ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אמונה במבחן | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש ארץ ישראל ומצוותיה חבל קטיף שיחות לפני הגירוש Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אדר ב' תשס"ה

אמונה במבחן


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

המשבר
אנחנו עוברים משבר בתקופה האחרונה. ממשלת ישראל מתכננת להחריב יישובים מפוארים ולגרש מתנחלים יקרים מבתיהם. מפעל ההתיישבות הקדוש שעמלנו להקים נמצא תחת איום. ציבור רחב אינו מבין אותנו, ויש שאף שמחים לאידנו.

התקשורת יחד עם גורמים שלטוניים עוסקים בהוצאת את דיבתנו רעה, כאילו אנחנו אלימים, גסי רוח, עוסקים באיזה פולחן אדמה. ואנחנו הרי יודעים שאנו לא כאלה. איננו מושלמים, אבל בוודאי הננו טובים, מוסריים וצודקים מכל אלה שמשמיצים אותנו.

ימים יוכיחו זאת, אולם בינתיים אנו נמצאים במשבר גדול. עמל של קרוב לשני דורות נמצא תחת איום חמור. גם אם בעזרת ה' נינצל מגזירת חורבן היישובים, המשבר הנוכחי הוא עובדה.
כיצד נעבור את המשבר? האם נצא ממנו מחוזקים או מוחלשים?

משבר יכול לחזק ולהחליש
משבר יכול לחזק ולהחליש. הוא יכול לשבור והוא יכול להוליד, כאשה היושבת על משבר הלידה.
כאשר האדם שעובר את המשבר חזק בבסיסו, המשבר יחזק אותו. הוא יוציא מתוכו כוחות נוספים, הוא ידרוש ממנו להיות יותר עמוק ויותר חד. למרות הכאב, המשבר ימלא אותו בחיוניות, ומתוך כך הוא יצליח לפרוץ לאופקים חדשים, גבוהים יותר.

אבל כאשר בא משבר על אדם חלש, הוא מחריף את ספקותיו ומחליש את אמונתו בה' ובעצמו. כוחות החיים שבו ידעכו, ויישאר בו תסכול מריר שיבוא לידי ביטוי בכל תחומי חייו. אם קשריו עם אשתו היו רעועים - נישואיו יתפרקו, כי לא תהיה בו חיוניות לתת בהם משמעות, וכבר לא יישאר טעם להמשיכם. אם לפני המשבר לא ידע כיצד לדבר עם ילדיו, אחרי המשבר לא יצליח בכלל לדבר עמם. לא יהיה לו מה לומר להם. כל שיחה עימהם תהיה מלאת תסכול ותסתיים בפיצוץ.

הכול תלוי בטיב האישיות
הכול תלוי בטיב האישיות. אדם שמלא אמונה וחיוניות, מתחזק מכל דבר. אם פיטרו אותו מהעבודה, למרות הכאב והעלבון לא יישבר, אלא להיפך: בעקבות הפיטורים יחשוב לעומק מה הכיוון המתאים לו, ומתוך כך ימצא לעצמו עבודה יותר טובה. ואם לא פיטרו אותו, ימצא דרכים להתקדם בעבודתו.
ואם הוא אדם שאמונתו חלשה, אם יפוטר - יישבר ויתקשה מאוד למצוא מקום עבודה חדש. הוא יחשוש שמא לא ירצו בו, ולכן יתעצל מלחפש עבודה. ואף לאחר שימצא עבודה הוא לא ישקיע בה, מתוך חשש שממילא יפטרוהו לבסוף, ולמה לו להשקיע את עצמו בעבודה לחינם. ולבסוף אכן יפטרוהו שוב, כי היה עצלן ורשלן.

כך גם בחיי המשפחה. אדם מלא אמונה שזכה לברכה וילדיו נולדו בקלות, ישמח בהם ויגדלם לתורה ולמצוות. ואם נגזר עליו שימתין שנים ארוכות עד שיזכה לפרי בטן, יעמיק בנפשו וילטש את אופיו, עד שלבסוף יוכל להבין דברים שאחרים לא מבינים, ולבסוף כשיגדל את ילדיו ייתן להם חינוך עמוק ורגיש יותר.

