בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • כי תשא
לחץ להקדשת שיעור זה

תורת התשובה

מדוע דוקא לאחר חטא העגל ביקש משה רבינו "הודיעני נא את דרכיך"? מה בין ספרי המוסר על התשובה לבין הלכות תשובה לרמב"ם?

undefined

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל

2 דק' קריאה
התשובה, מלבד היותה מצוות עשה, הרי היא חלק מן התורה. יש תורה של תשובה, וחיוב התשובה נובע מתוך תורת התשובה.

הגמרא אומרת שיש דרכים שונות של תשובה, ואם כי "בזבח ומנחה אינו מתכפר" - מתכפר בתורה וגמילות חסדים 1 , וכן בספרים הקדושים מובאות דרכי תשובה מיוחדות לכל עבירה ועבירה. אולם מעבר לדרך העבודה המיוחדת לכל אחד ואחד קיימת דרך אחת הנתונה לכל, והיא לימוד עניין התשובה כתורה. התורה היא תכלית העולם, ומכיוון שהאדם עוסק בתכלית העולם והאדם, הרי זה עצמו שביל ישר.

זהו חידושו הגדול של הרמב"ם בהלכות תשובה. לכן הכניס הרמב"ם את הלכות התשובה, הכוללות גם את העיסוק בבחירה, בשכר ובעונש, ובעולם הבא, להלכותיו. אמנם בחלקן הראשון של הלכות התשובה עוסק הרמב"ם בפרטי מצוות התשובה, אך בחלקן השני דן הרמב"ם בעיקרי האמונה כמשיח, כוח הבחירה והעולם הבא, וזאת מכיוון שהוא רואה בהם חלק של תורה.

בניגוד לשולחן ערוך שהביא רק את ההלכות המעשיות בזמנו, הרי הרמב"ם מבקש בחיבורו זה להקיף את כל התורה כולה, וכפי שכתב בהקדמתו ל"משנה תורה":
"לפיכך קראתי שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" וכו',

ומכיוון שהוא רואה בעיקרי אמונה אלו חלק של תורה, לכן הוא הכניסם להלכותיו.

לדעת הרמב"ם, שכר ועונש הוא מקצוע גדול של תורה, שכן עליו סובבת כל התורה, וכן הוא בשאר עיקרי האמונה, ומכיוון שכן הוא מכניס זאת למסגרת של תורה, ושל הלכות של תורה. הרמב"ם הופך את עיקרי האמונה לתורה, ולהלכות ממש, ומעתה הרי הם חלק של תורה.

ומקורו של הרמב"ם הוא בדברי משה רבנו בפרשתנו: "הודיעני נא את דרכך" וגו' 2 . לאחר שסלח הקב"ה לבני ישראל על עוון העגל, ביקש ממנו משה רבנו: "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך, ואדעך למען אמצא חן בעיניך" וגו', והוסיף: "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה", ובעקבות כך הודיעו הקב"ה את שלוש עשרה מידותיו. ולכאורה אין זה מובן מדוע ביקש זאת משה רבנו דווקא כאן? אלא הסבר הדבר הוא, שלאחר חטא העגל התגלתה תורה חדשה, שלא הייתה ידועה עד אז, והיא תורת התשובה, ומכיוון שמשה רבנו ראה זאת כחלק מן התורה, לכן הוא ביקש מהקב"ה להודיעו את מידותיו, ואכן הקב"ה לימד אותו את שלוש עשרה מידותיו כתורה.

שלוש עשרה המידות הן מידות של תורה, וכך יש ללמוד אותן. וכן הוא גם לגבי דרכי התשובה. גם דרכי התשובה הן חלק מתורה, וכך יש ללמוד אותן, לא כסגולות. יש ספרי מוסר הנועדים לעורר ולהלהיב את האדם לתשובה, אולם ההלכות המופיעות ברמב"ם אינן התעוררות גרידא, אלא הרי הן הלכות ככל הלכותיה של תורה, ומכיוון שדרכי התשובה מובאות בהלכות אלו, הרי גם הן חלק מן התורה, וכך יש ללמדן ולקיימן.

יהי רצון שבעקבות לימודן וקיומן של הלכות אלו כתורה, נזכה ונראה בגאולה השלמה, וכפסקו של הרמב"ם 3 :
"כל הנביאים כולן צוו על התשובה, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים' וגו' 'ושבת עד ה' אלקיך ושב ה' אלוקיך' וגו".

--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.


^ 1 ראש השנה יח ע"א.
^ 2 שמות לג, י.
^ 3 בפרק ז, הלכה ה.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il