ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בענייני איסור עקירת ישובים | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש ארץ ישראל ומצוותיה חבל קטיף סירוב פקודה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ה

בענייני איסור עקירת ישובים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

שאלה של שוטרים וחיילים: אם לא נציית לפקודה להשתתף בעקירת היישובים אנו עלולים להיענש בעונש מאסר לכמה חודשים , מה עלינו לעשות?
תשובה: מוטב להיענש בעונש מאסר לכמה חודשים ולא להיות רשע ואכזר שעה אחת לפני המקום. לעקור יהודים מביתם בארץ ישראל זה פשע, זו רשעות, וכל מי שיעשה זאת יצטער כל ימיו על מה שעשה, חייו יוכתמו במעשה המכוער של רשעות.

שאלה: ואם בגלל אי קיום הפקודה הזו אני עלול להפסיד את מקום עבודתי כשוטר, וחברי, קצין בצבא, עלול להיות מודח, ושאיפותיו להמשיך כקצין בצה"ל לא יתממשו, האם גם אז עלינו לא לציית לפקודה?
תשובה: אין כל היתר לעבור עבירה חמורה זו בשביל פרנסה. כדי לא לעבור עבירת לא תעשה אדם מחויב לתת את כל ממונו, וכדי לקיים מצוות עשה אדם מחויב להוציא עד חומש מממונו. לעקור יהודים מביתם זה פשע וחטא חמור, ועל כן אין להשתתף בזה למרות המחיר הכבד מאוד.

שאלה: נקראתי למילואים בתקופת תמוז. המילואים הם שמירה בגבול ירדן כדי לשחרר יחידות אחרות שיוכלו להשתתף בעקירת היישובים בגוש קטיף. האם עלי לסרב להתייצב כשאני עלול להיענש על כך.
תשובה: גם סיוע לדבר עבירה אסור בהחלט. וגם מי שנקרא לסייע עליו לסרב ולקבל באהבה את העונש. עליו להשתמש בזכות הדמוקרטית - לא לציית לפקודה המנוגדת לאמונתו. הדגשתי את היות הדבר דמוקרטי לא מפני שלולא כן היה צריך למלא את הפקודה, אלא מפני שיש בציבור שלנו כאלה שחוששים שסירוב זה פוגע בדמוקרטיה, ולדעתם זו סכנה לקיום המדינה, וסכנה קיומית מתירה לעבור עבירה משום פיקוח נפש. על כן הוספתי שאין בזה סכנה לדמוקרטיה ולא עוד אלא שזה חלק מהזכות הדמוקרטית אף על פי שזה מנוגד לחוק. דבר זה הוגדר היטב על ידי יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט.

שאלה: אני משרת במחלקה שאמורה להשתתף במעגל הראשון, כלומר באופן פעיל, בעקירת התושבים בחבל קטיף ח"ו. מה עלי לעשות, האם לסרב מראש ולא להשתתף בכל ההכנות לעקירה, או להמשיך עם כולם ובשעת מעשה להצטרף אל התושבים ולעמוד מול החיילים ולמנוע את העקירה?
תשובה: כל מי שבידו למנוע ולעכב את הפשע הנורא הזה עליו להשתדל בכל כוחו למנוע אותו. עליו לשקול היכן ואיך יועיל יותר. אם אמנם תוכל להיות שם ובעת המעשה להשפיע על חבריך שלא יעשו את הרעה הזאת, זה עדיף מסירוב מראש. ודע לך, אתה לא תהיה החייל היחיד שינהג כך. חיילים רבים יצטרפו לתושבים באופן פעיל, ורבים יותר יעמדו מן הצד ולא יוכלו להרים יד על נשים וילדים ולגרש אותם מביתם. רק מי שליבו אטום, וקיצונים מאנשי שמאל מלאי שנאה, ומקצת חיילי מכינות מבולבלים, ינסו לעקור יהודים מביתם. אך בעז"ה לא יעלה בידם, וחבל ארץ ישראל זה יישאר בידינו לתמיד.

שאלה: האם מותר לחסום כבישים האין בזה גזל זמן של אנשים וסכנת נפשות כי אולי חוסמים את דרכם של אמבולנסים כבאיות וכיו"ב?