אבל אם אמונתו חלשה - לא ישמח ויודה לה' אם ילדיו ייוולדו בקלות, כי יטען שממילא לכולם נולדים ילדים, ואין בזה דבר מיוחד. ולהפך, עוד יהיו לו תלונות על ילדיו וימצא בהם פגמים שונים, ויתמרמר שהטיפול בהם קשה ומייגע. ואם לא יזכה במשך שנים לפרי בטן, יתמרמר ויטען: מדוע לכולם נולדים ילדים ורק לו לא. הוא לא יהיה יותר עמוק אלא רק יותר מתוסכל. ולאחר שיזכה לילדים, יוציא עליהם את כל מררתו.

הקב"ה נותן לפנינו את הבחירה: אם נתמלא באמונה וחיוניות, נדע לקבל את הנהגתו ולהתחזק.
להתחזק לפני הצרה וצריך אדם להתחזק לפני בוא הצרה, מפני שאחר שהצרה כבר באה קשה מאוד להתחזק. אז מתחילה המערבולת, ומי שלא הכין לעצמו כוחות לעמוד כנגדה עלול ליפול.
ועיקר ההתחזקות היא בלימוד תורה, שמתוך לימוד התורה אדם מבין את חייו ואת דרכו, ויודע להתבונן באירועים שעוברים עליו ולהוציא מהם את הטוב.

וכמו שאמרו חז"ל (ברכות סג, א):
"אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: כל המרפה עצמו מדברי תורה - אין בו כוח לעמוד ביום צרה, שנאמר (משלי כד): התרפית ביום צרה - צר כחכה (כוחך)". "אמר רב אמי בר מתנה אמר שמואל: ואפילו מצוה אחת".

כלומר אפילו אם התרשל במצווה אחת, כאשר יגיעו ימי צרה, יתכן ויצטרך להתחזק בדיוק מאותה מצווה, אבל כיוון שהתרשל בקיומה, לא יוכל להתחזק.

ומכל מקום, כל עוד אדם חי, יכול הוא לחזור בתשובה. ואפילו שכבר הגיעה אליו הצרה, יכול לבקש מהקב"ה שיעזור לו להתחזק בתורה ובמצוות, ומתוך כך יקבל כוח לעמוד ביום צרה ולצאת מחוזק, ואח"כ ישלים את מה שהחסיר בתורה ובמצוות.

התחזקות הציבור

בעזרת ה', הציבור ככלל ייצא מהמשבר מחוזק. יש בידינו תורה, אמונה וחיוניות, ועל כן יש להניח שהמשבר לבסוף יחזק אותנו. ובמיוחד שה' עשה עמנו חסד ושלח לנו את מרן הרב קוק זצ"ל, שמכוח תורתו המאירה אפשר לצלוח מכשולים ולבקוע מחסומים, ולגלות אורות מאופל.

עם זאת, אסור שנהיה שאננים. ככל שנדע יותר להפיק לקחים, לתקן את מה שצריך, להעמיק בלימוד התורה, ובמיוחד בתחומים שיכולים להאיר ולהדריך את החיים הציבוריים והרוחניים, כך נוכל לעבור את המשבר הזה מהר יותר, ולצאת ממנו מחוזקים יותר.

התחזקות היחיד
אולם המשבר אינו רק ציבורי: הוא נוגע גם לחייו של כל יחיד, הוא משפיע על מצבו הרוחני והנפשי של כל מי שקשור לחזון שיבת ציון. הוא פוגע אמנם יותר במתנחלים היקרים, אבל הוא פוגע גם בכל המעגלים הרחבים שסביבם. ועלינו להתחזק. להתמלא בחיוניות. אם נדמה שדרך אחת חסומה בפנינו, עדיין ישנן דרכים רבות להתחזק, ומתוך ההתחזקות בהן נוכל אח"כ להכריע את המערכה.
מי שתקיף באמונתו ויסודו חזק, מתוך הלחץ שלוחצים אותו הוא מתחזק ומחפש דרכים לפרוץ ולצמוח. ומי שחש חולשה ועצב מדכא, יחזק עצמו באמונה שאשריו שהוא זוכה להיות עצוב על דברים טובים, ויידע כי עדיין הדרך רבה לפנינו, ועוד אתגרים רבים ונפלאים לפנינו.

