בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • משפטים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עזרא בן מעתוק הכהן

מדת הרחמים

undefined

הרב משה ליב הכהן הלברשטט

שבט תשפ
3 דק' קריאה
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חינם" (שמות כא, א).
מדוע בוחרת התורה להתחיל את משפטי התורה דווקא בהלכות עבד עברי? התורה היתה יכולה להתחיל מ"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) שכדברי רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה (ספרא, וברש"י שם), והיסוד הגדול שעליו עומדת כל התורה (שבת לא.). אתמהה!
מסביר רבינו בחיי, "כי תקנה עבד עברי", כוונה תורה להתחיל הדין הראשון בעבד עברי מפני שיש בו זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית, זכר ליציאת מצרים שהיו ישראל עבדים להם, והקב"ה הוציאם מתוכם להיות עבדים לו לבדו, והוא שכתוב (ויקרא כה) "כי לי בני ישראל עבדים" עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, והזכיר בדינים דין עבד עברי ראשון כשם שהזכיר בדברות אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים דבור ראשון, זכר למעשה בראשית, כי כשם שהשבת הוא זכר למעשה בראשית, שהשם יתברך ברא עולמו בששת ימים ויום השביעי הוא יום מנוחה, כן הדין הזה זכר למעשה בראשית, כי השנה השביעית לעבד זמן המנוחה ממלאכת האדון כמו יום השביעי, כי השביעיות נבחרות לעולם, בימים, ובשנים, ובשבועי השנים, בימים יום השביעי שהוא שבת, ובשנים השנה השביעית שהוא שמטה ג"כ נקראת שבת, ובשבועי השנים שמיטה שביעית והיא מצות יובל, וכל זה עיקר אחד נובע ממקור אחד והוא סוד ימות העולם הנזכר בפרשת בראשית עד ויכלו.
בפשטות נראה שרבינו בחיי מסביר שהתורה בחרה להתחיל את משפטי התורה בהלכות עבד עברי שיוצא לחופשי בשנה השביעית כי זה מזכיר לנו את יסודות האמונה בה', כדברי הטור במצוות סוכה (אורח חיים ראש סימן תרכה), "בסוכות תשבו שבעת ימים" וגו' "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם" וגו'. תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים, וכן הרבה מצוות, לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישנו, והיא המורה על אמיתת מציאות הבורא יתעלה שהוא ברא הכל לרצונו והוא אשר לו הכוח והממשלה והיכולת בעליונים ובתחתונים לעשות בהן כרצונו ואין מי שיאמר לו מה תעשה, כאשר עשה עמנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים באותות ובמופתים. וכדברי ספר החינוך (מצוה כו) על מצות קידוש שבת בדברים, שנקבעה זכר למעשה בראשית, משרשי מצוה זו, כדי שנתעורר מתוך מעשה זה לזכור גדולת היום ונקבע בלבבנו אמונת חידוש העולם (שמות כ, יא) "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי..".
אבל באמת יש כאן רובד נוסף, עמוק יותר, עבד עברי הרי הוא האדם שנמצא בתחתית החברה האנושית, אדם שהגיע לעוני כה מחפיר, שגרם לו לוותר על חירותו ועל כבודו הבסיסי כבן אנוש בכך שהלך ומכר את עצמו לעבד, או גרוע מכך אדם שמצוקת העוני העבירה אותו לחלוטין על דעתו והוא הלך ונהיה גנב, הוא נתפס, אין לו ממה להחזיר את הגניבה, ובית הדין מוכרים אותו לעבד, כדי להשיב את הגניבה. באה התורה ומתחילה את כל משפטי התורה דווקא מעבד עברי כדי שנזכור שגם אנחנו היינו שם, עבדים במצרים, כדי שנזדהה עם כאבם של אנשים אלו הנמצאים בתחתית החברה האנושית, כדי שנרחם עליהם, ונעשה הכל כדי לשקם אותם במשך ששת שני העבדות, נכבד אותם במהלך תקופה קשה זו, כדברי חז"ל "כי טוב לו עמך" (דברים טו, טז), עמך במאכל ועמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן, מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו (קידושין כ. כב.). והאמת היא שרעיון זה הרי הוא מקרא מפורש בעניין מצוות "העניק תעניק" שיש לשלוח את העבד לחופשי עם מתנות לרוב, "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, ויפדך ה' אלוקיך, על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום" (דברים טו, טו). ובשנה השביעית יצא העבד לחפשי, ויחזור להיות עבד לה' לבדו, זכר למעשה בראשית, זכר לבריאת העולם שנברא במדת הרחמים, כדברי רש"י על הפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" (בראשית א, א), "ברא אלוקים" – ולא אמר "ברא ה'". שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין; ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למידת הדין. והיינו דכתיב (בראשית ב, ד): "ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים".
התורה הקדושה התחילה את משפטי התורה דווקא בהלכות עבד עברי, כדי ללמד אותנו את היסוד לכל משפטי התורה, שלעולם אסור לנו לשכוח את הלב, עלינו תמיד לשתף את מדת הרחמים עם מדת הדין, ובכך ליצור עולם מתוקן יותר, זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il