תשובה: מותר לחסום כבישים כדי למנוע את עקירת היישובים. אדרבא, משום פיקוח נפש מחויבים לחסום כבישים כדי להציל את תושבי אשקלון ושדרות וכל הדרום מסכנת פצמ"רים. אין גדר של סכנת נפשות בחסימת כבישים, כך נמסר ממגן דוד. במאבק ציבורי כה חשוב בעל משמעות לכל עתידה של מדינת ישראל, אין מקום לשאלות האם יש בזה גזל זמן פרטי, גדרי ציבור שונים מגדרי יחיד, ואין להקיש מזה על זה. על כן מצווה גדולה להפגין ולמחות גם בצורה של חסימת כבישים. אם החסימה נעשית ללא אלימות, אזי זו פעולה לגיטימית ודמוקרטית אף שהיא נגד החוק. זכות הציבור לעבור על החוק בצורה כזו תוך שהוא מוכן לשלם את המחיר. שאלה זו מזכירה את הנאמר בגמרא בגיטין נ"ו, אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלינו והגלתנו מארצנו. הוא אמר שאם יקריבו את הקרבן שהביא השליח מרומי, קרבן שהיה בו מום, יאמרו בעלי מומין קרבין למזבח. ואם לא יקריבו אלא יהרגו את השליח, יאמרו מטיל מום בקודשים יהרג. ולא שקל את העובדה שאם לא יעשו אחד מאלה מרחפת סכנה על כלל ישראל. עד כאן בגמרא.

ולענייננו, במדינה דמוקרטית כל הציבור אחראי למה שקורה כי בידו להשפיע ולשנות, ועל כן אין לומר שהציבור שמתעכב אינו שייך לנושא, אלא עליו האחריות, כי עקב שתיקתו או תמיכתו עלתה מחשבת העקירה, ועל כן יש להוכיח את הציבור לתקן את מעשיו. מקור הלכתי לדבר זה שמעתי שהביא הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג: מובא בדרכי משה סי' יא בשם הכול בו, שאם אדם מסרב לבוא לבית דין ותבעו אותו ג' פעמים ואינו בא, יכול לבטל בבית הכנסת שלו, כלומר לעכב את הציבור, ולהכריז על הסרבן, ואם זה לא עוזר, מותר לבטל את התפילה בכל בתי הכנסת, כלומר לעצור את התפילה כדי להפעיל לחץ על הסרבן. ולמה מותר לגזול זמן הציבור - אלא כך הסדר. ויש גם לפרש כי על הציבור מוטל ללחוץ על העבריין שיתקן מעשיו. כי כל ישראל ערבין זה לזה ואין בזה גזל זמן.

אחר הניסיון המוצלח של חסימת הכבישים ביום שני שעבר, רבים מאלו שפקפקו בערך של חסימת הכבישים חזרו בהם ומודים, שזו אחת מדרכי המחאה שעשויה לבטל את המחשבה הרעה של עקירת היישובים. מעתה כולנו קרואים בנערינו ובזקנינו להשתתף במחאה הבאה תוך נכונות לשלם מחיר ולהיעצר. מסירות והקרבה של ציבור גדול יהפכו בוודאי את הגזירה לטובה. אך תנאי להצלחה, מחאה שאין בה אלימות ואין בה היגררות אחרי פרובוקציות של שוטרים גלויים ונסתרים כ'שמפניה' וחבריו. גם אם שוטרים ינהגו באלימות מופרזת שלא כחוק, יש לשמור על איפוק מירבי בדיבור ובמעשה, אי תגובה זהו סוד ההצלחה. מאידך אנו תובעים מהמשטרה לשמור על החוק לפרטיו. מותר לה לעשות את המוטל עליה אך רק לפי החוק. אם אנו ננהג באיפוק והמשטרה תשמור על החוק זו תהיה הדמוקרטיה במיטבה.

ב"ה תיהפך הגזירה לטובה ולברכה, ונזכה לחיזוק אחיזתנו בכל ארץ ישראל,ארץ מולדתנו, ארץ ד', ארץ החיים, ארץ הקודש, כמובטח לנו ולאבותינו.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il