ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ערב פסח שחל בשבת | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פסח הלכות ערב פסח Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"ה

ערב פסח שחל בשבת


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

דרשת שבת הגדול
מקדימים את דרשת שבת הגדול לשבת פרשת "מצורע" (ז' ניסן), הרב דורש בהלכות הפסח.

תענית בכורות
מי
שהוא בכור בין לאביו ובין לאמו, וכן אביו של בכור קטן שאינו בן מצות, צריכים להתענות ביום ה' י"ב בניסן. נהוג כי המחויבים בתענית משתתפים בסעודת מצווה דוגמת סיום מסכת, ופטורים מן התענית. הרוצה להיפטר מלבדוק חדרים שבכוונתו למוכרם לנכרי, יעשה מכירה מוקדמת החלה כבר מיום זה.

בדיקת חמץ
בודקים חמץ ביום חמישי בלילה לאחר תפילת מעריב, לאור הנר. אין לעשות שום דבר קודם שיבדוק. נוהגים להניח עשרה פתיתי חמץ (פחות מכזית) כדי שימצאם בזמן הבדיקה. לפני הבדיקה יש לברך "על ביעור חמץ". יש לבדוק בארונות, במגירות, במחסן, בשטחים הציבוריים המשותפים שבבניין, ואף במכונית ובתא שבבית הכנסת. יש לבדוק תרופות ותוספי מזון שחלקם חמץ גמור וחלקם תערובת חמץ, וחובה לבערם או למוכרם לנכרי ולהצניעם בימי הפסח. כמו כן, המגדלים בביתם בעלי חיים, יבדקו היטב האם אין מזונם המיוחד מכיל חמץ או תערובת חמץ, שאז יש לנהוג כדלעיל. לאחר הבדיקה יבטל את החמץ באמירת "כל חמירא", כבכל השנים. יש להצניע את החמץ שבדעתו לשרוף למחרת, ומה שמשייר לאכילתו יניח במקום שמור לבל יתפזר. מי ששכח ולא בדק ביום חמישי בלילה ונזכר ביום שישי (י"ג בניסן), יבדוק מיד כשנזכר, לאור הנר, ובברכה.

יום שישי בבוקר
מתפללים שחרית בזמן הרגיל ואומרים "מזמור לתודה", ובעדות אשכנז- גם "למנצח" (אחרי אשרי). יש העורכים גם היום סעודת סיום מסכת, לטובת הבכורים – להתירם באכילה. מותר לעשות מלאכה, להסתפר וליטול ציפורניים כבכל ערב שבת. ניתן להגעיל כלים במשך כל היום. (יש לזכור להגעיל שיניים תותבות, מכשיר ליישור שיניים וכד', ולהימנע מלאכול בהם מאכל חמץ חם). נוהגים לטבול במקווה לכבוד יום טוב.

מכירת חמץ
יש למכור את החמץ לא יאוחר מסוף שעה חמישית - כבכל שנה (ראה לוח זמנים בהמשך) ובדיעבד, במקום הפסד ניתן למוכרו במשך כל היום. מכיוון שברצונו להשתמש עדיין בחמץ, יש לבצע את המכירה באחד האופנים הבאים או שתחול כבר מערב שבת – ובתנאי שיש לו רשות לאכול ממנו גם במשך השבת, או שהקניין נעשה כעת, על מנת שיחול בשבת על כל מה שיישאר בידו לאחר שעה חמישית.

שריפת חמץ

ביום ו' בבקר, יש לשרוף את החמץ בתחילת שעה שישית - כבכל שנה (ראה להלן בלוח הזמנים), מלבד מה שמשיירים לסעודות השבת. יש להשאיר חמץ בצמצום, רק את הכמות שתאכל בוודאי בשבת. בשעת השריפה אומרים "יהי רצון" כבכל השנים, אולם אין מבטלים את החמץ באמירת "כל חמירא". מותר לאכול חמץ ביום שישי וביום השבת גם לאחר שרפת החמץ, אך מומלץ לייחד מקום לאכילת החמץ ביום שישי ובשבת כדי שלא יתפזר על פני כל הבית. כמו כן יש להצניע את כל כלי החמץ במקום סגור, חוץ מאלו שעתיד להשתמש בהם בשבת. מומלץ להשתמש לצורך שבת זו בפיתות שאינם מתפוררות כמו החלות. לצורך לחם משנה אפשר לצרף מצה כשרה לפסח (אך לא יאכלוה), או מצה עשירה.

ביעור מעשרות
שנת תשס"ה היא השנה הרביעית למחזור שנת השמיטה ויש לקיים בה מצות "ביעור מעשרות" של מעשרות השנה השניה והשלישית. לכן מי שברשותו מטבע כסף "מעשר שני", עליו לחללו על פרוטה או על פירות ולאבדם. הביעור צריך להיעשות בערב שבת לפני פסח, ולא יאוחר מערב שביעי של פסח.

