ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אורות התשובה פרק ט' א' ;">

דף הבית בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה אורות התשובה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ אב תשע"ז

אורות התשובה פרק ט' א'

כ אב תשע"ז



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

פֶּרֶק ט
עֵרֶךְ הָרָצוֹן הַמִּתְגַּלֶּה עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה
יסוד האופי
א. קְבִיעוּת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הִיא מְיַסֶּדֶת אֶת אָפְיוֹ שֶׁל הָאָדָם עַל יְסוֹד הָאֲצִילוּת•, וְהוּא סוֹפֵג אָז תָּמִיד אֶל תּוֹכוֹ רוּחַ עָדִין, וּמַעֲמִידָתוֹ הִיא בָּזֶה עַל הַבָּסִיס הָרוּחָנִי• בַּחַיִּים וּבַמְּצִיאוּת.

רצון הטוב
הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁרוּיָה בַּלֵּב תָּמִיד, מְוַדֵּאת לָאָדָם אֶת הָעֵרֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁל הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים, וְהַיְסוֹד הַגָּדוֹל, שֶׁהָרָצוֹן הַטּוֹב הוּא הַכֹּל•, וְכָל הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא מִלּוּאָיו*, נַעֲשֶׂה תֹּכֶן מֻטְבָּע בְּנַפְשׁוֹ עַל יְדֵי אוֹר הַתְּשׁוּבָה הַקָּבוּעַ בּוֹ, וּמִמֵּילָא חָל עָלָיו שֶׁפַע גָּדוֹל שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּתְדִירוּת, וְרָצוֹן נִשְׂגָּב בִּקְדֻשָּׁה, לְמַעְלָה מֵהַמִּדָּה הַקְּבוּעָה• שֶׁל בְּנֵי אָדָם רְגִילִים, הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בּוֹ, וְהוּא בָּא לְהַכִּיר אֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁל הַהַצְלָחָה הַגְּמוּרָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה כִּי אִם בָּאָדָם עַצְמוֹ, וְלֹא בְּשׁוּם תְּנַאי חִיצוֹנִי, וְהוּא רַק הָרָצוֹן הַטּוֹב•. וְהַצְלָחָה זוֹ הִיא הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל מִכָּל אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת, וְרַק הִיא מְאַשֶּׁרֶת אֶת כָּל הָעוֹלָם וְאֶת כָּל הַמְּצִיאוּת. כִּי הָרָצוֹן הַטּוֹב, הַשּׁוֹרֶה בַּנְּשָׁמָה תָּדִיר, מְהַפֵּךְ הוּא אֶת כָּל הַחַיִּים וְהַמְּצִיאוּת לְטוֹבָה•, וּמִתּוֹךְ הָעַיִן הַטּוֹבָה, שֶׁהוּא מַבִּיט אָז עַל יָדָהּ בַּאֲמִתַּת הַמְּצִיאוּת, פּוֹעֵל הוּא עַל הַמְּצִיאוּת וְעַל אָרְחוֹת הַסִּבּוּךְ שֶׁבַּחַיִּים שֶׁיֵּצְאוּ מִכְּלַל קִלְקוּלָם, וְהַכֹּל פּוֹרֵחַ וְחַי בְּאֹשֶׁר, מִתּוֹךְ הָעֹשֶׁר וְהַשֹּׂבַע הַנִּשְׁמָתִי שֶׁבָּרָצוֹן הַטּוֹב. וְתוֹרָה זוֹ, שֶׁכָּל שְׁאֵלוֹת הָעוֹלָמִים תְּלוּיוֹת רַק בָּרָצוֹן הַטּוֹב, מִתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם עַל יְדֵי מָרֵי דִּתְיוּבְתָא•, שֶׁתֹּכֶן הַתְּשׁוּבָה הִיא מַשְׂאַת נַפְשָׁם הַתְּדִירָה. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הוֹלֵךְ, בֶּאֱמֶת, הָרָצוֹן וְנַעֲשֶׂה עָדִין וָטוֹב, וְהָעוֹלָם הוֹלֵךְ וּמִתְבַּסֵּם•.

