בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • מאמרים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רויטל בת לאה

מקום המשפט שמה הרשע

שאלות מהוריה של נערה העומדת לדין באשמת חסימת כבישים; הפחד ממאסר גרוע יותר מהמאסר עצמו; מי שישבה בכלא כבר יצאה ידי חובת שירות לאומי; שאלה: השתתפתי בהפגנה והועמדתי לדין - האם מותר לי להכחיש?; תשובה: לנוכח האפליה הבוטה שנוהגת מערכת המשפט, אין חובה לומר את האמת ולהינזק שלא בצדק.

undefined

שבט תשס"ו
5 דק' קריאה
שאלה מהורי בת שעומדת למשפט
שאלה: בתנו השתתפה בהפגנות וכעת היא עומדת למשפט. כיצד כדאי להיערך לקראת המשפט? האם לשכור עורך דין? האם להיעזר בעורכי דין של הסנגוריה הציבורית? יש לציין שהבת מעדיפה שלא להתייצב כלל למשפט, ואינה חוששת כלל מישיבה בכלא. עוד כדאי להוסיף שבתנו לומדת בכיתה י"א ונחשבת תלמידה שמסוגלת להגיע להישגים טובים בלימודים אבל אינה משקיעה מספיק. אנחנו חוששים שאם תשב בכלא היא תרד בלימודים ולא תהיה לה לבסוף תעודת בגרות ומקצוע.

לא לפחד
תשובה: הצעתי היא קודם כל לא לפחד, ולדעת שמכל מצב יכול אדם להוציא את הטוב. אפילו מאסונות קשים, עם כל הכאב שבהם, יכול אדם לצמוח, ואזי הרע נהפך לטוב. קל וחומר כאשר מדובר במצבים שאפשר בקלות יחסית, ובלא צער רב, לצמוח מהם. הרי הגרוע ביותר הוא שיגזרו עליה לשבת מספר חודשים בכלא. אין זה נורא כל כך. ולכן טוב שבתכם אינה חוששת מישיבה בכלא, ולא כדאי להניא אותה מעמדה זו, אבל כדאי שתתייצב למשפט, כדי שלא תיענש גם על היעדרותה.

כמו כן נדמה לי שעדיף שלא להיעזר בעורכי דין. אילו היו המשפטים נערכים על פי אמת מידה מקובלת, היה מקום להסתייע בעורכי דין. אבל לדאבון לבנו הכול נקבע מראש לרעתם - כך המשטרה, הפרקליטות ומרבית השופטים. אפילו אישי שמאל הגונים מודים בכך. לכן מוטב לבוא בקומה זקופה לבית המשפט, לא להודות בשום דבר ולא לפחד מעונש. ואם ישיתו עליה אפשרות של בחירה בין קנס לישיבה בכלא, ברוב המקרים הייתי ממליץ על ישיבה בכלא.

מבחינה מסוימת, הפחד מהמאסר גרוע יותר מהמאסר עצמו. פעמים רבות המערכת מתעמרת יותר במי שמפחד ממנה, שכן היא רואה שהעונש משפיע עליו ומרתיע אותו. כך יוצא שדווקא זה שמפחד מהכלא מגדיל את סיכוייו לשבת בכלא, ואילו זה שאינו מפחד יושב פחות.

כיצד לצמוח מהמשפט והכלא
אולי הדברים יראו כחריפים במקצת, אבל אם תכינו אותה לכך כראוי היא תצמח מזה לטובה. עליכם להסביר לה שהעיקר הוא לא להיכנע. שתדע שהיא נאבקת למען דבר צודק, ואילו הם - הממשלה, המשטרה ובתי המשפט, אינם צודקים. הממשלה מעלה בתפקידה, השוטרים התנהגו בשקר וברשע, והשופטים נהגו אפליה במשפט. ועל כן עליה לשמור על קומתה הזקופה ולא לתת להם לפגוע בחייה. אם תשב בכלא, תקפיד ללמוד שם היטב, תתחזק בתורה ובאמונה, וגם תשלים את כל מה שהחסירה בלימודי חול, כדי שלאחר שחרורה תוכל לעבור את כל הבחינות בהצטיינות.

