ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הצדיק 'אסד'

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר שלח לך Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיון תשע"ז

הצדיק 'אסד'


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

אם נשאל יהודי כיום – שמעת על אדם ששם משפחתו – 'אסד'? הוא יחייך ויענה – וודאי, נשיא סוריה, רוצח ההמונים מדמשק.
לא רבים יודעים, אך להבדיל אלף אלפי הבדלות בין רשע לצדיק, בתולדות ישראל היה אחד מגדולי גדולי עולם בשם רבי יהודה אסאד זצ"ל, שיום ההילולא שלו חל השבת – כג' סיוון.
רבי יהודה אסאד, נחשב לפוסק הדור בהונגריה, בדור שאחרי החת"ם סופר. חיבר שו"ת חשוב בשם 'יהודה יעלה' וספרים נוספים. רבי יהודה אסאד היה גם מנהיגם של שלומי אמוני ישראל במאבק נגד הרפורמים שהלכו והתגברו בדורו ועוד ועוד.
מספרים, שהזמינוהו להתמודד על משרת הרבנות באחת הערים החשובות. אותה עיר לא הצליחה למנות רב, מפני שבעיר התגורר תלמיד חכם מופלג בשם רבי צבי. רבי צבי היה אדם עשיר, ולא רצה ליטול על שכמו את משרת הרבנות, אך ברור היה לו שרב העיר צריך להיות גדול בתורה יותר ממנו.
בעבר, הגיעו מספר גדולי תורה להציג את מועמדותם לרבנות העיר, וכפי המנהג דרשו דרשה תורנית עמוקה בפני הקהל. בשלב מסוים במהלך הדרשה, היה רבי צבי מקשה עליהם קושיא חמורה ודוחה את דבריהם, והם נאלצו לחזור על עקבותיהם בבושת פנים.
ככל הרבנים, גם רבי יהודה אסאד הגיע לעיר, והחל לשאת את דרשתו. רבי צבי כבר ישב מוכן לאתר את הפרצה בדבריו, ולהקשות עליו. אך להפתעתו של רבי צבי, החל רבי יהודה לבאר באריכות את פשט הגמרא. הבעת זלזול פשטה על פני רבי צבי, שהרי שיעור כזה הוא למטה ממדרגתו, והוא התכוון כבר לקום ממקומו ולעזוב את המקום.
לפתע, הקשה מהר"י אסאד – קושיא קטנה. הייתה זו ממש קושיא קלה, ובכל זאת – קושיא ולא רק פשט גמרא. רבי צבי החליט להישאר. אחרי הקושיא הראשונה, באה קושיא קשה יותר, וכך השיעור הלך והפך לעמוק יותר מרגע לרגע. רבי צבי אימץ את מוחו ותר אחרי הפרצות בדבריו של מהר"י אסאד.
לפתע, נזכר בגמרא מפורשת הסותרת את דבריו של רבי יהודה. הוא הצביע והקשה על מהלך השיעור. אך רבי יהודה ענה לו בנחת: 'לפי הדרך שבה הסברתי בתחילת השיעור את פשט הגמרא, מתורצת הקושיא של כבודו...'
כך הבין רבי צבי את עומק הפשט של מהר"י אסאד, והפך לחסידו הנלהב....
זהו סיפור יסודי לכל לומד גמרא, המבהיר את החשיבות הגדולה בהבנה בהירה של הגמרא עצמה, לפני שניגשים לתוספת העמקה ופלפול. זה גם סיפור יסודי וחשוב הנוגע בנקודה רגישה, שעליה סובבים רבים מהוויכוחים הפנימיים בתוך העולם הדתי והתורני בפרט, והעולם הכללי בכלל.
שני כוחות חזקים וקיומיים מתנגשים כל העת בעולם – התחדשות ושמרנות. מחד- העולם חייב כל העת להמציא, לפתח וללכת קדימה. בלעדי כוח זה, העולם יקפא על שמריו ויתנוון. ככל שהעולם מתקדם, כך כוח החדשנות הולך ונעשה חיוני יותר. העולם המודרני בנוי על המצאות. אנשי 'ההי – טק', קטר הכלכלה בימינו – שוקדים כל העת להמציא את ה'אקזיט' הבא.
מאידך – השמרנות. התחושה היא יותר ויותר שאנו 'מחדשים ומאבדים' את עצמנו לדעת. למשל - ההמצאות החדשות זוללות את משאבי הטבע, ואם נמשיך כך העולם יכלה את עצמו, חלילה. המידע החדש המוזרם ללא הרף ברשתות החברתיות, גורם לתזזיתיות בלתי פוסקת, ואנו זקוקים לפסק זמן של מידע ישן ועמוק דרך קריאת ספרים ועוד. וכך מתפשטים הקולות הקוראים ל- 'שבוע הספר', 'קיימות' ועוד קולות שמרניים.
כך גם בבית המדרש – מחד – "אין בית המדרש בלא חידוש", ומאידך – "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע...", כל עולם התורה זועק מסורת והמשכיות.
כל כך הרבה וויכוחים בדורנו פורצים מכוחם של אנשים הרצים לחדש ללא יסודות איתנים, וגם... מכוחם של אלו החונקים את רצון ההתחדשות. מול כולם, מציב מהר"י אסאד את הדרך המאוזנת של החידוש פורץ הדרך, הבנוי על היסודות העמוקים של הבנה בהירה ורחבה של המסורת העתיקה.
עניין זה עומד בפרשתנו ביסוד התראתו של משה במעפילים. מול הדוחפים לעלות בהר, קדימה ולמעלה, עומד משה ומזהיר – זהו חידוש ללא יסודות איתנים, "אל תעלו, כי אין ה' בקרבכם"!
ויהי רצון, שנזכה לשלב את הכוחות יחד, לצמיחה גדולה!
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il