בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ויקהל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

ארכיטקטורה והשפעותיה

לאורך כל חמש הפרשיות האחרונות של ספר שמות העוסקות בבנין המשכן יש מקום להשוואה בינן לבין מקדש שלמה.

undefined

הרב יוסף כרמל

אדר תשס"ו
3 דק' קריאה
לאורך כל חמש הפרשיות האחרונות של ספר שמות העוסקות בבנין המשכן יש מקום להשוואה בינן לבין מקדש שלמה.

עמדנו בדברינו לפרשת תרומה על ההבחנה בין בניה בנדבת הלב לבניה מכח מס הנגבה בכח. הערנו גם על כך ששלמה גייס לצורך הבניה עשרות אלפי עובדים ואולי אף למעלה מכך, מצאצאי שבעת העממים שנותרו בארץ (עיין מלכים א ה' כט והשווה לדברי הימים ב, ב' א, טז-יז ואכמ"ל).

הפרשה נעמוד על מעורבותם של הצורים בבנין מקדש שלמה. לכאורה ללא מעורבות זו אי אפשר היה לבנות את המקדש ורק הברית בין חירם מלך צור ובין שלמה בן דוד מלך ירושלים פתחה את הפתח לבניה העצומה. הכתוב מציין כהקדמה לסיפור יסוד הבניין כי:
"וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם" (מלכים א ה' כו).

הברית אפשרה שיתוף פעולה בכמה תחומים:
א. שלמה פונה אל חירם בבקשה לספק לו חומרי גלם שאין למצא כמותם בארץ ישראל "וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר" (שם, שם כ).

ב. שלמה מבקש מחירם ידע מקצועי ואנשי מקצוע גם בתחום כריתת העצים: "כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים" (שם). גם בתחום הובלת העצים ארצה וחירם מכריז:
"עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם" (שם, שם כג)

וגם אנשי מקצוע היודעים כיצד לעבד את חומרי הגלם, מהנדסים ואדריכלים. כמתואר בכתוב:
"וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת" (שם, שם לב)

וכמו שפירש הרד"ק בשם תרגום יונתן:
"ותרגם בוני שלמה ובוני חירם ארדיכלי והם האומנין הגדולים שיש אומנים אחרים תחתיהם".

ג. שלמה מבקש אומנים (בחולם, להבדיל מאומנים בשורוק) שיודעים לעבד ולעצב מתכות יקרות זהב כסף ונחושת ובראשם חירם הצרי כמו ששלמה מבקש:
"וְעַתָּה שְׁלַח לִי אִישׁ חָכָם לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עִם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי" (דברי הימים ב ב' ו).

מי היה איש זה ? האם הוא היה בוגר "בצלאל"? מתלמידי תלמידיהם של בצלאל בן אורי ואהליהב בן אחיסמך בוני המשכן? או אולי בוגר בית הספר לאומנות בצור המעטירה - בירת העולם התרבותי של אותם ימים?

הכתוב מתאר אותו פעמיים (לדעת רוב המפרשים מדובר באותו אדם, עיינו גם בדעת המלבי"ם).

הראשונה:
"וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר: בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת..." (מלכים א ז' יג-יד).

השניה:
"בֶּן אִשָּׁה מִן בְּנוֹת דָּן וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כָּל פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן לוֹ עִם חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ" (דברי הימים ב ב' יג).

הביטוי "וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי" דורש התייחסות, מה משמעותו?!. אם נצרף את שני המקורות ניתן לומר בפשטות כי אביו של חירם היה משבט נפתלי ואמו משבט דן. לפי זה "אִישׁ צֹרִי" יתפרש רק כהסבר על מקום המגורים (רד"ק). מאידך גיסא ניתן לומר שאין כוונת הכתוב ללמדנו רק עובדה טכנית המציינת את כתובתו אלא שבא הכתוב ללמדנו מי היו מוריו ורבותיו. "אב" יתפרש מלשון "מורה חכם ורב אומן" (יהודה קיל-דעת מקרא). הנפקא מינא היא עצומה שהרי שלמה הוסיף בבית המקדש גם תוספות רבות בעיקר בחצר (עמודים מקושטים-יכין ובועז, מכונות ששימשו בסיס לכיורים ובסיס מיוחד ל"ים של שלמה" (עיינו מלכים א ז' כה). גם בתוך הבנין המקודש היו קישוטים מיוחדים על הקירות ועל הדלתות. ניתן כמה דוגמאות מן הכתוב:
"וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה" (מלכים א ו' יח) "וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן:... וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב" (שם, שם כט,לב).

עד כמה הושפע חירם ממוריו ורבותיו בתחום זה?

ניתן להתייחס לכך בצורה חיובית ולטעון כי חירם "גייס וגייר" את האסכולה הצורית האומנותית לבניין המקדש וקיים בכך את דברי תורת משה בשירת הים, בבחינת נצחון על התרבות הכללית לצורך קיום "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות ט"ו ב). לעומת זאת יש שראו בכך פגם רציני שהשפיע לרעה לדורות על רמת ומשך השכנת השכינה כדעת הספורנו וז"ל:
"ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה, שהיו ראשי אומני מלאכת המשכן וכליו מיוחסים וצדיקים שבדור, ובכן שרתה שכינה במעשי ידיהם, ולא נפל ביד אויבים, אבל מקדש שלמה שהיו עושי המלאכה בו מצור (מ"א ז יג) אף על פי ששרתה בו שכינה נפסדו חלקיו, והוצרך לחזק את בדק הבית (מ"ב כב ה), ונפל בסוף הכל ביד אויבים".

נדמה כי ויכוח זה עדיין לא שכך ואולי אף לא התברר כל צרכו, עד ימינו.

הבה נתפלל כי נזכה לבירורו הלכה למעשה בקרוב בימנו אמן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il