בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • מקום מגורים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

לא לצאת אל העם

האם מגורי דתיים בקהילות נפרדות הן התנתקות מהעם; השפעתה הבלתי-מודעת של החברה על אורחות החשיבה והחיים; קהילות גדולות, בריאות ותוססות, מסוגלות להתמודד עם רוחות העולם הגדול; ערכה הגדול של פעילות לקירוב רחוקים; רוב הציבור אינו מתאים לקירוב רחוקים.

undefined

הרב אליעזר מלמד

חשוון תשס"ו
5 דק' קריאה
הטענות כנגד הסתגרות
בזמן האחרון גברו מאוד הטענות כנגד הציבור הדתי שהוא מסתגר בשכונות דתיות ויישובים דתיים ואינו מתערה בקרב הציבור הרחב. יש אומרים שזאת סיבת הגירוש והחרבת היישובים - "אנחנו התנתקנו מהעם, והעם התנתק מאיתנו". במקום להתנחל ביישובי יש"ע צריך להתנחל בתל אביב, גבעתיים, ראשון לציון ורמת גן. במקום לגור במושבים וקיבוצים דתיים צריך להתגורר ביישובים מעורבים. במקום להסתגר בשכונות משה"ב המפונקות המיועדות לציבור הדתי בלבד, צריך לגור בסביבה חילונית, שבה אחוז הדתיים אינו עולה באופן משמעותי על האחוז שלהם בכלל האוכלוסייה. במקום להתגייס דרך מסלול ההסדר, צריך להתגייס עם כלל הציבור. במקום ללמוד במכון לב וטורו קולג' ואוניברסיטת בר אילן צריך ללמוד באוניברסיטת ירושלים, תל אביב וחיפה.

הדרכות חז"ל להתחבר עם אנשים טובים
טענות אלו, למרות שיש בהן אידיאליזם, מנוגדות להדרכת התורה. שכן צריך לדעת שלחברים ולשכנים ישנה השפעה רבה על האדם. אם הם טובים - לטובה, ואם רעים חס ושלום - לרעה. וכל כך חשובה השפעת החברים על האדם, עד שלדעת אחד מגדולי התנאים, רבי יהושע, הדרך הישרה שצריך האדם להידבק בה, שיחפש לעצמו חבר טוב; לעומת זאת, הדרך הרעה שצריך להתרחק ממנה היא חבר רע (אבות ב, ט). וכן אמר נתאי הארבלי: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (אבות א, ו).

וכבר דוד המלך שיבח את האיש אשר לא ישב במושב לצים. ועל סמך זה אמרו חז"ל (קידושין מא, א): "כל שאינו (עוסק) לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ - נדור הנאה ממנו, שנאמר: ובמושב לצים לא ישב". ופירש רש"י: "וזה שאינו באחד מאלה, במה יתעסק אם לא בליצנות".

השפעת החברה הרעה היא לעיתים מודעת ובדרך כלל אינה מודעת. זה כוחה של החברה שהיא קובעת נורמות, ובלא לשכנע באופן ישיר היא משפיעה על אורחות המחשבה והחיים. לעיתים אנשים אינם מודעים להשפעה העצומה של החברה. הם רגילים לייחס חשיבות למי שמדבר עימם ומשכנע אותם, אבל להשפעה הסביבתית אינם שמים לב. והאמת שבדרך כלל השפעת החברה היא המשמעותית ביותר.

דברי הרמב"ם על החובה לגור בסביבה טובה
ואין לנו אלא להביא את דברי הרמב"ם בהלכותיו (דעות ו, א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, נוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר: הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע (משלי יג, כ), ואומר: אשרי האיש וגו' (תהלים א, א). וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה, יילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים. ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי - יישב לבדו יחידי, כעניין שנאמר: יישב בדד וידום. ואם היו רעים וחטאים, שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע - ייצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כעניין שנאמר: מי יתנני במדבר מלון אורחים (ירמיה ט, א)"
ובאגרת השמד הוסיף וכתב הרמב"ם:
"ולא עוד, אלא אפילו שתי עיירות מישראל, אחת מהן יותר טובה במעשיה ובמנהגיה, ויותר מדקדקת ונכנעת למצוות מן האחרת - יחויב ירא ה' לצאת מאותה מדינה שמעשיה אינם כל כך טובים לאותה העיר הטובה. וכבר הזהירונו רבותינו ז"ל שלא ידור אדם בעיר שאין בה עשרה צדיקים, ולמדו לזה מסדום, דכתיב (בראשית יח, לב): "אולי ימצאון שם עשרה, ויאמר לא אשחית בעבור העשרה".

דוגמאות להשפעת החברה
הנה למשל, בחברת אוכלי אדם, בדרך כלל גם האנשים ה'הגונים' סבורים שאכילת אדם היא דבר ראוי. ובחברה שבה מקובל להיזהר בכבוד חברים, תופעות של מכות ורצח הן נדירות. גם על דפוסי החשיבה החברה משפיעה: בחברה שבה יש הערכה גדולה ללימוד ולהשכלה יימצאו יותר מדענים מוכשרים בעלי הישגים, ואילו בחברה שבה אין הערכה ללימוד, כמעט ולא ימצא מדען בעל שיעור קומה.

כאשר אדם גר בסביבה חלשה מבחינה דתית, נדמה לו שגם אם הוא קובע לעצמו לימוד של שעה בשבוע, הוא מקושר מאוד לתורה, יחסית לשכניו. אבל אם הוא גר במקום שבו רוב האנשים מספיקים ללמוד בכל יום כשעה עד שעתיים, גם הוא ילמד יותר. אם שכניו עסוקים בעיקר בהישגים חומריים - דירה יותר יקרה, מכונית יותר מפוארת וחדישה, גם הוא ייגרר במידה מסוימת אחריהם.

