ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

השכמת הבוקר | אתר ישיבה

דף הבית ספריה הלכה פניני הלכה תפילת נשים השכמת הבוקר Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ישיבת הר ברכה
תשס"ה

השכמת הבוקר


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

לקום כארי
"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר" (פתיחת השולחן ערוך או"ח א, א). הדרך שבה אדם קם בבוקר משנתו, מצביעה במידה רבה על מצבו הנפשי הכללי, ומשפיעה על תפקודו במשך היום כולו. אישה שיש לה יעוד בחיים, קמה בחשק ובזריזות לקראת היום החדש. והיא בדרך כלל קמה מוקדם בבוקר, כדי שתוכל להספיק יותר במשך היום. אבל אישה שאיבדה את ערכיה וייעודה, חייה איבדו את טעמם, ואין לה אתגר שלמענו שווה לקום בבוקר. לכן היא חשה בבקרים עייפות ומועקה, ורק בלית ברירה היא קמה מאוחר ובכבדות אל עוד יום אפרורי וקודר. אבל אם תתחזק באמונה ותקום בזריזות, תתעורר בנפשה חיוניות ושמחה, ותוכל להתחיל את יומה במרץ.

כתבו האחרונים, שטוב לומר מיד אחר הקימה מן השינה, "מודָה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך" (סדר היום, מ"ב א, ח). האמונה נותנת לאדם תכלית בחייו. אם הקב"ה בחר להעניק לה חיים, משמע שיש לחייה ערך גדול, ומתוך אמונה זו תוכל לקום בבוקר בזריזות ובגבורה. ואמרו חכמים שיתגבר אדם לקום כארי, מפני שהאריה מסמל את מי שאוהב את עצמו ומכיר בערכו, ומתוך כך הוא מתמודד בגבורה עם כל המכשולים העומדים בדרכו (ע' לקוטי הלכות למהר"ן).

צניעות
גם כשאדם נמצא לבדו בביתו, ראוי שינהג בצניעות ויכסה את גופו, ואל יאמר: הנני בחדרי חדרים ומי רואני, כי הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו, ומכבוד שמיים ומכבודו של צלם אלוקים שבו, שיכסה את גופו. לגבי גברים ראוי שכל המקומות שאדם רגיל לכסות מפני הכבוד בהיותו בין בני משפחתו או חבריו הקרובים, יהיו מכוסים גם בהיותו לבדו. ולגבי נשים, הואיל וכללי הצניעות הוגדרו - שרוולים עד המרפק וחצאית עד אחר הברך, כך ראוי להתהלך בבית גם כאשר אין שם אדם אחר.

גם בנות המתגוררות בפנימייה, אע"פ שכולן שם בנות, אין ראוי שישהו בחדר בלבוש שלא לפי כללי הצניעות. ובעת לבישת הבגדים, נכון להקפיד שלא להחליף את הבגדים התחתונים בחדר, אלא בשירותים או במקלחת או תחת כיסוי (פניני הלכה תפילה ז, 1).

לגבי כיסוי ראש לאישה נשואה כשהיא בביתה, יש אומרים שהואיל ודין כיסוי הראש קל יותר מכיסוי הגוף, שהרי רווקות אינן צריכות לכסות את ראשן אבל את גופן חייבות לכסות, לפיכך גם אישה נשואה, כל זמן שאין אנשים זרים בביתה, רשאית ללכת בלא כיסוי ראש. ויש מחמירים שגם כשהיא בביתה לבדה תלך בכיסוי ראש (פניני הלכה ח"ב ע' 36). אבל כשהיא בחדר השינה, לבדה או עם בעלה בימי טהרתה, אינה צריכה לכסות את הראש.

כדי לבאר מעט את עניין הצניעות יש להקדים, שמתחילה כשנברא האדם הראשון הוא היה טהור ונקי, ברוחו ובגופו, ולא הרגיש צורך להתכסות בבגדים. אולם לאחר החטא, התחיל להתבייש במערומיו, ומאז כולנו מכסים את הגוף בבגדים, ובמיוחד את המקומות הקשורים לתאווה הגופנית ולהוצאת הפסולת.

הגוף החשוף מדגיש בצורה קיצונית את הצד החומרני והבהמי שבאדם. אמנם יש בצורת הגוף על כל פרטי אבריו גם רמזים עמוקים ונפלאים אודות הנשמה, שחכמת הקבלה עוסקת בהם בהרחבה, וייעודו של הגוף להגשים את כל אותם הרעיונות. אבל בעקבות החטא, המבט שלנו נעשה חיצוני יותר, ובמבט ראשון אנו רואים בגוף רק את הצד הגשמי, שמשכיח את הפנימיות הרוחנית. לכן ראוי להצניע את הגוף, כדי להדגיש יותר את הרוחניות הפנימית, שהיא מקור היופי, ומתוך כך יתפשט היופי האצילי על כל הגוף. וזהו שרמזו חז"ל שדווקא הצניעות משמרת את היופי, על ידי שהיא מטפחת את השורש הניצחי שלו (ע' במד"ר א, ג).