רצון עומק החיים
הָרָצוֹן הַבָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הוּא הָרָצוֹן הֶעָמֹק שֶׁל עֹמֶק הַחַיִּים, לֹא הָרָצוֹן הַשִּׁטְחִי שֶׁהוּא תּוֹפֵס רַק אֶת הַצְּדָדִים הָרָפִים וְהַחִיצוֹנִים שֶׁל הַחַיִּים•, כִּי אִם אוֹתוֹ הָרָצוֹן שֶׁהוּא הַגַּרְעִין הַיּוֹתֵר פְּנִימִי לִיסוֹד הַחַיִּים, וַהֲרֵי הִיא הָעַצְמִיּוּת הַגְּמוּרָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה. וּמִתּוֹךְ שֶׁהָרָצוֹן קָבוּעַ לְטוֹבָה עַל יְדֵי עָמְקָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה•, נִקְבַּע הַטּוֹב בַּאֲמִתָּתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה וּמַהוּתָהּ, וּמִמֵּילָא כָּל הַהַמְשָׁכוֹת הַתּוֹלַדְתִּיּוֹת•, כָּל זֶרַע שֶׁבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁל אֱמֶת מֵבִיא לָעוֹלָם, נִשְׁאָב אוֹר הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם מִיסוֹד הַטּוֹב. וְהֵם הֵם• בַּעֲלֵי הַנְּשָׁמוֹת הַמְאִירוֹת, שֶׁהָאוֹר הָאִידֵאָלִי שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה סָפוּג בָּהֶן.

___________________________

יְסוֹד הָאֲצִילוּת - עולם פנימי ועמוק, קרבת אלוהים. מַעֲמִידָתוֹ הִיא בָּזֶה עַל הַבָּסִיס הָרוּחָנִי - מעניקה לו יציבות רוחנית. הָרָצוֹן הַטּוֹב הוּא הַכֹּל - הוא עיקר הבריאה. לְמַעְלָה מֵהַמִּדָּה הַקְּבוּעָה - מעבר למה שמצוי אצל אנשים רגילים. הוּא רַק הָרָצוֹן הַטּוֹב - הטוב האמיתי הוא הרצון הטוב. מְהַפֵּךְ הוּא וכו' - על ידי השפעה לסביבה ועל ידי השפעה סגולית. מָרֵי דִּתְיוּבְתָא - בעלי תשובה, אנשים שתכונת חייהם היא התשובה. מִתְבַּסֵּם - מִתקן, מתנעם, משתכלל [הערת הרב צבי יהודה קוק]. תּוֹפֵס וכו' - מתאווה לדברים חיצוניים. עָמְקָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה - תשובה עמוקה. הַהַמְשָׁכוֹת הַתּוֹלַדְתִּיּוֹת - ילדיו, ובכלל זה השפעותיו, כל מעשיו, דיבוריו וכו'. וְהֵם הֵם - תולדותיו.


