בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • יתרו
לחץ להקדשת שיעור זה

הַאִם לְבַקֵּר אֶת אָבִיו הַחוֹלֶה?

כיבוד הורים - האם יעזוב את הארץ לבקר את אביו הגוסס או שתלמוד תורה גובר?

undefined

הרב דניאל קירש

שבט תשפ
3 דק' קריאה
לִפְנֵי שָׁנִים סְפוּרוֹת עָלָה דָּוִד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵאָמֵרִיקָה. אַט, אַט הֵחֵל לוֹמֵד תּוֹרָה בִּקְבִיעוּת בַּיְּשִׁיבָה שֶׁלְּיַד בֵּיתוֹ. לְאַחַר חֲתֻנָּתוֹ נִכְנַס כְּאַבְרֵךְ מִן הַמִּנְיָן לַכּוֹלֵל הַסָּמוּךְ לִמְקוֹם מְגוּרָיו וְהַדָּבָר הֵסֵב לוֹ אֹשֶׁר רַב.
עֶרֶב אֶחָד, לְאַחַר שֶׁיָּשַׁב לֶאֱכֹל אֲרוּחַת עֶרֶב, נִשְׁמַע בַּחֲלַל הַבַּיִת צִלְצוּל הַנַּיָּד. עַל הַצָּג הָיָה מִסְפָּרוֹ שֶׁל אָבִיו. מִיָּד עָנָה לַשִּׂיחָה וְדָרַשׁ בִּשְׁלוֹם אָבִיו. לְשֵׁמַע הַשְּׁאֵלָה עָנָה הָאָב: "בְּנִי יַקִּירִי אֲהוּבִי, לָאַחֲרוֹנָה כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ אֵינִי חָשׁ בְּטוֹב. לְאַחַר בְּדִיקוֹת רַבּוֹת הִתְבָּרֵר לִי הַבֹּקֶר שֶׁאֲנִי חוֹלָה בְּמַחֲלָה נוֹרָאָה וְסוֹפָנִית. הָרוֹפְאִים הִקְצִיבוּ לִי שָׁבוּעוֹת בּוֹדְדִים לִחְיוֹת. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתַּגִּיעַ לְבַקְּרֵנִי וְאוּכַל לֵהָנוֹת מִבְּנִי הָאָהוּב..."
דָּוִד נֶעֱצָב מְאֹד לְשֵׁמַע דְּבָרָיו שֶׁל אָבִיו וְהִרְגִּישׁ פִּתְאוֹם אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת עַל לְחָיָו. לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת פָּנָה לְחַיֵּג לְסוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת, אַךְ לְפֶתַע נִזְכַּר בְּסִפּוּר אוֹתוֹ סִפֵּר לוֹ חֲבֵרוֹ לָאַחֲרוֹנָה עַל גְּאוֹן הַדּוֹר לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, רַבִּי מֹשֶׁה סוֹפֵר בַּעַל הֶחָתַם סוֹפֵר:
כַּאֲשֶׁר הָיָה הֶחָתַם סוֹפֵר רַב בִּפְּרֶשְׁבּוּרְג שֶׁבְּהוּנְגַּרְיָה קִבֵּל מִכְתָּב מֵאִמּוֹ הַחוֹלָה. בַּמִּכְתָּב סִפְּרָה לִבְנָהּ שֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת עַל עֶרֶשׂ דְּוַי וּמְבַקֶּשֶׁת לִרְאוֹת אֶת בְּנָהּ לִפְנֵי מוֹתָהּ. הֶחָתַם סוֹפֵר, שֶׁהָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה וּפוֹסֵק גָּדוֹל, לֹא רָצָה לְהַכְרִיעַ בְּעַצְמוֹ וּפָנָה לְבֵית הַדִּין שֶׁבְּעִירוֹ וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לִפְסֹק לוֹ הַאִם נָכוֹן שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הָעִיר לִתְקוּפָה קְצָרָה בִּכְדֵי לְבַקֵּר אֶת אִמּוֹ הַחוֹלָה. לְאַחַר דִּין וּדְבָרִים פָּסַק בֵּית הַדִּין שֶׁאֵין לְרַבָּם לָצֵאת מֵהָעִיר שֶׁכֵּן עָדִיף שֶׁיִּשְׁאַר בְּעִירוֹ וְלֹא יִגָּרֵם בִּטּוּל תּוֹרָה גָּדוֹל בְּשֶׁל בִּקּוּרוֹ אֵצֶל אִמּוֹ. לְפִיכָךְ נִשְׁאַר הֶחָתַם סוֹפֵר בְּעִירוֹ וְלֹא זָכְתָה אִמּוֹ שֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ לִפְנֵי פְּטִירָתָהּ.
עַתָּה, כְּשֶׁנִּזְכַּר בַּסִּפּוּר הֵחֵל לְהַרְהֵר רַבּוֹת בְּבַקָּשַׁת אָבִיו. "כָּעֵת זֶהוּ זְמַן חֹרֶף", חָשַׁב לְעַצְמוֹ דָּוִד, "ב"ה אֲנִי זוֹכֶה מִדֵּי יוֹם לִלְמֹד בִּצְלִילוּת וּבַהֲנָאָה רַבָּה מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אִם אֶעֱזֹב עַכְשָׁו אֶת הָאָרֶץ וְאֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת אַבָּא, אַפְסִיד זְמַן רַב שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה. מִן הַסְּתָם, גַּם הַחַבְרוּתָא לֹא יְחַכֶּה לִי וּכְשֶׁאֶחֱזֹר אֶצְטָרֵךְ לְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ לִלְמֹד אִתּוֹ, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ פָּשׁוּט בִּתְקוּפָה זוֹ... הַלֹּא יָדוּעַ שֶׁכָּל רֶגַע שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה לֹא יְסֻלָּא בַּפָּז וּוַדַּאי שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלִּי יִפְחַת בַּזְּמַן וְגַם בְּאֵיכוּת לִמּוּדוֹ בְּעִקְבוֹת הַנְּסִיעָה. אוֹי לִי, מָה אֶעֱשֶׂה?!"
הַאִם עָדִיף לְדָוִד לִסּוֹעַ וּלְכַבֵּד כָּךְ אֶת אָבִיו? אוֹ שֶׁמָּא עָדִיף שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בִּמְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ?

תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב אָשֵׁר וַיְס שְׁלִיטָ"א:
חַס וְחָלִילָה שֶׁדָּוִד יִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יִסַּע לְבַקֵּר וּלְכַבֵּד אֶת אָבִיו הַנּוֹטֶה לָמוּת שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ. אֵין לִלְמֹד מֵהַסִּפּוּר עַל הֶחָתַם סוֹפֵר בְּשׁוּם אֹפֶן מִשּׁוּם שֶׁיֶּשְׁנָם שְׁלוֹשָׁה חִלּוּקִים בֵּין הַסִּפּוּר שֶׁל הֶחָתַם סוֹפֵר לְבֵין דָּוִד:
א. אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁל הֶחָתַם סוֹפֵר, שֶׁהָיָה עֲנָק בַּתּוֹרָה לְלִמּוּדוֹ שֶׁל דָּוִד. הֶחָתַם סוֹפֵר הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה וְכֵן קְהִלָּתוֹ הָיְתָה מֵהַגְּדוֹלוֹת שֶׁבְּהוּנְגַּרְיָה. רַבָּנִים גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים לָמְדוּ בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ וְהַכֹּל חִכּוּ לְמוֹצָא פִּיו. לְפִיכָךְ, בָּרוּר שֶׁבִּטּוּל תּוֹרָתוֹ שֶׁל הֶחָתַם סוֹפֵר שׁוֹנֶה לְאֵין עֲרֹךְ מִבִּטּוּל תּוֹרָתוֹ שֶׁל דָּוִד הָאַבְרֵךְ.
ב. בֶּעָבָר, נְסִיעָה מֵעִיר לְעִיר הָיְתָה אוֹרֶכֶת זְמַן רַב. יִתָּכֵן שֶׁנְּסִיעָה שֶׁל הֶחָתַם סוֹפֵר הָיְתָה אוֹרֶכֶת שָׁבוּעוֹת וְאַף חֳדָשִׁים רַבִּים. מְדֻבָּר הָיָה בִּתְקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁל בִּטּוּל תּוֹרָה שֶׁל הֶחָתַם סוֹפֵר וְשֶׁל תַּלְמִידָיו הָרַבִּים. לְעֻמַּת זֹאת, כַּיּוֹם, אַף נְסִיעָה לְקָצֵהוּ הַשָּׁנִי שֶׁל הָעוֹלָם אוֹרֶכֶת שָׁעוֹת סְפוּרוֹת בִּלְבַד.
ג. כְּכָל הַנִּרְאֶה, אִלּוּ יָדְעָה אִמּוֹ שֶׁל הֶחָתַם סוֹפֵר שֶׁהָיְתָה צַדִּיקָה גְּדוֹלָה וְכַיָּדוּעַ גַּם בַּעֲלַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבֵּית הַדִּין פָּסַק שֶׁלֹּא יָבוֹא אֵלֶיהָ לְבַקְּרָהּ לִפְנֵי מוֹתָהּ מִשּׁוּם נְחִיצוּתוֹ לַקְּהִלָּה, הָיְתָה שְׂמֵחָה וּמְקַבֶּלֶת אֶת פְּסַק הַדִּין בְּלֵב שָׁלֵם.
לְסִכּוּם: אֵין סָפֵק כְּלָל וּכְלָל שֶׁעַל דָּוִד לְבַקֵּר אֶת אָבִיו וְלֹא יִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ לִלְמֹד תּוֹרָה.
(עַל פִּי שִׁעוּר שֶׁל הָרַב אָשֵׁר וַיְס בְּנוֹשֵׂא "גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה מִכִּבּוּד אָב")
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il