בנוסף להדגשת הצד הרוחני שבאדם, שבאה על ידי האיפוק שבצניעות, יש לצניעות תרומה עצומה לריכוז הכוחות החיוניים שבגוף למען חיזוק הקשר שבין איש לאשתו. הצניעות הופכת את התאווה לאהבה. שלא כפי שרבים טועים לחשוב, כי הצניעות נועדה לדכא את היופי ושמחת החיים. האמת הפוכה, הצניעות שומרת את היופי והחיוניות עבור בן הזוג, שעמו כורתים ברית, למען הרבות אהבה, דבקות וחיים.

מנהג חסידות בלבישת הבגדים ונעילת הנעליים

מנהג חסידות להקדים בכל דבר את הימין לשמאל, מפני שהתורה החשיבה יותר את צד ימין (בהזאה על בוהן יד ורגל ימין). ועל פי הקבלה הימין רומז לחסד והשמאל לדין, ויש להגביר את החסד על הדין. לכן מנהג חסידות לאכול ביד ימין. וכן בעת רחצה וסיכה, מקדימים ימין לשמאל. ובעת רחיצת כל הגוף ראוי להקדים תחילה את הראש ואח"כ את יד ימין על פני יד שמאל, ורגל ימין על פני רגל שמאל. וכן מנהג חסידות להקדים תחילה את השרוול הימני לשמאלי, וכן במכנס ובגרב. ובעת הסרת הבגדים, ראוי להסיר תחילה את הצד השמאלי 1 .

לגבי הנעליים הדין מורכב. מצד אחד יש מקום להקדים את הימין, ומנגד לומדים מקשירת התפילין על יד שמאל, שבכל ענייני קשירה יש להקדים את השמאל. לפיכך ראוי שתנעל תחילה את נעלה הימנית בלא קשירת השרוכים, ובזה תקדים את הנעל הימנית לשמאלית. ואח"כ בקשירת השרוכים תקדים את הנעל השמאלית לימנית (שבת סא, א; שו"ע או"ח ב, ד) 2 .

ומי שהיא שמאלית ביד וברגל, תקדים את הימין הן בנעילה והן בקשירה, שכך למדנו לעניין תפילין, ששמאלי קושר תפילין על יד ימינו, נמצא שאצל שמאליים גם לעניין הקשירה ימין קודמת. 3

מגמת ההלכה היא, שכל פעולה שאנו עושים, ואפילו פעולה שגרתית כנעילת הנעליים, תהיה עד כמה שאפשר בתכלית הדיוק. הרי ממילא כל אחת נועלת בכל יום את נעליה, ואם כן מדוע שלא תלמד לעשות זאת באופן השלם ביותר. ברור עם זאת שהסדר אינו מעכב, ולכן מי שהפכה את הסדר, אינה צריכה לחלוץ את נעליה כדי לשוב ולנעול אותם כסדר הראוי.

על ידי הלכות אלו, מלמדים אותנו חז"ל לייחס ערך לכל פעולה שאנו עושים. ומתוך כך, אנו לומדים להבין באופן עמוק יותר, את כל פרטי המעשים המרכיבים את חיינו.


^ 1. הקדמת הראש וימין ברחצה וסיכה מבוארת בתלמוד שבת סא, א. וההקדמה בבגדים מבוארת במ"א וכה"ח ב, ז, בשם שער הכוונות. וכ"כ בשו"ע הרב ב, ד, וקצוש"ע ג, ד.
^ 2. אמנם בהליכות ביתה א, הערה יד, מסתפק בזה, שאולי כיוון שנשים אינן מניחות תפילין אינן צריכות להחשיב את שמאל בקשירה. ובספר שעשועי צבי ג' לרצ"פ פרנק, כתב שתקשור איזו שתרצה בתחילה. ואע"פ כן נראה שטוב יותר שגם הנשים יקדימו את קשירת שמאל, מפני שגם הן יכולות ללמוד מדין התפילין שלעניין קשירה שמאל קודמת. וכ"כ בהליכות בת ישראל יד, הערה נז, והלכה ברורה ב, ו.
^ 3. מ"ב ב, ו, עפ"י הבכור שור. (ועיין במנח"י י, א). משמע שלגבי לבישת שאר בגדים, גם לשמאלי יש הידור להקדים ימין. וכמו שגם לשמאלי היו מזים על בוהן ימין (עפ"י רוב הפוסקים, ע' באנצ' תלמודית ח"א 'אטר'). אמנם לגבי אכילה, ברור שאין להטריח את השמאלי לאכול בימין. ולעניין ברכה, דעת המ"ב רו, יח, (עפ"י כמה אחרונים) ששמאלי יאחז את מה שהוא מברך עליו ביד שמאלו, ודעת המקובלים שיאחזנו בימין (כה"ח רו, ל).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il