ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

על הרב צבי יהודה ;">

דף הבית בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים תולדותיהם של צדיקים מרן הרצי"ה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כסלו התשס"ו

על הרב צבי יהודה


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת יקוט ז"ל

תקופת הילדות
מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצוק"ל נולד בליל הסדר בשנת התרנ"א, לאביו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ולאמו הרבנית ריזא רבקה זצ"ל. באותה תקופה שימש הרב קוק זצ"ל כרבה של העיירה זיימל שבליטא.

הרב צבי יהודה נקרא על-שם סבו שמצד אמו, הגאון הרב צבי יהודה רבינוביץ תאומים זצ"ל, שהיה אב בית-דין בעיר ראגולי, ונפטר בגיל צעיר עוד קודם נישואי בתו.

הוא גדל, כמובן, באווירה ספוגת קודש-התורה ויראת שמים טהורה. בהיותו כבן שמונה כתב עליו אביו, מרן הרב קוק זצ"ל, במכתב אל אביו, סבו של הילד:
"גם בני הנעים צבי יהודה שיחיה בא הנה זה כ-ב' שבועות (למקום נופש) אחרי שגמר בחדרו פרק הגוזל עצים. ברוך ה' ראה בזמן הזה סימן יפה במשנתו. יחזקהו השם יתברך לאורך ימים ושנים לתורה ועבודה". (אגרות ראיה, אגרת ז').

[אחר פטירת אחיו התאום של האדר"ת, הגאון הרב צבי יהודה הנזכר לעיל, אימץ האדר"ת את בתו של אחיו לבת לו, ואחר שבתו שלו בת-שבע, שהיתה אשתו הראשונה של הרב קוק נפטרה, השיא האדר"ת לרב קוק את בת אחיו שהיתה כבתו שלו].

כעבור חצי שנה כותב מרן הרב אל הסבא שמצד האמא, הלא הוא הגאון האדר"ת, על-אודות הבן צבי יהודה:
"ברוך ה' על שקידת הבן הנחמד שיחיה, אשר קול רינה של תורה המתמדת בביתי מקולו שיחיה, מרנן לבבי ומשמח נפשי בכל עת ובכל שעה, וזאת נחמתי בעתים אשר בעוה"ר הנני נטרד משעשועי תורת השם יתברך מפני הטרדות או חלישות בעוונותי הרבים, כי תהלה לא-ל יתברך קלא דאורייתא נשמע בבית ברוך ה'. יחזק ה' יתברך כוחו וחילו לאורייתא להוסיף לקח, כי חמודות הוא לי ברוך ה'". (אגרות ראיה, אגרת י').

באגרת הראשונה ציין הרב זצ"ל את ההספק וההבנה שבלימוד של בנו צבי יהודה שיחי': 18 דפים של פרק הגוזל עצים במסכת בבא קמא, ושראה סימן יפה בלימודו, היינו, שהבין היטב את הגמרא. באגרת השנייה מציין הרב את שקידתו של הילד בן השמונה וחצי, שממשיך גם בבית, כנראה בלילה, בקול רינה של תורה. לא לחינם כותב מרן הרב זצ"ל על-אודותיו כבר בגיל זה: "חמודות הוא לי", ביטוי מיוחד שהמלאך משתמש בו ביחס לדניאל להצדיק את התגלותו אליו.

עלייתו לארץ
בכ"ח באייר התרס"ד עלה מרן הרב קוק זצ"ל לארץ-ישראל, על-מנת לשמש כרבה של יפו ושל המושבות החדשות שהיו אז, כגון פתח-תקווה, ראשון-לציון, גדרה ורחובות. כמובן שגם הבן צבי יהודה עלה אז עם הוריו, והוא בן 13 שנים. יום זה, כ"ח באייר, נחקק במשפחה כיום גדול, יום של שמחה ותודה לה'.

לאחר עשר שנים, בשנת התרע"ד, בהיות הרב צבי יהודה בחו"ל, כותב לו אביו (אגרת תרפ"ז):
"ברוך השם עבר עלינו יום אתמול כ"ח אייר, זה היום הגדול אשר בו זיכנו צור ישראל ברוך הוא לבוא לארץ חמדתו ולראות בעינינו התחלת צמיחת קרן ישעו לעם קדשו. בטח גם אתה מחמדי נזכרת מזה, הודות לה' על רוב חסדיו...".

לאחר ס"ג שנים, בשנת התשכ"ז, זכה יום כ"ח באייר להיות יום שחרורה של ירושלים ושל הר-הבית מעול זרים. "זה היום הגדול" הכאילו פרטי, זכה להיות היום הגדול הכללי. מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בשיעוריו, היה מחבר את "היום הגדול אשר בו זיכנו צור ישראל לבוא לארץ חמדתו", "היום שבו התחיל לזרוח אורו של בעל ספר 'האורות' בארץ ישראל", עם יום כיבוש ירושלים. "נחית בחסדך עם זו גאלת, נהלת בעזך אל נוה קדשך" (שירת הים, פרשת בשלח).

כשהיה מורנו ורבנו הרב צבי יהודה מדבר בכ"ח באייר, היה מזכיר את העלייה ואומר:
"פלאי פלאים של הנהגה של רבונו של עולם. בכ"ח אייר שנת תסד"ר הופיע האור החדש בציון, אורו הגדול והקדוש של הרב אבא ז"ל בארץ-ישראל, ובאותו יום בשנת התשכ"ז הופיעה חזרת גילוי השכינה של ירושלים, הכותל המערבי וכל מלוא רוחב ארצנו. פלאי פלאים של הנהגה א-לוהית. זה לא עניין משפחתי, פרטי" (מתוך התורה הגואלת ח"א, כ"ח אייר).

--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il