לאחר שירותה למען הציבור - בהפגנות ובישיבה בכלא, תוכל לפטור את עצמה משירות לאומי, שכן את תרומתה הציבורית נתנה במסירות ראויה, מעל ומעבר למקובל. וכך תוכל להתחיל מיד לאחר התיכון בלימודים אקדמיים. ובמקום להפסיד עוד תצא ברווח, תסיים תואר ראשון מוקדם יותר, וייקל עליה, אם תרצה, להמשיך לתואר שני ושלישי. ואם תרצה, היא תוכל להתחיל לעבוד. גם תוכל להקדים את גיל נישואיה. וכל הבנייה האישית והמשפחתית שלה תהיה מכוונת למען התורה, העם והארץ.

אמנם אני מצטער 'לאכזב' אתכם - רוב הסיכויים שבתכם לא תשב בכלא... אבל הנסיבות מאפשרות לכם שיחה רצינית עם בתכם. תאמרו לה שהיא צריכה לקחת את חייה ברצינות, להתקדם באמונה, במידות ובלימודים, כדי שתוכל לפעול בעתיד בגדלות ובעוצמה למען המטרות שכבר החלה להיאבק למענן. ולכן גם אם לא תשב בכלא, ראוי שתתחיל להשקיע יותר בלימודים ובבניית אישיותה.

האם להיעזר בסנגוריה הציבורית
שאלה: בננו שלומד בישיבה תיכונית עומד עתה למשפט בעקבות ההפגנות מהקיץ האחרון. בהסכמת הבן איננו שוכרים עורך דין, מתוך מחשבה שכוונת הפרקליטות להתיש ולרושש אותנו, ואיננו רוצים לתת להם את התענוג הזה. לאחר שבננו הופיע למשפט ללא סנגור, הוצע לנו להיעזר בעורך דין מהסנגוריה הציבורית. האם כדאי להיענות להצעתם?

תשובה: לפי מה ששמעתי, כמעט כל מי שנעזר בסנגוריה הציבורית סיים את משפטו בהרשעה חלקית, מפני שהסנגור שכנע את הנאשם להודות בחלק מהטענות נגדו. מנגד, רבים מבין אלה שבאו למשפט בלא סנגור יצאו זכאים, מפני שלא היו הוכחות מספיקות להרשעתם.

האם מותר לשקר בבית המשפט
שאלה: אני עובד בחברת מחשבים, בן עשרים ושבע. בימים אלו אני עומד למשפט באשמת חסימת התנועה באחד מכבישי הארץ בעת ההפגנות נגד הגירוש. עורך הדין שלי ממליץ באופן חד משמעי להכחיש את כל האשמות נגדי, מפני שלדעתו הפרקליטות לא תוכל להוכיח את אשמתי, ואם לא אודה אצא זכאי. הבעיה היא שקשה לי לשקר - האמת שעמדתי על הכביש והשתתפתי בהפגנה. שאלתי את עורך הדין איך אומר שקר בפני בית המשפט. הוא לא הבין בכלל את "הבעיה שלי". הוא אף כעס עלי - "כולם נוהגים על פי המלצת העורך דין ומה אתה עושה לי צרות. בגללך נפסיד בתיק". התייעצתי עם כמה עורכי דין מבני משפחתי, ואף הם אמרו שכל עורך דין טוב היה ממליץ לי במצב כזה להכחיש את כל האשמות נגדי. האם מותר לי לסטות מהאמת ולהכחיש את אשמתי?

הבעיה
תשובה: כבר כמה פעמים נשאלתי שאלה כזו, וזמן רב התלבטתי כיצד לענות. מצד אחד התורה מצווה "מדבר שקר תרחק" (שמות כג, ז). ובמיוחד צריך להיזהר משקרים בבית המשפט, שכל כך חשוב להעמיד את המשפט על תילו עד שהאיסור על העדים לשקר בדין הוא אחד מעשרת הדיברות (ועיין שבועות לא, א). ומנגד, אם יאמרו את האמת ייצאו אשמים בדין, וצדיקים ייענשו כפושעים, ודרך רשעים תצלח.