אפיית מצות מצוה
אפיית מצות מצווה נעשית בערב שבת אחר חצות, ואין אומרים הלל בשעת האפייה. יזהר שלא לשכוח להפריש חלה מן המצות.

הכנות לסדר
יש להכין את כל צרכי הסדר מערב שבת (ובמידת האפשר גם את שולחן הסדר), לצלות את הזרוע והביצה, להכין חרוסת, כרפס, ומי מלח לטיבול. יש לבדוק את עלי החסה מתולעים. כדי לשמור על טריותם יש לשומרם במקרר ולא לשרותם במים, שלא יהיו כדין "כבוש" (ואין יוצאים ידי חובת מרור בכבוש). רצוי לפתוח את חבילות המצות ואת בקבוקי היין. המשתמשים בחזרת (חריין) למרור, יראו לרסקו מערב שבת ולשומרו בכלי סגור היטב לבל תפוג חריפותו לחלוטין. שכח ולא הכינה מערב שבת, יכינה במוצ"ש בשינוי, כגון שיחזיק את המגרדת כשהיא הפוכה, או יגרד על השולחן ולא לתוך כלי.

יש להכין מערכת כפולה של נרות - גם לצורך ההדלקה במוצ"ש, ולהשאיר נר דולק שממנו ידליקו במוצאי שבת.

בישול לשבת
מכיוון שהכיריים מוכשרים לפסח כבר בערב שבת, אין אפשרות לבשל עליהן בכלי חמץ, לכן רצוי לבשל את מאכלי השבת בכלי פסח, ואת התבשיל המוכן לערות לכלים חד פעמיים ולהשתמש לסעודות השבת בכלים חד פעמיים (מלבד לקידוש ולנטילת ידיים). אם לא הכין כלים חד פעמיים, אפשר לבצוע את הפת ולאוכלו בשולחן אחד (במטבח), להמשיך את יתרת הסעודה ללא פת על שולחן אחר (בסלון) ויחזור לברך במקום שבצע. אם בישל בכלי פסח ואוכל בכלי חמץ, יש לערות התבשיל מכלי ראשון (שנתבשל על האש( לכלי שני (לצלחת של פסח) ומצלחת זו לערות שוב לכלי שלישי (צלחת של חמץ). אין לבשל לשבת דייסות או תבשילים הנדבקים לדפנות הקדירה באופן שקשה לנקותם בשבת. רצוי לא להטמין חמין בכלי חמץ.

שבת הגדול (פרשת אחרי מות)
המדליק נרות שבת על השולחן שאוכל עליו, יפרוש את המפה באופן שלא יחייב את הזזת הפמוט כדי להחליפה, מאחר שהפמוט מוקצה ולא יוכל לטלטלו. לפיכך יפרוש את מפת הפסח על כל השולחן, יניח עליה את הפמוט, ויפרוס מפת חמץ עד מקום הפמוט. מומלץ להשתמש בשבת זו במפה חד פעמית.

אין אומרים פרק "במה מדליקין" קודם תפילת ערבית.

תפילת שחרית של שבת הגדול
יש להקדים את תפילת שחרית ככל האפשר כדי להספיק ולקיים את סעודת השבת לפני זמן הביעור. לפיכך אין להאריך בתפילה בניגונים ואין להוסיף על שבעה קרואים בקריאת התורה. מפטירים במלאכי (ג, ד,) "וערבה לה", וכופלים את הפסוק "הנה אנכי שולח...הגדול והנורא".

סעודת שבת
רצוי לחלק את הסעודה לשניים, כדי לקיים שלוש סעודות בשבת. לפיכך יקדש ויאכל מעט ויברך ברכת המזון, ימתין כחצי שעה, יטול ידיו בשנית וישלים את סעודתו שתיחשב לסעודה שלישית. אם לא הספיק לחלק את הסעודה עד סוף זמן אכילת חמץ, יקיים סעודה שלישית באחד האופנים הנזכרים להלן.

לאחר הסעודה
לאחר הסעודה יש לנער את מפת החמץ ולאחסנה עם כלי החמץ במקום סגור, כלי חמץ שהשתמשו בהם אין לשוטפם, רק יקנח מהם את החמץ שניכר בעין בספוג ניילון או בדבר שאין בו משום סחיטה. יש לכבד את הבית מפירורים במטאטא (רק כשהרצפה מרוצפת). טוב להשליך את המטאטא לאחר השימוש, או ינערנו היטב מן הפירורים שנשארו בין השערות, ויניחהו בין כלי החמץ. אם נשאר חמץ מסעודות השבת, יש לתנו לכלב או לבהמה, או לפוררו ולהשליכו לבית הכסא. אם אין אפשרות לעשות כן, יש לפסול את החמץ מאכילת כלב ע"י השלכתו לקערה המכילה נפט (שהוכנה מערב שבת), או ע"י שפיכת חומר ניקוי נוזלי. את שיירי הסעודה יש להשליך לפח אשפה ציבורי שברחוב ולא לפח אשפה שבחצר המשותפת לדיירי הבית. אם חייב להשליך לפח שבחצירו, עליו להפקיר את חלקו (מערב שבת), או לכוללו מראש בשטר מכירת החמץ לגוי.