זה הזמן להוסיף בקביעות עיתים לתורה ובקירוב רחוקים. זה הזמן להוסיף צדקה וחסד. וזה הזמן לטפח את המשפחה, להרבות באהבה ורעות בין בני הזוג, לתת יותר תשומת לב לילדים ולהורים.
מי שיכול, זה זמן מצוין לעסוק בהרחבת המשפחה, ילדים וחתונות, ככוכבי השמים וכעפר הארץ לרוב. כנגד הרצון לצמצם את החיים בארץ חיינו, עלינו להשתדל להרחיבם ולהגדילם.
האם דרך רשעים צלחה?

אשרי מי שזוכה לבחור בחיים. בעצם בחירתו הנכונה כבר זכה להיות צדיק. ולעומתו, הציבור שחוטא היום בתמיכה בהחרבת הישובים, בנוסף לכל הצרות שהוא ממיט על הכלל, בפגיעה בכבוד ישראל וביטחונם, הוא גם בדרך כלל מעניש את עצמו. התכונה של חוסר הנאמנות אינה מתבטאת רק ביחסם כלפי התורה העם והארץ. הם גם אינם נאמנים לבני משפחתם ולעצמם. גם את ברית הנישואין הם מרבים להפר, גם את צו החיים להעמיד לעצמם צאצאים הם מפירים.

לעומתם, הבוחרים בחיים יזכו לראות בנים ובני בנים ונינים עוסקים בתורה ובמצוות, ויזכו לראות את צאצאיהם יורשים את הארץ.

פרו ורבו
יש שאינם אוהבים את הדיבורים על מצוות "פרו ורבו". אולם מנגד, לרבים צומחת תועלת מכך. רבים אינם יודעים, אבל במחקרים רבים נמצא כי הדבר שאנשים מבוגרים מצטערים עליו ביותר, הוא על שיש להם פחות ילדים מכפי שהיו רוצים.

כשהיו צעירים - עסקו במרוץ אחרי דברים חולפים. הילדים הפריעו להם לעבוד עוד קצת שעות כדי לממן עוד טיול; הם גם נדנדו והפריעו להם להתרכז בצפייה בטלוויזיה, ולכן העדיפו שיהיו להם פחות ילדים. אבל אחר שהתבגרו הם הבינו מה באמת חשוב בחיים, והצטערו שלא השקיעו יותר בהגדלת המשפחה ובטיפוחה.

לפעמים נדמה לאדם שאין לו כוח לעוד ילד. ואזי אם כבר קיים את המצווה מדאורייתא (בבן ובת) ומדרבנן (לפי הט"ז בעוד בן ובת), יכול לפטור את עצמו, שכן חשוב מאוד שאדם יחיה בשמחה, שמתוך כך הוא יכול להתחזק באמונה שלמה. אבל השאלה היא האם הוא לא יהיה שמח בעוד ילד מפני שהוא מפונק מדי, או מפני שבאמת אין בו כוח לגדל עוד ילד בשמחה. מתוך משבר אפשר להסתכל על החיים באופן יותר בהיר וחד, ומתוך כך להבין יותר מה חשוב, ולקבל כוח לגדל עוד ילדים בשמחה.

כאשר מדברים על הרס וחורבן, כמה טוב ומשמח לדעת שהחיים נמשכים, מתגברים ומתעצמים. וכבר אמרו שההיריון הוא אחד מהדברים שגם כאשר לא עושים שום דבר, מתקדמים והולכים.
ומהרה יתקיימו בנו דברי הנביא (יחזקאל לו, לז-לח): "כה אמר ה' אלוקים עוד זאת אידרש לבית ישראל לעשות להם - ארבה אותם כצאן אדם. כצאן קודשים, כצאן ירושלים במועדיה, כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם, וידעו כי אני ה'.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il