, שנאמר (שם יט): "והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים".

עמלק שורש הרע בעולם
עמלק מבטא את שורש הרע בעולם, והוא התחיל את שנאת ישראל בעולם. יש לעם ישראל התמודדות קשה מאוד. המסר האידיאי והאמוני שהועיד ה' לישראל מעורר את כל הרשעים שבעולם לצאת ולהילחם נגד עם ישראל. לא היתה אומה בעולם שנרדפה כפי שהאומה הישראלית נרדפה; מחורבן הבית, עבור דרך מסעות הצלב, האינקוויזיציה, מאורעות ת"ח ות"ט ועד השואה הנוראה שפקדה את עמנו. את כל זה התחיל עמלק.

מיד לאחר צאתנו ממצרים, עוד לפני שהצלחנו להתגבש ולהתארגן, ללא שום התגרות וסיבה, בא עמלק ותקף. ואת מי? את העבדים היוצאים לחרות מתוך עבדות ארוכה של מאתים ועשר שנה. עמלק הוא עם המבטא בעצם קיומו את שנאת ישראל, וממילא גם את שנאת התורה ושנאת הרעיון האלוקי של תיקון עולם בחסד ואמת. וזהו שנאמר (שמות יז, טז): "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור". ופירש רש"י: "נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כיסאו שלם עד שיימחה שמו של עמלק כולו".

עם ישראל צריך אזהרה מיוחדת למחיית עמלק
יהודים הם רחמנים ובעלי חסד מטבעם, ואף מצוות רבות בתורה מחנכות אותם לכך. לכן היה צריך להדגיש באופן חריף במיוחד את המצווה לזכור את מעשיו הרעים של עמלק ולא לשכחם ולמחותו מהעולם. ורק לאחר ביעור הרע מהעולם תוכל להיות שמחה שלמה בעולם. ולכן בפורים, לאחר מחיית המן ובניו, השמחה גדולה במיוחד.

השירה על הנקמה בהמן ובעשרת בניו
הריגת המן ועשרת בניו היא יסוד מרכזי במגילה, כי זהו עיקר הנס, שהרשעים שקמו על עם ישראל לכלותו נענשו והומתו. במידה מסוימת השמחה על כך אף גדולה מהשמחה על עליית מרדכי לגדולה, שכן עדיין נשארנו עבדי אחשוורוש, ולכן אין אומרים הלל בפורים, אולם נפילת הרשעים היתה ברורה ונחרצת, ועל כך אנחנו שמחים מאוד.

השמחה על הריגת המן ובניו באה לידי ביטוי בהלכות כתיבת המגילה: צריך לכתוב במגילה את המתת עשרת בני המן בצורה של שירה. ולא כמו שאר השירות, כדוגמת שירת הים, שבהן הכתיבה והרווחים מעורבים, אלא באופן ישר ומסודר, שבשני צידי השורה כותבים מילה אחת ובאמצע רווח. וכך כל שמות עשרת הבנים שהומתו נכתבים בצד ימין של השורה, והמילה "את" המחברת ביניהם בצד שמאל (מגילה טז, ב; שו"ע תרצא, ג).

והעניין הוא, שדרך כל השירות לבטא את הרווחה שהיתה לישראל, ועל כן גם השירה מרווחת ומתפשטת, ואילו השירה של המתת בני המן מבטאת את השמחה על שנתכלו לגמרי ונעשה בהם דין ישר, ולכן נכתבה בצורה סגורה וישרה (מהר"ל אור חדש ט, י).

קריאת שמותיהם בנשימה אחת
וצריך להתאמץ לקרוא את כל שמותיהם בנשימה אחת, ללמד שכולם נפחו את נשמותיהם ביחד. ובדיעבד אם לא קראם בנשימה אחת יצא. ואות 'ו' של 'ויזתא' כותבים זקופה, ללמד שתלו את כולם ביחד (מגילה טז, ב; שו"ע תרצ, טו, תרצא, ד).

והעניין הוא, שיסוד אמונת ישראל בה' אחד, ועמלק מתנגדים לאמונת הייחוד ושונאים את ישראל. וכל זמן שזרעו של עמלק בעולם אין מתגלית אחדות ה' בעולם. ולכן כאשר נענשו מתו כאחד, שמיתתם גילתה את אמונת הייחוד (מהר"ל אור חדש ט, י).

הכאת המן
כפי הנראה, מתוך הלכות אלה החל להתפשט בימי הראשונים מנהג בקרב הילדים, ואף המבוגרים, להכות בעת אמירת המן. וכנראה רצו לבטא בזה את השנאה לרשעים ואת השמחה על מפלתם. ואף שאין למנהגם מקור, כתב הרמ"א "אין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחינם הוקבעו" (תרצ, יז).

אמנם יש מהראשונים שלא נהגו בזה. ויש מהאחרונים שאף יצאו כנגד מנהג זה, מפני שהרעש עלול לגרום לרבים מהשומעים שלא לצאת ידי חובת מקרא מגילה. ובכל מקום ימשיכו במנהגם, ובלבד שיקפידו שכל הציבור יוכל לשמוע היטב את כל המגילה.

מצוות מחיית עמלק על הציבור והיחיד
עיקר מצוות מחיית עמלק מוטלת על כלל ישראל. וכן אמרו חכמים, שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: תחילה להעמיד להם מלך, לאחר מכן להכרית את זרעו של עמלק, ואח"כ לבנות להם בית הבחירה (סנהדרין כ, ב).