וכבר למדנו שיש מקרים שבהם מותר לשקר, כמו שאמרו חכמים (יבמות סה, ב) "מצווה לשנות מפני השלום", וכפי שהקב"ה שינה לאברהם את דברי שרה (בראשית יח, יג), וכפי שהאחים שינו את דברי אביהם כדי שיוסף לא ינקום בהם (בראשית נ). ועוד אמרו חכמים (ב"מ כג, ב) כי בשלושה דברים מותר לסטות מאמירת האמת, ומהעיון בשלושת הדברים עולה שמותר לאדם לשנות מהאמת כדי למנוע מעצמו עלבון קשה. אולם כל מה שאמרו חכמים שמותר לשנות הוא דווקא במקום שאין נגרם מהשינוי שום נזק, לא לאדם אחר ולא לחברה (שערי תשובה ש"ג קפא). ולכן אסור לאדם לשקר בפני בית הדין, מפני שאם ישקר יגרום נזק לחברו או לחברה.

בפועל, השהיתי את תשובתי מספר חודשים, מפני שלהתיר לא יכולתי ולאסור היה בעיני לא צודק. ומכיוון שלא עניתי, כמדומה לי שהנאשמים נהגו כפי שהדריכו אותם עורכי הדין שלהם.

מותר לשנות מן האמת כאשר ההפליה בולטת
אולם לאחר ששמעתי ממשפטנים שונים שנאשמי ההתנגדות לגירוש מופלים באופן ברור ומחפיר בבתי המשפט, הנני ממליץ לנהוג כפי שממליצים עורכי הדין הנכבדים. וכמו שאנשים רגילים לומר: "ברומא התנהג כרומאי". בבית המשפט תתנהגו כמקובל בבתי המשפט. אילו היה שם צדק, למרות שרבים משקרים, היינו מחויבים שלא לשקר. אבל כאשר אלה שזרקו אבנים על מכוניות בוואדי ערה נשפטו לעונש קל, ואילו בנו של פרופ' לבקוביץ' מאלון מורה נשפט לשנתיים מאסר לאחר שהואשם כי תכנן לחסום נתיב תחבורה על ידי הבערת משאית ישנה, אין זה משפט אלא מספח, ואין חובה לדקדק באמירת אמת לפניו.

ואם יבוא אדם ויאמר אבל האמת חשובה מהכול - נלך לדוגמא קיצונית: האם מי שנחקר ברוסיה על ידי הק.ג.ב. היה מחויב לומר את האמת לחוקריו, להסגיר את חבריו ולהיענש במאסר ממושך בסיביר? כיוצא בזה, גם הנאשמים בהפגנות למען גוש קטיף אינם מחויבים לומר את האמת, אלא ינהגו כמקובל. וכפי שנהג יעקב אבינו בבואו לקבל את ברכתו (ועיין בחזקוני בראשית כז, יט). וכפי שאמרו חכמים (מגילה יג, ב) שכאשר אמרה רחל אמנו ליעקב אבינו שלא יוכל לשאתה לאישה כי אביה רמאי, אמר יעקב אבינו ע"ה: אחיו אני ברמאות ואצליח להתגבר עליו. שאלה רחל: וכי מותר לצדיקים ללכת ברמאות? השיב לה, שכנגד רמאים אפשר ללכת ברמאות, וכפי שנאמר (שמואל ב' כב, כז): "עם נבר תתבר ועם עקש תתפל".

ומכל מקום, גם כאשר אין נוקטים בלשון אמת, יש להשתדל למעט עד כמה שאפשר בשקר.
ויהי רצון שנאמני הארץ יזכו לכבוד הראוי להם, ואז תתגלה האמת בעולם, ויתקיים בנו הפסוק (תהילים פה, יב-יג): "אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף, גם ה' יתן הטוב וארצנו תיתן יבולה".

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il