יש סיכוי רב שילדיו יפצירו בו לקנות להם בגדים ומשחקים לפי המודה האחרונה שראו אצל הילדים בסביבתם ובטלוויזיה. אם רוב הצעירים יוצאים לטיול לחוץ לארץ אחר הצבא ודוחים את חתונתם אל מעבר לגיל עשרים וחמש, יש סיכוי רב יותר שגם ילדיו ינהגו כך. אם לשכניו יש בממוצע פחות משני ילדים, והשכנות ישאלו שוב ושוב את אשתו איך היא מצליחה להסתדר עם ארבעה ילדים, יקשה עליהם יחסית להגדיל את משפחתם. ואלו הן רק דוגמאות מעטות.

חברה טובה אינה צריכה להיות סטרילית
אין בדברים אלו הוראה שצריך ליצור סביבה סטרילית, שבה לא ניפגש עם אנשים שאינם שלמים בתורה ומצוות. להפך, כל זמן שיש חסרונות בעולם, טוב לאדם שיכיר אותם. טוב להכיר את האנשים השונים, את דעותיהם, שאיפותיהם ואורחות חייהם, את מעלותיהם וחסרונותיהם. אפשר ללמוד מזה דברים רבים, ולהבין מתוך כך יותר לעומק את הדרכותיה של התורה, ועד כמה הן אכן נותנות מענה שלם לשאיפותיו הנעלות של האדם.

הסכנה בחברה סטרילית
כאשר מגדלים ילדים בסביבה סטרילית, יש חשש שכאשר יגדלו ויפגשו אנשים שונים, לא יהיו בידם כלים להתמודד עמם. הם עלולים לחשוב כי כל האנשים השונים מחוגם הם יצורים רעים וריקים, וכשפתאום יתברר להם שמדובר ביצורים אנושיים שיש בהם צדדים חיובים רבים - כל החומה שבנו סביבם תתמוטט. תופעה זו נקראת 'הלם תרבותי'. לכן טוב שיכירו את המציאות על מעלותיה וחסרונותיה, ויידעו כי אף שיש מעלות רבות ביהודים החילוניים, מכל מקום דרך חייהם מוטעית, ועל כן השאיפות הטובות שלהם לא יוכלו להתמלא כראוי, מפני שאין להם אמונה ותורה.

החברה הטובה
אלא שהכרת החוגים השונים אינה מחייבת שאדם ישתייך אליהם מבחינה חברתית. ועל זה הורו חכמים לאדם שיבחר לעצמו חברה טובה שממנה יהיה מושפע לטובה, כדי שכל הערכים הטובים והנטיות המצפוניות שלו יקבלו הד חיובי וממריץ מהחברה שלו.

קהילות טובות, בריאות ותוססות, שמורכבות מאנשי רוח ואנשי מעשה, מסוגלות להתמודד אל מול הרוחות הגדולות הנושבות בעולם הגדול. מתוך העוצמה הרוחנית, החברתית והכלכלית שמצטברת בהן, ניתן לבצע בירורים אמיתיים ופוריים במדע ובתרבות, ליטול מהן את הטוב ולזרוק את הרע, ולהציע מזור לחוליי האנושות.

מהי חברה טובה
אמנם יש עוד צורך להגדיר בהרחבה מהי חברה טובה, כי פעמים רבות מושגי הטוב והרע אינם נהירים. קל לאנשים לדרג את הטוב והרע לפי גודל הכיפה ואורך הזקן והציציות. אבל מושגי הטוב נקבעים על פי התורה כולה, המצוות שבין אדם למקום והמצוות שבין אדם לחבירו, כולל המצוות הכלליות, כמו: יישוב הארץ והגנת ישראל, ודרך ארץ הקודמת לתורה.

מובן שחברה טובה אינה זורקת מקרבה את הילדים התוססים ואת המתקשים בלימוד, ואינה דוחה מקרבה חברים מרקע חברתי כלכלי נמוך. בעזרת ה' בעתיד נעסוק בזה בהרחבה.

ביצור הקהילות הדתיות
מכל מקום, הטענות כנגד כל הציבור הדתי שמתגורר בשכונות הדתיות וביישובים ובקיבוצים הדתיים, אינן נכונות. זאת הדרך הנכונה ליהודי, להתגורר בקהילה גדולה של שומרי תורה ומצוות. במקום לטעון כנגד הקהילות הדתיות, יש להגדילן ולפתחן בכמות ובאיכות.

כאמור, דווקא בתוך קהילה דתית בריאה וחזקה ניתן לקיים בירורים אמיתיים, לקלוט את הטוב שבמדע ובתרבות, לבקר את הרע ולגבש משנה סדורה. קהילות שכאלה יקרינו אור על סביבותיהן. אל קהילות אלה רבים ירצו להצטרף. זוהי הדרך המרכזית, הארוכה שהיא קצרה, לתיקון עולם.

ערך השליחות
אמנם ברור שיש ערך עצום לפעול לקירוב רחוקים, במיוחד בדורנו. זוהי הצלת נפשות ממש. אולם מי שרוצה לקבל על עצמו להיות שליח להפצת אורה של תורה, צריך להתאזר בכוחות מיוחדים כדי שיהיה משפיע ולא מושפע. בפעם הבאה נעסוק בתכונות הנצרכות לשליחות. מכל מקום בפועל, תשעים אחוז מהאנשים אינם מתאימים להיות שליחים, ותרומתם לכלל צריכה להיות דרך שותפות בקיום קהילות טובות.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il