ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יישוב-ארץ-ישראל ופיקוח-נפש | אתר ישיבה

דף הבית ספריה אמונה יש שואלים ארץ ישראל Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כ"ז באדר ה'תשנ"ד

יישוב-ארץ-ישראל ופיקוח-נפש


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' אברהם בן דוד

כאשר כופים את האדם לעבור על מצוות התורה, שאם לא כן יהרגו אותו, הכלל הוא, שבכל המצוות שבתורה יעבור ואל יהרג, מלבד בשלוש העבירות החמורות, שהן: עבודה-זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אמנם כל זה כאשר כופים את האדם לעבור עבירה בצינעה, אבל אם מכריחים את האדם לעבור עבירה בפרהסיה, אסור לאדם לעבור אף עבירה, אפילו קלה ואפילו על מנהג ישראל, ועליו למסור את נפשו ויהרג ואל יעבור. אולם אם המטרה של הנוכרי הכופה אדם מישראל לעבור על המצוות, היא רק לטובתו של הנוכרי, ואין כוונתו להכריח לעבור על מצוות התורה, ההלכה היא שאפילו בפרהסיה, מותר לו לעבור על המצוה ולא ליהרג.

מי שסבור, שהמאבק בין ישראל לערבים על ארץ-ישראל הוא אינו עקרוני, וכל כוונתם רק לטובת עצמם, ואין להם דבר נגד עם ישראל ושאיפותיו בארץ-ישראל, יכול לחשוב שפיקוח-נפש דוחה את מצות יישוב-ארץ-ישראל. אבל, הרי ברור שהמאבק הוא הרבה יותר עמוק, וכי רצונם של הערבים הוא למנוע מאיתנו לקיים את מצות יישוב-ארץ-ישראל ואת כל המשמעויות הרוחניות הקשורות בארץ-ישראל, ובזה הכלל הוא: "יהרג ואל יעבור".

מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זכר צדיק לברכה, כתב בשנת ה'תשכ"ט (להלכות-ציבור כרוז טז): "אין שום צד היתר, לאיסור-תורה כפול ומוחלט זה של מסירת איזה חלק של קרקעותינו לרשות גויים, חס ושלום, לצמיתות ובהחלט, ולפיכך החיוב על כל אדם מישראל ועל כל גדול תורה בישראל, על כל שר ממשלה בישראל, על כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז, ומן השמיים יסייעונו". ועוד כתב בשנת ה'תשל"ז (ארץ-הצבי כרוז לב): "על כל יהודי, הנאמן לישראל, לעמוד במסירוּת-נפש שלימה וגמוּרה, נגד זה רשע-כֹסל של ניוון-הבגידה הטיפשי המגועל והמבולבל של הפקרת מה-שהוא של ארץ-חיינו, והוצאתו מרשותנו אל רשוּת נכרים לצרור אותנו, חלילה. כמו בכל כפייה, איזו שהיא, אם מצד נכרים או מצד יהודים, המחייבת מסירות-נפש ככל חוקותיה ומשפטיה, כן ועל-אחת-כמה-וכמה בזו שהיא שקוּלה ככל מצוותיה של התורה".

ועל הטענה שהכפייה היא להנאת עצמם, אמר הרב (שם כרוז ה): "הנני בזה להודיע ולהעיר לכם כי אלה הם דברים בטלים ומבוטלים ואינם משנים במשהו את בירור חיובנו זה, - כי הנאת-עצמם זאת היא שהם הם יהיו שולטים פה בארץ הזאת, ולא אנחנו, ועל כך הננו מצווים כהרמב"ן לכל הדורות, בדבר ד' אלהינו מלך-העולם, שלא הם יהיו שולטים פה, בירושלים ביהודה ושומרון הגולן ויריחו, אלא שאנחנו נהיה השולטים פה בארצנו של כל מקהלות רבבות עמנו בית ישראל". ועוד כתב (שם כרוז יז): הטענה ההלכתית של "הנאת עצמם" היא דברים בטלים בעניננו. הנאת עצמם היא שלטונם כאן והיא בטול מצות התורה כדהרמב"ן שהארץ תהיה בשלטוננו ולא בשלטון אחרים".

דברי הרב ברורים: יש חובה, על-פי מצות יישוב-ארץ-ישראל, לא לפנות יישובים יהודיים בארץ-ישראל. אנו מקווים, בע"ה, שלעולם לא תעמוד השאלה הזו על הפרק בפועל, "כי לא יטש ד' עמו ונחלתו לא יעזב" (תהלים צד, יד).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il