ביאורים

בפרק זה עוסק הרב קוק בכוח המרכזי בנפש האדם והוא הרצון . כמו כן הרב קוק מברר באיזו מידה הרצון הוא משמעותי בתהליך התשובה.
מהות התשובה היא לראות את הטוב שטמון באדם ולא את מעשיו הרעים. הנחת היסוד של התשובה היא האמון באדם וביכולתו להשתנות אם רק יבחר בטוב.
האדם מתרשם בדרך כלל מהמעשים החיצוניים של האחר. הוא רואה את מעשיו הרעים וחושב שהדבר מעיד על אופיו הרע. כך גם האדם מביט על הקלקולים שיש בעולם ומגיע למסקנה שהעולם הוא מקום מקולקל.
אדם שהתשובה וההתקדמות הרוחנית מעסיקות אותו ללא הרף, מסתכל בצורה שונה על המציאות.
התשובה מלמדת אותו שאפשר לשנות את המציאות. הוא יודע שמה שנראה לנגד עיניו היא מציאות בר חלוף. כמו שהוא הסתכל על עצמו ועל עבירותיו כדבר הניתן לשינוי, כך בני האדם והעולם כולו יכולים להשתנות ולעשות תשובה.
המבט של האדם שעשה תשובה נעשה אצילי יותר. המילה אצילות נגזרת מהמילה 'אצלוֹ'. אדם אציל כביכול נמצא ליד הקב"ה ומסתכל מאותה עמדה על העולם. מבטו מחובר למבט האלוהי המלא אמון במציאות, למבט האבהי האוהב שיודע שבבן שלו, למרות כל מעשיו הרעים, ישנה נקודת טוב שאותה צריך לגלות.
מבטו האציל של בעל התשובה מתבטא בשני אופנים:
הוא מביט כך על עצמו. הוא יודע שהרצון שלו יכול להרים אותו לגבהים. מאחר שהוא נמצא קרוב לקב"ה, גם הרצון שלו מקבל כוחות והוא מסוגל לעשות דברים שמעבר ליכולת האנושית הרגילה.
הוא מביט כך גם על העולם. הוא יודע שאפשר לתקן את העולם אם רק נכוון את רצונות בני האדם למקום טוב, למקום שבו הם יגלו את נקודת הטוב שבתוכם ולא יתעסקו בדברים שוליים.
איך מגלים את הטוב שמסתתר בפנים? על ידי הרצון. הרצון הוא הדבר היסודי ביותר בנפש. כל הכישרונות של האדם ויכולותיו מבטאים את הרצון שלו. אם האדם רוצה להיות טוב - ישתמש בכישרונות לטובה. ואם חלילה רוצה לסור מדרך הטוב - כישרונותיו יעזרו לו ללכת בדרך זו.
ככל שיהיו יותר בעלי תשובה עם מבט כזה שמאמין בטוב שקיים בבני אדם - העולם יהיה מתוקן יותר. יהיו פחות ציניות וזלזול ויותר אמון בבני האדם שמסוגלים להפוך את חייהם לטובה.
באדם ישנם רצונות שונים שמתרוצצים בקרבו. איך יידע האדם אחרי איזה רצון ללכת? לשם כך יש צורך להבחין בין הרצון ששייך רק לי לבין רצונות שקיימים בי ומושפעים מהסביבה ומלחץ חברתי. הרצון שרוצה לגלות את הטוב שבתוכי הוא הרצון האמיתי שלי ואותו התשובה מביאה לידי ביטוי.

הרחבות
*כח הרצון
בשונה משאר כוחותיו של האדם, הרצון לא נתון לבחירה חופשית. אמנם האדם חופשי לבחור את רצונותיו, אך לעולם הוא מוכרח לרצות דבר מה. הרב חרל"פ כותב "כללות הרצון, להיות רוצה, זה אינו בגבול בחירתו (של האדם)... הוא חופשי ברצונו מה לרצות ואינו חופשי בעצם הרצון, מוכרח הוא לרצות כשם שבעל כורחו הוא חי" [לחם אבירים ג]. אם כן האדם מוכרח לרצות, אך תוכן הרצון, האם לרצות בטוב או חלילה ברע, תלוי בבחי
*חשיבות הרצון
שֶׁהָרָצוֹן הַטּוֹב הוּא הַכֹּל, וְכָל הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא מִלּוּאָיו . ברצונו של האדם תלוי האם הוא יעשה מעשים טובים או חלילה רעים. יכול להיות אדם עם כישרונות רבים, אך אין זו מעלה אם הוא משתמש בהם לרעה. הרצון הטוב הוא שנותן משמעות לכישרונות של האדם כיוון שהרצון יקבע לאיזו מטרה האדם ישתמש בכישרונותיו. "בתפיסה האמתית צריך לראות את הכישרון כאמצעי ולא כמטרה, שהרי הכישרון אינו אלא כלי המסייע לאדם לגלות את רצונו. יתר על כן, טיבו של הכישרון נקבע בסופו של דבר לפי הרצון, האם יהוה הכישרון גורם בונה או חלילה סיבה לחורבן" [ הרב יעקב פילבר בהקדמתו לאורות התשובה].

שאלות לדיון
א. איך ניתן לומר ש'הרצון הטוב הוא הכל', והרי יש רצוי ויש מצוי?
ב. כיצד ה'רצון הטוב' מהפך את כל החיים והמציאות?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il