ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

המסילה, העצים והתפארת | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים יום העצמאות עניינו של יום Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (24 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (24 ד')

יום העצמאות התשס"ג

המסילה, העצים והתפארת

שיעור שניתן ביום העצמאות לכבוד חגה העשרים של 'הר ברכה'



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
שמחה בת חנה

גלגולי בניין הקדושה וההנהגה
"הר ברכה" שוכנת בנחלת שבט יוסף. בבוא ישראל לארץ, עוד קודם המלחמות, עושים ישראל מסע מזורז בפיקודו של יהושע בן נון כדי להציב תחילת ברכה בהר ברכה, כציווי התורה "ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" 1 , וכמסופר בספר יהושע.

בנין הקדושה בישראל עובר גלגולים. המשכן מוקם בשילה אשר בנחלת יוסף, משם הוא מתגלגל לגבעון ולנוב בנחלת בנימין, ומשם לבית עולמים. כך גם בבניין ההנהגה, מי שזוכה לכבוש את ארץ ישראל ולייסד שם את שלטון ישראל הוא יהושע בן נון, מזרע אפרים מבית יוסף. מאוחר מכן מתגלגלת המלוכה ועוברת לבנימין, ורק לבסוף היא מגיעה לדוד.

המסילה הזו, העוברת מאפרים לבנימין ומבנימין ליהודה, היא עצת ה' העליונה לכתחילה, לא בדיעבד. הקמת המשכן בשילה אינה חלק ממהלך של 'ניסוי וטעייה', שבו מבררים מקום ומסתבר שהוא לא ייצלח ואז עוברים למקום אחר. גם בחירת שאול אינה באקראי, ופסוק שלם מעיד שאלמלי חטא שאול "הכין ה' את ממלכתך עד עולם" 2 , וכן בפרשת וישלח נאמר "ומלכים מחלציך יצאו" 3 , ומכאן שהמלכות עתידה להיות גם לבנימין. רק לאחר שחטא שאול עוברת המלכות ליהודה.

אמנם, בשעה קשה אומר הנביא 4 "וימאס באוהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר", כי יש שעות שהנבואה משמיעה זעקה גדולה, כמו גם בפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" 5 . אבל בהפטרת יום העצמאות אנו קוראים שתגיע שעה שבה "וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו, אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים" 6 .

ואם תשאל – כיצד יתכן הדבר? כיצד היתה יכולה מלכות בית דוד לצמוח, אם המלכות היתה נשארת לאפרים ובנימין? יתכן ויתכן. זאת משום שחלקם של אפרים ובנימין אינו רק כשלב שמכין לשלב הבא ואחר כך עבר זמנו והוא יכול להיבטל מהעולם, אלא תפקידו נותר ועומד גם בעמוד מלכות בית דוד על תלה.
הכיצד?

נמחיש זאת ביחס ליוסף וביחס לבנימין, על קצה המזלג.

ההרכבה בין שני העצים
ביחס ליוסף מגלה לנו את הסוד הגדול יחזקאל בנבואתו המופלאה על שני העצים 7 :
ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו וקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חביריו, וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידיך. וכי יאמרו אליך בני עמך לאמר הלא תגיד לנו מה אלה לך, דבר אליהם כה אמר ה' אלוקים הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי:
ובסופו של דבר, באותו עץ אחד:
ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם.

שני העצים – עצים חיים הם. יחזקאל מבצע בהם הרכבה, שאסורה בשני מינים שונים, אבל מותרת כשמדובר במשפחה אחת.

בכל הרכבה יש כנה ורוכב. הכנה היא בעלת עוצמת חיות גדולה, כוח השתרשות, כמו שאת תפוז ה'ולנסיה', למשל, מרכיבים על ה'חושחש', שהוא תפוז בר עם קוצים, שיש לו עוצמה של חיים. תפקידו של הרוכב הוא לתת פרי הלולים. הכנה היא יוסף, והרוכב הוא יהודה, וזה החיבור של "והיו לאחדים בידיך". עוצמת החיות של יוסף, עוצמת כשרון המעשה שלו "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו" 8 נחוצים למלכות יהודה, וגם כשהרוכב נותן פרי הלולים הוא מקושר לעוצמה של הכנה.