ואף שעיקר מצוות מחיית עמלק מוטלת על הציבור - גם על כל יחיד מישראל מוטלת מצווה זו. ואם הזדמן לפניו עמלקי ויש בכוחו להורגו, ולא הרגו, ביטל מצווה זו (חינוך תרד). וכיום נאבד זרעו של עמלק, אולם אם יתברר על אדם שהוא עמלקי ואוחז בדרכם, תהיה מצווה להורגו (ע' קול מבשר ב, מב).

תולדות מחיית עמלק
לאחר שישראל התגבשו בארצם, והעמידו להם למלך את שאול, ומלכותו התבססה, נשלח אליו שמואל בדבר ה': "ויאמר שמואל אל שאול: אותי שלח ה' למשחך למלך על עמו על ישראל, ועתה שמע לקול דברי ה'. כה אמר ה' צבא-ות: פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים. עתה לך והכית את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמול עליו. והמתה מאיש ועד אישה, מעולל ועד יונק, משור ועד שה מגמל ועד חמור" (שמואל א' טו, א-ג).

אך שאול המלך לא קיים את המצווה כהלכתה, וחמל על אגג מלך עמלק ועל מיטב הצאן והבקר. בעקבות זאת העביר ה' ממנו את המלכות ונתנה לדוד. אולם הנזק שכבר נגרם היה נורא. בגלל חולשת רחמנותו של שאול נותרו רבים מבני עמלק בחיים, והם המשיכו לעשות צרות לישראל. שנים ספורות לאחר מכן, גדוד עמלקים פשט על צקלג, העיר שבה חיו בני משפחותיהם של דוד ואנשיו, שרף את העיר באש ולקח בשבי את כל הנשים והילדים. בחסדי ה', הצליחו דוד ואנשיו להציל את השבויים ולהכות את אותו הגדוד. אולם כיוון שדוד עדיין לא היה מלך, וצבא ישראל לא עמד לרשותו, לא הצליח לכלותם, ונותרו מאותו הגדוד ארבע מאות נערים אשר רכבו על גמלים וברחו (שמואל א, ל). ומסתבר שנותרו עוד קבוצות של עמלקים. ולאחר שמלך דוד, למרות שנלחם נגדם, כיוון שהיו מפוזרים, כבר לא היה ניתן ללחום נגד כולם ולכלותם (ע' בב"ב כא, א, וקול מבשר ב, מב).

עוד מספרים חז"ל, שבאותו הזמן שנשתהה שאול בהריגת אגג, הוליד אגג בן או בת, ומזה נמשך אחר כך זרעו, עד שנולד מצאצאיו המן הרשע (מגילה יג, א).
ואומרים שבכל מקום שיש שנאת ישראל גדולה, יש שם השפעה מזרעו של עמלק.

האם עמלק יכול להציל עצמו ממיתה?
אף שהתורה ציוותה למחות את זרעו של עמלק, מכל מקום אם יקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, פקע ממנו דין עמלק ואין להורגו. ואלו הן שבע מצוות בני נח: איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גנבה, איסור ברכת ה' (לשון סגי נהור), איסור אכילת אבר מן החי, והחיוב למנות בתי דינים שישפטו צדק בכל הדינים שבין אדם לחברו.

מצווה להציע לעמלק שלום
ולא זו בלבד, אלא שגם אם לא קיבלו על עצמם מרצון לשמור שבע מצוות בני נח, לפני שיוצאים כנגד עמלק למלחמה, מצווה להציע להם שלום, היינו להציע להם שיקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח, ולהיות משועבדים לישראל ולהעלות להם מס. אם קיבלו את תנאי השלום, אין נלחמים נגדם. ואם לא קיבלו, נלחמים נגדם עד כלותם. וגם אם ירצו לחזור בהם ולבקש שלום, אין מקבלים אותם, שהואיל וכבר התחילה המלחמה נלחמים בהם עד כלותם (רמב"ם מלכים ו, א-ד, כס"מ שם).

האם מקבלים עמלקי שרוצה להתגייר
לדעת הרמב"ם יכול עמלקי להתגייר (הל' איסורי ביאה יב, יז). וכן אמרו חז"ל, שבני בניו של המן הרשע, שהיה מזרע עמלק, לימדו תורה בבני ברק (גיטין נז, ב; סנהדרין צו, ב), הרי שקיבלו גרים מזרעו של עמלק.

ויש אומרים שאין מקבלים גר מעמלק. וכך היא דעת רבי אליעזר במכילתא (סוף פרשת בשלח), שנשבע המקום בכסא הכבוד שלו, שאם יבוא עמלקי להתגייר לא יקבלו אותו. ומה שאמרו חז"ל, שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק, אירע בטעות, שבית הדין לא ידע שהבא לפניו הוא מזרע עמלק, וכך קבלוהו (ישועות מלכו). או שהיה מקרה שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס אישה יהודיה, ובנה נחשב ליהודי, וממנו יצאו אותם מלמדי תורה בבני ברק (רסיסי לילה לח, ה). או שזרעו נתערב בגויים ואחר זמן בא להתגייר, ונודע אח"כ ברוח הקודש שהיו מזרע המן, וגיורם גיור (ר"ח פלאג'י בעיני כל חי לסנהדרין שם). ועיין בחזון עובדיה לפורים עמ' יא-טו, ובציץ אליעזר יג, עא.

ויעויין בדבריו המופלאים של מרן הרב קוק במידות ראיה, מידת אהבה אות ו', שעמלק נמחה מתחת השמיים ולא מעל השמים. ועל פי המבואר כאן אפשר להבינם מעט.

ויהי רצון שנזכה למחות זכר עמלק מתחת השמים, ומתוך כך לשמוח באהבה שלמה עם כל העמים.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il