ניקוי ידיו פיו ושיניים תותבות
יש לנקות את פיו, ידיו וציפורניו מחמץ שדבק בהם, וכן ינקה היטב את המכשיר ליישור שיניים או שיניים תותבות שאכל בהם חמץ. יש המתירים לצחצח שיניים במברשת ללא משחה - במידה וברור שהצחצוח לא יגרום ליציאת דם מהם, אך עדיף להדיחם ולנקותם היטב בקיסם. כמו"כ ינער היטב את בגדיו מפירורים.

ביטול חמץ
יש לבטל את החמץ בשבת, באמירת "כל חמירא וכו' ליבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא", או בכל נוסח אחר שמבין. יש חילוק בין מנהגי עדות ישראל בנוגע לסוף זמן אכילת חמץ וביטולו, וראה להלן בלוח שבסוף העלון.

תפילת מנחה
מתפללים מנחה גדולה (תחילת הזמן - ראה בסוף העלון), ואין אומרים "צדקתך צדק" ו"ברכי נפשי".

סעודה שלישית
באם לא חילק סעודתו בבוקר לשניים, או שרוצה להחמיר ולאוכלה כעיקר הדין שעה לאחר חצות היום, למנהג הספרדים (ולשיטות המקילות גם לאשכנזים) יוכל לאכול מצה עשירה - עד שעה עשירית, ולמנהג האשכנזים יאכל בשר דגים או פירות, או מיני מזונות העשויים מקמח - ובתנאי שיתחיל עד שעה עשירית. בכל אופן, יזהר לאכול במידה, כדי שיוכל לאכול בתאבון את מצות המצווה בליל הסדר.

מנהגים כלליים
יש נוהגים לומר חלק מן ההגדה (מ "עבדים היינו" עד "לכפר על כל עונותינו"), וכן "סדר קורבן פסח".
אסור לאכול מצה שיוצאים בה ידי חובה במשך כל היום. המצות אסורות בטלטול משום "מוקצה". הסועד אחרי מנחה יאכל בכלי פסח בלבד.

הכנה משבת ליום טוב
אסור להכין משבת ליום טוב, לפיכך אין לערוך את שולחן הסדר או להכין את צרכי הסדר קודם הלילה, (יש המקלים לעשות כן ע"י גוי), אך לסדר את הבית לנוי משום כבוד השבת עצמה - מותר. אין לומר בשבת בצהרים שהולך לנוח כדי שיוכל להישאר ער בליל הסדר, ולא יאמר כן אף לילדיו, אולם מותר לנוח בעצמו ולהשכיב את ילדיו סתם, כבכל שבת. כמו כן אין ללבוש בגדים המיוחדים ליום טוב קודם הלילה.

כניסת יום טוב
הנשים מדליקות נרות רק כשכבר ודאי לילה. (לוח זמנים בסוף העלון). ראוי לנשים להתפלל ערבית קודם שידליקו, ואם לא התפללו, צריכות לומר "ברוך המבדיל בין קדש לקדש" וכו'. מברכות "להדליק נר של יו"ט", ואין צריכות לברך "שהחינו", אולם יש שכן נוהגות לברך, וכל אשה תעשה כמנהגה.

הגברים מתפללים תפילת ערבית מיד בצאת הכוכבים ובתפילת שמונה עשרה אומרים "ותודיענו" אך אין אומרים "ויהי נועם" ולא "ויתן לך". מנהג ארץ ישראל לומר הלל שלם בברכה לאחר שמונה עשרה.

קידוש
אומרים את נוסח הקידוש ליום טוב שחל במוצ"ש כפי שמופיע במחזורים, המשלב בתוכו קידוש והבדלה (יין, קידוש, נר, הבדלה, וזמן). אין מברכים על הבשמים. בברכת "מאורי האש" יכול לקרב את הנרות שיראו כאבוקה ואח"כ להפרידם. בחתימת הברכה אומר "המבדיל בין קדש לקדש", ואם אמר כהרגלו בין קדש לחול, חוזר ומבדיל. יש לזכור ולכוון לצאת בקידוש גם ידי חובת כוס ראשון מארבע כוסות.

נוסח ההגדה
ככלל, אין שנוי בנוסח ההגדה, למעט בחתימת ההגדה בברכת "גאל ישראל" שיש המשנים את הסדר ואומרים "מן הפסחים ומן הזבחים" (הפוך מבכל שנה).

לוח שיעורים
שיעור הכוס לארבע כוסות
לשיטת ר' חיים נאה זצ"ל כלי המכיל משקה במשקל 86 גרם.
לשיטת החזון איש זצ"ל כלי המכיל משקה במשקל 150 גרם.

שיעור כזית מצה
משקל 28 גרם (קצת יותר מחצי מצה באפיית יד).

שיעור כזית מרור
משקל 19 גרם.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il