בשביל החיבור הזה יש צורך בדבר אחד - ענווה. להכיר במלכות בית דוד, ולהכיר בעובדה שמעל הכנה נמצא קרן דוד, את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, "ובין כתיפיו שכן" 9 . כשישנה ענווה - אפרים לא יקנא את יהודה, יש לו תפקיד לאורך כל הדרך.

דוד ויהונתן

גם לבנימין יש שליחות מיוחדת שנמשכת גם דוד מלך ישראל. את הסוד הזה מגלה פסוק מופלא בספר שמואל, בשעה שנפגשים דוד ויהונתן הנאהבים והנעימים בפגישתם האחרונה בחורשה, ושם אומר יהונתן לדוד "ואתה תמלוך על ישראל ואנוכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי יודע כן" 10 . יהונתן אינו מחפש ג'ובים! הוא יודע שיש לו תפקיד ושליחות גדולה. גם בהיות דוד מלך הוא זקוק למשנה של יהונתן, ובשעה שדוד מפר את הברית עם בנו של יהונתן מפיבושת, "אני אמרתי בחופזי כל האדם כוזב" 11 , יוצאת בת קול ואומרת - נפרדה מלכות בית דוד.

אהבת הרעים שבין דוד ויהונתן נושאת בתוכה גם את בשורת מלכות ישראל.

נמצא שהמהלך של 'יוסף בנימין יהודה' עובר לאורך כל הדרך. במקדש, במלכות, וגם את מחיית זרעו של עמלק מתחיל יהושע "בחר לנו אנשים" 12 , ממשיך שאול מזרע בנימין, ואחר כך דוד. בכל שלש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ חוזרת ההדרגה הזו.

זהו מהלך אלוקי.

ספירת העומר – ערך לכל נדבך בבניין
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, בהם אנחנו סופרים כדי לדעת מתי יחול חג השבועות. הספירה מלמדת את הערך של התהליך העולה קמעה קמעה, מיציאת מצרים עד מתן תורה. המסילה – מסילת ישרים שנבנית והולכת – באה לידי ביטוי בכך שלכל יום יש את תפקידו שלו. מכאן תשובה לשאלתו של החינוך, כיון שהספירה היא ציפייה ליום שיגיע, מדוע לא סופרים כמה ימים נשאר? התשובה היא שאנו סופרים כדי לבטא שלכל יום יש את הערך המיוחד שלו, את הנדבך שהוא מוסיף במהלך הגדול.

יום העצמאות – יסוד שבתפארת
מהו יום העצמאות? השבוע של יום העצמאות בספירת העומר הוא שבוע של תפארת. תפארת היא מידתו של יעקב, "ישראל אשר בך אתפאר" 13 . בתוך התפארת הגדולה, יש בכל יום את הנקודה המיוחדת שבו היא באה לידי ביטוי, והיום זהו יום יסוד שבתפארת. לבי אומר לי שכשם שהתברר המעבר מהיסוד והתפארת אל שבוע המלכות ביום ירושלים, יום החסד שבמלכות, כך יתברר ענינו של כל יום ויום מימי הספירה עד הגאולה השלמה.

היסוד הוא מידתו של יוסף "צדיק יסוד עולם". הוא הבונה והנוטע שורשים, כל אשר יוסף עושה ה' מצליח בידו, הוא המשביר בר. אין מידה נכונה ליום העצמאות מאשר יסוד שבתפארת, שבה מתגלה - מתוך תפארתו של יעקב על צמרתו הענפה ועל כל בניו - תפארתו של יוסף. מדינת ישראל מגלה שעוד יוסף חי. פרקו של יוסף בספר תהלים הוא פרק פ' שמתחיל ב"עדות ליוסף", ממשיך ב"לפני אפרים בנימין ומנשה עוררה את גבורתך", ובו הפעם היחידה בתנ"ך שמופיעה המילה 'כנה' "וכנה אשר נטעה ימינך, ועל בן אמצת לך".

אמנם, יש משברים. יוסף עובר מבחנים קשים, אחיו מתנכלים לו לעתים. אולם עוד יגיעו מדרגות גבוהות יותר, עוד נזכה למלכות ויהיו ימים יפים מאלה. יום העצמאות הזה הוא היום בו קמה מדינת ישראל ומתגלה יסוד יוסף, שעליו ככנה תעמוד מלכות בית דוד, ראשית צמיחת גאולתינו.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il